ת"ק 24592-09-14 גולני נ' מימון ואח'

1. עניינה של התביעה הינו סכסוך כספי בעקבות הסכם בין התובע, בעלים של חנות וירטואלית, לבין הנתבעת 3 (להלן: "ספיד שליחויות") שהינה בית עסק בבעלות הנתבע 2. השירות נשוא ההסכם כלל הן משלוחי טובין שמכר התובע ללקוחותיו, והן העברת כספי התמורה (שכונו "תשלומי גוביינא") שהלקוחות העבירו לתובע באמצעות "ספיד שליחויות".

2. לטענת התובע, בשלב מסוים לאחר תחילת מתן השירות, הפסיקה "ספיד שליחויות" להעביר את תשלומי הגוביינא. לתובע נמסר כי הפסקת העברת התשלומים נעוצה בכך שאחד השיקים שמסר לפקודתה - חזר. הצדדים הסדירו ביניהם את העניין, בין הייתר באמצעות הסכמה על קיזוז השיק שחזר מתשלומי הגוביינא, וביום 11.8.14 שלחה "ספיד שליחויות" באמצעות הנתבע 1, מכתב "יישור קו" המפרט בין הייתר את כל תשלומי הגוביינא שנתקבלו עבור התובע עד ליום 7.8.14 (להלן: "מכתב יישור הקו").

3. לטענת התובע, גם לאחר מכתב זה לא הועברו אליו תשלומי הגוביינא באופן מסודר, ומאז יום 17.8.14 הופסקה העברת התשלומים כליל. לטענת התובע, הנתבע 1 היה מעורב באופן אישי בהתקשרות ונטל על עצמו מחויבות אישית להסדיר את העניינים הכספיים. לתמיכה בטענותיו, צירף תכתובות טלפוניות ענפות בינו לבין הנתבע 1. התובע טוען כי על הנתבעים לשלם לו סך של 7,932 ₪ בגין תשלומי גוביינא שטרם הועברו אליו, וכן סך של 7,431 ₪ עבור משלוחים ששילם עבורם מראש ולא נוצלו. בנוסף, מבקש התובע פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 2,500 ₪.

4. ביום 19.7.15 ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבעים. הנתבעים (שכללו באותו שלב גם את אשתו של הנתבע 1, הגב' אילנית מימון) הגישו בקשה לביטול פסק הדין. לבקשה צורפו תצהירים מטעם אילנית מימון וכן מטעם הנתבעים 1 ו- 2. טענת ההגנה של הנתבעים היתה הצהרת הנתבע 2, שלפיה לנתבע 1 ולאשתו אין כל קשר ל"ספיד שליחויות" ולכן היריבות המשפטית הינה אך ורק בין התובע לנתבעים 2-3.

5. פסק הדין בוטל והוגש כתב הגנה בשם הנתבע 1 ואשתו בלבד. כתב ההגנה התבסס אך ורק על טענה של היעדר יריבות. נטען כי הנתבע 1 סייע לנתבע 2 דודנו, והדין והדברים שניהל הנתבע 1 מול התובע היה במעמד של מי שמסייע בלבד לנתבע 2, כאשר דבר זה אף הובהר לתובע שוב ושוב בעל פה ובכתב. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה.

6. בדיון שהתקיים לפניי התייצבו התובע, הנתבע 1 והגב' אילנית מימון. הנתבע 2 לא התייצב לדיון. בפתח הדיון הבהיר התובע כי אין לו טענה נגד הגב' אילנית מימון, ובהתאם לכך ניתן פסק דין חלקי אשר דחה את התביעה נגדה.

7. הנתבע 1 אישר כי התובע אכן נפגע, אולם לטענתו הוא אינה הכתובת, אלא אחיינו הנתבע 2 שהוא פושט רגל. התביעה נגדו נעשתה לדבריו רק עקב היותו "כיס עמוק". הנתבע 1 אישר כי הוא היה איש הקשר מול התובע ומול לקוחות נוספים שהיו עם בעיות דומות, וכי פעל כ"סוג של נציג" של הנתבע 2 ללא תמורה. הנתבע 1 גם אישר כי העביר בעצמו כספים לתובע, לביצוע התשלומים ש"ספיד שליחויות" חבה בהם. הנתבע 1 הבהיר כי הוא נכנס לתמונה לאחר שהנתבע 2 החל להיקלע לקשיים. הוא יצר מיוזמתו קשר עם התובע, ואמר לו "תשמע אני פה, אני אעזור אני אסדר את הדברים הדרושים סידור" וכי עשה זאת על מנת לעזור לאחיינו (עמ' 9, ש' 17-18). כן ציין הנתבע 1, כי לא הציג עצמו כבעלים של "ספיד שליחויות" אלא רק אמר שהוא כאן ושיעזור לפתור את הבעיה.

8. התובע אישר כי תחילת ההתקשרות היתה מול הנתבע 2 בלבד, וכי הנתבע 1 נכנס לתמונה לאחר שהחלו הבעיות. עם זאת, לדבריו הנתבע 1 הציג עצמו כבעלים וכמי שרכש את העסק מהנתבע 2. התובע הבהיר כי אלמלא מצגיו של הנתבע 1 שלפיהם הוא בעל מחויבות אישית להבטחת ביצוע השירות והתשלומים, הוא היה נמנע מהפקדת שיקים עתידיים ומביצוע משלוחי גוביינות נוספים באמצעות "ספיד שליחויות". מצגי הנתבע 1 כללו לבד מהתכתובות והשיחות, גם תשלום שביצע באמצעות חברה בבעלותו עבור "ספיד שליחויות" (תשלום מיום 17.8.14, בסך של 2,213 ₪). לדברי הנתבע, הנזק שנגרם לו עקב הסתמכותו על מצגי הנתבע 1, הינו שני השיקים שהפקיד לאחר שהחלו הבעיות בסך כולל של 7,078 ₪, וכן סך הגוביינות שנעשו לאחר "יישור הקו" בסך של 5,719 ₪. במהלך הדיון, לאור הערות בית המשפט, תיקן עצמו התובע וטען כי יש להפחית סך של כ- 1,770 מהחישוב שעשה מאחר שלא לקח בחשבון את קיזוז השיק שחזר.