איילון ואח' נ' אלמוג

לפניי תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבע ע"ס 30,000 ₪ בגין תקלות וחוסר שביעות רצון של התובעים מהתנהלותו של הנתבע אשר הפיק את אירוע החתונה של התובעים.

התובעים התחתנו ביום 28.8.15. לצורך הפקת החתונה התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבע שהינו מפיק אירועים. החתונה התקיימה בוילה במושב בית נחמיה.

לטענת התובעים, אירעו תקלות ומחדלים אשר התובעים תולים אותם בהתנהלותו של הנתבע, ואלה עיקרם: חומרי הצילום של החתונה הועברו לתובעים באיחור לאחר שהנתבע טס לחו"ל וסירב לאפשר לתובעים לקבל את החומרים ישירות מהצלם. הוגשה בחתונה מנת פטה במקום טורטיות. אירעו ארבע הפסקות חשמל בזמן החתונה שמנעו פעולה תקינה של המצננים, מאווררים, מוסיקה, קרון השירותים וקרון חתן כלה. לא היו מספיק שמשיות. קרון חתן כלה וקרון שירותים נותקו מחשמל כבר בשעה 17:00. בעל הווילה התערב באירוע באופן אלים וכיבה את המוסיקה בשעה 18:00 בערך, כאשר עפ"י החוזה בין התובעים לבין הנתבע האירוע היה אמור להסתיים בשעה 20:00. התקליטן עזב את עמדת המוסיקה בשעה 18:00, לא ניגן את השירים שהתובעת ביקשה, פיספס את שיר שבירת הכוס, והרבה לעזוב את עמדתו ולטייל. ציוד שהביאו התובעים, לא חולק למוזמנים. ספקי האירוע, וביניהם צלם המגנטים והתקליטן, נעלמו בשעה 18:00. האירוע לא היה מוכן בזמן – בשעה 13:00. לא היו שלטי הכוונה למקום האירוע. במהלך כל התקופה טרם החתונה, הנתבע לא היה זמין ובקשות התובעים ממנו נענו בעצלתיים.

הנתבע דוחה את טענות התובעים וטוען כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו. עיקרי טענות הנתבע הם: חומרי הצילום נמסרו לתובעים 14 יום מהאירוע כאשר לטענת הנתבע מקובל למסור את חומרי הצילום 30 יום מיום האירוע. מנת הפטה נרשמה בהזמנה המקורית ורק לאחר מכן הוחלפה למנת טורטייה. מדובר במנה אחת מתוך 23 מנות מזון והתובעים לא מצביעים על נזק שנגרם מהגשת מנת פטה במקום מנת טורטיות. התובעים קיבלו מהנתבע דוכן מזון שלם ללא תוספת תשלום. היו שתי הפסקות חשמל בלבד, שנגרמו בשל החום הכבד ששרר באותו יום ובשל מערכות הקירור הרבות ושאר המערכות שפעלו באירוע ועקב ניסיון הספק מטעם הנתבע להגביר את כוח החשמל למזגן בתאי השירותים. לא היה מחסור בשמשיות שכן ישנם שטחים שמראש מיועדים להישאר חשופים לשמש. לא היתה בעיית שמש אלא בעיה של טמפרטורה גבוהה ולחות. קרון החתן כלה וקרון השירותים לא נותקו מהחשמל כבר בשעה 17:00, מה גם שאין היגיון שינותקו שכן מדובר בשני ספקים שונים. בעל הווילה לא כיבה את המוסיקה בשעה 18:00 אלא ביקש מהתקליטן להנמיך את עוצמתה ולשנות את אופייה לרגוע יותר, בשל התנהגות האורחים השיכורים אשר יצאה משליטה וכדי למנוע אסון חלילה. אין לייחס משמעות גדולה כל כך לטענת התובעים כי התקליטן פיספס את שיר שבירת הכוס. התקליטן לא הרבה לעזוב את עמדתו אלא התנהג בצורה סבירה בנסיבות החום הכבד. התקליטן הוא זה המחליט אלו שירים להשמיע ואינו כפוף לתכתיבים של אחרים. הציוד שהביאו התובעים לאירוע חולק, חלקו, לאורחים וחלקו נאסר לחלוקה כדי למנוע פגיעה באדם וברכוש וכדי למנוע מפגעי רעש. התקליטן לא נעלם בשעה 18:00 אלא המשיך להשמיע שירים עד עזיבת האורח האחרון. אשר לצלמים, אין התחייבות שהם יישארו עד סוף האירוע, ועל פי שיקול דעתם, כאשר הם סבורים כי בידם דיי תמונות או כאשר התמונות מתחילות לחזור על עצמן, הם מחליטים לעזוב את האירוע. האירוע היה מוכן בזמן בהתחשב בכך שמדובר באירוע בהתהוות וצוות ההפקה ממשיך בעשייה כל העת, מתחילת הקמת האירוע ועד לסיומו. היו שלטים עליהם נכתב "לחתונה" ולא צויינו שמותיהם של התובעים כדי לא להתסיס את השכנים. לטענת הנתבע, הוא השקיע רבות באירוע והתובעים נהנו ממתנות ושירותים נוספים של הנתבע ללא תשלום.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם בדיון שהתקיים ביום 21.6.17, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בפתח הדברים יש לציין את התנהלותו ומחדליו של הנתבע, אשר לא התייצב לדיון הראשון שהתקיים ביום 13.12.16 וגם לא הגיש כתב הגנה עד אותו מועד. הנתבע נימק את אי הגשת כתב ההגנה מסיבות אישיות ומשפחתיות ואת אי התייצבותו לדיון בשל מחלה. לא התרשמתי מטענות הנתבע, שלא נתמכו באסמכתאות ראויות, או בכלל, ועל אף שמן הדין היו התובעים זכאים ליטול פסק דין נגד הנתבע בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, קבעתי, לפנים משורת הדין, מועד דיון נוסף ליום 21.6.17 ונתתי לנתבע ארכה להגשת כתב הגנה תוך 30 יום.