ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
27461-02-14
07/09/2014
|
בפני השופט:
יואב פרידמן
|
- נגד - |
תובע:
אפנאן עונאללה
|
נתבע:
יהודה בוכניק
|
פסק דין |
1.תביעת נזקי רכוש בגין התנגשות רכבים. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין).
2.לטענת התובע, עמד ברמזור אדום במוניתו בכיוון נסיעה ממרכז חורב לאוניברסיטה. הנתבע התנגש מאחור ברכבו. הנהגים ירדו מן הרכבים ולטענת התובע, ניתנו לו פרטי הנתבע אותם מילא בכתב ידו (בפתק אותו הציג). התביעה נתמכת בחוו"ד שאמד הנזק ב 3,480 ₪ לא כולל נזק לאור ימין במגן אחורי. הערכה לא כללה מע"מ היות ומדובר בעצמאי.
3.התובע הגיש חשבונית מיום 4.4.14 על תיקון המונית בסך 3,480 ₪. התיקון כלל החלפת הפגוש האחורי.
4.טענת הנתבע היתה כי לא נגרם לתובע שום נזק ברכבו, כאשר פינת ימין אחורית במונית, בה נחזה נזק של מעיכה קלה מאחור, הינה נמוכה מגובה רכבו. התובע מאידך, מודה כי הנזק לפנס האחורי במגן, שהינו חלקו התחתון של הפגיעה, הינו תולדת אירוע קודם, אולם המעיכה שמעל, נגרמה כתוצאה מפגיעת רכבו של הנתבע.
5.איני מקבל עמדת הנתבע לפיה לא נגרם נזק כלל, והתובע מבקש "להלביש" עליו פגיעה שכולה ארעה בעבר. יצויין כי אין חולק שהתנגשות היתה, גם אם קלה. שני הצדדים הבחינו בכך בזמן אמת וירדו מהרכבים. הנתבע התייחס להתנגשות כאל מגע נשיקה קל ולא יותר, אך היתה פגיעה. גם אם הנתבע אינו סבור שפגיעת המעיכה הינה תולדת אותה התנגשות קלה, הרי לא הוצגה כל חוות דעת נגדית. ולו לגבי חוסר ההתכנות של פגיעה מעין זו, כאשר אין מדובר "במתמטיקה" מדויקת. לא נחזה שהתובע ביקש להכביר נזקים מן הגורן ומן היקב וגם חשבונית התיקון תואמת כאמור חוות דעת השמאי, שלא כלל בה הנזק לאור בפגוש צד ימין מאחור.
6. לא למותר לציין כי תחילה בכתב ההגנה התכחש הנתבע באופן גורף לכל תאונה, ואף טען כי מעולם לא פנה אליו איש בטענה כלשהי ולא זכורה לו התאונה המצוינת בתביעה, שהוכחשה כליל ,כאשר קיבל את כתב התביעה מספר חודשים לאחר אותה תאונה שלטעמו לא הותירה כל נזק. רק במעמד הדיון טען שנזכר רק באיחור או שמא לעת הדיון במקרה, ובתובע. אלא שכתב התביעה מציין הרי גם את המיקום שאינו שנוי במחלוקת וגם את פרטי המקרה. קשה להלום שהנתבע שכח כליל תאונה שארעה לא לפני שנים, אלא ב 16.6.13, כאשר התביעה הוגשה ב 2/14. לא היה מקום להכחשה הגורפת בכתב ההגנה.
7.אני מקבל אפוא את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,480 ₪ בתוספת שכ"ט השמאי בשיעור 600 ₪, והוצאות משפט בסך כולל של 400 ₪. לא הכרתי בהפסד ימי עבודה שלא הומחש אובדנם המלא (ואף לו נגרמו, לא הוגשה כל אסמכתא ביחס לשווי יום עבודה של התובע).
8.הסכום שנפסק ישולם בתוך 30 יום.
ניתן לבקש רשות לערער בתוך 15 יום משופט של ביהמ"ש המחוזי.