ת"ק 27965-10-15 מרלה ואח' נ' מתן ייעוץ משכנתאות בע"מ

לפניי תביעה על סך כולל של 10,900 ₪, שלפי כתב התביעה מכוונת להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), שלטענת התובעים הופרו כלפיהם, במספר מישורים, ובגינם נגרם להם נזק. על פי הנטען בתביעה, בספטמבר 2014 שכרו התובעים, אב ובת, את שירותיה של הנתבעת, שהינה חברה למתן ייעוץ וליווי למשכנתאות. התובעים טוענים למחדלים של הנתבעת, שיש בהם משום הפרת חוזה, ובכל מקרה - מתמצים להפרות של מספר הוראות מהחוק, שיש בהם לזכותם בהשבה של (לפחות חלק) מסכום העסקה, ובפיצויים לדוגמא לפי הוראת ס' 31א' לחוק. התובעים דורשים סך של 10,900 ₪ בגין הפרת הוראות החוק ובנוסף הוצאות משפט והחזר ימי עבודה. בפתח הדיון, הודיע נציג התובעים כי הינם חוזרים בהם מטענת "עסקת מכר מרחוק", כי העסקה לא היתה כזאת.

השאלה המשפטית המרכזית שעולה בענייננו: האם צרכן שלא ביטל, ממניעיו, עסקה וכבר קיבל את השירות שהזמין, אך טוען שלא הובהרה לו זכאותו בענין ביטול העסקה, וזאת בניגוד לחוק, רשאי לבטל עסקה מוגמרת בדיעבד. ובנסיבות ענייננו – בהתחשב בטיב העסקה, לאיזו השבה או פיצוי זכאים התובעים, בהנחה שכבר קיבלו שירות (או חלק מהשירות) תמורת התשלום ששילמו?

טענות הצדדים

1. התובעים מציגים כנספח ב' לכתב התביעה "הסכם להזמנת שירותי ייעוץ משכנתא לייף גולד" שנושא את חתימותיהם של שני התובעים מיום 07.09.14 (להלן: "החוזה"). על קיומו ומועד חתימתו של החוזה הזה אין מחלוקת בין הצדדים, ואין מחלוקת כי הוא נשלח בו ביום סרוק, במצורף להודעת דואר אלקטרוני - בחזרה לנתבעת. המחלוקת בתיק זה הינה על פרשנות האמור בחוזה; כל צד נותן לו פרשנות אחרת למהות ההסכמה העולה מחוזה. כפי שאראה להלן, הכתוב בהסכם משקף את גרסת התובעים – ולא זו של מנכ"ל הנתבעת - לגבי מהות ההסכמה בין הצדדים.

    

2. התובעים טוענים, שאף שהחוזה איננו משקף זאת במפורש, הם התקשרו עם הנתבעת על פי הסכמה להצעת הנתבעת, הכוללת שני שלבים: הראשון - ייעוץ חד-פעמי בענין משיכת משכנתא, בעלות 4,900 ₪, והשני – מתן שירותי ייעוץ וליווי מתמשכים לאורך חיי המשכנתא, לאחר לקיחת משכנתא, בעלות 6,000 ₪. ולכן, על פי החוזה, שילמו לנתבעת סך כולל של 10,900 ₪. הסכום שולם בחיובי כרטיס אשראי בתשלומים, עפ"י פירוט נתוני הכרטיס בחוזה. החשבונית בגין התשלום היא מיום 8.9.14 [ת/3].

    

3. התובעים טוענים עוד, כי לאחר שהגיעו למסקנה, כי גובה המשכנתא שנדרשת להם (2 מיליון ₪) וגובה ההחזר החודשי ההתחלתי – 10,300 ₪ הם גבוהים ביחס למצב הרפואי והמצב הסוציו אקונומי והכללי שלהם (בעיקר - בשל מצבו הרפואי של האב) ביקשו לעצור את התהליך ולבטלו. בעדות נציג התובעים ביקש להציג מיילים בענין בקשת ביטול, כך לטענתו. אך מהמייל המוקדם ביותר שהוצג מטעם התובעים, עולה כי ביום 28.10.14, מאשר נציג הנתבעת כי: "בהמשך לשיחתך עם אריאל שמורה לכם הזכות להקפאת הליכים וכשיהיה רלוונטי נתחיל בתהליך מחדש. נכון לעכשיו העברתי את התיק להקפאה" [ת/1]; הקפאה, ולא ביטול.

    

4. התובע 1 טוען בכתב התביעה, כי יזם פגישה עם הנתבעת בתאריך 25.12.14 יחד עם בנו, עמית, בבקשה לבטל את החוזה ולהתפשר בכדי למנוע הגעה לבימ"ש. הצדדים העלו טענותיהם בפגישה, אך לא הגיעו לפשרה. במהלך הפגישה התבקשה הנתבעת להציג קבלות עבור הוצאות נילוות, אך טענה כי לא היו הוצאות כאלה מלבד הרצה של תוכנת מחשב אוטומטית, שמנתחת את הנתונים ובונה מספר אופציות למשכנתא.