בתאריך 10.3.15 הגיע התובע אל סניף "יינות ביתן" באור עקיבא ( להלן: "הסניף"), זאת לאחר שזמן קצר קודם לכן קיבל מסרון (SMS) שנשלח מהנתבעת אל מכשיר הטלפון הנייד שלו ובו הודעה על קיומם של מבצעים בסניף ובכללם מבצע של: "דג סלמון טרי 29.90 לק"ג עד 3 ק"ג בקניה מעל 100₪". לטענת התובע, הודעה זו, כלשונה, הופיעה הן בשלט שהיה מוצב באותו יום במחלקת הדגים שבסניף והן במודעת פרסום של הנתבעת באינטרנט (ר' ר' צילומי המודעות שצורפו לכתב התביעה).
דא עקא – כך טוען התובע, שבשעה שהוא קיבל לידיו את דג הסלמון שביקש לרכוש, הגיע מנהל הסניף, מר רני מזרחי, אל מחלקת הדגים והורה על מכירתו במחיר המבצע רק במקרה של רכישת כמות של מעל 3 ק"ג. התובע, אשר כאמור הגיע אל הסניף בעקבות הפרסום אודות המבצע ובקש לרכוש דג במשקל של 2.985 ק"ג, טוען כי פנייתו בעניין זה אל מנהל הסניף, זכתה לצעקות מצד האחרון ולגרסת בהגיעו אל הקופה הוא הופתע לגלות כי חויב בתשלום סכום גבוה מזה שהוא אמור היה להיות מחויב בו, וכדבריו: "הוא התחיל לצעוק עלי לא לקחת מעל שלושה קילו כשאני כבר בקופה. אני חבר מועדון, כשאני חבר מועדון, לפני התשלום אני נותן כרטיס אשראי שהוא גם חבר מועדון... והקופאית מעבירה וממשיכה לעשות את החישוב של הקניה. היא עשתה חישוב בלי שום שאלות נוספות ויצאה קבלה ע"ס 307 ₪...". ואכן חשבונית הרכישה שצורפה לכתב התביעה מלמדת על חישוב מחיר הדג לפי 59.90 לק"ג ולא לפי מחיר המבצע שפורסם, דהיינו - 29.90 ₪ לק"ג. בשלב זה – כך לטענתו – פנה התובע אל מנהל הסניף וביקש לזכותו אותו בהפרש בסך של 89.25 ₪ ואולם זה סרב לעשות כן. התובע מוסיף וטוען כי באותה עת היה בסניף מבצע נוסף לגבי נקניק קבנוס מתוצרת "זוגלובק", וכי הקופאית שערכה את חשבון הקניה הכולל שלו שכחה להכניס את שני פריטי הקבנוס שהוא בקש לרכוש לחשבון זה. משפנה גם בעניין זה אל מנהל הסניף, אמר לו הלה כי לא ימכור לו את הפריטים הללו במחיר המבצע המפורסם ברשת.
במצב דברים זה, ביקש התובע לבטל את הקנייה כולה ואולם גם בקשתו זו נדחתה. לטענת התובע, כשביקש מהקופאית הגב' מרינה ביטון את מספר הטלפון של מחלקת פניות הציבור של הרשת, הוא לא נענה ואז הוצא מן הסניף בכוח על ידי הקב"ט אשר אחז בחוזקה בכתפיו וגרם לו ל"סימנים שחורים ביד" (בצילום שהציג בפני התובע במכשיר הטלפון שלו – צילום שטענתו בוצע על ידי אשתו באוות היום – נראה סימן כחול על זרוע ידו השמאלית).
בעקבות ארוע זה פנה התובע אל מחלקת שירות הלקוחות של הרשת ואל המועצה הישראלית לצרכנות (ת/1).
במהלך עדותו בבית המשפט השמיע התובע הקלטה של חלקו האחרון של הארוע, בה הוא נשמע פונה אל הקופאית ומבקש את מס' הטלפון של המחלקה לפניות הציבור. בהמשך נשמע גם מנהל הסניף, מר מזרחי, מבקש מהקופאית לתת לתובע את מס' הטלפון, אלא שזו צועקת "אין לי". בשלב זה נשמע התובע אומר "אני עומד ליד מר מזרחי שלא נותן ללקוחותיו הנחות כפי שהוא מבטיח" ואז מבקש ממנו הקב"ט לצאת החוצה. בתוך כך נשמע התובע כשהוא חוזר וטוען שמר מזרחי אינו עומד בהבטחותיו ומבקש פעם נוספת את מס' הטלפון של המחלקה לפניות הציבור. מר מזרחי אומר לו: "הצגות כאלה בטלפלא" וכן: "אתה יכול לגשת לפניות הציבור באינטרנט וכשהתובע משיב שאין לו אינטרנט, שואל אותו מר מזרחי: "מה, אני עובד אצלך?" וממשיך: "אחרי שקללת אותנו אתה לא יכול לקבל כלום. תצא החוצה מהסניף". מיד לאחר מכן נשמע התובע אומר: "אל תיקח אותי" ומתקשר למשטרה ואז נשמע אדם שאומר לו שהוא יכול להזמין גם את ראש הממשלה. מר מזרחי מתקשר אף הוא אל המשטרה וטוען כי יש אצלו לקוח שמשתולל ואז אומר לו התובע שהוא מקליט הכל. בהמשך נשמע התובע מוסר את פרטיו למר מזרחי ואז נשמעים רעשים שלטענת התובע הינם רעשי קיפול פתק שהוא מסר לקב"ט אשר השליכו.
אשת התובע, הגב' לריסה בויקוב, שהיתה עמו באותו יום אך לא היתה עדה לכל שלבי ההתרחשות, סיפרה בעדותה כי הבחינה בהמטומה על זרועו ושמעה ממנו את פרטי המקרה.
בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי לדוגמא בסך של 10,000 ₪ על פי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, טוען התובע כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק וגרמה לו נזק כספי ובריאותי ועוגמת נפש.
בכתב ההנה שהוגש מטעמה, הודתה הנתבעת בכך שהאופן בו פורסם המבצע בנוגע לדג הסלמון היה שגוי וכי מדובר במבצע שאמור היה להיות מוגבל לכמות של בין 3 ל-5 ק"ג ולא "עד 3 ק"ג" כפי שפורסם בטעות. הנתבעת מאשרת כי מנהל הסניף אשר הכיר את פרטי המבצע הנכון אמר לתובע שהוא לא יוכל לממש את המבצע אם ירכוש פחות מ- 3 ק"ג ולפיכך חויב הוא במחירו המלא של הדג.
עוד טוענת הנתבעת כי מיד לאחר שנתברר לה דבר הטעות, שונו הפרסומים השונים שהופצו על ידה בהתאם.
באשר למבצע נקניק הקבנוס – לטענת הנתבעת, התובע סיים את קנייתו ויצא מן הסניף ורק לאחר מכן נכנס בחזרה וביקש מהקופאית להוסיף לחשבונו את שני פריטי הקבנוס במחיר המבצע. אלא שמאחר והחשבון שלו כבר שולם, לא ניתן היה לחזור אליו והקופאית נאלצה לפתוח חשבון חדש באופן של איפשר את מימוש המבצע הנוסף.
הנתבעת מכחישה את טענות התובע לפיהן מנהל הסניף כעס וצעק עליו, כמו גם את טענותיו לגבי הפעלת כח מצד הקב"ט וטוענת כי היה זה דווקא התובע שצעק ואיים וכי רק לאחר הגעת המשטרה אל המקום הוא פונה מן הסניף והתבקש שלא להיכנס אליו שוב.
עוד מציינת הנתבעת כי נועם, מנהל שירות לקוחותיה, פנה אל התובע והציע לזכותו בהפרש מחיר הסלמון על פי פרטי הפרסום השגוי ואולם הוא סרב.
מר מזרחי, מנהל הסניף אשר העיד בפני טען כי התובע נוהג להגיע אל הסניף "ולא פעם ולא פעמיים מבקש להקנות לעצמו הנחות כלשהן... צורח ומשתולל וצועק על מנת לקבל כל מיני מבצעים שלא קיימים". בכל הנוגע למקרה נשוא תביעה זו אמר מר מזרחי (בשונה מן האמור בכתב ההגנה) כי: "...היה ס.מ.ס וגם היה שלט וגם אמרנו לתובע שהוא צודק ולמרות שטעינו הסכמנו לזכות אותו באותו מעמד הקניה. מה שלא מוקלט זה כל החלק שלפני, שהוא התקשר לאנשים לאיים עלינו, הוא דיבר עם מישהו בטלפון כדי שיבוא ויעשה לנו בלגאן, הוא צורח ומקלל את הקופאיות שלי, את הדייגים שלי. כל המקרה התחיל בדגים ולא בקופות. אני הגעתי למח' דגים ואמרתי לו שהוא יקבל והוא התחיל לצעוק ולהשתולל ואמרתי שהוא לא יכול לקלל את העובדים שלי, הוא לא יכול לקלל את הקופאיות שלי, זה יכול להיות הבנות שלו. הוא קילל אותן מטומטמת, סתומה, את לא מבינה, בגלל זה את עובדת בסופר וגם יותר מזה, את בהמה. את תעשי מה שאני אומר לך... נושא הקבנוס, הוא לקח את הקבנוס אחרי שהוא סיים את הקניה ורצה להוסיף את זה לקניה המתוקנת, זה כבר היה בקופות. הוא הגיע לקופה בלי הקבנוס. הוא היה כמוצר קופה, יש חמישה מוצרי קופה שמוכרים לאנשים ומציעים להם. הקבנוס היה שם ואחרי שהוא גמר את החשבון הוא ראה את הקבנוס ורצה אותו. בנוסף, כשהוא דיבר עם אדון נועם, מנהלת מח' שירות לקוחות אצלנו, אמרנו שנזכה אותו על ההפרש של הדג, אין שום ספק, אבל לא מגיעה לו התנצלות על הסגנון דיבור והוא לא יכול להיכנס לסניף ולקלל ולזרוק דברים בקופה... הקב"ט לא נגע בו, הוא עמד ביני לבינו וחצץ ואמר שמבקשים שלא יצעק. אני אומר שההקלטה שהושמעה לא משקפת את כל השיחה...".
קב"ט הסניף מר דניאל צ'בוטרו טען גם הוא כי הוציא את התובע מן הסניף בדיבורים בלבד וכי "לא היה שום מגע ידיים" והגדיר את התובע כ"לקוח מהלקוחות היותר נודניקים...".