ת"ק 35345-12-13 ריבקין נ' איזי גו בע"מ ואח'

בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 5,553 ₪, בגין עסקה שלא יצאה אל הפועל, במסגרתה רכש התובע מהנתבעת 1, ארבעה כרטיסי טיסה מתל-אביב לסופיה שבבולגריה. הטיסות היו אמורות להתבצע על ידי הנתבעת 2. התובע ביקש לבטל את העסקה, למעלה מחודש לאחר ביצועה, עקב נסיבות אישיות, וגילה כי דמי ביטול העסקה הינם 100%. מכאן תביעתו, להשבת עלות כרטיסי הטיסה ולפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש.

טענות התובע

ביום 16.10.13 רכש התובע מהנתבעת 1 (להלן: "איזי גו"), באמצעות אתר האינטרנט "זאפ", ארבעה כרטיסי טיסה, בשווי כולל של 4,553 ₪. בעקבות ההזמנה כאמור, ועוד ביום 16.10.13, פנתה נציגת איזי גו אל התובע באמצעות טלפון. הנציגה הבהירה לתובע, כי על מנת להשלים את רכישת הכרטיסים על התובע לחתום על טופס הזמנה (להלן: "טופס ההזמנה"). עוד הוסיפה וציינה הנציגה כי תשלח אל התובע את טופס ההזמנה באמצעות דואר אלקטרוני, על מנת שיבדוק ויאשר אם הפרטים שמסר נכונים. התובע אישר טלפונית את פרטי ההזמנה. התובע טוען ומדגיש, כי בשיחה הטלפונית עם נציגת איזי גו לא הוסבר לו ולא הופנתה תשומת ליבו, בנוגע לגובה דמי ביטול העסקה. ביום 19.11.13, למעלה מחודש לאחר ביצוע העסקה, ו-31 יום לפני מועד הטיסה המתוכנן, ביקש התובע לבטל את העסקה וגילה כי עליו לשלם 100% דמי ביטול, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א- 2010 (להלן: "תקנות ביטול עסקה"). התובע טוען כי נציגת הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כלפיו בכך שלא עדכנה או הסבירה דבר בנושא ביטול העסקה, במהלך השיחה הטלפונית. גובה דמי הביטול אמנם מופיע בטופס ההזמנה אך התובע התבקש לבדוק ובדק, כאמור, רק את פרטי ההזמנה שכוללת פרטים רבים, ולא שם את לבו כלל לסוגיית דמי הביטול. התובע טוען, כי איזי גו פעלה בניגוד לקבוע בסעיפים 14ג(א)(2) ו- 14ג (א)(7) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). התובע מוסיף וטוען, כי מדובר בהטעיה ולכן יש להחיל את סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). התובע מציין כי אין יריבות בינו לבין הנתבעת 2 (להלן: "אל על") והיא צורפה כנתבעת פורמאלית.

טענות איזי גו

איזי גו מצידה מאשרת, כי ביום 16.10.13 רכש התובע אצלה, כרטיסים של חברת התעופה אל על. מיד עם הזמנת הכרטיסים, הובא לידיעת התובע, כך הטענה, כי כרטיסי הטיסה נשאו דמי ביטול מלאים, וזאת בשל התניית חברת התעופה ומסיבות שאינן קשורות לאיזי גו. כמו כן תנאי ביטול כרטיסי הטיסה הוצגו לתובע על גבי טופס ההזמנה אשר נשלח אליו לעיון ואישור, ונחתם רק לאחר אישור התובע. לטענת איזי גו, התובע ביצע את ביטול העסקה למעלה מחודש לאחר ביצועה, בעוד שהאפשרות לבטל עסקת מכר, בהתאם לתקנות ביטול עסקה, מאפשרות לבטל עסקה בתוך 14 ימים מיום ביצועה וברור כי התובע לא עמד בדרישה זו. על אף האמור, ניסתה איזי גו לסייע לתובע והצליחה להשיב לו את מיסי הנמל אשר נגבו ממנו בסך של 884 ₪.

טענות אל על

אל על מצידה טוענת כי איננה צד לעניין ואין התביעה מגלה עילת תביעה כנגדה. כמו כן טוענת אל על כי התביעה מנוגדת לתקנות ביטול עסקה והתובע לא זכאי לקבל החזר כלשהו מהתמורה ששולמה. התובע מודה כי חתם על טופס ההזמנה הכולל את תנאי העסקה, שם צוין במפורש כי דמי הביטול הינם 100%.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המצורפים, הגעתי לכלל דעה, כי דין התביעה להידחות. אפרט בקצרה:

אינני מקבלת את טענת התובע, עורך דין במקצועו, לפיה היה על נציגת איזי גו להביא לידיעתו במועד ההזמנה, באופן יזום ואף אם לא שאל על כך, כי דמי הביטול עומדים על 100%. לטעמי, איזי גו עמדה בחובת היידוע המוטלת עליה, עת מסרה לתובע את טופס ההזמנה, וביקשה ממנו לאשר את פרטיו. בטופס ההזמנה צוין מפורשות, ובהדגשה, כי: "דמי ביטול לאדם לפני יציאה 100%". התובע סומך טיעונו על האמור בסעיפים 14ג(א)(2) ו- 14ג(א)(7) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, המורים כך:

"14ג (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:

) 1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;

) 2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;