ישעיהו נ' מוסך רעים עפולה (2002) בע"מ

לפניי תביעה כספית לתשלום סך של 7,000 ₪.

התובע רכש מחברת אלבר רכב ובמעמד רכישתו הוא קיבל שובר לביצוע עבודות צבע גלובלי, תוך הפנייתו למוסך של הנתבעת.

התובע הכניס את רכבו למוסך הנתבעת ,מתוך הנחה כי תבוצע לרכבו צביעה גלובלית אלא שעם קבלת הרכב ,לאחר צביעה הופתע התובע להיווכח כי הנתבעת צבעה רק את הפגוש הקדמי.

התובע מחה בפני הנתבעת אך זו דחתה את פניותיו ולכן הוא הגיש את תביעתו זו.

לעומתו, טענה הנתבעת כי, בעצם ,אין יריבות בינה לבין התובע וכי קיים הסכם בינה לבין חברת אלבר, אשר לפיו הנתבעת אמורה לכבד את השוברים לביצוע עבודות צביעה והשבחה.

לטענתה , על-פי ההסכם בינה לבין חברת אלבר ניתן לנתבעת שיקול דעת מקצועי לגבי טיב הצביעה .

עוד טוענת הנתבעת כי היא ביצעה עבודות כפי הצורך.

התקיים דיון בפני בו העידו התובע , מצד אחד ונציג הנתבעת , מצד שני והתרשמתי מעדויותיהם , באופן בלתי-אמצעי.

כלל ידוע בהליך אזרחי, כי "המוציא מחברו עליו הראייה" , היינו- התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות , על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות ובמסמכים שצורפו ובעדויות העדים נחה דעתי כי התובע לא הוכיח את תביעתו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

הרי הנתבעת טענה כי אלבר שילמה לה עבור תיקון הצבע סך של 2,527 ₪ והיא עשתה את מה שנדרש , דהיינו תיקוני צבע והשבחה וכי לא יעלה על הדעת שהיא תשלם היום לתובע סכום התביעה כאשר היא קיבלה רק את הסך של 2,527 ש"ח.

לנתבעת פרשנות משלה לגבי המילה "גלובלי" . היא טוענת כי המשמעות הינה "לעבור על כל האוטו ולתקן את כל הנקודות הקטנות".

מי שיכול היה להשליך אור על המחלוקת הינה חברת אלבר שממנה רכש התובע את רכבו והיא זו שלטענתו הבטיחה כי יבוצע צבע גלובלי כך שהיא הייתה בעיניי אמורה להיות בעל-הדין הנכון בתביעה זו , שכן היא שהתחייבה לתובע והיא שהגיעה אתו לסיכום .

לא מצאתי עילה הקושרת את הנתבעת שביצעה תיקוני צבע על-פי הסיכום בינה לבעין אלבר וכי אם הייתה חריגה מההסכם בין שתיהן הרי אין לתובע מעמד בעניין הפרה זו וכל שעליו היה לעשות זה לתבוע את אלבר בין בנפרד ובין כנתבעת נוספת.