לפניי תביעה כספית.
התובעות, שהינן שש חברות, רכשו בתאריך 14.11.16 מהנתבעת 1 שישה כרטיסי טיסה מנתב"ג לאמסטרדם, לינה במלון ומשם חזרה לישראל, לארבעה לילות וכן שישה כרטיסים, כל כרטיס במחיר של 280 אירו, להופעת הראפר דרייק באמסטרדם (להלן: "ההופעה").
מועד ההופעה באמסטרדם היה 20.1.17. מועד הטיסה מישראל לאמסטרדם נקבע ליום 19.1.17, ומועד החזרה לארץ נקבע לתאריך 22.1.17.
התובעות הוסיפו וטענו כי בתאריך 14.1.17 הוברר להן מפי קרובת משפחה של אחת התובעות שהופעת הראפר הקבועה ל – 20.1.17 בוטלה ו/או נדחתה. משכך, התקשרה תובעת 2 לנתבעת 1 אשר לא ידעה אותה עת על ביטול ו/או דחיית ההופעה והודיעה לה על כך. נציגת נתבעת 1 בדקה הנושא, והודיעה לתובעות כי הופעת הראפר אכן נדחתה למועד אחר.
התובעות אשר מימשו את חופשתן, שכן על פי תנאי ההסכם עם נתבעת 1 לא יכלו לקבל חזרה את הסכומים ששילמו עבור המלון והטיסות, ללא תשלומי דמי ביטול משמעותיים, עתרו בתביעתן לחיוב נתבעת 1 בהשבת הסך של- 1,680 אירו כשוויים בש"ח שזה הסכום ששילמו עבור שישה כרטיסי ההופעה, בציינן כי נתבעת 1 לא הודיעה להן מבעוד מועד על דחיית הופעת הראפר ו/או על ביטולה. התובעות טענו כי פנו אל נתבעת 2, שהיא זו שטיפלה ברכישת כרטיסי ההופעה מטעם נתבעת 1, כדי שיוחזר להן הסכום ששילמו עבור כרטיסי ההופעה.
בתאריך 7.2.17 הודיע נציג נתבעת 2 כי ניתן יהיה להחזיר עלות של 2 כרטיסים בלבד מתוך 6 הכרטיסים שנרכשו להופעה, ובתנאי שהתובעות יחתמו על הסכם "העמדת כרטיסים ומכירה", דהיינו הסכם שכולל את מכירת כל הכרטיסים למכירה. התובעות טענו כי ביום 8.2.17 פנו תובעות 1 ו – 2 לנתבעת 2 ואישרו את מכירת שני כרטיסי ההופעה מתוך ששת הכרטיסים, אך לא הסכימו לחתום על הסכם העמדת כל ששת הכרטיסים למכירה, שכן כל אחת מהן רכשה את הכרטיסים באופן עצמאי. נתבעות 1 – 2 טענו כי כל 6 הכרטיסים נקנו כמקשה אחת וכהזמנה אחת, ומשכך כל עוד לא ייחתם הסכם להעמדת כל ששת הכרטיסים למכירה, לא יוחזר להם סכום כלשהו.
התובעות עתרו לחיוב הנתבעות 1 – 2 ,ביחד ולחוד, בהחזר הסך של- 1,680 אירו שזה הסכום ששילמו עבור כרטיסי ההופעה, בתוספת ריבית הפרשי הצמדה והוצאות.
נתבעת 1 עתרה לדחיית תביעת התובעות שהוגשה נגדה בציינה שהינה סוכנת נסיעות המזמינה שירותי תיירות עבור לקוחותיה כדוגמת נופשונים, טיסות, בתי מלון, כרטיסים להופעות ולאירועי ספורט, רכב וכיו"ב אצל ספקים שונים. התובעות הזמינו באמצעותה ביום 14.11.16 שירותי תיירות שכללו טיסה מנתב"ג לאמסטרדם, ומשם חזרה לישראל, שהייה במלון לארבעה לילות ושישה כרטיסים להופעת הראפר דרייק.
נתבעת 1 הוסיפה כי בהיותה סוכנת נסיעות רכשה עבור התובעות את השירותים המוזמנים מספקים שונים, וביניהם רכשה מחברת "טיקטים" שבבעלות נתבעת 2, ממנה נרכשים כרטיסים למופעים בחו"ל, את ששת הכרטיסים להופעת האמן – הראפר דרייק. עוד טענה נתבעת 1 כי סוכנת הנסיעות מטעמה אשר נתנה שירותיה לתובעות, הודיעה להן במפורש שמרגע רכישת הכרטיסים להופעה יחולו עליהם דמי ביטול מלאים בהתאם לתנאים של חברת "טיקטים" שבבעלות נתבעת 2, והתובעות אישרו במייל באמצעות אחת התובעות שטיפלה בעניינן את האמור בציינה במייל: "בהמשך לשיחתנו, אני מאשרת ההזמנה של המופע, ומודעת שברגע שהכרטיס נקנה, דמי הביטול הם מלאים לפיכך אין החזרים".
ההופעה הייתה אמורה להתקיים בתאריך – 20.1.17. ביום 15.1.17 התקשרה אחת התובעות לנתבעת 1, והודיעה ששמעה שההופעה בוטלה.
נתבעת 1 טענה כי ספק הכרטיסים "טיקטים" שבבעלות נתבעת 2 לא תשיב את כספם של מזמיני הכרטיסים מאחר שההופעה לא בוטלה אלא נדחתה, ועל פי התקנון הקיים אצל ספק זה, במקרה בו ההופעה נדחית, הלקוח לא מקבל את כספו חזרה. נתבעת 2 הציעה לתובעות לחתום על כתב ויתור לפיו נתבעת 2 תנסה להוציא את כל ששת הכרטיסים למכירה, אך אין היא מתחייבת לגבי המחיר שתקבל ולא מתחייבת לגובה ההחזר, וכי עליהן לחתום על ויתור תביעה כלפי נתבעת 2, דבר שהתובעות סירבו לו, וכך גם לא הסכימו להצעת נתבעת 2, לפיה יוצאו למכירה רק שני כרטיסים מתוך ששת הכרטיסים, כפוף לחתימה על כתב הוויתור, דבר שהתובעות לא הסכימו לו, ומשכך לא נעשה דבר נוסף בעניינן.
נתבעת 1 עתרה לדחיית תביעת התובעות שהוגשה נגדה, תוך חיובן בהוצאות, בציינה שפעלה במקצועיות ובאחריות כלפי התובעות, וכי כל השירותים שהוזמנו על ידי התובעות ממנה סופקו בהתאם למוזמן, למוסכם ולתנאי ההזמנה שאושרו על ידן.
נתבעת 2 עתרה לדחיית תביעת התובעות שהוגשה נגדה בציינה כי נתבעת 2 התקשרה בעסקה מול נתבעת 1, שהיא סוכנת הנסיעות. נתבעת 2 הוסיפה כי בהתאם לתנאים המפורטים בתקנון באתר שלה וכך גם נמסרים לכל לקוחותיה מראש, לרבות לנתבעת 1, נתבעת 2 משמשת כגורם מתווך בלבד בין לקוחותיה לבין ספקיה השונים, ולפיכך תפקידה של נתבעת 2 הינו לבצע את הזמנת הכרטיסים כהלכה בלבד, כאשר האחריות לביצוע ההזמנה בפועל הינה של ספק השירותים, אשר קיבל את הזמנת השירותים, לרבות קבלת התשלום העיקרי בגין השירותים המוזמנים ואשר אחראי לביצוע השירותים בפועל במקום שבו קיימת התחייבות לביצועם. נתבעת 2 טענה כי פעלה באחריות, לא התרשלה בביצוע ההזמנה להופעה וקיבלה את אישור הספק הרלבנטי עבור הזמנת שישה כרטיסים להופעת הראפר דרייק הוסיפה וטענה נתבעת 2 כי במקרה הנדון, עקב החלטת ההפקה, נדחה מועד ההופעה של הראפר דרייק למועד אחר, שזה אירוע שאין לנתבעת 2 שליטה עליו, ומשכך לא פעלה היא ברשלנות, ואין להטיל עליה אחריות כלשהי. נתבעת 2 טענה כי פעלה כחוק בעת מכירת הכרטיסים וסיפקה לנתבעת 1 את כל המסמכים הרלוונטיים הקבועים בחוק לעניין עסקת המכר, לרבות פירוט מלא של אחריותה החוזית כולל אחריותה בעת מקרה של ביטול ההופעה, הכול כמפורט גם במסמך התנאים הכלליים שנשלח לנתבעת 1 במייל יחד עם אישור הזמנת הכרטיסים (נספח א' להגנת נתבעת 2). נתבעת 2 טענה עוד כי אף שלא מוטלת עליה חובה כלשהי להשבת סכום כרטיסי ההופעה לנתבעת 1 עבור התובעות, הרי ששעה שנודע לה על דחיית מועד הופעת הראפר דרייק, הודיעה על כך לנתבעת 1 והציעה לו סיוע במכירת הכרטיסים, אלא שהתובעות סירבו לכל פתרון מוצע ולא העבירו את הטובין, הם הכרטיסים, שנרכשו עבורן לרשות נתבעת 1 שתעבירם לנתבעת 2 כדי שניתן יהיה למכרם ללקוח אחר, ובכך תרמו הן עצמן לנזקיהן ולא סייעו בידי נתבעת 2, אשר חפצה לעזור להן בצמצום נזקיהן.