ת"ק 40586-02-17 ישראלי נ' איסתא ישראל בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית.

התובע טען כי ביום 11.15.15 הזמין מנתבעת 1 כרטיסי טיסה, כשאחד מביניהם הוא כרטיס טיסה לקוסטה ריקה. בעת הזמנת כרטיסי הטיסה, כך הוסיף, נשאל ע"י סוכנת הנסיעות בנתבעת 1 אם הוא מעוניין לרכוש ביטוח נסיעות מנתבעת 2, שהינה חברה לביטוח הודגש בפניו כי "הפוליסה נותנת כיסוי רחב מאוד למקרים שונים, ובין היתר מכסה גניבה או נזק למטען בסכום של 2000 דולר". משכך, טען התובע, החליט לרכוש מנתבעת 2 פוליסת ביטוח וכך עשה. התובע ציין עוד כי ביום 6.1.16 בעת ששהה בעיירה בקוסטה ריקה נגנב רכושו מתוך רכב ששכר כשערך הרכוש שנגנב הסתכם בסך של - 4,190 דולר. כשחזר לארץ פנה לנתבעת 2 לקבלת הסכום המגיע לו בסך של- 2000 דולר על פי פוליסת הביטוח אלא שנתבעת 2 טענה כי על פי פוליסת הביטוח מגיע לו סך של -400 דולר בלבד כשווים בש"ח וסכום זה אכן שולם לו בניכוי השתתפות עצמית בסך של 50 דולר כשווים בש"ח. הוסיף וטען התובע שהפרטים שנמסרו לו על ידי נתבעת 1 היוו את הבסיס להחלטתו לרכוש את הביטוח מנתבעת 2 אלא שאלו היו מטעים ו/או חסרים באופן שלא נמסר לו מידע מהותי ולא הודגשו בפניו "האותיות הקטנות" והסייגים לכיסוי הביטוחי. עוד טען בתביעתו כי הנתבעות ככל הנראה באופן מחושב וכדרך התנהלות רגילה נהגו כלפיו בחוסר שקיפות, תוך הסתרת פרטים מהותיים ומשכך עתר בתביעתו לחיוב הנתבעות בתשלום סך של- 1,600 ₪ כשווים בש"ח סכום שמהווה את ההפרש בין הכיסוי הביטוחי שהוצג בפניו ובין הפיצוי שקיבל בפועל בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

נתבעת 1 עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי היא משמשת כסוכנת נסיעות במהותה אשר פועלת כמתווכת בין נוסעים לבין ספקי תיירות שונים ואינה מספקת בעצמה את שירותי התיירות ו/או אחראית לביצועם. נתבעת 1 אישרה כי התובע הזמין באמצעותה ביום 11.12.15 כרטיסי טיסה.

למספר יעדים כמפורט בסעיף 5 (א, ב, ג, ד, ה) להגנתה אשר יצאו כמתוכנן ובזמן.

הוסיפה והדגישה נתבעת 1 כי היא משמשת כגורם משווק בלבד אשר מציע לקהל לקוחותיו את פוליסות הביטוח מידי חברות ביטוח שונות וכך לגבי התובע אשר רכש את פוליסת הביטוח מנתבעת 2 שהינה חברה לביטוח בע"מ ולפיכך כבר בעת ההזמנה ידע התובע כי כל טענה שבפיו הנוגעת לפוליסת הביטוח שהונפקה לו על ידי נתבעת 2, עליו להפנותה לנתבעת 2.

עוד ציינה נתבעת 1 כי סוכנת הביטוח מטעמה מסרה לתובע מסמך בדבר הכיסויים העיקריים בפוליסה "ביטוח נסיעות לחו"ל לתרמילאים (להלן "המסמך) ובו נרשם במפורש כי" האמור לעיל הינו בכפוף לתנאי הפוליסה המלאים" (נספח ב' לכתב ההגנה). כך גם הדגישה כי אף בנספח א' שצורף על ידי התובע לתביעתו מצוין תחת סעיף התנאים וההרחבות "כפוף לתנאי הפוליסה ולמפורט בתמצית תכנית הביטוח".

כך גם טענה כי לצורך השלמת העסקה וכנוהל הכרחי ומקדמי להוצאת ההזמנה לפועל שלחה נציגת נתבעת 1 לתובע באמצעות המייל "טופס לאישור הזמנת שירותי תיירות" (להלן "אישור ההזמנה") בו מפורטים בהרחבה תנאי ההזמנה לרבות הנהלים לגבי אחריותם של הנוסעים לדאוג לכיסוי ביטוחי מתאים לפי צרכיהם ואותו נדרש התובע לקרוא ולאשר. התובע בחר לחתום ולאשר את ההזמנה בה

תניה מפורשת לפיה "החתום מטה מאשר כי קרא בעיון טופס זה". נתבעת 1 טענה כי נתבעת 2 היא זו שביטחה את התובע, היא זו שעליה מוטלת אחריות להעביר ללקוחותיה את כל תנאי הפוליסה. עוד הדגישה כי אין זה מתפקיד נתבעת 1 להיכנס לפרטי הסייגים של הפוליסה המוזמנת, וככל שעולות שאלות על ידי המזמין הרי שנתבעת 1 פונה לבירורן אל מול חברת הביטוח. לפיכך, מאחר והתובע לא בירר ולא שאל בעצמו פרטים לגבי הסייגים של הפוליסה, אין לו אלא להלין על עצמו.

נתבעת 1טענה כי פעלה להזמנת הביטוח מנתבעת 2 במקצועיות ובמסירות וכך גם העבירה לו בהתאם לנוהלי העבודה מבעוד מועד את כל האישורים והמסמכים המתאימים למימוש הזמנתו, ומשכך עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה תוך חיובו בהוצאות.

נתבעת 2 עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי ביום 11.12.15 נרכשה אצלה לתובע פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל הכוללת ביטוח רכוש או נזק למטען מסוג "תרמילאים" וכי על פי תנאי הפוליסה שהונפקה לתובע על פי הזמנתו, הכיסוי הביטוחי למקרה של גניבת כבודה מוגבל לסכום של עד -400 דולר. סכום זה, כך הוסיפה, בקיזוז השתתפות עצמית בסך 50 דולר שולם על ידי נתבעת 2 לתובע ומשכך עמדה נתבעת 2 בכל התחייבויותיה כלפי התובע. עוד טענה נתבעת 2 כי ביום רכישת הפוליסה בתאריך 11.12.15 שלחה לתובע במייל את דף פרטי הביטוח וכן קישור אינטרנטי (לינק) לצפייה באתר החברה בחוברת הפוליסה המלאה. (מפרט הפוליסה וחובת הפוליסה צורפו כמוצג א' להגנת נתבעת 2). לטענת נתבעת 2 בכל פוליסה לביטוח מכל סוג קיימים תנאים, סייגים חריגים והגבלות. פוליסת הביטוח נשלחה על ידה לתובע במייל ביום רכישת הפוליסה ומשכך נהגה היא כמבטחת סבירה, בדרך המקובלת ובתום לב ולא הסתירה את תנאי הפוליסה כטענת התובע.

נתבעת 2 טענה כי עמדה בכל תנאי הפוליסה ומשכך עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה תוך חיוב בהוצאות.

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו ולאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן:

אין חולק כי התובע הזמין ביום 11.12.15 באמצעות נתבעת 1 את שירותי התיירות הבאים ושילם עבורם לנתבעת סך של- 1,368 דולר ארה"ב.

א. טיסה מת"א לניו יורק אשר יצאה כמתוכנן ביום 13.12.15 בשעה 23:10 ונחתה ביום 14.12.15 בשעה 04:35 (שעון מקומי).