ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
41257-04-15
11/09/2015
|
בפני השופט:
ד"ר מנחם (מריו) קליין
|
| - נגד - |
התובעים:
1. אברהם אדרי
2. ילין יונה
|
נתבעת:
עיריית גבעת שמואל
|
| פסק דין |
"אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶי אֲדֹנָי, יֵלך נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ״
[שמות לד׳, ט׳]
רקע וטענות הצדדים
בפניי מונחת תביעה שהוגשה על ידי מר אברהם אדרי ועל ידי הגב' ילין יונה (להלן: "התובעים") כנגד עיריית גבעת שמואל (להלן: "הנתבעת"). עניינה של תביעה זו הוא בדו"ח עירוני בגין חניה אסורה, אשר הופק בשנת 1997 לחובת התובעת 2 (להלן: "הדו"ח").
התובעים טענו כי רק בשנת 2007 קיבלו מכתב לביתם ובו הוזהרו שעליהם לשלם את הדו"ח משנת 1997 בטרם יינקטו נגדם הליכי גבייה. מאותה העת החלו לקבל לביתם מכתבים שונים, בדרישה לתשלום הדו"ח.
התובעים טענו עוד כי לא ידוע להם על דו"ח שכזה וכי העירייה לא שלחה אליהם דואר רשום במשך 10 שנים משנת 1997 ועד לשנת 2007 עת קיבלו לראשונה כך לטענתם, את המכתב הראשון בעניין הדו"ח.
לבסוף פעלה הנתבעת על פי סעיפים 4 ו- 5 לפקודת מיסים (גבייה) 1929 [ חא"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399 ] ועיקלה שני חשבונות בנק של התובעים ובהם סכומים של 800 ₪, ו- 1,670₪.
התובע 1 טען כי משביקש מהנתבעת תיעוד בדבר הדו"ח המדובר ותיעוד בדבר האישורים שמצביעים על כך שנשלחו לו דואר רשום בעניין הדו"ח, הנתבעת שלחה לו מסמך עם רשימת תאריכים שאותו לא הבין. לדידו, הנתבעת לא נענתה לבקשתו ולכן המדובר בהטרדה ובמעשה של שליחת יד ברכוש הזולת באופן לא חוקי ולא סביר.
בנוסף טענו התובעים כי משלא בוצעה כל פעולה לגביית החוב בתקופה העולה על 3 שנים אזי העבירה התיישנה.
הנתבעת טענה מנגד כי הדו"ח מושא תביעה לא התיישן וזאת מכיוון שנשלחו הודעות לתובעת, לכתובתה כפי שרשומה במשרד הפנים ואף בוצעו הליכי גבייה בפרקי זמן הקצרים מ-3 שנים האחד מהשני.
הנתבעת טענה כי דרישות תשלום רבות נשלחו אל כתובתה של התובעת 2 כפי שרשומה במשרד הפנים, לאחר שבוצע אימות מתאים. הנתבעת טענה כי פעלה על פי החזקות הקבועות בדין.
בדיון שהתקיים ביום 3.9.2015 העלה מר שמעון ברוכין, נציג הנתבעת טענה ולפיה אין לבית-המשפט זה סמכות לדון בתביעה זו (עמ' 2 שורה 12 לפרוטוקול).
סברתי שטענה זו יש בה ממש ואף המלצתי לתובעים למשוך את תביעתם, ללא צו להוצאות, אך הצעתי לא התקבלה והם ביקשו לשמור על זכותם לערער ומשכך אין מנוס מליתן פס"ד מנומק בתובענה.
דיון והכרעה
האם בסמכות בית-משפט זה לדון בתביעה זו?
ממכלול דברי החקיקה הקושרים לנושא, נראה שכאשר אזרח מקבל הודעה על קיום קנס שהוטל עליו מטעם רשות, עומדות בפניו מספר אפשרויות: להגיש בקשה לביטול הקנס, להגיש לבית המשפט בקשה להישפט, או לפנות בעתירה מנהלתית נגד הרשות הציבורית במקרים שמתאימים לכך.