ת"ק 41664-11-15 מילר נ' סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בעמ

לפניי תביעה כספית בסך של 33,153 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לטענת התובע בשל התנהלות הנתבעת באשר לחיבור למערכת הגז של דירה שבבעלותו, אותה הוא משכיר. לטענת התובע, בשל התנהלות התובעת, עליה לפצותו באופן הבא-

א. 2500 ש"ח בגין עיכוב של שבוע וחצי בחיבור למערכת גז.

ב. 600 ₪ בגין אי הגעת טכנאי במועדים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (תיקון 24), התשס"ח-2008.

ג. 203 ₪ בגין חיוב בלתי מוצדק עבור התקנת שעון (מונה) גז, לאחר שהשעון הקודם פורק על ידי הנתבעת.

ד. הוצאות משפט ועוגמת נפש.

יצויין כי מלכתחילה התיימרה התביעה, הן בהיבט העילות והן בהיבט אומדן הסכום הכולל הנטען כפיצוי, לשמש גם כתביעה ייצוגית. עם זאת, למשמע הערת בית המשפט במהלך הדיון היום, לפיה בית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים, ונראה שאף אינו מוסמך, לדון בתביעה ייצוגית, התובע מיקד את טענותיו כתביעה אישית בלבד.

לאחר שקראתי ושמעתי את טענות הצדדים במהלך הדיון, מצאתי לדחות את התביעה על כל חלקיה הנותרים, כפי שיפורט להלן.

באשר לשני החלקים הראשונים של פירוט הפיצויים לעיל, הרי שבעניין זה מצאתי לנכון לדחות את התביעה על הסף. שכן, מבלי להידרש לשאלה אם התנהלותה של הנתבעת, הן בעיכוב בחיבור והן במועד הגעת הטכנאי, היתה מוצדקת אם לאו בנסיבות העניין, ואף אם היה מוכח כי עקב כך נגרמו נזקים כלשהם, הרי שהניזוק אינו התובע אלא השוכרת שלו. יודגש, התובע לא טען כי עיכוב החיבור הביא לעיכוב בכניסת השוכרת לדירה, ובעקבות זאת להפסד שלו בדמי שכירות.

באשר לטענותיו של התובע ביחס לתשלום בגין התקנת השעון, לטענת התובע בכתב התביעה מי ששילם עבור כך היא השוכרת.אולם ,במהלך הדיון הבהיר כי בסופו של יום דובר בו, ונראה שהפער בתיאורים נובע מהתחשבנות מאוחרת בינו לבין השוכרת בעניין.

עם זאת, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הוא הבעלים של שעון הגז שהיה בדירה בעבר, ופורק על ידי הנתבעת, דבר שהוביל לחיוב בהתקנת השעון החדש. לטענתו, השעון היה שייך לבעלים הקודם של הדירה, ורכישתו של התובע את הדירה מהבעלים הקודם העבירה אליו את הבעלות בשעון. אולם, התובע לא הביא את הבעלים הקודם של הדירה למסור עדות לפיה באופן חריג למקובל במשק הגז, מדובר בשעון פרטי ולא בכזה שמותקן על ידי חברת הגז במסגרת ההתקשרות עימה ולצורך אמידת צריכת הגז לשם התחשבנות כספית. התובע הפטיר בעלמא כי באותה עת הדין היה שונה לעניין בעלות בשעון גז, ושהנתבעת לא היתה ספק הגז של הבעלים הקודם, אך טענות אלה לא נתמכו בכל ראיה והוראת דין.

במצב דברים זה מקובלת עליי עמדת הנתבעת לפיה כספקית הגז הרלבנטית, גם באותה עת, הבעלות על השעון היתה נתונה בידיה, וזכותה היתה לפרק השעון עקב אי תשלום חוב מצד הצרכן שהיה השוכר הקודם של התובע. משכך, אין לבוא אליה בטרוניות מכיוון שעלה להתקין שעון חדש, לאחר ששוכרת חדשה באה למקום. על כן בנסיבות העניין היא פעלה כדין עת חייבה בתשלום עבור התקנת השעון.