אליק נ' מתן ואח'

תביעה כספית בסכום של 8,692 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

1. בתאריך 26.5.17 ארעה תאונת דרכים בתחומי כפר ורבורג בין רכב שבו נהג התובע לבין רכב שבו נהג נתבע 1 (להלן: "הנתבע") המבוטח אצל נתבעת 2. לטענת התובע בכתב התביעה, בעוד רכבו נמצא בחניה הוא נפגע לאורך צידו הימני על ידי רכב שבו נהג הנתבע אשר נסע לאחור.

2. בעדותו לפניי התובע העיד כי הוא עמד לאורך שולי הכביש וביקש לצאת ממקום חנייתו בנסיעה קדימה וימינה. אלא, שנתבע 1 נסע ממולו, עבר אותו ואז חזר בנסיעה אחורנית. תוך כדי אותה נסיעה לאחור הנתבע פגע ברכבו, שגם היה בתנועה, בצד הימני-אחורי (לשרטוט ראו ת/1; לתמונות הנזק ראו נ/2 [ב-ג], נ/3).

3. הנתבע מציג גרסה עובדתית שונה; הוא עמד במקביל לרכבו של התובע ("חניה כפולה") כשפני שני הרכבים לאותו הכיוון. התובע, שביקש לצאת ממקום חנייתו, נסע לאחור ושמאלה, וככל שרכבו ניזוק אזי בהתאם לתרחיש זה היה עליו להינזק בצד השמאלי –אחורי של הרכב (נ/2 [א]), ולא בצד הימני (לשרטוט ראו נ/1).

לאחר שקראתי את תיק בית המשפט ושמעתי את התובע ואת הנתבע, דין התביעה להידחות.

4. הנטל להוכיח את עילת התביעה קרי, את כל אותן עובדות שעל פי הדין המהותי יש בהתקיימותן כדי לזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, מונח לפתחו של התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (2007), בפסקה 23). במשפט האזרחי נקבע כי נטל זה הינו על פי "הטיית מאזן ההסתברויות" - "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ- 50% על-פי מאזן ההסתברות..." (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 (1986)). במקרה דנן, התובע מציג גרסה שונה מזו של הנתבע, בעוד הנטל להוכיח את התביעה הוא לפתחו ולגרסתו אין תימוכין. נהפוך הוא; מעיון בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, התובע כלל לא הזכיר כי היה בנסיעה כאשר הנתבע פגע בו, אלא הציג את הדברים כך שציין כי עמד בחנייה כאשר הנתבע נסע אחורנית ופגע בו. כך גם ציין בכתב התביעה. בעדותו גרסתו היתה שונה, ומתברר כי היה בנסיעה בעת התאונה. עוד יש לציין כי לכאורה נגרם לרכבו נזק בצד הימני-אחורי, אלא שניתן להתרשם מהתמונות הצבעוניות (נ/3) שצד זה חלוד, דבר העלול להעיד על כך כי הנזק המצולם הוא נזק ישן. התמונות (נ/3) צולמו בתאריך 29.6.17, במועד בדיקת השמאי מטעמו של התובע וכחודש לאחר התאונה. ספק אם המקום החליד בפרק זמן של חודש ימים.

5. על כן, התביעה נגד הנתבעים נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבע בסכום של 500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

אין הוצאות לנתבעת 2 שלא התייצבה לדיון.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.