הרמן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

1.בפני תביעה לפיצוי כספי בסכום של 10,000 ₪ וזאת לאחר שהתובע לטענתו המתין בערב שבת 10.2.17 לאוטובוס מהשעה 13:30 ועד השעה 15:15. התובע טוען כי עברו במקום אוטובוסים עמוסים של קו 417 שלא עצרו ולא העלו נוסעים ולאחר שנוצרה מהומה והתקהלות במקום, היו אוטובוסים שעצרו כדי להראות לממתינים בתחנה כי אין מקום באוטובוס.

2.בסביבות השעה 15:15, התובע יחד עם בני משפחתו הכוללים את אשתו ושלושה ילדים קטינים ויחד עם מספר נוסעים נוספים שכר טנדר בסכום של 500 ש"ח כדי להגיע לירושלים. לדבריו הוא הגיע לאחר השעה 16:00 ובשל מועד כניסת השבת הסתייעו בטרמפ ממכר כדי להגיע למחוז חפצם.

3.התובע טוען כי אנשים שהיו בתחנה פנו בין היתר לממונה תיק התחבורה בעירית בית שמש הרב שמואל גרינברג, הוא הגיע למקום, חזה במתרחש וככל הנראה אנשים פנו בשמו לנתבעת אך דבר לא הועיל.

4.הנתבעת טוענת כי ספק אם התובע בכלל היה בתחנה באותה עת שכן ניתן לראות מרישומי האוטובוסים שהם עצרו בתחנה ואף ניתן לראות כי העלו נוסעים. עוד טוענת הנתבעת כי ידוע לה שמדובר בשעת עומס בקו זה והיא תגברה את הנסיעות מעבר למחויב על פי רישיון ההסעה.

5.הנתבעת הציגה מסמכים רבים בדיון בפני, כולל רשימת אירועים לכל האוטובוסים שעברו במקום באותו יום לרבות פתיחת דלתות ובהתאם להחלטתי ממועד הדיון היתה אמורה להגיש את הנחיות משרד התחבורה לקו 417 לתקופה הרלוונטית לתביעה כדי שאבדוק אם אכן יצאו אוטובוסים על פי הרישיון או אף היה תגבור של כמות האוטובוסים. הנתבעת הציגה כנספח א ' מסמך שאינו רלבנטי על סוגי קווים באופן כללי, ללא התייחסות לתדירות של הקו הזה או של קווים בכלל, וכן הציגה שוב את הרישומים שבאותו יום שישי יצא אוטובוס בערך כל רבע שעה מתחנת המוצא.

6.אף כי התרשמתי שהתובע ניסה מאוד להעצים את נזקיו, ואף דיבר על זמן המתנה שאינו מתיישב עם כניסת השבת ומועדי יציאת הקווים, הרי שכן עולה מעדותו כי באותו יום דובר בעומס צפוי אך גדול. עוד הוכיח התובע כי נסע בטנדר לירושלים, אך אין בידי לפסוק כפל של הוצאות נסיעה לכל בני משפחתו, כפי שדרש התובע.

7.על כן אני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובע ובני משפחתו בסכום של 750 ₪ בגין הנסיעה לירושלים, וכן בפיצויי בגין עוגמת נפש בסך 750 ₪, והוצאות משפט בסך 200 ₪.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ז, 11 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.