ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
46351-12-14
14/05/2015
|
בפני השופטת עמיתה:
אביבה טלמור
|
| - נגד - |
תובעים:
שרון שהינו
|
נתבעים:
אורי פאר
|
| פסק דין |
בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 4.9.14 בצומת הרחובות בן גוריון – גאולה בהוד השרון (להלן "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מספר רישוי 64-925-62 נהוג בידי רעייתו, מעיין שהינו (להלן "רכב התובע") ורכב הנתבע מספר רישוי 28-478-52 נהוג בידי הנתבע (להלן "רכב הנתבע").
בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
א. נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 4,956 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של - 540 ₪.
ג. ירידת ערך הרכב בסך של - 500 ₪.
להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי מסמכים ותמונות.
התובע העיד כי הוא הבעלים של רכב התובע אשרביום התאונה היה נהוג בידי רעייתו מעיין שהינו. רכב התובע היה מעורב בתאונת דרכים בה פגע רכב הנתבע נהוג בידי הנתבע ברכב התובע ונגרמו נזקים כמפורט במסמכים שצורפו לתביעתו וכדבריו:
" אני הבעלים של רכב שמספרו 6492562. ביום 4/9/14 נהגה ברכב אשתי ששמה מעיין. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. היא הודיעה לי שהרכב היה מעורב בתאונה שבה פגע ברכב שלי רכב שמספרו 2847852 ושהיה נהוג על ידי אורי פאר. אני לא הייתי נוכח בתאונה. אני מציין שלרכב שלי נגרמו נזקים. צירפתי לכתב התביעה את כל המסמכים והתמונות המעידים על הנזק. הנזק לרכב הינו בסך של 4,956 ש"ח, שכ"ט שמאי 540 ש"ח וירידת ערך הרכב 500 ש"ח, ובסה"כ אני תובע את הסך של 5,996 ש"ח בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. את תמונות הצומת והמקום כפי שנראים בתמונות שצורפו לתביעה אני צילמתי, כמובן שלא ביום התאונה שכן לא הייתי נוכח ביום התאונה ורק צילמתי את המקום מזוויות שונות. את השרטוט שצורף לתביעה שמראה את צומת הרחובות בן גוריון וגאולה ואת הבית הפרטי ברחוב בן גוריון 22 - חניה פרטית - אני שרטטתי (נספחים ט'1 ו- ט'2 לתביעה). בתגובה לכתב ההגנה של הנתבע אני רוצה לומר שאם מסתכלים בתמונה נספח ז', שם יש תיעוד של סימני הפגיעה ברכב שלי, ניתן לראות שדלת הנהג נפגעה. רואים בתמונה את הרכב שלי כשהוא פגוע. הנתבע הצהיר שהוא נעמד מאחורי הרכב שלי וצפר וכשלא הייתה תגובה הוא המשיך בנסיעתו ועקף את הרכב שלי. זו הטענה שלו בכתב ההגנה. אני טוען שלא יכול להיות שהוא עצר מאחורי הרכב של אשתי אלא שהוא הגיע במהירות גבוהה כי נזק כפי שגרם בדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלי לא היה יכול להיגרם מרכב שעומד מאחוריי ומתחיל לעקוף את הרכב שלי ממהירות אפס. אני מהנדס חשמל במקצועי. אני לא שמאי רכב, אך זו דעתי.מעבר לכך, אני גם רוצה להפנות לכתב ההגנה, אחד הנספחים שאני צילמתי והנתבע השתמש בהם הוא התמונה נספח י'1 שצורף לתביעה שלי. יש סימון שהנתבע סימן על אותה תמונה שהוא צירף לכתב ההגנה שלו - מוגשת ומסומנת א', ואני אומר שהסימון הזה שהוא סימן, המלבן שרואים אותו, מוצג א', מראה את המיקום המשוער לפי טענתו של הרכב שבו נהגה אשתי במקום שהוא עמד לפני הצומת. הוא טוען שהיא נצמדה לימין ואני אומר שהשרטוט שהוא שרטט על מוצג א' לא מייצג את המציאות כי הרוחב של הרכב שלי הוא 1.7 מטר ולא מה שהוא מצייר בשרטוט א', שזה שרטוט ללא מידות. לכן אני טוען שעל פי ההיגיון, הרכב שבו נהגה אשתי תפס את רוחב הנתיב ולא נצמד לצד ימין. כמו כן, בצומת אין קו הפרדה רצוף שמפריד בין הנתיבים. הנתבע מציין שההתנגשות ארעה לפני הצומת, בעוד אני טוען שההתנגשות הייתה בתוך הצומת. אני אכן לא הייתי בעת התאונה, אך כך אני אומר. אני מבקש לדחות את טענות הנתבע ולקבל את גרסתי ולחייב את הנתבע לשלם את סכום התביעה, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות."
עדה מטעם התובע, רעייתו מעיין שהינו, אשר נהגה ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה הדברים באים:
" ביום 4/9/14 נהגתי ברכב שמספרו 6492562 שהוא בבעלות בעלי שהעיד קודם. נהגתי ברחוב בן גוריון. רחוב בן גוריון הוא רחוב שבו התנועה מתנהלת באופן שהיא דו-כיוונית. הגעתי לצומת בן גוריון ורחוב גאולה. אני מתגוררת ברחוב בן גוריון 22, שזה ממש על הצומת. בתמונה נספח י' רואים את רחוב בן גוריון, רואים את רחוב גאולה ורואים את הבניין שבו אני מתגוררת ואני מסמנת אותו בספרה 1. את רחוב בן גוריון אני מסמנת במילה "בן גוריון" ואת רחוב גאולה אני מסמנת במילה "גאולה". הכניסה לבניין שבו אני מתגוררת ברחוב בן גוריון 22 היא ממש בתוך תחום הצומת ורואים את הכניסה לבניין עם השער האוטומטי לכניסה לבניין זה. כפי שציינתי, נסעתי ברחוב בן גוריון, הגעתי לצומת הרחובות בן גוריון וגאולה ורציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי כדי להיכנס לחניית בניין מגוריי ברחוב בן גוריון 22. כשהתקרבתי לצומת בן גוריון-גאולה האטתי את מהירות נסיעתי, בדקתי שהצומת פנוי לפנייה שמאלה כיוון נסיעתי, בדקתי במראות, ראיתי את הרכב של הנתבע, שהוא רחוק ממני מאחוריי. התחלתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי לתוך חניית ביתי. בעיצומה של הפנייה שמאלה כיוון נסיעתי, הרכב של הנתבע התנגש ברכב שבו נהגתי באופן שהוא פגע בצד שמאל קדמי בדלת הנהג עם הצד הימני הקדמי שלו. אחרי התאונה כל אחד מאתנו דיבר עם השני מתוך הרכב וקבענו שכל אחד יפנה את הצומת. אני נכנסתי לחנייה של הבניין שבו אני מתגוררת והוא נעצר בכניסה של החנייה בהמשך, יש מקום שאפשר לעמוד, והחלפנו פרטים בתוך החנייה של הבית. אני מציינת, כפי שסיפרתי, שאני האטתי את מהירות הנסיעה שלי לפני הצומת וכשהתקרבתי לצומת הסתכלתי במראות כדי לראות אם הדרך פנויה לכך שאבצע את הפנייה שמאלה וראיתי את רכב הנתבע במרחק כשהוא נוסע מאחורי הרכב שלי ולא אותתי על כוונתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי, אלא פניתי שמאלה כיוון נסיעתי ואז הרכב של הנתבע פגע ברכב שלי כפי שציינתי. לרכב שלי נגרמו נזקים. המסמכים לגבי הנזק צורפו לתביעה. "
בחקירתה הנגדית לשאלה "האם התכוונת לפנות שמאלה כיוון נסיעתך מרחוב בן גוריון בצומת הרחובות בן גוריון וגאולה" השיבה "כן". לשאלה: " אני אומר לך שבתקנות התעבורה מצוין שבכביש דו-סטרי כאשר יש פנייה שמאלה, צריך להיצמד ככל שניתן שמאלה כיוון נסיעתך ואז לבצע את הפנייה שמאלה. האם כך עשית ?" השיבה "כן."