|
בפני תביעה כספית במסגרתה עתר התובע יקיר בן ארי (להלן: "התובע") לחיוב הנתבעות, דורון ענק הביטוח וש.שלמה חברה לביטוח (להלן: "הנתבעות") בתשלום סך של – 4,393 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו ע"י הנתבעת מעצם התנהלותה כלפיו ושעל הנתבעות לטענתו לשאת בהם.
התובע טוען כי רכש פוליסת ביטוח בחברת "דורון ענק הביטוח" (להלן: "נתבעת 1") לרכב מס' רישוי 17-133-61 (להלן "הרכב") לתקופה מיום 1.05.13 עד ליום 30.04.14 בעלות של – 2,600 ₪ כאשר התשלום אמור היה להתבצע ב-5 תשלומים. הוסיף התובע כי לאחר בירור אשר העלה כי קיימות תביעות קודמות לגבי רכב זה דבר שמשפיע על עלות סכום הבטוח הנדרש לבטוח סוכם כי הסכום הנדרש לבטוח רכבו יעמוד על סך של – 3,192 ₪ במקום הסך של 2,600 ₪. בפועל, טוען התובע, חוייב הוא בסכום גדול יותר מאשר 3,192 ₪ דהיינו בסך של – 6,519.11 ₪ תשלום שבוצע ב- 9 תשלומים בהוראת קבע, ע"י חיוב כרטיס האשראי של אביו דניאל נגר וזאת בניגוד להסכמתו וידיעתו.
לטענת התובע הנתבעות התנהלו בשרירותיות כלפיו וגרמו לו לנזקים, על כן עתר התובע לחיוב הנתבעות בסכום הנזקים שנגרמו לו כמפורט להלן:
-
גבייה עודפת בניגוד להסכם בסך של- 2,793.11 ₪
-
הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש בסך של – 1,600 ₪
הנתבעת עתרה לדחיית התביעה בציינה כי המחיר לבטוח הרכב שנמסר לתובע היה על סמך הצהרתו של התובע להיעדר תביעות לגבי רכב זה במשך 3 השנים האחרונות, אלא שאז התברר שהצהרת התובע אין בה ממש שכן היו לתובע מספר תביעות קודמות, ב-3 שנים האחרונות עובר לבקשתו לבטוח הרכב ובהתאם לכך מחיר הפוליסה השתנה והועמד על הסכום שנדרש ממנו ואף שולם ועל כן אין לתובע אלא להלין על עצמו. הנתבעת ציינה בכתב ההגנה כך: "התובע הצהיר באופן חד משמעי כי הוא מודע לכך שבמידה ויתגלה שהצהרתו אינה נכונה, הרי שהוא יישא בעלויות הפוליסה בהתאם לכרטיס האשראי שמסר לסוכן הביטוח." (סעיף 5.4 לכתב ההגנה) ועל כן דין התביעה להידחות.
לציין כי אין חולק כי ביום 11.02.14 דרש התובע לבטל את פוליסת הביטוח, הנתבעות ביטלו את פוליסת הביטוח והוחזר לתובע סך של – 1,332 ₪ בגין ביטול הפוליסה, בהתאם.
בעדותו בבית המשפט ציין התובע הדברים הבאים כדלקמן:
"ביום 01.05.15 רכשתי פוליסת ביטוח אצל נתבעת1 לרכב שמספרו 17-133-61 לתקופה שמיום 01.05.13 ועד 30.04.14. עלות הפוליסה הייתה 2,600 ₪ והייתי צריך לשלם אותה ב-5 תשלומים. אני מציין שצירפתי לתביעה שלי את כל ההסכמים ואת כל המסמכים שאני אסתמך עליהם. התקשרתי לנתבעת 1 כדי לבצע את הפוליסה הזו. אחת הפקידות, ג'ולי או הילה, אני לא זוכר את שמה דיברה איתי בטלפון וסוכם על כך שעלות הפוליסה תהיה 2,600 ₪ ושאני אשלם בחמישה תשלומים לתקופה כפי שציינתי וכך סוכם. נתתי לה את מספר כרטיס האשראי כדי שאתחיל להיות משולם בתשלומים עבור הפוליסה. כרטיס האשראי היה של אבא שלי, דניאל נגר. כשאני דיברתי עם הפקידה כשערכנו את הפוליסה, אז היא שאלה אותי אם יש תביעות קודמות לגבי הרכב הזה. אני אמרתי לה, שעל הרכב הזה שמספרו 17-133-61 לא היו תביעות קודמות. אחרי כמה ימים ועוד לפני שהיא עשתה את הביטוח, היא התקשרה אליי ואמרה לי שבאמת אין לי תביעות קודמות והיא אמרה לי שאין מסמך של העדר תביעות ואני אמרתי לה שהרכב אצלי משנת 2010 ובכל השנים האלה, לא היה לי ביטוח מקיף ואז היא סיכמה איתי על תשלום גבוה יותר לפוליסת הביטוח. במקום 2,600 ₪ שהיא הציעה, זה צריך לעלות לי 3,192 ₪ וזה בגלל שלא היה לי טופס העדר תביעות קודמות לשנים הקודמות. אני הסכמתי לכך ואז ערכו לי פוליסה שאותה צירפתי כנספח ב' לתביעה, שהחיוב שלי עבור פוליסת הביטוח לרכב לתקופה מיום 01.05.13 עד ליום 30.04.14 יהיה 3,192 ₪. את הסכום הזה, היו צריכים להוריד ב-5 תשלומים מכרטיס האשראי של אבא שלי, שכבר נתתי את מספרו. אני צירפתי לתביעה שלי את הפוליסות, כי בהתחלה חייבו אותי בסכום נוסף של 235 ₪ ואח"כ זיכו אותי בסכום הזה, כלומר באופן ממשי, הייתי צריך לשלם מה שסוכם שזה 3,192 ₪ וזה בהתאם לפוליסה, נספח ב' לתביעה. מה שקרה בפועל, אז בהתחלה שעשינו את הפוליסה על 2,600 ₪, אז הפקידה עשתה לי את הביטוח בחברת שומרה חב' לביטוח ואחרי שלא היה לי את הטופס על העדר תביעות וסוכם שהפוליסה תעלה 3,192 ₪, אז הפקידה של הנתבעת 1 העבירה אותי לחברת הביטוח ש.שלמה חב' לביטוח, שהיא נתבעת 2. אני חושב ששם הפקידה – הילה. הייתי צריך לשלם את הסכום של 3,192 ₪ בחמישה תשלומים. בפועל, הנתבעות גבו מכרטיס של אבא שלי סך של 6,519.11 ₪ ב-9 תשלומים בהוראת קבע מכרטיס האשראי. אחרי כמה חודשים שכרטיס האשראי חויב בסכומים גבוהים מעבר למה שהיה צריך לגבות, גילינו שגבו מאיתנו את הסכום של 6,519.11 ₪. כלומר, שילמנו את כל תשעת התשלומים מכרטיס האשראי וגילינו זאת מאוחר מדי, אחרי שכל התשלומים כבר נגבו. כך ששילמנו ביתר, סכום בסך של 3,327.11 ₪. פנינו לנתבעת 1 שהיא חב' הביטוח שלנו וגם נפגשנו עם נציג נתבעת 1, דורון, שנמצא באולם בית המשפט, הסברנו מה שקרה ודרשנו את ביטול הפוליסה. את זה דרשנו ב-11.02.14. אחרי כמה התכתבויות במיילים ולאחר הפגישה עם נציג הנתבעת 1, ב-13.02.14 שלחו לנו צ'ק על סך 1,332 ₪ ואנו טוענים שבפועל, מגיע לנו החזר על שלושת החודשים שנותרו לתשלום וזה הסך של 4,125.11 ₪ ומזה הופחת הסך של 1,332 ₪, כך שיתרת ההפרש המגיעה לנו הינה 2,793.11 ₪. אני מסביר שהסכום של 3,327.11 ₪ זה ההפרש בין הסכום שהיינו צריכים לשלם עבור הפוליסה, לבין הסכום שנגבה מאיתנו בפועל שהוא 6,519.11 ₪. את הפוליסה ביטלנו ב-11.02.14 ולכן היינו צריכים לקבל החזר של 3,327.11 ₪. אני טוען, שהסך של 4,125.11 ₪, זה סכום עבור שלושה חודשים שעד תום תקופת הפוליסה, כלומר לחודשים פברואר, מרץ ואפריל 2014 ואנו צריכים לקבל את הסכום הזה בנוסף להפרש המגיע לנו בין הסך של 6,519.11 ₪ שחייבו בפועל לבין 3,192 ₪ שהיינו צריכים לשלם וזה הסכום של 3,327.11 ₪. אני טוען לכן, שהגביה העודפת בניגוד להסכם היא 2,793.11 ₪ וזה הסכום שאני תובע בסעיף 4.1 לתביעה שלי. כמו כן, אני תובע סך של 1,600 ₪ עבור החזר ימי עבודה ועוגמת נפש. אני שוב רוצה להסביר איך הגעתי לסכום של 2,793.11 ₪ וההסבר הוא כדלקמן: 4,125.11 ₪ זה הסכום שנגבה מאיתנו יותר ובניגוד לפוליסה בנוסף לשלושה חודשים של ביטול הפוליסה. מהסכום של 4,125.11 ₪ החזירו לנו צ'ק בסך של 1,332 ₪ ששלמה חב' לביטוח החזירה, לכן יתרת ההפרש, זה 2,793.11 ₪ וזה הסכום המגיע לנו. את כל החיובים האלה, צירפתי לתביעה. המסמכים מעידים על כך".
אביו של התובע מר' דניאל נגר ציין בעדותו בבית המשפט הדברים הבאים כדלקמן:
|