ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
46604-01-15
28/07/2015
|
בפני השופטת:
לימור רייך
|
| - נגד - |
תובע:
אסף בן דוד
|
נתבעת:
הוט מובייל בע"מ
|
| פסק דין |
בפניי תביעה שעניינה פגיעה בזכות לפרטיות לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981, (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") וסעיף 2 (7) לחוק, בשל אי ביצוע חסימת מספר טלפון על-ידי הנתבעת בפני צד ג'.
תמצית טענות הצדדים:
התובע הינו בעל שני קווי טלפון ניידים (להלן: "התובע").
הנתבעת הינה חברת תקשורת העוסקת בין היתר, בשיווק, מכירה, התקנה ומתן שירותי רדיו וטלפון נייד ללקוחותיה.(להלן: "הנתבעת").
במהלך חודש יולי 2013, התובע ביצע ניוד של שני קווי טלפון מחברת סלולר אחת אל הנתבעת.
במעמד ביצוע הניוד ביקש התובע שמספרי הטלפון שלו יהיו חסויים לציבור הרחב, כך שלא יהיה ניתן לאתר אותם באמצעות מדריכי הטלפון.
בהתאם לנטען בכתב התביעה, במהלך חודש יולי 2014 התובע פנה אל נציגי הנתבעת והודיע להם כי מספרי הטלפון שלו לא חסומים לשירותי תוכן של בזק 144. התובע ביקש במועד זה שתבוצע חסימה. החסימה בוצעה רק בחודש אוגוסט 2014 ולאחר פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת.
אי ביצוע פעולת החסימה גרמה לכך שגופים מסחריים שונים איתרו את מספר הטלפון שלו ושולחים לו תוכן פרסומי מידי יום באמצעות הודעות טקסט ושיחות קוליות, כאשר את התוכן הוא נאלץ לחסום בעצמו, דבר הפוגע בפרטיותו ובשגרת חייו.
לטענת התובע, נזק זה לא היה נגרם אילו הנתבעת הייתה חוסמת את מספר הטלפון במועד בקשתו ולא הייתה משתהה במהלך הטיפול בפנייתו.
התובע סירב לקבל את ההטבה שהוצעה לו על-ידי הנתבעת הואיל ולטענתו ההטבה מעידה על כך שהנתבעת לא הפנימה את הנזק החמור והפגיעה הקשה שנגרמה לו בשל הפגיעה בפרטיותו ובשגרת חייו.
נזקי התובע הוערכו על-ידו בסך של 33,000 ₪; 25 אלף ₪ בגין פגיעה בפרטיות, 6 אלף ₪ בגין עגמת נפש ואלפיים ₪ פיצוי עונשי שייתרם לעמותה בהתאם לשיקול דעתו של התובע.
לטענת הנתבעת, לאחר בדיקה שבוצעה על ידה במערכות המידע שלה התברר לה בדיעבד, כי הקבצים הכוללים את פניותיה לחברת בזק לא התקבלו ולכן המנויים של התובע לא נחסמו והבעיה נפתרה במהלך חודש אוגוסט. הנתבעת טענה, כי היא פעלה באופן מידי על מנת לטפל בבעיה ולהסיר את מספר הטלפון של התובע משירותי בזק 144 ולא נפל כל דופי בהתנהלותה, כפי שמנסה התובע להוכיח.
פניות התובע אל הנתבעת נעשו במועדים סמוכים על פני פרק זמן של כחודש וחצי, כאשר ביום 10.08.14 נחסמו המנויים, מדובר בפרק זמן שהינו סביר הואיל ועל-פי הנחיות משרד התקשורת הזמן הסביר למענה הינו 30 יום.
לטענת הנתבעת, לא עלה בידי התובע להוכיח את הקשר בין אי החסימה בשירותי התוכן של בזק 144 לבין הפרסומים אשר נשלחו אליו ממאגרי תוכן פרסומיים.
התנהגות התובע, חוסר סבלנותו וסכום הפיצוי המבוקש אשר ממילא לא הוכח, מעידים על כך שהתובע החליט לצאת למסע דייג בתביעה זו.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם ושמעתי את הצדדים נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות ואפרט:
אפתח ואציין, כי אינני מוצאת טעם להכריע בשאלה האם אמנם חסמה הנתבעת את מספר הטלפון של התובע בבזק אם לאו וזאת, הואיל והנני סבורה, שממילא כשל התובע להוכיח, כי במחדלה כאמור, הובילה הנתבעת לכדי פגיעה בפרטיותו של התובע.