יפרח נ' אביב - תעשיות מיחזור בע"מ

מבוא:

1.עניינה של התביעה שלפניי נסוב סביב נזקי רכוש, על סך 14,962 ₪, שנגרמו לרכב התובע מסוג סוזוקי בלנו מ.ר. 66-884-28 ביום 7/1/13 על ידי מיכל מחזור בבעלות הנתבעת עת שעמד במקום חנייה מוסדר ברחוב בסמוך לביתו בישוב מעלה עמוס.

טענות התובע בקצירת האומר:

2.אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה. לטענתו, בליל ה- 7 לחודש ינואר 2013, יצא מיכל מחיזור בקבוקים של הנתבעת ממקומו בעקבות מזג אויר סוער ועף עשרות מטרים במורד הרחוב בו חנו רכבים ובמהלך זה פגע, בין היתר, ברכבו של התובע אשר חנה בקרבת מקום והסב לו נזקי רכוש. לטענת התובע, מיכל המחזור המשיך בדרך מעופו ופגע אף ברכבים נוספים שחנו בצד הדרך בסמוך לרכבו ואולם, הפגיעה בהם הייתה זניחה יחסית לפגיעה שהסב המיכל לרכבו שהייתה משמעותית יותר.

3.בחלוף מס' חודשים במהלכם פנה התובע אל הנתבעת ונציגיה בא עימם בדין ודברים, הסכימה זו האחרונה לשלוח למקום התאונה נציגים מטעמה. לטענתו, עת הגיעו נציגי הנתבעת למקום ביזוהו בפני שכניו והעלו טענות שקריות כנגדו. עוד הוסיף התובע, כי מיכל המיחזור לא קובע לקרקע , בניגוד להסכם שנכרת בין הנתבעת למועצה ועל אף שהונח באזור מגורים. לדבריו, הבחין, כי גם באזורים נוספים בהם הונחו אותם מכלי מיחזור לא בוצע כל קיבוע לקרקע. התובע טען, כי בשיחה טלפונית שהתקיימה עם נציג הנתבעת טענה זו האחרונה, כי איננה מעוניינת לפצותו, כיוון שבעקבות כך יאלצו לשלם פיצוי עבור הרכבים הנוספים שנפגעו.

טענות הנתבעת בקצירת האומר:

4.אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה. הנתבעת עוסקת מזה קרוב לעשרים שנה באיסוף בקבוקי פלסטיק המיועדים למיחזור ולצורך כך מוצבים מיכלי רשת ברזל בשטחי הציבור ברשויות המקומיות לנוחיות התושבים לצורך אגירת בקבוקי הפלסטיק. לטענתה, מיכל מחזור אשר מוצב באמצעות הנתבעת מקובע דרך קבע לקרקע באמצאות ברגי ג'מבו ופלאחים מיוחדים. כאשר איסוף תכולת המיכל נעשה באמצעות משאית יעודית השואבת את הנאגר בו. בנוסף נטען, כי מיכל האיסוף אשר משקלו מעל ל- 200 ק"ג איננו זז ממקומו כל העת בו הינו מקובע לקרקע.

5.עוד הוסיפה הנתבעת, כי אילולא המיכל האמור לא היה מקובע לקרקע, מן הנמנע כי יזוז ממקומו ויפגע ברכבו של התובע הן מחמת משקלו הגבוה והן מאופן מבנהו הריבועי בצלעותיו, אשר בנוי כמקלעת. לדבריה, עת התקבלה תלונתו של התובע, נשלחו למקום האירוע מנהל התפעול, קצין הרכב ואיש תחזוקה אשר דחו את טענות התובע באשר לנסיבות האירוע. כמו כן, טענה הנתבעת, כי בתמונות הנזק אותן צירף התובע נחזה על פני הרכב נזק מסוג שפשוף ולא נזק מסוג מעיכה היאה למכה אותה מתאר התובע הנובעת ממיכל שמשקלו מעל 200 ק"ג. כמו כן הוסיפה, כי מיקום הפגיעה האחת בדופן הרכב ואילו השנייה בחלקו האחורי, ומיקומים אלו מהווים זווית של 90 מעלות אשר לפיה לא יתכן כי מיכל האיסוף יסתובב סביב הרכב בעוד שרכב התובע חנה בסמוך לרכבים נוספים.

ראיות הצדדים: