ת"ק 4985-09-14 בלייר נ' אי. אי. גי. AIG

1.זו תביעה קטנה של מבוטח לפיצוי בגין הפרת חוזה הביטוח בקשר לכיסוי נזקי צנרת.

2.התובע רכש, במסגרת חוזה הביטוח שבין הצדדים, "כתב שירות נזקי מים ונוזלים אחרים AIG - כיסוי רגיל", ובחר שלא לרכוש "הרחבה לכתב שירות לנזקי מים ונוזלים אחרים" (ראו הרשימה שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה). כתב השירות חל על נזק הנגרם לדירה כתוצאה מהימלטות או דליפה של מים מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה (הכל כמפורט בסעיף 2 לכתב השירות, סעיף 34 לפוליסה). כתב השירות קובע כי "בכל מקרה, במועד תקפות הפוליסה, של נזק מים על פי סעיף 2 לעיל, יפנה המבוטח למוקד הטלפוני של שחר נזקי צנרת בע"מ..." וכי "השירות לתיקון נזקי מים יבוצע אך ורק על ידי מבצע השירות באמצעות נותן השירות". "מבצע השירות" הוא חברת שחר נזקי צנרת בע"מ (סעיף 1(ד) לפוליסה). נקבע בפוליסה, כי "המבוטח לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו מהחברה, אם בחר לקבל שירות כנ"ל שלא באמצעות מבצע השירות".

3.התובע הבחין בקילופים בקירות פנימיים של דירתו ובמשקופים בה. שרברב מטעם התובע מר אורי דביר טען כי יש כנראה נזילה בצינור שמתחת לרצפה. לאור האמור וכמתחייב מפוליסת הביטוח, פנה התובע ל"מבצע השירות" מטעם הנתבעת, חברת "שחר". נציג מטעם חברת "שחר" שביקר בדירתו ביום 8.4.2014 קבע כי מקור המים אינו בצנרת אלא בקרקע שמתחת לבית. בחודש יולי ראה התובע כי בנוסף לרטיבות הנזכרת, הריצוף בבית התנפח; במגע יד ניתן היה להבחין כי הרצפה חמה; וחסרו לתובע מים חמים למרות השימוש בחשמל לחימום. על כן התובע קרא שוב לשרברב מטעמו, אשר איתר (באמצעות שעוני המים בדירה) כי מקור הנזילה בצינור המים החמים וביצע תיקון, בגינו שילם לו התובע סך של 2,655 ₪. התובע שלח דרישה לנתבעת ול"שחר נזקי צנרת". הגיע לביתו מפקח מטעם הנתבעת. דרישת התובע נדחתה. התובע עותר לפיצוי בגין התיקון הנזכר; 120 ₪ בגין תשלום ששילם לחברת "שחר" וכן 1500 ₪ כעלות תיקוני טייח, צבע ומשקופים.

4.חברת הביטוח הנתבעת טוענת כי מדובר בשני אירועים שונים, ומכאן דין התביעה דחיה, שכן התובע ביצע תיקון בחודש יולי באמצעות בעל מקצוע מטעמו טרם פניה אליה או למי מטעמה, בניגוד לפוליסה. זאת, לטענתה, כאשר בנוסף לכך העבודה שבוצעה אינה אך תיקון אלא השבחה, שכן השרברב מטעם התובע ביצע מעקף של הצנרת. נטען, כי "המחלוקת....נוצר [כך] עקב מחדליו של התובע". הנתבעת טוענת שבדרך התנהלותו, מנע התובע ממנה להקטין את הנזק, שכן עלויות תיקון במסגרת הפוליסה היו בסכום זניח ושולי. הנתבעת מצביעה על תקופת שלושת החודשים שחלפה מאז קריאתו של התובע לחברת "שחר" ועד שהזמין את העבודה באמצעות השרברב מטעמו, וטוענת כי מדובר בשני מקרי ביטוח שונים. מכאן שהתובע היה מחויב לפי הפוליסה לדווח ביולי על מקרה ביטוח נוסף (סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981) ובהתאם לפוליסה שבענייננו - ליצור קשר עם חברת "שחר" שוב בחודש יולי, לפני שבוצעה העבודה באמצעות השרברב מטעמו. נטען, לחלופין, כי הפיצוי המרבי הוא עלויות העבודה של חברת שחר, 750 ₪ בניכוי השתתפות עצמית בסך 450 ₪. כן נטען לחלופין כי אין לפסוק פיצוי בגין תיקוני צבע אלא לכל היותר להורות לנתבעת לבצע תיקון זה בעין.

5.דין התביעה להתקבל. בענייננו הסוף הוא שמעיד על ההתחלה. התובע העיד בפני כי פעפוע המים בחודש יולי לא היה במקום שונה מזה שבגינו קרא לחברת "שחר", אלא המשך של אותה רטיבות. כן העיד התובע כי עבודות הצנרת שביצע השרברב מטעמו – עצרו את בעיית הרטיבות בדירתו (פרוטוקול ע' 2' ש' 26). התובע עשה עלי רושם מהימן והגון, ואילו הנתבעת – לא הביאה כל עד. משמעות הדברים אינה אלא כי חברת "שחר", "מבצע השירות" מטעם הנתבעת, טעתה עת קבעה בביקור נציגה בדירת התובע כי לא מדובר בבעיית צנרת אלא במים הנובעים מן הקרקע. לא מדובר בענייננו בשני מקרי ביטוח, אלא במקרה ביטוח אחד במסגרתו פעל התובע כנדרש בפוליסה וקרא לחברת "שחר". הנתבעת מבקשת להיבנות מחלוף הזמן מאז הקריאה לחברת "שחר" ועד התיקון שביצע התובע באמצעות שרברב מטעמו, אולם הגורם לחלוף זמן זה לא היה אלא טעותה של חברת "שחר" באבחון מקור הרטיבות. משמעות ההודעה המוטעית של חברת "שחר" לתובע בביתו, לפיה לא מדובר בנזקי צנרת אלא במים הנובעים מהקרקע, היתה בבחינת הודעת הנתבעת לתובע כי הרטיבות בדירתו אינה נופלת בגדר כתב השירות שרכש במסגרת הפוליסה, המגביל את הכיסוי לדליפה מתוך מתקני האינסטלציה והסקה של הדירה. משהודיעה לו הנתבעת כי אין כיסוי, "משוחרר" היה התובע לטפל בבעיית הרטיבות באמצעות איש מקצוע מטעמו. הנתבעת טוענת לענין הקטנת נזק, אולם, משסירבה הנתבעת להכיר בכיסוי בגין הרטיבות, ביצוע התיקון בידי התובע בעצמו מנע את המשך הפגיעה בדירה. הנתבעת – לא הוכיחה, ולא ניסתה להוכיח, כי הנזק הנוסף שהיה צפוי לדירה בעקבות אי-ביצוע תיקון והמתנה עד לבירור ההמתנה היה נמוך מעלות התיקון שביצע התובע באמצעות השרברב מטעמו (ומכאן שאינני גם נדרש לשאלה אם עקרון הקטנת הנזק חייב את התובע, אשר מתגורר בדירה מושא הרטיבות ואשר טען כי התנפחות ברצפה היוותה סכנה וכי חסרו מים חמים בדירה, להימנע מביצוע תיקון עד בירור המחלוקת בבית המשפט).

6.בענין היקף הנזק: כאמור, הנתבעת טענה כי המעקף שבוצע בצנרת אינו אך תיקון אלא – השבחה. היא עמדה על כך שהשרברב מטעם התובע יתייצב לחקירה. וכך הוא עשה. כאשר נשאל מדוע לא ביצע תיקון מקומי בנקודת התנפחות הנטענת ברצפה חלף ביצוע מעקף, ומדוע, אם פתח מרצפות מדוע לא ביצע תיקון מקומי ולא מעקף, העיד השרברב כי הוא פתח את המרצפות באזור ההתנפחות בתקווה ששם יימצא מקור הדליפה מהצינור, אך כאשר נכח שיש במקום קורוזיה אך לא מדובר במוקד הנזילה, העריך שמעקף הוא תיקון מידתי יותר מאשר תיקון אשר הצריך פירוק ארונות ומשקוף על מנת לאתר את הנזילה מהצינור (פרוטוקול ע' 4 ש' 4). עדותו בתחום המקצוע של עד זה היתה הגיונית וסבירה, ואילו הנתבעת, כאמור, בחרה שלא לזמן כל עד (לרבות נציג חברת "שחר" אשר הגיע לקריאתו הראשונה של התובע או המפקח מטעם הנתבעת אשר הגיע כדי לבחון את דירת התובע לאחר שבוצע התיקון באמצעות השרברב מטעם התובע). על כן זכאי התובע לקבל מהנתבעת את מלוא הסכום ששילם לשרברב בגין התיקון. ודוק: הנתבעת מלינה על כך שלמרות קביעתה שהנזילה אינה מכוסה בפוליסה, התובע לא נתן לה הזדמנות שניה לפני ביצוע התיקון; אולם, לא זו בלבד שאין לנתבעת זכות חוזית כזו בפוליסה; התובע אף העיד בפני כי הוא ביקש מנציג חברת "שחר" אשר הגיע לקריאתו בתחילת הדרך להביא ציוד לאיתור נזילות אך נאמר לו שאין צורך (ע' 3 ש' 18). בהעדר התייצבות העדים הרלוונטיים מטעם הנתבעת אין לי אלא לקבל עדות זו אשר ממילא עשתה עלי רושם מהימן.

7.בענין תיקוני טיח וצבע: צודקת הנתבעת כי זכותה על פי הפוליסה לבצע תיקון זה בעין חלף פסיקת פיצוי.

8.לאור האמור, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2655 ₪ בניכוי השתתפות עצמית בסך 491 ₪, קרי – 2164 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 15.7.2014 ועד הפרעון בפועל.

אין מקום לחייב את הנתבעת להשיב את הסכום ששולם לנציג "שחר" בגין ביקורו, שכן מדובר בהחזרת המצב לקדמותו. אלמלא הטעות של חברת "שחר", נציג זה היה נקרא (כפי שנקרא), התובע היה משלם לו על הביקור (כפי ששילם) והנזק היה מתוקן על ידי מי מטעם הנתבעת.