בפניי תביעה כספית בה עתרה חגית כץ (להלן: "התובעת") לחייב את קווי חופשה בע"מ (להלן: "הנתבעת") לשלם לה סך של- 22,000 ₪ הכולל בתוכו את הסכום של- 4,412.94 ₪ ששילמה עבורה ועבור בן זוגה לנתבעת עבור רכישת חבילת נופש בכרתים בין התאריכים 8.4.15 ועד 11.4.15 הכוללת טיסה + מלון בדרגת 5 כוכבים בשם AKTIA LOUNGE AND SPA EXANTHOUSA (להלן: "מלון אקטיה"), חבילת נופש שלא סופקה להם לטענתה בהתאם להסכם דבר שגרם להוצאות, סבל ועוגמת נפש מרובים מה גם שמועד חזרתם לארץ שהיה אמור להיות ביום 11.4.15 שעה 16:00 לערך בוטל לאחר שהמתינו בשדה התעופה בכרתים משעות הצהריים עד שעה 20:00, שעה שבה הם הועברו, עם נוסעים נוספים למלון בדרגת 2 כוכבים ללא תנאים בסיסיים, שהו במלון זה עד יום המחרת שעה 19:00 , שעה אז נלקחו לשדה התעופה, המתינו בשדה התעופה פעם נוספת עד שעה 22:00 לערך מועד בו המריאו והגיעו לישראל בשעה 24:00 לערך, ובכך נגרמה להם עוגמת נפש נוספת מעבר לאותה עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מהפרת ההסכם באשר למלון שהוזמן.
הנתבעת עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה. הנתבעת אישרה טענת התובעת לפיה בתאריך 8.1.15 ביצעה התובעת הזמנה לחבילת נופש בכרתים לה ולבן זוגה הכוללת טיסות צ'רטר לכרתים וחזרה לת"א + שהיה בבית מלון אקטיה והעברות משדה התעופה וחזרה בין התאריכים 8.4.15 ועד 11.4.15 וכי הסכום ששולם לה עבור התובעת ובן זוגה בהתאם לקבלה, היינו 4.412.94 ₪ (ראה העתק קבלה לתשלום זה שצורף לתביעה). ככל שנוגע למלון אקטיה, הוסיפה וטענה הנתבעת, שאכן בשל אי העברת נתונים בין מלון אקטיה אל ספק הנתבעת (אשר ממוקם בכרתים) לא היה ידוע לנתבעת כי מלון אקטיה היה בשיפוצים ולא פתח שעריו ולכן אישרה הנתבעת בהגנתה כי צודקים התובעת ובן זוגה בטענתם לפיה הגיעו למלון בהסעת נציג הנתבעת והמלון היה סגור לרגל שיפוצים. הנתבעת טענה עוד כי מרגע קבלת הודעת התובעת ובן זוגה כי מלון אקטיה סגור לרגל שיפוצים ולא ניתן לשכן בו איש – הועברו התובעת ובן זוגה לשהות במלון אחר משודרג, יוקרתי יותר ממלון אקטיה מלון בו שהו התובעת ובן זוגה בחופשתם, ומשכך טענה הנתבעת, לא מגיע להם פיצוי כספי כלשהו.
באשר לטיסת התובעים חזרה מכרתים לישראל, טיסה שעוכבה כאמור, טענת הנתבעת כי אין יריבות בינה לבין התובעת. הנתבעת טענה כי כרטיסי הטיסה עבור התובעים נרכשו על ידה מחברת התעופה היוונית בשם BLUE BIRD. הנתבעת ציינה כי הינה ספקית חבילת הנופש ומשמשת כמתווכת וכצינור בין נותני השירות לבין התובעת ומשכך אין יריבות בינה לבין התובעת ככל שנוגע לעיכוב הטיסה על ידי חברת הטיסה BLUE BIRD, שכן ביצעה הנתבעת את הזמנת הטיסה לתובעת ובן זוגה במסירות, ללא דופי ושלחה להם את כלל מסמכי הנסיעה (כרטיס טיסה + שובר למלון) בהתאם להזמנה. אם לתובעת טענות באשר לעיכוב בטיסה חזרה לישראל והכרוך בכך- הוסיפה הנתבעת כי אז על התובעת להפנותן לחברה המובילה - היא חברת BLUE BIRD. הנתבעת הוסיפה לגופו של עניין כי הטיסה מכרתים לת"א התעכבה בתאריך 11.4.15 בשל תקלה במטוס, וקיים היה הכרח לעכב את המראת הטיסה, כפי שהודיעה חברת בלו בירד, עד מציאת פתרון חלופי תוך שמירה על בטחון הנוסעים. הנוסעים בטיסה זו, וביניהם התובעת ובן זוגה, קיבלו סיוע מחברת התעופה היוונית בלו בירד בהתאם לחוק שירותי התעופה התשע"ב – 2012, הכוללים אירוח בבית מלון וארוחות עד לשעת ההמראה המחודשת. הטיסה ביום 11.4.15 בוטלה בשל תקלה במטוס דבר המהווה כח עליון, דהיינו נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת בלו בירד, התקלה סודרה במהירות האפשרית וההמראה נדחתה לתאריך 12.4.15, שעה 21:40.
לטענת הנתבעת, המלון בו שוכנו התובעת ובן זוגה מיום העיכוב בטיסה עד ליום ההמראה הינו מלון חלופי אותו סידרה חברת התעופה בלו בירד שכן החוזה עם המלון המקורי (החלופי) בו שהו התובעת ובן זוגה – נגמר. מלון זה סיפק לינה, שירותים וארוחות עד להמראה.
משכך, עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה, תוך חיובה בהוצאות משפט ובזבוז זמן, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.
התובעת חגית כץ תארה בעדותה את האופן השתלשלות האירועים בציינה כדלקמן:
"אני חוזרת על כל מה שאמור בתביעה ומגישה את כל המסמכים שצורפו לתביעה ומבקשת לציין את הדברים הבאים: בחודש ינואר 2015 אני ובעלי הזמנו חופשה מהנתבעת שכללה טיסה פלוס מלון וקבלנו אישור על ההזמנה שלנו מהנתבעת ב-2.4.15 לגבי שעת הטיסה ולגבי המלון. ב-8.4.15 על פי המתוכנן הגענו לשדה התעופה בן גוריון וטסנו לכרתים. נחתנו בשדה התעופה בשעה 16.00. כשהגענו המתין לנו אוטובוס שהסיע אותנו למלון. המלון היה אמור להיות מלון 5 כוכבים ששמו מצוין בתביעה. זה מלון בוטיק 5 כוכבים. שמו של המלון Aktia loung and spa exanthc (להלן: "המלון"). הגענו למלון, האוטובוס הוריד אותנו בפתח המלון, היה יום גשום מאד. בכתב ההגנה כתבו שלא יכול להיות ולא ירד גשם ולא הצגנו תמונות שאנחנו רטובים. אני מגישה לביהמ"ש את הרישום לגבי המשקעים שמלמד שהיה גשם והיה יום סוער מאד. המסמך מוגש ומסומן ת/1. מה שקרה שהגענו למלון ראינו שהמלון סגור ונמצא בשיפוצים. נכנסנו למלון, צירפתי לכתב התביעה תמונות שהמלון נמצא בשיפוצים, ממש סגור. קבלנו דף עם טלפונים של נציג החופשות בכרתים וצלצלנו והוא אמר לנו להמתין. היינו רטובים ועייפים. בקשו מאתנו לקחת מונית, צירפתי צילום של המונית אחרי שעה של המתנה. יש שעות מדויקות בכתב התביעה. הגענו למלון שנציגי הנתבעת שלחו אותנו אליו. המלון ששלחו אותנו אליו היה מלון בתפוסה מלאה וכשהגענו לא היו מוכנים לקבל אותנו ואנחנו עמדנו בקבלה ואמרו לנו שאין מקום. היינו עייפים ורטובים, רעבים ללא מלון. למלון הזה הגיע הנציג של הנתבעת, הוא הרגיש מאד שלא בנוח, הוא אמר שזה באמת לא מקובל איך שהם התנהגו. זה לא קורה דברים כאלה, אנחנו המשכנו למלון אחר שהוא סידר אותו. זה היה מלון ALDMER RESORT ׁׁ (להלן: "מלון אלדמר"). הגענו למלון הזה בערב בשמונה בערב לערך, אנחנו קבלנו את החדרים והגענו למלון מאד גדול, היה מזג אויר מאד גשום, נפלנו בסוף שבוע נוראי, הביאו אותנו למלון מאד מרווח והחדרים מפוזרים בשטח נרחב של המלון כך שצריך להגיע רגלית מהחדר שאתה נמצא בו לחדר אוכל, קבלה או חדר כושר. צריך להזמין רכב מהקבלה להמתין בחוץ עד שאוספים אותך. כל מקום שהיינו צריכים להגיע הגענו רטובים וקפואים. היינו במלון 3 לילות ו-4 ימים. בתאריך 11.4.15 זה היה יום שהיינו אמורים לחזור ארצה. אוטובוס הגיע לאסוף אותנו בשעה 13.00 על מנת לעלות לטיסה שאמורה הייתה לצאת בשעה 16.00. הגענו לשדה התעופה וגילינו שיש הרבה נוסעים שממתינים כבר משעה 08.00 בבוקר לטיסה הזו. כלומר הנתבעת ידעה על העיכוב בטיסה ולא הודיעה לנו. המתנו בשדה עד השעה 20.00. אז הודיעו לנו שהטיסה כנראה לא תצא והסיעו אותנו לארוחת ערב למלון אחר שהוא 2 כוכבים שהוא סמוך לשדה התעופה. אמרו שאולי נצטרך לשהות שם. לא יידעו אותנו מה יהיה המצב. אחרי הארוחה הודיעו לנו שנשאר במלון ללינה ויודיעו לנו בבוקר מה יהיה בהמשך. ירדנו לארוחת בוקר והודיעו לנו שאחרי ארוחת בוקר יודיעו לנו. כל פעם אמרו שיודיעו ויודיעו, בסופו של דבר רק בערב בשעה 19.00 הגיע אוטובוס שאסף אותנו לשדה התעופה ועלינו למטוס בשעה 22.00 והגענו לארץ בשעה 24.00. נגרמה לנו עגמת נפש מרובה. היינו אמורים להגיע ביום שבת בערב בשעה 17.00 והגענו ביום ראשון בשעה 24.00. הגענו בשעה כזו הביתה שזה ביטל לנו את האפשרות לעבוד ביום שני. נגרמה לנו עגמת נפש מרובה מאד. דרשנו פיצוי מהנתבעת וקבלנו תשובה אוטומטית של מענה תוך 30 ימים ולא קבלנו מענה. נאלצנו להגיש כתב תביעה. אנו דורשים פיצוי מהנתבעת גם אני וגם בן זוגי ששמו יצחק פרץ שכן שנינו סבלנו בחופשה האמורה. נגרמה לנו עגמת נפש מרובה ולא יכולנו ליהנות מהחופשה כפי שציפינו. הייתה בעיה עם הבנות שלי שחיכו לנו בארץ. לא היה לנו סידור עבורן. המשפחה שלי לא גרה בכפר סבא. הבנות היו אז בגיל 10 ו-12. אני רוצה להגיש גם מסמך שהוצאתי מYNET שאושרה תביעה ייצוגית נגד קווי חופשה שמכרה כרטיסים לטיסות שעלולות לא להמריא. מוגש ומסומן ת/2".
בחקירתה הנגדית על ידי נציגת הנתבעת, לשאלה: "רשמת שהמלון המקורי היה מלון בוטיק. את יכולה להוכיח את זה" השיבה: "זה מלון 5 כוכבים", לשאלה: "אין מחלוקת שמדובר במלון שהזמנתם שהוא מלון 5 כוכבים. אני אומרת לך שזה לא מלון בוטיק" השיבה: "זה מלון 5 כוכבים בוטיק. הוא מצא חן בעיני והוא על הים. זה המלון ואני מגישה לביהמ"ש העתק מפרסום של המלון הזה שרואים שהוא מלון 5 כוכבים, מלון בוטיק. מוגש ומסומן ת/3. זה מלון בוטיק. מפורט בדף שצירפתי בת/3 שזה מלון 5 כוכבים ומלון בוטיק. מצורף כל מה שיש במלון הזה בצורה מפורטת", לשאלה: "ציינת את המילה בוטיק. מה זה בוטיק" השיבה: "בוטיק בשבילי זה שכל המתקנים נמצאים במקום אחד. מלון קטן ואיכותי. אני הזמנתי את מלון אקטיה ושם רציתי להיות", לשאלה: "אין מחלוקת שהזמנתם את מלון אקטיה שהוא מלון 5 כוכבים" השיבה: "נכון. אני קוראת למלון כזה מלון בוטיק".
עד מטעם התובעת, בן זוגה יצחק פרץ, שהוא בן זוגה, תיאר בעדותו את אופן השתלשלות הארועים בציינו כדלקמן:
"כשהתביעה הוגשה על ידי חגית כץ שהיא בת הזוג שלי לא הייתי עו"ד. היום אני עו"ד. אני בן זוגה של התובעת ואנחנו נסענו יחד לחופשה. החופשה הוזמנה בחודש ינואר 2014. החופשה כללה טיסה פלוס מלון אקטיה. התקבל אישור מהנתבעת לשעת הטיסה ולמלון עוד בתאריך 2.4.15. מדובר במלון 5 כוכבים שכל הפינוקים נמצאים בו. ב-8.4.15 הייתה אמורה לצאת הטיסה משדה התעופה בן גוריון. הגענו לטיסה כמתוכנן וטסנו לכרתים. נחתנו בשדה התעופה בשעה 16.00. בא אוטובוס ואסף אותנו מהשדה, נסענו איתו למלון שהזמנו את החופשה. הוא הוריד אותנו באותו זמן היה גשם זלעפות, לקח כמה דקות לחפש את הכניסה למלון. עד כדי כך שהיינו רטובים עד לשד עצמותינו. מצאנו את הכניסה. מגיעים בהפתעה גדולה, מלון סגור, עובדים ועושים שיפוצים בו והכל סגור לחלוטין. מגיע בן אדם שקבל אותנו ואמר מה אתם עושים פה. ניסה לעזור לנו ולא הבין. גם בשבילו הייתה הפתעה גדולה לראות אותנו. הוא אמר אני הודעתי באופן אישי לנתבעת קווי חופשה שהמלון סגור ואתם רואים שרק אתם הגעתם. בזמן זה אנו מנהלים דיאלוג ארוך כשאנו רטובים ומחכים, דיברנו עם נציג הנתבעת. הוא אמר לנו תמתינו אני אחזור אליכם. הבחור במלון לא היה לנו כוס תה לתת לנו. המתנו ואחרי כמה שעות קבלנו הנחיה להגיע לקחת מונית וגם זה היה קשה לבעל בית המלון למצוא מונית. אז עם המונית הגענו למלון אחר שנציג הנתבעת ציין שנגיע אליו. הגענו למלון הזה והיה גשם שוטף. הבחור של קווי חופשה עם מטריה ואנו מחפשים את עצמנו מגיעים למלון. ממתינים בקבלה של המלון וחשבנו שהגענו למלון וסוף סוף נזכה למנוחה, הסיפור לא נגמר. בקבלה הודיעו שהמלון תפוס ומלא ואין להם מקום לקבל אותנו. אז שוב נציג הנתבעת לקח אותנו למכונית שלנו, זו מכונית קטנה מאד הייתה ובקושי נכנסנו עם המזוודות והביאו אותנו למלון שלישי בשם אלדמר. במלון הזה כשהגענו לשם זה לא המלון שציפינו ורצינו לקבל שכן המלון הזה היה מלון עם חדרים מפוזרים בשטח נרחב מאד וכדי להגיע לקבלה או לחדר אוכל או לחדר כושר היו צריכים ללכת ברגל או להזמין רכב מהקבלה וזה היה סיוט וגם חיכינו הרבה זמן. זה לא רכב שהיו מביאים אלא טוקטוק פתוח כמו טרקטורון שהיו מביאים מהחדרים לחדר האוכל ומזג האוויר היה חורפי היינו רטובים והסיוט התמשך. במקום מלון 5 כוכבים שהזמנו אז הגענו למלון שלא רצינו בו ולא היה מתאים לנו בכלל. היינו במלון הזה 3 לילות ו-4 ימים. בתאריך 11.4.15 היינו אמורים לחזור ארצה. הגיע אוטובוס שאסף אותנו בשעה 13.00 כדי לעלות לטיסה שהייתה אמורה לצאת בשעה 16.00. הגענו לשדה התעופה וראינו את זוועת העולם שאנשים נכים, אנשים נוספים רבים מאד, כעוסים שכבר חיכו לאותה טיסה שאנחנו היינו צריכים לעלות עליה מהבוקר. אמרו לנו שישנו עיכוב בטיסה והמשכנו לחכות שם בשדה התעופה והשעה 20.00. מבירור יחד עם הנופשים הנוספים התברר שהנתבעת ידעה כבר מראש שלא תצא טיסה באותו יום. הביאו אותנו לשדה התעופה סתם כדי שנתנתק מהמלון ועכשיו היינו צריכים להמתין חינם בשדה התעופה. בשעה 20.00 אמרו לנו אולי תהיה טיסה או לא תהיה טיסה, הסיעו אותנו לארוחת ערב במלון אחר של 2 כוכבים ואמרו שאולי נשאר לישון שם. אחרי ארוחת הערב אמרו לנו להישאר ללון במלון. גם את זה לא ידענו מהם, במקרה שאלנו את הבחור בלובי מה קורה פה, נקבל מחר ארוחת בוקר והוא אמר כן. הבחור בקבלה ידע שאנחנו צריכים להישאר במלון עד הבוקר ואנחנו לא ידענו. במלון בחדר לא היה מים חמים. חדר מגעיל. בלי שמיכה. היינו במלון עד ארוחת הבוקר, אכלנו ארוחת בוקר. לא אמרו לנו שום דבר. נשארנו במלון בסופו של דבר עד שעה 19.00. אז הגיע אוטובוס שאסף אותנו לשדה התעופה. בסופו של דבר עלינו לטיסה בשעה 22.00. הגענו לארץ בשעה 24.00. אני רוצה לציין שהייתה פה רשלנות מצד הנתבעת. החופשה לא הייתה חופשה וזה היה סיוט של חופשה. אנחנו מבקשים לפסוק לנו את הפיצוי כפי שתבענו על כל עגמת הנפש שנגרמה לנו במהלך הימים האלה שאנחנו ציפינו לחופשה מהנה וזכינו בסיוט. אני ובת זוגי התובעת אנשים מאד מסודרים, את החופשה הזמנו 3 חודשים לפני המועד. הנתבעת הייתה יכולה לבדוק לפני שהיא מכרה לנו את החופשה הזו ולדעת שהמלון בשיפוצים ושהוא סגור ולבוא איתנו בדברים ולהציע לנו הצעה אחרת שלא עשתה. עד שהגענו לכאן הרבה הוצאות, עוד קודם לעניין של התביעה. גם בזה שניסינו והתקשרו אלי לפני יומיים, אנחנו יודעים שאנחנו לא בסדר, נגרם לך עגמת נפש. למה להביא עדים? בסופו של דבר הנתבעת לא הציעה לנו הצעה כלשהי לסיום העניין. גם היום בבוקר לפני הדיון הנתבעת שאלה מדוע יש צורך להביא עדים וכאילו רצתה להגיע איתנו להבנה אבל לא הציעה שום דבר".
עד מטעם התובעת, מוטי חיקי, ציין בעדותו כדלקמן: