בית אבות בנורדיה חייב ביתר ויפצה זוג קשישים

רקע וטענות הצדדים

בפניי תביעה על סך 3,383 ₪ אשר הוגשה בהליך תביעות קטנות.

התובעים גב' עדנה נויברגר ומר מיכאל נויברגר (להלן: "התובעים") מתגוררים החל משנת 2008 בדיור מוגן אשר בבעלות הנתבעת, חברת מגדלי הים התיכון נורדיה בע"מ (להלן: "הנתבעת").

בין יתר השירותים על פי החוזה, מספקת הנתבעת לדייריה שני קווי טלפון מקבילים האחד "פנימי", מקשר בין המרכזיות הפנימיות והחדרים אשר במתחם הדיור, והשני "חיצוני" שמטרתו לאפשר יצירת קשר עם מספרים חיצוניים.

לטענת התובעים אין הם עושים שימוש בקו "החיצוני" ואולם חרף האמור הנתבעת גובה מהם "דמי אחזקה" עבור הקו החיצוני בשיעור 58.41 ₪ לחודש.

התובעים עותרים להשבת הסכומים ששולמו על ידם עבור הקו החיצוני, החל מחודש ינואר 2009 ועד לחודש אוקטובר 2013.

כן עותרים התובעים לביטול הקו ולמתן צו למניעת חיוב התשלומים בגין דמי האחזקה מעתה והילך.

מנגד טוענת הנתבעת כי אין להיעתר לבקשות התובעים שכן זה נוגד את האמור בהסכם המחייב שבין הצדדים.

מחד, בהתאם לסעיף 6.1 להסכם בין הנתבעת לדיירים מתחייבת הנתבעת לספק לדיירים מספר שירותים ללא תשלום נוסף ובכלל זה גם הקו הפנימי- רשימת השירותים מפורטת בעמודה הימנית של נספח 1 להסכם.

מאידך, בהתאם לסעיף 6.2 להסכם קיימת רשימת שירותים נוספים אשר כרוכים בתשלום, כאשר התמורה בגינם תיקבע בלעדית על ידי הנתבעת ועל פי שיקול דעתה, ובכלל רשימה זו מנוי גם הקו החיצוני.

יתירה מזו, אף בסעיף 10.2 להסכם נקבע כי צריכת הטלפון הינה בתשלום.

עוד הוסיפה הנתבעת לטעון כי הסכום אשר נגבה בגין דמי האחזקה הינו סביר, וכן השימושים בו הם נחוצים שכן "הינה חלק מהותי והכרחי ונחוץ בהתנהלותו של הבית כבית דיור מוגן המיועד לאוכלוסיית הגיל השלישי, זוהי מערכת שלא ניתן לוותר עליה שכן מטרתה היא לשמור על קשר קבוע ורציף של הבית עם הדיירים בכלל ובמצבי חירום בפרט" (ראו סעיף 7 לכתב ההגנה). עוד נטען כי הקו נחוץ לשם גיבוי בזמן הפסקת חשמל, וכן הקו משמש כבסיס לשירותי האינטרנט .

כל ניסיונותיי להביא את הצדדים לידי הסכם פשרה כשלו ומשכך אין מנוס מלהכריע בסכסוך על פי הדין.

דיון והכרעה

משעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על נספחיהם, ושמעתי את טענותיהם במסגרת הדיון מיום 26.08.14 אני סבור כי דין התביעה להתקבל בכול הקשור להחזרים עבור התשלומים ששולמו ופורטו בכתב התביעה, ומהטעמים שלהלן:

ראשית מעיון בסעיפים אליהם הפנתה הנתבעת סבורני כי לא ניתן להסיק שעבור הקו החיצוני מלבד דמי השימוש אשר ייגבו מהם, עוד יאלצו התובעים לשלם גם עבור דמי האחזקה בגין השירות, סעיף 6.2 קובע כי השירותים המנויים בצידו השמאלי של נספח 1 הינם שירותים המסופקים בתשלום, אולם בשום מקום לא צויין כי מלבד התשלום עבור השימושים יתחייבו הדיירים בתשלום נוסף אשר אינו מותנה בשימוש אשר יבוצע על ידם ויקרא "דמי אחזקה", כן מסעיף 10.2 הנזכר, הוסכם כדלהלן:

"תשלום עבור צריכת החשמל (לפי מונה דירתי), טלפון וקבלת שירותים בתשלום לפי סעיף6.2 להסכם"

הנתבעת ניסתה להיאחז בעובדה שעבור השימוש בחשמל נכתב לפי מונה דירתי, ואולם באשר לשימוש בקו הטלפון הדבר לא צויין, ומכאן שקיים הסדר שלילי שקו הטלפון אינו לפי מונה דירתי. סבורני כי פרשנות זו איננה עומדת במבחן המציאות מאחר שגם לטענתה של הנתבעת לצדם של "דמי האחזקה" הקבועים אשר אינם משתנים, קיימים גם תשלומים עבור השימושים עצמם אשר הם כן משתנים וכן כפופים הם "למונה הדירתי" ממש כפי שצריכת החשמל כפופה למונה הדירתי, משכך אינני סבור כי הפרשנות אשר נתנה ע"י הנתבעת מוצאת תימוכין מהסעיף הנ"ל.