שיפרוט נ' בר ניקוי שטיחים וספות בע"מ

לפני תביעה על סך 15,000 ₪.

מכתב התביעה עולה כי התובעת הזמינה מהנתבעת עבודת ריפוד וצביעה לשתי כורסאות בתמורה לסך 3,000 ₪. התובעת שילמה מקדמה על חשבון העבודה, סיכמה עם הנתבעת את סוג הבד וצבעו (ובמסרונים – סיכמה את צבע העץ), ועם קבלת הכורסאות (באיחור) שילמה את יתרת התמורה.

התובעת מציינת כי הכורסאות היו ישנות אך שלמות, כי ירשה אותן מהוריה, וכי רק רצתה לחדש את הבד הישן והצבע הדהוי.

כעבור כחודש וחצי נמצא קרע בגב אחת הכורסאות ורק אחרי כשלושה שבועות (במהלכן התכתבו הצדדים) הגיע נציג הנתבעת לאסוף את הכורסא, והחזירה לאחר כעשרה ימים.

לאחר כשנה נמצא קרע במשענת היד של אחת הכורסאות. התובעת טוענת כי היה על הנתבעת לתקן את הנזק הנוסף ללא תשלום, שכן הוא נגרם בשל איכות עבודתה הירודה. הנתבעת טענה כי האחריות הסתיימה.

לאחר התכתבות נוספת במסרונים ומספר שיחות, במהלך מספר שבועות, הגיע נציג הנתבעת אל התובעת, לבחון את נזקי הכורסאות (שבשלב זה כבר היו שתיהן קרועות). התובעת טענה כי בעבודת הריפוד לא הוחלפו ספוגי הכורסאות וטענה כי מאחר שהיא מתגוררת לבדה וללא ילדים בבית הרי שהנזקים נגרמו לכורסאות מעצמם ובשל איכותה הירודה של העבודה – ושללה את הטענה כאילו היא שגרמה לנזקים.

התובעת טוענת כי על הנתבעת לתקן את הנזקים ללא תשלום ולפצותה על עגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לה.

הנתבעת אישרה כי בספטמבר 2016 הזמינה התובעת עבודת ריפוד לשתי הכורסאות וכי סוכם מחיר של 3,000 ₪ עבור העבודה. הנתבעת מציינת כי התובעת קיבלה הנחה וכי בחרה בבד שונה מכפי שהומלץ לה (אך לא טענה כי בשל כך נגרמו הנזקים לכורסאות), והוסיפה כי תחילה ביקשה התובעת לבטל את ההזמנה (יומיים לאחר ההזמנה) אך השתכנעה שלא לבטלה שכן העבודה כבר היתה בעיצומה.