רקע כללי וטענות התובע
התובע הינו מנוי טלפון סלולרי של הנתבעת, בעל מס' קו 050-*********. במועדים הרלוונטיים לתביעה זו היה הקו בשימושו של בנו.
התובע טוען כי הנתבעת חייבה אותו בגין שיחות נכנסות בחו"ל בסך של 3,565.9 ₪, בעת שהותו של הבן בגרמניה למטרת לימודים החל מיום 21.12.15.
בנו של התובע לא רכש חבילת שיחות חו"ל מאת הנתבעת ואף לא ביצע שיחות יוצאות מקו הטלפון שברשותו אלא רק קבלה של שיחות נכנסות. הנתבעת חייבה את התובע בחיובים מופרזים בגין שיחות נכנסות לקו שברשותו וזאת מבלי לידע אותו ו/או להתריע בפניו כי להבדיל משיחות נכנסות בארץ, קיים חיוב נוסף על שיחות נכנסות בזמן שהייה בחו"ל.
עת נחת בנו של התובע בגרמניה, שלחה הנתבעת מסרון לתובע, לפיה הוא חסום לשירותי גלישה בחו"ל, שכן לא ביקש את פתיחת השירות, כאמור לעיל, ועל כן התעלם הבן מההודעה.
כשעה וחצי מקבלת ההודעה הראשונה, שלחה הנתבעת הודעה נוספת, לפיה היא מציעה לתובע לרכוש את שירותיה לגלישה באינטרנט. בנו של התובע, אשר לא התעניין בשירותי גלישה, לא השיב להודעתה של הנתבעת ולא רכש את חבילת הגלישה.
יום למחרת, קרי, ביום 22.12.15, שלחה הנתבעת הודעה נוספת לתובע, לפיה היא מציעה לתובע לרכוש חבילת גלישה וכן, תעריף מוזל של שיחות לישראל.
בו ביום, רכש בנו של התובע כרטיס חיוג מקומי, וביצע שיחות דרכו. משכך, לא התעניין בשירותיה של הנתבעת, ולא השיב להודעות אשר שלחה.
כעבור שמונה ימים, שלחה הנתבעת הודעה נוספת ובה הצעה לשירותי גלישה, כאמור לעיל. כמו כן, בימים 01.01.16 וב- 08.01.16, שלחה הנתבעת שתי הודעות נוספות, הראשונה לרכישת שירותי גלישה ושיחות יוצאות לישראל, והשנייה חבילת גלישה לשבוע, בהתאמה.
רק ביום 14.01.16, כעבור למעלה משלושה שבועות, שלחה הנתבעת לתובע הודעה, לפיה מבוצעים שימושים בחו"ל המחוייבים בסכומים גבוהים. עם קבלת הודעה זו, יצר בנו של התובע קשר עם הנתבעת על מנת להבין את פשר החיובים ונמסר לו כי הוא מחוייב בגין שיחות נכנסות.
לטענת התובע לא ידע הבן ולא היה עליו לדעת כי שיחות נכנסות בשונה מהנהוג בארץ מחוייבות בתעריפים נוספים וגבוהים בעת שהייה בחו"ל. על כן, טוען התובע להטעיה מכוונת, הצגת מצג שווא ודורש זיכוי בגין החיובים שבוצעו בגין שיחות נכנסות אלו.
טענות הנתבעת
החל ממועד נחיתת הבן בחו"ל, ביצע קבלה של שיחות נכנסות לקו הטלפון שברשותו, וזאת מבלי שיצר קשר עם הנתבעת, ומבלי שרכש חבילת שימושים בחו"ל.
לטענת הנתבעת, על התובע חלה אחריות אישית לבצע את הבדיקות בדבר תעריפי שיחות במדינה זרה, טרם נסיעתו לחו"ל.
הנתבעת שלחה לתובע 6 הודעות, מתוכן 4 הודעות המציעות לתובע להצטרף לחבילת שירותים מוזלת בחו"ל, היות, ולטענתה, הסכם ההתקשרות לשיחות בארץ, אינו כולל שיחות ביעדים בחו"ל.
הנתבעת מציינת, כי הודעות הטקסט אשר נשלחו אל התובע הינן הודעות שירותיות בלבד, והיא אינה מחויבת לשלוח הודעות אלה. קו הטלפון שנמצא ברשות התובע וההסכם בגינו התקשר עימה תקף בעבור שירותים בארץ.
התובע לא יצר קשר עם הנתבעת טרם נסיעתו, ורק ביום 15.01.16 הלין על חיובי השיחות בחו"ל, בשתי חשבוניות שונות, הרלוונטיות לתובענה זו, ואשר מסתכמות ב3,565.9 ₪. לטענת הנתבעת, מתוך מחווה של רצון טוב, זיכתה את התובע בסך של 200 ₪, אולם התובע המשיך לעמוד על טענותיו כנגדה בדבר החיוב המופרז.
הנתבעת טוענת, כי התובע ביצע שימושם בחו"ל מבלי לוודא את גובה התעריפים, התעלם מהודעות הטקסט שנשלחו לו על ידי הנתבעת ולאחר שנוכח בעלות הגבוהה של השימושים יצר קשר עם הנתבעת לראשונה.
הנתבעת מציינת כי תעריפי השיחות נקבעו בהתאם להסכמי ההתקשרות של הנתבעת עם המפעיל המקומי, והאחריות לעלויות השימושים בחו"ל רובצת לפתחו של התובע.
במעמד הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.
בנו של התובע טען במעמד הדיון כי בעת שנחת בחו"ל רכש כרטיס סים מקומי ובאמצעותו גלש באינטרנט וביצע שיחות יוצאות. הוא טען כי חשב שכפי הנהוג בארץ, שיחות נכנסות אינן מחוייבות בתעריף כלשהו, ועל כן, לא ראה סיבה לרכישת חבילת דקות לישראל כפי שהציעה הנתבעת.
מנגד, טוענת הנתבעת כי היה על התובע לדעת שכאשר מקבלים שיחות נכנסות בחו"ל, הרי שהן בעלות המחייבת גם את מקבל השיחה. לטענתה התובע לא בירר את התעריפים החלים, ואף הובהר לתובע ע"י מסרונים שנשלחו למכשירו הנייד, כי שימושים בחו"ל ללא רכישת חבילה יחוייבו בתעריפים גבוהים ביותר.
אשר לבנו של התובע, סבורני כי הוא פעל בתום לב ובסבירות. הוא רכש כרטיס חיוג מקומי בעת הגיעו לחו"ל כדי להמנע מחיובים עבור גלישה ושיחות יוצאות ואכן החיובים נשוא המחלוקת בתיק זה הם רק עבור השיחות הנכנסות. התרשמתי כי הסתמכותו על המצב הנהוג והמקובל בארץ שלפיו אין חיוב בגין שיחות נכנסות למכשיר היא הסתמכות סבירה בנסיבות העניין; וכי גם אם טעה, אין בכך כדי לפגום או להפחית מאחריותה של הנתבעת להתריע, כפי שאפרט בהמשך.
מעיון בתיעוד פניות הנתבעת למכשיר התובע במסרונים עולה כי הנתבעת עדכנה את התובע בגין היותו חסום לשירותי גלישה בחו"ל. חסימה זאת מתבצעת על מנת שלא לחייב את הלקוח בסכומים ביתר. רק לאחר הסכמתו ע"י רכישת חבילת גלישה, ניתן לבצע שימושי גלישה בחו"ל ובהתאם להיות מחוייב על כך. הודעות אחרות התייחסו לתעריפים בגין שיחות ומסרונים לישראל (ולא מישראל !)
לטעמי, כפי שדאגה הנתבעת, להציע ולעדכן את התובע בגין שימושי הגלישה בחו"ל ולעניין השיחות היוצאות, כך היה עליה לנהוג גם בעניין השיחות הנכנסות.
הנתבעת הינה גוף המתמקצע במתן שירותי תקשורת בארץ ובחו"ל, בידיה נמצאים האמצעים והמידע הדרוש בכל הקשור לחיובים כאלה ואחרים בגין שימושים שמבצעים לקוחותיה. מחובתה ליידע את הלקוח, לספק לו את המידע הדרוש, לעדכן אותו מיידית בגין חריגות תשלום ואף לחסום במידת הצורך את השימושים כפי שנהגה לעשות במקרה הנ"ל עם הגלישה הסלולארית.
הנתבעת שלחה לתובע מסרונים נוספים, סה"כ 6 במספר, בעת שהייתו בחו"ל והמשיכה להציע ולעדכן בגין רכישת חבילת גלישה או חבילת חו"ל שלדבריה כוללת תעריף מוזל בגין דקות שיחה לישראל. מכך עולה כי הוצאת שיחות לישראל כרוכה בעלות נוספת ושונה מהתעריף הנהוג בעת שימוש בארץ. דא עקא שהנתבעת אינה מציינת דבר וחצי דבר בגין חיובים על שיחות נכנסות, אף שלא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבעת יודעת גם יודעת כי שיחות נכנסות בחו"ל מחוייבות בכסף.
עוד יש לציין, כי מעיון בתדפיסים שצירפה הנתבעת עולה כי כבר בתאריך נחיתת התובע בחו"ל, 21.12.15 בוצעה שיחה נכנסת בעלות חריגה. כפי שדאגה הנתבעת יפה לשלוח לתובע הצעות שיווקיות לטלפון הנייד שלו, במטרה לחסוך לו כסף, ראוי גם היה שהנתבעת תיידע את הלקוח כי שיחות נכנסות מחוייבות בכסף כדי למנוע המשך חיובים גבוהים. הנתבעת טרחה ליידע את התובע במסרון רק ביום 14.1.16 בו ציינה כי הינו מחוייב בעבור שימושים שמתבצעים בחו"ל וחיובים אלה חריגים וגבוהים. ניתן לראות כי לאחר הודעה זאת, יצר התובע קשר עם הנתבעת ולאחריה לא היו חיובים נוספים בגין שימושים בחו"ל.
התנהלות הנתבעת אינה עולה עם המצופה מגוף שעיסוקו במתן שירותי תקשורת סלולרית ועם התנהלות צרכנית נאותה והגונה. המסרון ששלחה הנתבעת ביום 14.1.16 מלמד כי התובעת מודעת לחיוב הלקוח אם יקבל שיחות נכנסות בחו"ל. יש להניח כי המסרון האחרון הזה נשלח לאחר שמערכות הנתבעת איתרו את החיוב החריג (שיחות נכנסות בחו"ל), אלא שבהתנהלות זו ובעיתוי שבו נשלח המסרון טמון כשל צרכני: מסרון שכזה ראוי שיישלח ללקוח מיד עם נחיתתו בחו"ל, בדיוק כמו שהנתבעת יודעת יפה מאד להציף את הלקוח במסרונים ולפתות אותו לרכוש חבילות תקשורת שונות.
עוד יש לציין כי במסרונים שנשלחו הציעה הנתבעת בנוסף לגלישה גם חבילה עבור שיחות יוצאות. אין באף אחד ממסרונים אלו כל אזכור לכך כי שיחת נכנסות, ללא חבילה, מחוייבות בתעריף, ומנוסח המסרון עשוי הלקוח להבין כי רק שיחות או מסרונים יוצאים הם המחייבים בתעריף הגבוה לעומת תעריף במסגרת חבילה. יש בנוסח זה כדי להטעות את הלקוח ולגרום לו לחשוב כי שיחות נכנסות לכשעצמן אינן כרוכות בכל עלות שהיא.
הנתבעת הפנתה להסכם ההתקשרות בינה לבין התובע וטענה כי ההסכם קובע כי בחו"ל יחולו תעריפים שונים ונפרדים. דא עקא, שאין בכך כדי לפטור את הנתבעת: ראשית, לא הוכח כלל כי התובע ידע על ההסכם או כי הוא הובא לידיעתו בדרך כלשהי (אין כלל חתימת לקוח על ההסכם). שנית, ההסכם מתייחס לק אחר שמספרו 050-7051071, השונה מהקו בו בוצעו השימושים נשוא המחלוקת בתיק זה. שלישית, העובדה שהנתבעת שלחה מסרונים למכשיר בחו"ל מלמדת כי היא ערה לעניין החיובים השונים שבהם עשוי להיות מחויב הלקוח בעת שהייתו בחו"ל להבדיל מהארץ (ראו סעיף 9 להסכם), ובכל זאת היא מוצאת לנכון לפנות ללקוח ישירות במסרון, לעדכן אותו בכך ולא לסמוך רק על הוראות ההסכם. אין סיבה שהנתבעת תסמוך על ההסכם רק כאשר הדבר נוח לה. שהרי לא רק שהנתבעת יודעת היטב כי שיחות נכנסות בחו"ל עולות ללקוח בכסף רב, אלא שיש ביכולה להתריע בפני הלקוח, באמצעות מסרון, מייד עם הגעתו לחו"ל, ומדובר באמצעי טכני פשוט וזול. בהקשר זה איני מקבל את טענת הנתבעת כי המסרונים ששלחה הם הצעות שיווקיות ושירותיות שאין היא כלל חייבת לשלוח אותן ללקוח. לנתבעת יש חובה צרכנית וחובה של הגינות לעדכן את הלקוח, בזמן אמת, כי הוא עשוי להיות מחוייב בחיובים גבוהים בעת שהותו בחו"ל. היא אכן רשאית להציע לו שירותים שונים כאוות נפשה אך עליה גם להתריע בפניו, ולו בצורה כללית אך בשפה מובנת וברורה, כי אלמלא רכישת שירותים אלו הוא יחוייב בסכומים גבוהים. אין המדובר בחובה יש מאין או בנטל המכביד על הנתבעת, שכן לא יכולה להיות מחלוקת כי היא יודעת על כל זאת וכי יש בידיה אמצעים פשוטים להביא את הדברים לידיעת הלקוח.
לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה.
הנתבעת תשיב לתובע את סכום החיוב שגבתה בגין שיחות נכנסות בעת שהייתו בחו"ל, בסך של 3565.9 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (בקיזוז סך 200 ₪ בגינם זיכתה הנתבעת את התובע עוד טרם מועד הדיון). בנוסף תשא הנתבעת בהחזר אגרה בסך 50 ₪ ובהוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן היום, ב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.
