קרמר נ' פז חברה נפט בע"מ

ביום 8.1.2017 סמוך לשעה 15:02 תדלק התובע את רכבו בתחנת תדלוק בשירות עצמי (אין בה כלל תדלוק בשירות מלא) של הנתבעת בישוב עופרה. רכבו של התובע צורך בנזין 95 אולם התובע תדלק את הרכב בסולר (כ-37 ליטרים). כתוצאה מכך נדרש טיפול לרכב לשם החלפת הנוזל במערכת הדלק בעלות (מוכחת בחשבונית) של 640 ₪. בשל נזקים נלווים נתבע סכום כולל של 4,388 ₪.

התובע טען (בכתב תביעה לאקוני ובהרחבה בדיון הראשון אשר התקיים מבלי שהנתבעת התייצבה אליו ואף לא הגישה כתב הגנה לקראתו) כי הנתבעת התרשלה בכך שלא נקטה באמצעים רבים שקיימים (אצל חברות דלק שונות ובתחנות שונות) כדי למנוע את טעותו בתדלוק. התובע אישר כי צבע ידית התדלוק היה שונה בין פיית הבנזין לפיית הסולר, אולם מנה 4 דרכים נוספים שניתן באמצעותן למנוע טעות בין סוגי הנוזל הנמכר:

• בחירת סוג הדלק לפני שמכניסים כרטיס אשראי;

• רישום סוג הדלק על אקדח התדלוק עצמו (הפייה המוכנסת למיכל הדלק של הרכב);

• ציון על מסך דיגיטאלי סוג הדלק המסופק (בזמן התדלוק עצמו);

• קוטר פיה שונה לסולר ולבנזין.

ביום 27.7.2017 התקיים דיון אליו התייצב התובע בלבד וניתן פסק דין בהיעדר הגנה (לאחר שהתובע פירט את טענותיו). בהמשך נעתרתי לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין נוכח טעותה הכנה באי התייצבות לדיון.

מבחינה עובדתית טוען התובע:

• תחנת התדלוק בעופרה היא תחנה לתדלוק עצמי בלבד.