ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
58533-10-15
11/09/2016
|
בפני השופטת:
אביבה טלמור
|
| - נגד - |
תובעים:
1. יאיר דיסני
2. מיכל גל דיסני
3. אביתר דיסני
4. אלה דיסני
5. אופיר דיסני
|
נתבעת:
פגסוס איירליינס
|
| פסק דין |
בפני תביעה כספית במסגרתה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מכך שעיכוב בהמראת טיסה ביום 30.7.15 (PC782) טיסה שהזמינו מנתב"ג לאיסטנבול, גרם לכך שאיחרו הם לטיסת ההמשך מס' 721PC שנועדה להמריא מאיסטנבול ולנחות בנמל התעופה מאלפנסה (MXPׂ (מילאנו דבר שאילץ אותם להירשם לטיסת המשך שנועדה לצאת רק למחרת היום 31.7.15 שעה 11:15 טיסה (PC 705 ׂ ) שזו הטיסה המוקדמת ביותר של הנתבעת לאזור מילאנו.
התובעים הוסיפו וטענו בתביעתם כי אף שהנתבעת ביצעה עבורם סידור ללינת לילה במלון "רמדה" שבקרבת שדה התעופה באיסטנבול הרי שעד שהגיעו למלון זה לא זכו לייחס חם ומתחשב מנציגי הנתבעת אלא נאלצו להמתין לכבודתם במשך כ- 3 שעות בשדה התעופה מבלי שהוצעו להם מזון ומשקאות, איש לא ליווה אותם לדלפקים מתאימים לצורך ברור ביצוע הסידורים השונים, וכך גם נגרמו להם הפסדים כספיים ועוגמת נפש מרובה.
התובעים עתרו לחיוב הנתבעת בסכומים הבאים כמפורט בתביעתם:
א.פיצוי בגין טיסה שבוטלה בהתאם להוראות סעיף 6(א)(ד) לחוק שרותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן "החוק") בשים לב למרחק הטיסה בסך של - 2,070 ₪ בעד כל נוסע ובסה"כ סך של - 10,350 ₪.
ב.פיצוי בעד הפסד הוצאות ששילמו בעד הזמנת לילה במלון ISPARA בסך של - 592 ₪.
ג.פיצוי בעד הפסד הוצאות ששולמו עבור השכרת רכב ליום אחד בסך של - 173 ₪
ד.פיצוי בעד קינוח שהוזמן לטיסת המשך למילאנו ולא הוגש בסך של - 60 ₪.
ה.פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של - 1,000 ₪.
הנתבעת בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה בציינה שמאשרת היא את רכישת כרטיסי הטיסה על ידי התובעים כמפורט בתביעתם וכך גם מאשרת כי חל עיכוב בהמראת הטיסה מנתב"ג לאיסטנבול ביום 30.7.15 (PC782ׂ).
עם זאת טענה הנתבעת בהגנתה כי גם אם חל עיכוב של כשעתיים וחצי בהמראת הטיסה מנתב"ג לאיסטנבול כטענת התובעים, הרי שלא מדובר בעיכוב שבא בגדר טיסה שבוטלה כהגדרתה של זו בחוק. הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובעים לא התייצבו באיסטנבול לטיסת ההמשך דהיינו לטיסה מס' PC721 שנועדה להמריא מאיסטנבול בשעה 15:25 ולנחות במילאנו באותו יום בשעה 17:40, טיסת המשך זו שהמריאה לדרכה במועד וכמתוכנן וגם היא אינה יכולה לבוא בגדר "טיסה שבוטלה" כהגדרתה בחוק. הנתבעת טענה עוד כי נהגה היא באחריות ובמקצועיות כלפי התובעים באופן שסופקו להם כל צרכיהם כולל סידורי לינה ליום 30.7.15 במלון רמדה באיסטנבול, מלון הממוקם בסמוך לשדה התעופה, וכך גם בתאום עם התובעים סופקה לתובעים טיסת המשך חלופית במועד המוקדם ביותר כפי שהתאפשר בנסיבות וזאת ביום 31.7.15 בשעה 11:15 (טיסה PC705 ).
הנתבעת עתרה לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה תוך שהעד מטעמה ציין בעדותו בבית המשפט כי "הנתבעת מוכנה להחזיר לתובעים את הסכום שהם שילמו עבור קינוח שהוזמן לטיסת המשך למילאנו באופן מידי. הנתבעת גם מוכנה להחזיר לפנים משורת הדין, הוצאות על טלפונים כפי שהתובע ביצע אבל לפי קבלות".
בעדותו בבית המשפט ציין התובע את הדברים הבאים:
"אני חוזר על כל האמור בכתב התביעה, במסמכים שצורפו לתביעה. אבקש לציין ולהוסיף את הדברים הבאים: אני לא הייתי מתקשר בשום עסקה שבה אומרים לי שאני משלם את כרטיסי הטיסה ששילמתי עבור חמישה אנשים, ואומרים לי שאולי אני אגיע ליעד, אולי אגיע למחרת ליעד ואולי בעוד יומיים. אני לא מקבל את הפרשנות המשפטית של הנתבעת ביחס להגדרה של טיסה שבוטלה. הטיסה שלי בוטלה. אני הגעתי לאיסטנבול, והטיסה שלי לא המריאה משם משום שהנתבעת איחרה להגיע בטיסה מנתב"ג לטורקיה בשעתיים וחצי, והטיסה שבה הייתי צריך להמשיך ליעד למילאנו יצאה, ואני, אשתי ושלושת הילדים היינו צריכים להישאר בטורקיה. מעולם לא ניתן לי כל הסבר לגבי סיבת האיחור של הטיסה שיצאה מנתב"ג. אף אחד לא טען מטעם הנתבעת לגבי זה. לא ניתן שום הסבר לגבי האיחור בטיסה שיצאה מנתב"ג, ונראה שהנתבעת פשוט נקטה בדרך זו של טיסה שיוצאת בשעה מאוחרת מזו שנקבעה, ובדרך זו מביאה את האנשים להישאר ביעד אחר ולהפסיד את הטיסה הבאה, הכול משיקוליה. לפי שיטת הנתבעת, אם אני הגעתי באיחור ופספסתי קונקשן, זו בעיה שלי, והם לא צריכים לפתור את הבעיה, וזה עומד בסתירה שהם כן סיפקו לי מלון ללינה, אך לא סיפקו לי מזון ומשקאות או שירותי אינטרנט. היו לי כמה וכמה שיחות לעשות לבטל נתונים נוספים שהזמנתי לצורך החופשה ולהסדיר זאת בשל הפסד יום, ולא נתנו לי אפשרות לבצע שיחות טלפון על חשבונם. אני טוען שהעמדה של הנתבעת לא עקבית פה. אני מוכן לקבל שיש תקלה, אבל שיישאו באחריות. הנתבעת לא נוטלת אחריות. אני פירטתי בתביעה שלי את כל הדרישות הכספיות. לעניין הפרשנות של החוק, לפי השיטה של הנתבעת, יש פה אבסורד. לפי שיטתם, אם אני מגיע לאיסטנבול ליעד ביניים ואני מקבל מלון, זה לא משנה אם אני שוהה שם יום, יומיים או שלושה, וזה לא משנה מה אורך החופשה שאני תכננתי. אם הייתי נוסע לסוף שבוע ויום היה הולך לי על הדבר הזה, אז זה בסדר? אני טוען להשבה של הסכומים שהוצאנו: רכב, לינה במילאנו ולמה שמגיע לי על פי חוק. אני תובע פיצוי בגין טיסה שבוטלה, בשים לב למרחק הטיסה, סך של 2,070 ₪ בעד כל נוסע, פיצוי בעד הפסד הוצאות ששילמו בעד הזמנת מלון בסך של 136 אירו, שזה ליום הגשת התביעה 592 ₪, פיצוי על הפסד הוצאות ששולמו עבור השכרת רכב ליום אחד בסך של 173 ₪, פיצוי בעד קינוח שהוזמן בטיסת המשך למילאנו ששילמנו וזה לא הוגש לנו בסך של 60 ₪ ופיצוי בעד עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪. בכתב ההגנה שלהם הם טוענים בסעיף 5 שהגדרה של טיסה שבוטלה היא טיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה. אני לא ראיתי בחוק את המילים האלה. לפי השיטה שלהם, אם בוטלה הטיסה מיעד הביניים ליעד הסופי, לא מגיע פיצוי על פי החוק. אני חושב שזה אבסורד לפרש את זה ככה. זה לא נמצא בחוק. כשיש חניית ביניים, אז החוק מזכה בפיצוי כתוצאה מאיחור בטיסה אני מפסיד את הטיסה הבאה.
לעניין הפניית הנתבעת לאמנת מונטריאול, לדעתי החוק חל כאן. יש סעיף מפורש באמנה שמדבר על אחריות המוביל האווירי אם יש איחור בהגעה ליעד. מפנה לסעיף 19 לאמנה. בסעיף זה מצוין, אלא שהמוביל מראה שהוא נקט בכל האמצעים להימנע מהנזק. זה שהמוביל נתן לי מלון, זה לא מספיק. מדובר במקרה ברור וזועק לעוולה".