ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
64917-06-17
18/12/2017
|
בפני השופט:
דניאל מרדכי דמביץ
|
| - נגד - |
תובעת:
פלונית
|
נתבעת:
א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ ח.פ. 512893462
|
| פסק דין |
לפניי תביעה כספית עקב טיפול לקוי להסרת שיער בלייזר שניתן לתובעת אצל הנתבעת.
טענות התובעת
-
התובעת ילידת 16.4.1993. במאי 2011, בעת היות התובעת קטינה, בוצעה התקשרות בין התובעת ואמה לבין הנתבעת לשם התקשרות ארוכת טווח שתכליתה הסרת שיער באמצעות לייזר מאזורי גוף מוגדרים. במסגרת ההתקשרות האמורה שולמו לנתבעת 4,800 ₪. ב-11.12.2013 בוצעה עסקה נוספת (ע"ס 1,080 ₪) בין הצדדים (התובעת היתה אז בגירה) להסרת שיער מהידיים.
-
ההתקשרות עם הנתבעת היא לצמיתות תוך שמובטח שככל שיש צמיחה חוזרת של השיער אזי הלקוחה זכאית לטיפולים נוספים לשם הסרה מחודשת.
-
ביום 26.10.2016 עברה התובעת קעקוע על גבי הצד הפנימי של אמת ידה.
-
ביום ה', 23.3.2017, הגיעה התובעת לסניף ירושלים של הנתבעת לטיפול הסרת שיער מהידיים. טרם תחילת הטיפול הסבה התובעת את תשומת לבה של המטפלת לכך שיש לה קעקוע חדש-יחסית, מכוסה במדבקה, ומובן היה (לפחות לתובעת) שאין להקרין עליו בלייזר.
-
במהלך הטיפול, התובעת לא הביטה לאזור הטיפול ואז חשה לפתע צריבה חזקה באזור הקעקוע. בעמוד 32 לקובץ הסרוק של כתב התביעה המתוקן מתואר על ידי התובעת (ככל הנראה, בפוסט בפייסבוק) כי היא שאלה את המטפלת מדוע עשתה זאת. התובעת טענה שהיא סבורה שהמטפלת אפילו לא ידעה שיש איסור לעלות עם לייזר על קעקוע חדש. המטפלת, בתגובה, טענה שהיא עברה ליד ולא על הקעקוע וניסתה להדגים בשנית. התובעת לא נתנה למטפלת להתקרב עם הלייזר לאזור הקעקוע. התובעת הסירה את המדבקה על הקעקוע ומצאה שהוא אדום ובולט, בנוסף לכך שצרב. המטפלת מרחה לתובעת משחה נגד כוויות.
-
התובעת יצאה מחדר הטיפול וניגשה לדלפק הקבלה של הסניף כדי לקבל מהמזכירות את פרטיה של המטפלת, את הפרטים של המנהלת וכן אישור בכתב על כך שעברה טיפול שבמהלכו נגרם לה נזק לקעקוע.
-
פקידות הקבלה סירבו למסור לתובעת נתונים כלשהם וטענו בפניה שלא קרה כלום. הן ניסו להכניס את התובעת לחדר צדדי כדי ששאר באי המקום לא ישמעו את טענותיה. נמסר לתובעת מספר טלפון ואמרו לה שעליה להתקשר אליו. הפקידות אמרו לתובעת שרק המנהלת יכולה לדבר איתה. מסתבר כי הטלפון שנמסר לתובעת היה מענה קולי.
-
מכאן עבר מהלך ארוך ומפותל של נסיונות של התובעת להידבר עם הנתבעת ולקבל מענה. לטענת התובעת, רק משהעלתה פוסט לפייסבוק אודות המקרה יצר איתה קשר גורם בכיר בנתבעת וזאת כשבוע לאחר האירוע.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת