1.התובעות מתגוררות בקומה שלישית בבית משותף. לפני מספר שנים, ביצע הנתבע עבודות בניה להרחבת מרפסת דירת התובעות. בעלי הדירה שמתחת לדירת התובעות, משפחת לוי, פנו לתובעות בטענה כי ישנה חדירת מים מרצפת המרפסת בדירת התובעות, לתקרת המרפסת בדירתם. התובעות פנו לטענתן לנתבע בבקשה לתיקון הנזקים, ומשאלה לא תוקנו, הוגשה נגדן תביעה, על ידי בני הזוג לוי, שהתבררה בפני המפקחת על רישום המקרקעין ברחובות.
במסגרת ההליך בפני המפקחת (תיק תב/ 62/13), הוגשה על ידי מר לוי חוות דעת מומחה שנתן מהנדס בניין מר משה מלכה, אשר ביקר בדירת משפחת לוי. מר מלכה קבע כי ישנה חדירת רטיבות מרצפת מרפסת דירת התובעות, אל תקרת המרפסת בדירת משפ' לוי, שגרמה לכתמי רטיבות וקילופי צבע בתקרה. באותו הליך מונה מומחה מטעם בית המשפט, חברת אינפראטק, שאף חוות דעתה קבעה כי הרטיבות מגיעה ממרפסת דירת התובעים, בשל אלה: איטום לקוי מערכתי ברצפה, איטום לקוי בסף דלת המעבר ובמפגשי קיר רצפה, נקז לא תקין, איטום לקוי במפגשי קיר רצפה ובמעקות (סעיף 5 לפסק דינה של המפקחת מיום 13.10.2013).
2.התובעות עתרו לחייב את הנתבע בכל ההוצאות שנגרמו להן כתוצאה מחדירת המים, שכן לטענתן, חדירה זו מקורה בביצוע לקוי של עבודות הרחבת המרפסת שביצע בדירתן. בהתאם לכתב התביעה, חויבו לשלם למשפ' לוי סך של 7,151 ₪, לאחר שהוצאו על ידיהן סכומים ניכרים: עלות תיקון הליקויים 7,080 ₪, עלות ריצוף המרפסת לאחר ביצוע התיקונים 2,700 ₪, עלות PVC בסך 1,200 ₪ והוצאות הטיפול המשפטי וחוו"ד מומחה בהליך הקודם, סך של 3,845 ₪. סכום התביעה הועמד על 32,357 ₪, כשסכום זה כולל פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 10,000 ₪.
3.בדיון הראשון שהתקיים בתיק, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר יקבע אם הנזקים בגינם הוגשה התביעה נובעים מעבודתו של הנתבע להגדלת המרפסת. בהחלטתי מיניתי את המומחה מר משה מלכה, שביקר בעבר בדירת משפחת לוי ותיעד את נזקי הרטיבות (שתוקנו מאז). מומחה זה לא נתן חוות דעת עבור התובעות, אלא חוות דעתו שימשה בסיס לתביעה שהוגשה נגדן, והיא קבעה כי מקור הרטיבות במרפסת דירתן, אך לא ציינה אם הרטיבות נובעת מעבודות תוספת הבנייה במרפסת, או מסיבה אחרת.
המומחה נתן חוות דעת, בה קבע באופן נחרץ כי הנתבע אחראי לרטיבות שחלחלה דרך רצפת המרפסת בדירת התובעות.
בדיון השני שהתקיים, לא התייצבו התובעות, אלא הנתבע בלבד. הנתבע טען כי המומחה "יצא לטובת התובעת" ואינו אובייקטיבי, והוסיף כי עלות התיקונים על פי הערכת המומחה אינה סבירה. בשל טענות אלה, נקבע מועד נוסף לדיון אליו זומן המומחה, על מנת שהנתבע יוכל להציג למומחה שאלות, והמומחה יוכל להתייחס אליהן. שני הצדדים חויבו להפקיד בקופת בית המשפט סכום כסף לצורך תשלום שכר המומחה בגין התייצבותו.
בדיון האחרון שהתקיים ביום 03.04.16, נחקר המומחה על ידי הנתבע והשיב לשאלות. המומחה עמד על דעתו כי הליקויים בתקרת המרפסת בדירת משפ' לוי נובעים מעבודות שביצע הנתבע במרפסת דירת התובעות. המומחה השיב לשאלות רבות שהציג הנתבע, אלא שלא עלה בידי הנתבע לשנות את הערכתו המקצועית של המומחה באשר לאחריותו לנזקי הרטיבות.
4.אינני מקבלת את טענת הנתבע כי המומחה אינו אובייקטיבי: העובדה שנתן בהליך קודם חוות דעת, אינה מעידה על התבצרות בעמדה כלשהי. כאמור לעיל, בהליך הקודם ניתנה חוות הדעת לחובת התובעות, ומבלי לקבוע את הסיבה לרטיבות בתקרת המרפסת בבית משפ' לוי, אלא את העובדה שרטיבות זו נובעת ממרפסת דירת התובעות, ותו לא.
התובעת 2 הכחישה כי המומחה מסר לה שהוא מתכוון לקבל את עמדתה, ומסרה כי פגשה בו לראשונה בעת שביקר בביתה לצורך בדיקת המקום ועריכת חוות הדעת, ולא היתה ביניהם היכרות או מפגש קודם.
המומחה מסר כי היתה לו השערה, על בסיס בדיקתו הקודמת, שמקור הרטיבות הוא עבודת הנתבע, לנוכח מיקום ואופי סימני הרטיבות בתקרת המרפסת בקומה השנייה. אין בכך כדי להעיד על חוסר אובייקטיביות, כאשר טרם מתן מסקנותיו, שמע המומחה את דברי הנתבע, והתייחס בחוות דעתו (כמו גם תשובותיו בחקירתו) לעבודות שביצע הנתבע במהלך עבודות הבניה במרפסת. המומחה ציין שהנתבע מסר לו שסיתת / גילח / חצב בקורת הבטון. עוד ציין המומחה כי הנתבע כלל לא טען ולא הסביר שבוצעו על ידו עבודות של פירוטק וחידוש האיטום, שהיו דורשות פירוק של שורת ריצוף אחת לאורך המרפסת.
על בסיס האמור, אני מקבלת את קביעת המומחה כי נזקי הרטיבות נובעים מעבודות הנתבע במרפסת התובעות.
5.באשר לסכום הפיצויים:
תיקון הנזקים: אין בידי לקבל את מלוא הנזקים הנתבעים בהליך זה. הנתבע לא היה צד להליך הקודם שהתנהל בפני המפקחת, ואף לא זומן למסור עדות באותו הליך, כך שלא יכול היה להתגונן, למסור גרסה אחרת, או להשמיע את דעתו. לא נטען כי התובעת ביקשו לצרפו לאותו הליך, ולא הובהר מדוע המתינו התובעות למעלה משנה מאז ניתן פסק הדין של המפקחת, ועד להגשת התביעה דנן.
המומחה שמונה על ידי קבע כי עלות עבודות התיקון שנדרשו במרפסת התובעות מסתכמת בסך של 5,310 ₪. סכום זה כולל עבודות פירוק הריצוף ביצוע תיקונים, חידוש איטום, בדיקת הצפה וחידוש הריצוף. התובעת 2 לא הפנתה שאלות למומחה, ולא הציבה בפניו את העלויות שקבעה חברת איפראטק בהליך הקודם, כדי שיתייחס ויהבהיר את הפער בין הערכת העלויות.
בשל כך מצאתי כי אין לחייב את הנתבע בגין עבודות התיקון שנדרשו אלא בסכומים שקבע המומחה בהליך זה.
הוצאות משפטיות בהליך הקודם: התובעות הוציאו סכומים ניכרים עבור ניהול ההליך המשפטי הראשון. לא הוגשו לתיק בית המשפט אסמכתא לפניות התובעות לנתבע, לפני או במהלך ההליך הקודם שתנהל בלשכת רישום המקרקעין. בשל כך יש לקבוע שלא הוכח כי התובעת נאלצו לנהל אותו הליך אם אם יכלו להימנע מההוצאות הכרוכות בו, לו הסכמו התובעת לדאוג לביצוע התיקונים ולשלם עבורם, במקום לנהל הליך משפטי ממושך. לא ברור מדוע נוהל ההליך עד תומו, לרבות קבלת פסק דין של המפקחת , ואם התובעות טענו בהגנתן שם שמקור הרטיבות בתקרת מרפסת בית משפ' לוי היא מהעבודות שביצע הנתבע במרפסת איתן, או שהכחישו טענה זו. בשל ההחלטה להגיש כתב הגנה ולמצות את ההליך בפני המפקחת, נשאו התובעת בעלויות גבוהות שאין לזקוף אותן כולן לחובת הנתבע.
לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים הנ"ל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות בגין כלל הוצאות ניהול ההליך הקודם, סך של 1,500 ₪.
עוגמת נפש: אין ספק כי ניהול הליך משפטי, ובוודאי שני הליכים כאלה, דורשים זמן, אנרגיה וטרחה רבים. עם זאת, התובעות לא חויבו לפצות את משפ' לוי בגין נזקים לא ממוניים בהליך הקודם, ונראה כי חלק גדול מנזקים אלה נובעים מהחלטת התובעות לנהל את ההליך הראשון עד תומו. לא מצאתי כי יש לפסוק לתובעות פיצוי בגין עוגמת נפש בנסיבות אלו, ומשמעות ניהול ההליך דנן תובא בחשבון בפסיקת הוצאות המשפט להלן.