בת"ת
בית משפט השלום באר שבע
|
10713-03-14
07/12/2014
|
בפני הרשמת:
ליאורה וינשטיין
|
| - נגד - |
תובעים:
איילון חברה לביטוח בע"מ
|
נתבעים:
קבוצת טרויה 2010 בע"מ
|
| החלטה |
1.בפני בקשת רשות להגן בתביעה בסכום קצוב. הצדדים הסכימו כי אתן החלטתי על סמך סיכומיהם בלבד ללא חקירת המצהירים.
2.התובעת, שהיא חברת ביטוח, ביטחה את הנתבעת, שהייתה באותה עת חברה למתן שירותי שמירה, ב- 4 פוליסות: פוליסת ביטוח חבות מעבידים, פוליסת חבות מקצועית ופוליסת חברות כלפי צד שלישי (כל השלוש בין התאריכים 18.4.12 – 30.4.13) וכן פוליסת ביטוח לרכב פרטי שמספר הרישוי שלו 40-813-65 עבור התאריכים 23.5.12 – 31.5.13.
3.לאחר רכישת הביטוח חתמה התובעת, בתאריך 14.5.12, על טופס "אישור עריכת ביטוח" המיועד לוועדה לרישוי חברות שמירה במשרד המשפטים, לפיו היא מאשרת כי הנתבעת רכשה ממנה את פוליסת האחריות המקצועית ופוליסת החברות כלפי צד שלישי. על גבי הטופס הודיעה התובעת כי לביטול 2 הפוליסות הנ"ל לא יהיה תוקף אלא אם תינתן על כך הודעה בכתב בדואר רשום של לפחות 60 יום מראש.
4.הנתבעת טוענת כי במהלך יוני 2012 ביטלה את הפוליסות באמצעות סוכנות הביטוח גורסקי וכי 3 ימים לאחר הודעתה לסוכנות צריך היה הביטול להכנס לתוקפו, וזאת לפי סעיף 10 (ב) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") לפיו :
הודיע המבוטח על ביטול החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור שלושה ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול למבטח.
5.התובעת, לעומתה, הציגה מסמכים לפיהם הביטול היה ביזמתה, עקב אי עמידת הנתבעת בהסכם הביטוח ואי כיבוד הוראות הקבע עליהן חתמה, אם בשל חוסר כיסוי מספיק ואם בשל הוראת ביטול שנתנה בבנק - כל זאת על פי זכותה של התובעת לביטול הפוליסה המפורטת בסעיף 15 לחוק.
6.התובעת טוענת כי הנתבעת מנועה מלטעון כי ביטול הפוליסה, אף אם היתה הנתבעת מבטלת אותה במהלך יוני 2012, היה צריך להכנס לתוקפו תוך 3 ימים, לנוכח האמור במכתבה של התובעת לוועדה. לגירסתה הביטול אמור להכנס לתוקפו רק אחרי 60 יום.
7.דא עקא כי מכתבה של התובעת חתום רק על ידה ומתייחס רק לשתיים מתוך ארבע הפוליסות עליהן חתומה הנתבעת (אף כי למעלה בצד שמאל נרשמו מספריהן של 3 פוליסות).
8.למרות זאת, הגנתה של הנתבעת דחוקה: היא לא פירטה כיצד ביטלה ולא הציגה כל הוכחה לפיה ביטלה את הפוליסות, בחודש בו לטענתה ביטלה אותן או בכל מועד אחר, והיא לא הסבירה מדוע ביטלה, עקב מעברה למתן שירותי כח אדם ונקיון (במקום שירותי שמירה), גם את פוליסות ביטוח הרכב ופוליסת ביטוח חבות המעבידים.
9.הנתבעת טוענת כי עולה מנספח ג', מכתבי התובעת על ביטול הפוליסות, כי הם לא נשלחו אליה, אך הנמען במכתבים אלה הוא היא עצמה כאשר סוכנות הביטוח נמענה בהעתק.
10.מכתב סוכנות הביטוח - לגבי יתרותיה של הנתבעת לגביה - שהוצג על ידי הנתבעת, אינו מסייע לנו, שכן הוא נכתב בתאריך 23.10.12, מועד שבו לפי גרסאות שני הצדדים הפוליסות בוטלו זה מכבר, והוא אינו מפרט מי ביטל אותן אלא מסתפק במלים "יתרות לגביה לאחר ביטול".
11.על פי סעיף 45 לחוק הנ"ל, שכותרתו "ביטול החוזה", הודעה מטעם המבוטח על ביטול החוזה צריכה להימסר בכתב (יצוין כי סעיף 37 לחוק, אליו הופנינו ע"י התובעת, אינו הסעיף הנכון).
45 (א)המבוטח רשאי בכל עת לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבטח.
12.אי הצגת כל מכתב מטעם הנתבעת לסוכנות ו/או לתובעת די בו כשלעצמו כדי לדחות את בקשתה למתן רשות להגן.
13.אך סעיף 52 לחוק מאפשר להתנות על דרישת הכתב לטובת המבוטח אף כי הנתבעת לא הראתה כי התניה כזו אכן נעשתה.
13.למרות זאת, הרי כפי שנפסק בע"א 10189/07 , עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ מפי כב' השופט דנציגר,