ת"ת 5637-05-15

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה

1.ביום 10/3/15 הגישה התובעת כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סך 17,599 ₪ בגין תשלומים שלא שולמו על ידי הנתבעת לתובעת על פי הסכם לקבלת שירותי הכרויות מיום 3/11/13. ההסכם אשר צורף לתביעה הוא הסכם מודפס שעל גביו תוספות בכתב יד. ההסכם כולל נספח טופס העדפות אישיות. כמו-כן צורף תצהיר בו מאשרת התובעת בפני עורך דין עלי חליל ביום 3/11/13 כי כל הפרטים שמסרה בהסכם על נספחיו הם נכונים והיא מסכימה כי ההסכם יישאר אצל התובעת לשם שמירה על פרטיותה ועל סודיות השירות. כמו-כן צורף לתביעה מכתב התראה מיום 27/1/15 אשר נשלח לנתבעת בדואר רשום ביום בו נכתב לפי הכתובת של הנתבעת כפי שמופיעה בתביעה.

2.ביום 22/4/15 הגישה הנתבעת התנגדות. הנתבעת טוענת כי אין לה כל ידיעה בנוגע לאמור בהסכם שכן ההסכם לא הוסבר לה ולא נמסר לה העתק ממנו לאחר שחתמה עליו , על אף בקשותיה הרבות , עד שקיבלה את כתב התביעה.

3.הנתבעת טוענת כי חתמה על ההסכם לאחר שעות של דיבורים בינה לבין התובעת. נטען כי לאחר מכן הגיע עורך הדין לכמה שניות ומבלי שיסביר לה את מהות ההסכם ותנאיו, הורה לה היכן לחתום ועזב את משרדה של התובעת.

4.הנתבעת טוענת כי ההסכמה בעל פה שהיתה בינה לבין התובעת טרם חתימתה על ההסכם הינה כי תשלם 7,500 ₪ למשך שנה במהלכה תכיר לה התובעת חתנים פוטנציאליים. עם תום השנה, ככל שהנתבעת לא תימצא חתן ותרצה להמשיך בהתקשרות עם התובעת, יהיה עליה לשלם לתובעת עוד 7,500 ₪. הנתבעת מכחישה את טענת התובעת לפיה סוכם כי לאחר מציאת חתן יהיה עליה לשלם עוד 7,500 ₪. נטען כי התובעת פועלת בשיטה מתוחכמת במסגרתה היא מסבירה ללקוח דבר אחד ובהסכם מצוין דבר אחר. נטען כי הרצון העז של הלקוחות למצוא חתן והדיבורים הארוכים עם התובעת, מנעו ממנה לקרוא את ההסכם ולעיין בו וזאת מתוך ביישנות, לאחר חשיפת פרטים אישיים בפני התובעת. הנתבעת טוענת כי חתמה על ההסכם בתום לב בהסתמך על דברי התובעת לפיהם כל מה שנכתב בהסכם נאמר לה בעל פה. הנתבעת מכחישה כי ידעה על קיומו של סעיף סנקציה בהסכם לפיו אם לא תשלם את מלוא הסכום המופיע בהסכם, יהיה עליה לשלם פיצוי בסך של 2,000 דולר.

5.הנתבעת מכחישה כי קיבלה דרישת תשלום טרם הגשת התביעה. נטען כי ההסכם מפר את חובת הגילוי וחובת תום הלב ומהווה חוזה אחיד שתנאיו מקפחים.

6.ביום 2/6/15 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. ב"כ התובע מסתמך על ההלכה הפסוקה כפי שנקבעה עוד בע"א 467/64 לפיה בדרך כלל אדם שחותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה התחייב. נטען כי נקבעה חזקה לפיה החתימה של הנתבעת על ההסכם מבטאת את הסכמתה לתוכן ההסכם יהא תוכן המסמך אשר יהא. על בסיס ע"א 413/79 נטען כי רק כאשר החותם הונע לחשוב כי המסמך עליו חתם הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה והמסמך הם בטלים. נטען כי טענות דוגמת הטענות של הנתבעת, מתקבלות במקרים חריגים, לדוגמה כאשר קיימת הטעייה. במקרה דנן נטען כי הנתבעת ידעה על מה היא חותמת, לא הוטעתה ואף חתמה על תצהיר בפני עורך דין אודות ההסכם. לפיכך נטען כי יש לדחות את ההתנגדות.

7.ביום 21/6/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי פסקי הדין עליהם מסתמכת התובעת מחזקים את טענות הנתבעת שכן הנתבעת טוענת להטעייה ולשוני מהותי בין תנאי ההסכם לבין מה שהוסבר לה בעל פה. עוד מודגש כי ככל הנראה היתה לתובעת סיבה טובה שלא למסור לנתבעת העתק מההסכם. נטען כי במהלך השעות הרבות שהנתבעת ישבה אצל התובעת , יכולה היתה התובעת להדפיס את ההסכם כולו והיא בחרה להוסיף תנאים מהותיים בכתב יד. נטען כי אם התובעת היתה מוסרת לנתבעת עותק מההסכם, הנתבעת לא יכולה היתה לטעון כנגד תנאי ההסכם. עוד נטען כי בחירת התובעת שלא לתמוך את התגובה בתצהיר, גורעת מאמינות גרסתה.