ת"ת 59041-06-13 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' הררי

בפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, שהגיש המשיב נגד המבקש בגין יתרות חוב בחשבונו, שהועבר מסניף כרמיאל לסניף נהריה. סה"כ סכום התביעה הינו 15,867.41 ₪ המורכב כדלהלן:

חשבון עו"ש24.26 ₪

יתרת הלוואה, שניתנה ביום 9/3/12 בסך קרן של 20,000 ₪ לפרעון ב-24 תשלומים15,842.95 ₪

המשיב טוען כי המבקש חדל לשלם את ההלוואה כסידרה, נצברו פיגורים, וההלוואה הועמדה לפרעון מיידי. התביעה הוגשה ביום 6/3/13.

המבקש הגיש את ההתנגדות לביצוע תביעה באיחור, התגונן וטען כי המשיב גרם לו עוול במסירת מידע מכפיש עליו ל-bdi שלאחריו חזר בו והודיע על כך ל-bdi (צורפו לבקשה מכתב המלצה של המשיב מיום 29/3/12 על שביעות רצון המשיב מהתנהלות חשבון הבנק של המבקש משנת 2009, בקשה של המבקש למחיקת מידע ממאגר bdi מיום 22/4/12, ותשובת bdi מיום 3/5/12 לפיה התברר כי המידע, שהועבר ל-bdi ביום 3/1/12 בעניין שליחת מכתב התראה היה שגוי, המידע יימחק ותימסר הודעה למבקשי המידע).

עוד טען המבקש כי המשיב בסניפיו בכרמיאל ואחר כך בנהריה התנה שירות בשירות, ניסו לשכנע אותו להעביר את משכורתו מחב' רפא"ל, המופקדת לחשבונו בבנק לאומי, לבנק המשיב, ומשסירב הפרו הסכמים עימו ופעלו לפגוע בו בדרכים לא חוקיות, בגין פעולות אלה העביר את החשבון מסניף כרמיאל לסניף נהריה.

טענה שלישית ומרכזית שהעלה המבקש הינה כי ביום 3/10/12 הוזמן לסניף נהריה לחתום על מסגרת אשראי בסך 20,000 ₪, כפי שהיתה לו בעבר בסניף כרמיאל, הוא חתם, אך נאמר לו שבשל חופשת הסוכות יחתום מורשה חתימה רק למחרת, אך המסגרת תיכנס לתוקף. המבקש טוען כי הפקיד סכום לחשבון ומשך צ'ק בסכום הנמוך מסכום המסגרת אך המשיב החזיר את הצ'ק מסיבת א.כ.מ., ובכך שוב גרם לו נזק, מאחר ומעולם לא חזר לו צ'ק מסיבת א.כ.מ.. לאחר מכן, לדבריו, התנצל מנהל הסניף, הבהיר לפקידה ולאחראית את הטעות, והבטיח כי הנהלים שונו. המבקש טוען כי ביקש תשובה בכתב ועוד ביקש להעביר את מועד החזר ההלוואה למועד כניסת המשכורת. לדבריו דבר מהבטחות המשיב לא קויים, הוא לא קיבל תשובה והמשיך להפקיד תשלומים עבור כיסוי ההלוואה עד ליום 6/12/12, איים בתביעה מטעמו, ואז הגיש המשיב את התביעה ללשכת ההוצל"פ ללא התראה מוקדמת.

בעניין הארכת המועד, המועד הוארך בהסכמת ב"כ המשיבה ולאחר שהמבקש הפקיד סכום כולל של 3,000 ₪ (ראו החלטותיי בעניין מיום 4/7/14 (שתי החלטות) ו-7/7/14). עיקול משכורת המבקש בוטל והליכים אחרים לא (החלטתי מיום 30/7/13).

ביום 9/12/13 התקיים לפניי הדיון בבקשת המבקש, שלא היה מיוצג, והוא נחקר נגדית.

המבקש אישר חתימתו על נספחי כתב התביעה, אישר כי מאז חודש נובמבר 2012 לא הפקיד תשלומים לכיסוי ההלוואה וחזר על טענתו כי ביום 3/10/12 חתם על מסגרת אשראי (בניגוד לשאלת ב"כ המשיבה לפיה ביקש מסגרת אשראי). המבקש הודה כי הצ'ק, שמשך, ונזכר בתצהירו הינו צ'ק ע"ס 19,900 ₪ שמשך לפקודת רעייתו, דניאלה, עבור העסק שלה בבנק המזרחי (צילום הצ'ק על שני צדדיו, מש/1). המבקש גם הודה כי ביקש שהצ'ק יוחזר מסיבה טכנית ולא בא.כ.מ., ולדבריו היה זה בעצת מורשית החתימה, עד שהמנהל יחזור והעניין יוסדר (פקס, ששלח המבקש ביום 4/10/13, מש/2). המבקש אישר כי לא הגיש בקשה לגרוע את הצ'ק מרשימת הצ'קים המסורבים, ולטענתו הדבר היה בשל חוסר שיתוף פעולה מהפקידות, שהיו ממורמרות עליו לאחר שהמנהל הודה בשגיאות שבוצעו על ידי הבנק, שניה את הנהלים, וכתוצאה מכך גם לא קיבל את מסגרת האשראי ולא תשובה לגבי הצ'ק, וכך לא יכול היה לעמוד בהתחייבויותיו למשיב. המבקשת אישר כי בסניף הקודם, סניף כרמיאל, היתה לו מסגרת אשראי או הלוואה ע"ס 20,000 ₪ מיום 9/3/12, ואף אישר כי בחזקתו דף חשבון מיום 9/3/12 לפיו הועמדה לו ההלוואה נשוא התביעה והמסגרת ירדה ל-0. המבקש עמד על טענתו כי הובטח לו שתינתן לו בנוסף להלוואה, עימה עבר מסניף כרמיאל, מסגרת אשראי של 20,000 ₪, וזאת בתנאי שרעייתו, לה היתה חנות ליד הסניף, תעביר את הפדיון היומי לבנק. המבקש הציג הפקדה בסך 600 ₪, שביצע ביום 3/10/13 (מב/1). המבקש אישר כי ניגש לבנק בערב חג הסוכות, ונאמר לו שמסגרת האשראי תקפה מיידית למרות שהמסמכים ייחתמו ע"י מורשה חתימה רק למחרת, וכי על בסיס זה משך צ'ק לפקודת אשתו 19,900 ₪ ללא שהיה לו כיסוי. יצויין כי מבדיקתי יום 3/10/12 לא היה ערב חג, אלא חול המועד סוכות חל בשנת 2012 מיום 2/10/12 עד 7/10/12, והימים 5/10/12 ו-6/10/12 היו שישי ושבת).