בת"ת
בית משפט השלום כפר סבא
|
6840-11-15
06/04/2016
|
בפני הרשם:
הבכיר איתי רגב
|
| - נגד - |
מבקשים:
פטר גרנרפיטר פיקס – רשת שיווק נדל"ן (ע.מ.)
|
משיב:
אביטל טל מאיר
|
| החלטה |
המבקשים הגישו תביעה על סכום קצוב בה נטען כי המשיב חב 36,000 ₪ בקשר לחוזה להזמנת שירותי תיווך במקרקעין. המשיב התנגד לבקשה.
בתום הדיון שהתקיים בפני נתנה הסכמת המבקשים למתן רשות להתגונן בצירוף בקשה להתיר למבקשים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה "לצירוף אמו של המבקש כנתבעת נוספת ולהבהרת סכום התביעה" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות ועמודים לא ממוספרים).
לאחר הדיון הגישו המבקשים בקשתם. בבקשה נטען כי נוכח טענת המשיב בדבר העדר יריבות בינו ובין המבקשים, יש להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה ולצרף את אמו של המשיב, הגב' דינה מאיר, כנתבעת נוספת.
המשיב מסר תגובתו לבקשה וטען כי על אף הגישה הליברלית הנוהגת בבקשות לתיקון כתבי טענות, בנסיבות דנן אין להתיר את התיקון ולכל היותר יש להגבילו לצירוף הנתבעת הנוספת ולא להרחיב בעקיפין את החזית בין הצדדים.
המבקשים השיבו לתגובה.
רק בימים האחרונים שב בית המשפט העליון ונתן דעתו בסוגיית תיקונם של כתבי טענות. וכך נכתב:
"כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי היא לשון רחבה. עינינו הרואות, כי מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 90/3092 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 98/2345 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) (להלן: "עניין דנגור"); רע"א 14/7192 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, [פורסם בנבו] פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 15/8203 עובדיה נ' ולנשטין, [פורסם בנבו] פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016) (להלן: "עניין עובדיה")). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 95/733 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997)).
ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגור, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין (עניין עובדיה, פסקה 7)."
רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, החלטה מיום 28.3.16 – כב' הש' סולברג
נוכח האמור, ובשים לב לעולה מכתבי הטענת, יתוקן כתב התביעה באופן שתצורף הנתבעת הנוספת, הגב' דינה מאיר, כמבוקש.
הגב' מאיר תוכל להגיש כתב הגנה, בהתאם להוראות כל דין. עד למועד הגשת כתב ההגנה של הגב' מאיר יוכל אף המשיב לתקן כתב הגנתו – כפועל יוצא מתיקון כתב התביעה.
המבקשים יישאו בהוצאות בקשה זו בסך 750 ₪, אשר תשולמנה בתוך 30 יום מהיום למשיב, באמצעות ב"כ.