ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
|
14913-03-10
20/09/2010
|
בפני השופט:
נילי פלד
|
- נגד - |
התובע:
אמנון צברי
|
הנתבע:
ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
ב- 31/7/09 רכש התובע קופסת תירס שימורים, של החברה הנתבעת. סמוך לאחר מכן פתחה אותו בתו בבית, על מנת שבני המשפחה ייהנו מהתירס, ואז התגלתה בחלק העליון תולעת.
התובע פנה מיד לנתבעת ולאחר מכן פנה למשרד הבריאות לשם שלח את הקופסה ואת התולעת ובבדיקת מעבדה של משרד הבריאות נמצא כי מדובר בזחל מת גדול של פרפר.
בחוות דעת של המעבדה נרשם כי הזחל נאסף יחד עם התירס בשדה, והוכנס יחד איתו לקופסה.
התובע מתאר את תחושת הגועל שאחזה בו ומאז לטענתו איננו מסוגל לאכול מזון עם קופסאות שימורים כלשהן. הוא הגיש תביעה לפיצוי בסך 10,000 ₪.
התובעת הגישה כתב הגנה ארוך על פני 4 עמודים ובו טענות מטענות שונות ובהן כי התובע לא הוכיח כי המוצר שייך לה, ולפיכך אין יריבות, לא ציין את עלות המוצר 6 ₪ בלבד.
הנתבעת הכחישה את ממצאי התביעה היות והמוצר יצא משליטתה, ואז הגיעה לידי התובע ובוודאי שמרגע שנפתחה הקופסה ועד שנבדקה ע"י משרד הבריאות, עברה שינויים, שאין לנתבעת שליטה עליהם, ויתכן כי הממצא שהתגלה כביכול במוצר הצליח למצוא את מקומו בפרק הזמן שהקופסה הייתה כבר פתוחה.
בעיקר נפגע התובע מהשתלחותה של הנתבעת בו בטענה כי תביעתו קנטרנית, טורדנית, וסחטנית, וכי הוא מנסה להלך אימים על הנתבעת, תוך מטרה פסולה שכל כולה הינה להתעשר על חשבון הנתבעת שלא כדין, ובחוסר תום לב משווע.
ועוד הוסיפה כי היא שומרת לעצמה זכות לתבוע אותו על הנזקים שיגרמו לשמה הטוב ולמוניטין העסקי שלה בגין תביעה זו.
חרף כל טענותיה כמפורט לעיל, שילמה הנתבעת קנס מנהלי בסך 1000 ₪, שהוטל עליה ע"י לשכת הבריאות המחוזית, בגין עבירות על חוק הפיקוח מצרכים ושירותים, (צו בדבר איכות מזון), התשי"ח – 1958, ולא ניצלה את זכותה לבקש להישפט ולהעלות את כל טענותיה כי איננה אחראית לעבירה המיוחסת לה.
הנני דוחה איפא את כל טענותיה של הנתבעת בכתב ההגנה שכן תשלום הקנס מהווה ראיה להודאה באשמה.
התובע אכן הגזים בגובה סכום הפיצוי, שביקש בתביעתו, אך הנתבעת הציעה בבית המשפט הצעה שהינה לעג לרש, פיצוי בסך 300 ₪ שינתן לו במוצריה.
הנני מקבלת את טענתו של התובע כי תחושת הגועל שחש בעת שראה את התולעת על התירס, גרמה לו לכך שהוא נמנע מאכילה מקופסאות שימורים בכלל, ובודאי שאין לו חפץ בשום מוצר של הנתבעת.
הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך 2000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.
ניתן היום, י"ב תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.