פסק דין
לפני תביעה ותביעה שכנגד.
התובעת, חברה המספקת שירותי אינטרנט ו/או טלפון, עותרת לחייב את הנתבעת בסך 5,274 ₪ בגין חוב שנותר לנתבעת לאחר שהפסיקה את ההתקשרות עמה והנובע, לטענתה, משיחות טלפון, ציוד שלא הוחזר, וביטול הנחה בשל התנתקות מוקדמת.
הנתבעת טוענת שלא חבה דבר ואף חויבה ביתר.
תביעתה הנגדית של הנתבעת/תובעת שכנגד היא בגין חיובי יתר וגרם נזק, ועומדת ע"ס 15,215 ₪.
לטענת התובעת/הנתבעת שכנגד (להלן: "סמייל") ביום 24/5/09 חתמה עם הנתבעת/התובעת שכנגד (להלן: "בי-קום") על הסכם התקשרות. במסגרת ההסכם רכשה בי-קום מרכזייה עבור 10 קווים בעלות חודשית של 498 ₪ +מע"מ וכן נהנתה מתעריפי שיחות מוזלים, תמיכה טלפונית 24 שעות ביממה, ותשתית ADSL לגלישה באינטרנט (להלן: "ההסכם הראשון").
בחתימתה על גבי ההסכם, קיבלה בי-קום והסכימה לכל תנאיו לרבות תקופת התחייבות בת 24 חודשים.
בנוסף, נקבע בהסכם כי במידה ולקוח מעוניין להתנתק מסמייל עליו לעשות זאת בהתראה של 30 יום מראש ולשאת בתשלום חד פעמי בסך 399 ₪ עבור ההתקנה. כן הובהר כי על הלקוח להשיב את הציוד על מנת להבטיח את הפסקת התשלום החודשי.
לטענת סמייל, התוכנית שהוצעה בנויה ל 8 קווים מקסימום והואיל ובי-קום ביקש/ה 10 קווים, הקימה סמייל 2 מספרי לקוח. שני קווים חוברו במנוי שמספרו: 502822837, ושמונה קווים חוברו במנוי שמספרו: 502792001.
ביום 6/7/09 נחתם הסכם התקשרות נוסף (להלן: "הסכם השני"). בהסכם השני לעיל מתחייב הלקוח לתקופה של 12 חודשים אחרת עליו לשאת בתשלום חודשי של 99 ₪ כפול מספר החודשים הנותרים עד לתום התקופה (סע' 17 להסכם השני).
סמייל טוענת כי מועד סיום ההתקשות בין הצדדים בהסכם הראשון הוא 24/5/11 ו- 6/7/10 בהסכם השני. בפועל, בי-קום לא עמדה בתקופת ההתחייבות הראשון וביטלה את ההרשאה לחיוב חשבונה ב-11/9/10 תוך שנותר חוב בסך 2,687 ₪ בגין שירותים שסופקו לה עד אוגוסט 2010.
כ"כ בי-קום הודיעה לתובעת על ביטול ההתקשרות רק ב-26/8/10 ולכן חייבת תשלום עבור 30 יום נוספים בהתאם להסכם הראשון (399 ₪) ועוד 10 חודשים X 99 ₪ (החודשים שנותרו עד סיום ההתחייבות בהסכם השני). לפי הטענה היא אף נותרה חייבת בגין ציוד שלא הוחזר סך נוסף, וסך הכל עומד מלוא החוב על 5,274 ₪.
לטענת בי-קום, אין היא חבה דבר לתובעת הואיל ושלמה בהוראת הקבע את מלוא חובה.
לא זו אף זו, לטענתה, היא שילמה ביתר אלפי שקלים בעוד סמייל מתעשרת על חשבונה שלא כדין.
לטענתה, בהתאם להסכם הראשון מיום 24/5/09 הצטרפה בי-קום לשירותי "VOB למרכזייה" שכלל בלוק של 20,000 דקות שיחה בעלות 498 ₪+ מע"מ. בנוסף נקבע כי היא זכאית לזיכוי של אגורה אחת על כל שיחה מקומית נכנסת.
בשל תקלות מרובות, לרבות ניתוקי שיחות, והפרעות בקווים שלא אפשרו את השימוש, והצעת סמייל לשדרוג, נחתם ביום 06/07/09 הסכם חדש, שכונה: "SIP TRUNK " לפיו עבור 20,000 דקות שיחה תחויב בי-קום ב-490 ₪ + מע"מ בכפוף להתחייבות ל 12 חודשים.
עוד טוענת בי-קום כי הוסכם כי סמייל לא תגבה תשלום עבור החודש ה 12 שיינתן בחינם, וכי בגין כל שיחה נכנסת תינתן לנתבעת אגורת זיכוי.
בנוסף, על מנת שבי-קום תוכל לעשות שימוש בשירותי המרכזייה המתקדמת ושירותי סמייל, לפי ההסכם השני, היא נדרשה לרכוש על חשבונה תשתית ייעודית מספק חיצוני בעלות 6,223 ₪.
בי-קום טוענת כי ההסכם השני ביטל את ההסכם הראשון מיום 24/05/2009 ובא במקומו.
סמייל לא עמדה בהוראות ההסכם, גבתה סכומים תלושים מהמציאות ובניגוד להסכם. היא לא זיכתה את בי-קום באגורה על כל שיחה נכנסת וכן גבתה תשלום מלא עובר החודש ה 12 שהיה אמור להיות ללא עלות.