רקע
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת נשק ותחמושת שלא כדין (סעיף 144(א) רישא + סיפא, לחוק העונשין, תשל"ז-1977).
עפ"י כתב האישום נתפסו הנאשמים ביום 15.12.09 ברכב בו נסעו, כשכל אחד מהם החזיק ברשותו אקדח טעון ומחסנית. הנאשם 2 החזיק מחסנית נוספת בכיס מעילו.
הודייתם של הנאשמים היתה עפ"י עובדות כתב אישום מתוקן שהוגש בעניינם ובאה בעקבות הסדר טיעון, שלפיו הסכימה המאשימה לבקשת הנאשמים לקבלת חוות דעת שירות המבחן בעניינם, אם כי לא התחייבה להמלצותיו.
תסקירים כאמור הונחו על שולחני, הצדדים השלימו טיעוניהם ובהתאם ניתן גזר דין זה.
חוות דעת שירות המבחן
על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין, כי המדובר בתסקירים שלא ניתן להגדירם כחיוביים.
באשר לנאשם 1 - אמין אבו אלקיען, מציין שירות המבחן כי אמנם המדובר בנאשם המקבל אחריות לביצועה של העבירה ואולם למרות הודאתו, מתקשה הוא לקבל אחריות מלאה להתנהגותו ונוטה ליחסה לגורמים חיצוניים הקשורים למצב בו היתה נתונה משפחתו המורחבת באותה עת, על רקע מריבה בין השבט אליו הוא משתייך לבין שבט אחר, והצורך בהגנה עצמית בשל חששו לחייו. עוד מציין השירות כי המדובר בנאשם שהפנים לאורך השנים נורמות התנהגות במסגרת החברתית בה חי, כשבמקרה התנגשות עם החוק, מעדיף הוא אותן על פני החוק. עוד מתרשם השירות כי הנאשם אינו מודה בדפוסי התנהגותו ומחשבתו הבעייתיים. בנסיבות אלה נמנע השירות מהמלצה טיפולית בעניינו והמליץ להטיל עונש הרתעתי של מאסר שירוצה בעבודות שירות.
התרשמות שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2 - סלימאן אבואלקיען - דומה. מצד אחד מקבל אחריות מילולית להתנהלותו הבעייתית באירוע, ומכיר בקשיים בתפקודו בעבר, ומצד שני - מתקשה לעשות זאת באופן מלא, לברר ולזהות דפוסי התנהגותו הבעייתים ובחינתם לעומק, תוך שנוטה אף הוא לייחסם לגורמים חיצוניים הנוגעים להתנהלות השבטית במסגרתה הוא חי. רקע העבירות מוסבר על ידו גם כן בסכסוך המשפחה המורחבת והצורך בהגנה עצמית. לאור האמור, זהה המלצת השירות גם בעניינו, היינו מאסר המומר בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה, הדגישה את חומרתה של העבירה והסכנה הנובעת ממנה, הן כנגד בטחון המדינה ופעילות עויינת והן כפעילות פלילית, וציינה, כי אין נפקות של ממש לעובדה, כי בסופו של יום היתה תכלית החזקת הנשק פלילית, ולא כנגד בטחון המדינה. עוד הדגישה את העובדה כי המדובר בנאשמים שנתפסו עם נשק טעון, עובדה בעלת חומרה לכשעצמה. בדבריה הפנתה לפסיקה הקובעת רמת ענישה מחמירה בעבירות מסוג זה, ועתרה להשתת מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי.
ב"כ הנאשמים ביקשו לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשמים עונשי מאסר מומרים בעבודות שירות.
ב"כ הנאשם 1 ציין כי בחינת האמור בתסקיר שירות המבחן ביחד עם גליון הרשעותיו של מרשו, מלמדת כי מדובר באדם שאינו מנהל אורח חיים עברייני, זאת בשונה מהפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה. הסניגור חזר והסביר את הרקע לביצוע העבירה - הסכסוך השבטי שהיה באותה עת, לפיו מצא את עצמו הנאשם במעגל הסכסוך, שלא באופן אישי, אלא על רקע השתייכותו השבטית.
באשר לנסיבותיו האישיות הדגיש ב"כ הנאשם 1, כי המדובר בנאשם בן 34, נשוי ובעל משפחה, העובד משך השנים באורח סדיר בעבודה, אשר הודה בהזדמנות הראשונה, קיבל אחריות ואף ריצה מעצר בפועל משך 38 יום. בסיום דבריו היפנה לפסיקה התומכת בעמדתו.
ב"כ הנאשם 2 הצטרף לטיעוני הנאשם 1 והוסיף פרטים על הסכסוך הנדון, תוך שציין כי בתקופה הרלוונטית נורו ונפצעו מספר אנשים ממשפחת הנאשמים ועל כן, עפ"י מנהגי המסורת הבדואית, הפכו גם הנאשמים להיות מועמדים לפגיעה. באשר לטיעוני המדינה הנוגעים לתכלית ההחזקה טען ב"כ הנאשם, כי לא הובאה כל ראיה לסתירת גרסתם של הנאשמים הנוגעת להגנה עצמית, ואשר מהווה את תחתית הסולם של קטגוריות החומרה בעבירה זו.
המדובר בנאשם בן 31, אב ל - 5 ילדים המפרנס את משפחתו, שאף הוא שהה במעצר משך 38 יום. הרשעותיו הקודמות אינן רלוונטיות עפ"י טיעוני הסניגור לענייננו ועל כן אין לייחס להן משקל ממשי, תוך שיש לזכור שמאז שנת 2003 ועד לאירוע נשוא ענייננו, לא הסתבך הנאשם בפלילים. בנסיבות אלה מבקש הוא לאמץ את המלצת שירות המבחן גם בעניינו של הנאשם 2, היינו להטיל עליו עבודות שירות.
הנאשמים הסבירו בדבריהם את הרקע לעבירה - הסכסוך שתואר לעיל, הודו בה והביעו חרטתם עליה.
דיון
אין צורך לחזור ולהדגיש את חומרתה של עבירת החזקת הנשק, והמסוכנות הציבורית הרבה שהיא מגלמת בתוכה. בע"פ 1332/04
מדינת ישראל נ' יצחק רפאל פס ואח', פ"ד נח(5) 541, הדגיש בית המשפט, את חובת ההחמרה הנדרשת בעבירות אלה:
"מן הראוי שיהיה בעונש כדי להרתיע מנפיצות התופעה העבריינית של החזקה, נשיאה ושימוש בנשק חם מסוגים שונים. גם אם נכון הדבר כי עד כה רמת הענישה בעבירות של החזקת נשק אינה גבוהה, הרי שהמציאות השוררת היום בארץ - זמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמה באלימות העבריינית והאידיאולוגית כאחד - מחייבים מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה ...אם אכן נהגו בתי המשפט בסלחנות עד כה בעבירות נשק, ניתן לומר כי לא הרימו תרומה מספקת לעקירת התופעה של החזקה או נשיאה של נשק, שהתפשטה במקומותינו והתדרדרה לשימוש בו בידי גורמים המסכנים את שלומו ובטחונו של הציבור."
בע"פ 7955/06
מיסור כרכור נ' מדינת ישראל (1.1.07), קבע כב' השופט א. לוי:
"החזקת נשק שלא כדין ע"י מי שלא הורשה לכך, היא עבירה לה נודעת השלכות חמורות במיוחד בשנים האחרונות, כאשר עבריינים עושים שימוש תכוף בנשק חם כדי לבצע עבירות או כדי לחסל חשבונות עם יריבים. כתוצאה מכך נפגעו לא אחת אנשים חפים מפשע, ועל כן השקפת הפסיקה היא כי יש לגזור למבצעיהן של עבירות מסוג זה עונשי מאסר, מתוך תקווה שבדרך זו ניתן יהיה לצמצם את ממדיה של התופעה".