תפ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
|
52713-07-14
31/12/2015
|
בפני השופטים:
1. רון שפירא-סגן נשיא [אב"ד]
2. אברהם אליקים
3. תמר נאות-פרי
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
פלוני
|
| גזר דין |
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים
השופט ר' שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:
העבירות בהן הורשע הנאשם וכתב האישום
הנאשם הורשע בהכרעת דין שניתנה ביום 25.11.15 בעבירות אינוס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); ניסיון למעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות הסעיפים 345(ב)(3) + סעיף 25 לחוק העונשין; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.
בהתאם לעובדות כתב האישום, כפי שהוכחו כמפורט בהכרעת הדין, בלילה שבין התאריכים 16.7.14 ל- 17.7.14, ישבה המתלוננת, ילידת XXXX, יחד עם חבריה ב', א', ק' וג', בספסלים הסמוכים לבנייני מגורים. החבורה שתתה משקאות חריפים. במהלך הלילה הצטרף לחבורה הנאשם, שהוא אחיה של ב'. המתלוננת והנאשם התיישבו על הספסל בסמוך לחבורה ושוחחו. במהלך השיחה הנאשם חיבק את המתלוננת ונישק אותה בלחיה. בשלב מסוים במהלך הלילה, בסמוך לשעה 03.00, הנאשם הוריד כפכף מרגלה של המתלוננת וזרק אותו לעבר בניין הנמצא באותו רחוב. המתלוננת קמה מהספסל והלכה להביא את הכפכף. הנאשם הלך אחריה, תפס אותה, סתם את פיה כשניסתה לצעוק וגרר אותה לתוך הבניין, לתוך חדר הנמצא בקומה התחתונה של הבניין. בחדר, בכל פעם שניסתה המתלוננת להתנגד ולצעוק, הנאשם היכה אותה בגופה ובין היתר נתן לה אגרוף לעין ימין, תוך שהוא גורם לה לדימום תת לחמיתי מפוזר בחלק טמפורלי של עין ימין, משך בשערותיה והיכה אותה בבטנה והמתלוננת הקיאה במקום. הנאשם הפשיט את המתלוננת מבגדיה, תוך שהוא קורע את הגופייה שלבשה, הפשיט את בגדיו והשכיב את המתלוננת על הרצפה בחדר על גבה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת וזאת שלא בהסכמתה החופשית וחרף התנגדותה. לאחר מכן הנאשם הרים את המתלוננת מהרצפה תוך שהוא מושך אותה בשערותיה וכשהתנגדה היכה אותה, הצמידה לקיר והורה לה להרים אחת מרגליה. המתלוננת בפחדה מהנאשם הרימה אחת מרגליה והנאשם החדיר את איבר מינו לאיבר מינה וזאת ללא הסכמתה החופשית.
לאחר מכן הנאשם סובב את המתלוננת עם פניה לקיר וניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת, אך לא הצליח עקב התנגדותה של המתלוננת ואז סובב אותה בחזרה והמשיך להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת, וכל זאת ללא הסכמתה החופשית של המתלוננת וחרף התנגדותה. בשלב מסוים ביקשה המתלוננת לצאת מהחדר תוך שהיא מבטיחה לנאשם ללכת עמו למקום אחר, הנאשם נעתר לבקשתה של המתלוננת, אפשר לה להתלבש ואז יצא יחד עמה מהחדר תוך שהוא מאיים על המתלוננת שבאם תברח יהרוג אותה וזאת בכוונה להפחיד את המתלוננת. המתלוננת והנאשם יצאו מהבניין ואז ראו את ג' עומד בסמוך לספסלים. המתלוננת פנתה לג' וביקשה ממנו לתת לה להתקשר, אך ג' סירב. המתלוננת ניצלה את ההזדמנות והחלה לרוץ לכיוון ביתה והנאשם דלק אחריה. במהלך הבריחה נפלה המתלוננת על הקרקע, הנאשם השיג אותה וגרר אותה כשהוא תופס בשערותיה וגרם לחבלות בברכיה, לקח מידיה שקית שבתוכה היו שני מכשירי טלפון ורב קו של המתלוננת וזרק אותה הצידה. בשלב זה עברו במקום שני תושבי השכונה והמתלוננת ניצלה את ההזדמנות וברחה מהנאשם לביתה. במעשיו המתוארים לעיל בעל הנאשם את המתלוננת שלא בהסכמתה החופשית, ניסה לבצע מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית של המתלוננת וכל זאת תוך גרימת חבלה גופנית למתלוננת, איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה וזאת בכוונה להפחידה ותקף את המתלוננת שלא כדין וגרם לה חבלה של ממש.
כאמור, ביום 25.11.15 החלטנו פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. כמו כן, הורינו על עריכת תסקיר נפגעת העבירה וחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית.
חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית
מחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית מיום 16.12.15 עולה כי ההתרשמות הקלינית היא מצעיר בעל מאפיינים של אישיות דיסוציאלית: ידוע על קיומן של הפרעות התנהגות מגיל צעיר וקושי להסתגל למסגרות, שימוש בסמים ובאלכוהול, אימפולסיביות, שימוש בהתנהגות אלימה ופוגענית כלפי אחרים בכדי להשיג את צרכיו ורצונותיו, לא נראה כי קיימת למידה והפקת לקחים מחוויות קודמות, ובמיוחד מעונשים. לפי דיווחיו, החל מגיל צעיר היה חשוף להתנהגות אלימה, שהופנתה גם כלפיו, מצד דמויות גבריות משמעותיות (אביו הביולוגי ואביו החורג) ובהמשך ידוע על קיומן של הפרעות התנהגות החל מגיל צעיר וכן על קשיי הסתגלות למסגרות. קיימים דיווחים על התנהגות אלימה, כולל "התנהגות עם גוון מיני". הנאשם החל להשתמש באלכוהול וסמים מגיל 15, לאחר שהחליט לברוח מהפנימיה בה שהה. באותה תקופה גם ביצע עבירות מין באחיו, שהיה כבן 9, עבירות בגינן ריצה מאסר. בהמשך ריצה מאסרים נוספים בגין עבירות רכוש ושבל"ר. מאחר שלא יכול היה לשוב ולהתגורר בבית בו שהה אחיו, היה ללא מקום מגורים קבוע ולעיתים ישן ברחוב, היה מעורב בקטטות אלימות והשתמש באלכוהול וסמים.
עוד נכתב כי הנאשם מכחיש ביצוע עבירות המין בהן הורשע בתיק זה ואומר כי הקורבן בדתה זאת, אולם לא מסביר מה עשוי להיות המניע לכך. בהתייחסו לעבירות המין שביצע כלפי אחיו בעבר – מתארן כאימפולסיביות, שולל תכנון מקדים או פנטזיות מיניות אודות הפגיעות. בתיאוריו בולטים עיוותי חשיבה, לדוגמא בכך ששולל כי אחיו נפגע ממעשיו או באומרו כי המעשים בוצעו "בהסכמה". אמנם אומר כי קיימים רגשי בושה, אשמה וחרטה, אולם בתוכן דבריו בולטת התמקדות בעצמו ובמחירים שמשלם. נכתב כי במהלך הבדיקה שיתוף הפעולה היה חלקי בלבד, הנאשם לא חשף את עולמו הפנימי מיני. כן נכתב כי הפנומנולגיה של עבירות המין בהן הורשע כעת ובעבר אינה מעידה על קיומה של סטיה מינית. הרושם כי העבירות בוצעו על רקע קווי אישיותו ותוך שימוש בחומרים פסיכואקטיביים כמסירי עכבות.