1.לפניי תביעותיהם ההדדיות של הצדדים למתן צווי מניעה האוסרים על הצד שכנגד לעשות שימוש בביטוי "יקבי ירושלים" בכל הקשור למוצריו, וכן למתן סעדים נוספים.
רקע עובדתי
2.שני הצדדים עוסקים בייצור ובשיווק יינות. אנטיפוד השקעות בע"מ (להלן – אנטיפוד) עוסקת בייצור ושיווק יינות מראשית שנות האלפיים. יקבי ירושלים – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן – יקבי ירושלים) התאגדה בשנת 2006 ועוסקת בייצור ושיווק יינות ממועד זה.
3.בין הצדדים התקיימה מערכת התדיינות משפטית מסועפת, החל משנת 2009, בכל הקשור לשימוש בשם "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים". בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין, המסדיר את המחלוקות שביניהם. הסכם פשרה זה, לא רק שלא סיים את ההתדיינות שבין הצדדים, אלא שהוא היווה את אות הפתיחה לשורה ארוכה של בקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישה אנטיפוד, וכן לתביעות ההדדיות שלפניי, כפי שיפורט להלן.
4.ביום 17.5.09 הגישה אנטיפוד נגד יקבי ירושלים תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Winery" או "יינות ירושלים" בעברית ובאנגלית. כן עתרה לצו מניעה זמני כאמור. נטען בבקשה כי אנטיפוד מייצרת ומשווקת, החל משנת 2001, מוצרי יין הנושאים שמות אלה וכי יקבי ירושלים החלה לשווק יינות תחת השם "Jerusalem Winery" תוך הטעיית הציבור וגרימת נזקים לאנטיפוד (ת"א 3249/09). בעת הגשת התביעה התקיים דיון לפני רשם סימני המסחר בבקשותיהם המתחרות של הצדדים לרישום סימן מסחר המושתת על השם "יקב ירושלים" או "Jerusalem Winery", ועל רקע זה הורה בית המשפט (כב' השופטת א' אפעל גבאי), בשלב מסוים של ההתדיינות, על הפסקת התובענה.
5.בשנת 2011 הורה רשם סימני המסחר על דחיית בקשתה של יקבי ירושלים לרישום סימן המסחר. בהחלטה מיום 28.4.11 נקבע, בין היתר, כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת גרסת אנטיפוד ולפיה יקבי ירושלים הכירה את אנטיפוד "וחמדה לה את סימנה המסחרי". עוד נקבע בהחלטה זו כי זכותה של אנטיפוד בסימן המסחר עדיפה על זכותה של יקבי ירושלים, שכן אנטיפוד הגישה בקשותיה לרישום סימן המסחר זמן ניכר לפני יקבי ירושלים, הן בגלגול הנוכחי והן בבקשות קודמות שהגישה לרישום סימן המסחר, בשל כך שאנטיפוד "גברה במבחן תום הלב" על יקבי ירושלים, ובשל שימושה ארוך השנים של אנטיפוד בסימן. הוחלט לפיכך, לדחות את בקשת יקבי ירושלים ולהמשיך לברר את בקשת אנטיפוד (מוצג 7 למוצגי אנטיפוד). יצוין כי בהמשך, בהחלטה נוספת שניתנה ביום 31.1.13, נדחתה בקשת אנטיפוד לרישום סימן המסחר, זאת בשל האיסור לרשום סימן מסחר המזהה יין וכולל ציון גיאוגרפי, אם מקורו של היין אינו באותו אזור גיאוגרפי (נספח 8 למוצגי יקבי ירושלים).
6.זמן מה לאחר שניתנה החלטתו הראשונה של רשם סימני המסחר, ביום 15.9.11, הגישה אנטיפוד לבית משפט זה תובענה נגד יקבי ירושלים, במסגרתה עתרה למתן צו מניעה זמני שיאסור על יקבי ירושלים לשווק מוצרי יין ואלכוהול תוך שימוש בשמות "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Winery" או "יינות ירושלים", או בשמות דומים העלולים להטעות את הציבור. נטען בבקשה כי אנטיפוד עושה שימוש בשמות המסחריים האלה מאז שנת 2001 וכי יקבי ירושלים עושה שימוש פסול בשמות אלה תוך ביצוע עוולה של גניבת עין (ת"א 33479-09-11).
7.במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה, שהתקיים ביום 10.10.2011 לפני כבוד השופט מ' דרורי, הגיעו הצדדים להסכמה לסילוק כל הטענות ההדדיות ולסיום סופי של המחלוקות שביניהם. מאחר שפרשנותו של הסכם הפשרה עומדת ביסוד המחלוקת שבין הצדדים, אביא את הסכם הפשרה במלואו, כמפורט להלן:
"לסילוק מלא וסופי של כל הטענות מכל סוג ומין שהוא של אחד כלפי השני, או של מי מטעמו של אחד כלפי רעהו, באופן שאף צד לא יכול להעלות כלפי הצד שכנגד שום טענה בעתיד, בכל הקשור והכרוך לשאלות נשוא המחלוקת בתביעה העיקרית והבקשה הנדונה עתה, לרבות: העובדות, העילות והסעדים, שמפורטים בתביעה ובבקשה, הסכימו הצדדים, לפנים משורת הדין, כדלקמן:
א. המבקשת [אנטיפוד] תשלם למשיבה [יקבי ירושלים] סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת ב- 15 תשלומים שקליים, חודשיים, שווים, בסך 2,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 30.10.11 ובכל 15 לכל חודש גרגוריאני, במשך 15 חודשים.
ב. החל מיום 1.6.12 תפסיק המשיבה לייצר ולשווק (פרט למלאי שיוצר עד 1.6.12), בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, יינות שבהם ייעשה שימוש בלוגו שבו משתמשת המשיבה היום בצורתו הנוכחית.
ג. כל יין שייוצר מיום 1.6.2012 על ידי המשיבה יישא תווית חדשה, שבה המשיבה תוסיף ללוגו שלה עם הרוזטה מילה נוספת, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי והמוחלט, בנוסף לשתי המילים "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים".
ד. למען הסר ספק למשיבה אין כל התנגדות שהמבקשת תמשיך לייצר ולשווק יינות תחת השם "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים", בארץ ובחו"ל. בהקשר זה, המשיבה לא תפעל אצל רשם סימני המסחר למנוע מהמבקשת את הליכי רישום סימן המסחר, שבו עוסקת עתה המבקשת.
ה. אנו מבקשים שבית המשפט ייתן להסכם זה תוקף של פסק דין בתיק העיקרי ובבקשה, ללא צו להוצאות".
(נספח 11 למוצגי אנטיפוד. להלן – הסכם הפשרה).
להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין.
8.כאמור, הסכם הפשרה לא הביא לסיום המחלוקות שבין הצדדים. בעקבות הסכם הפשרה הגישה אנטיפוד לבית המשפט ארבע בקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט. בבקשותיה טענה כי יקבי ירושלים מפרה את הסכם הפשרה וממשיכה לעשות שימוש בשמות המסחריים שפורטו בהסכם הפשרה, לרבות עשיית שימוש במילים "יקב ירושלים" ללא מילה נוספת. בעת הדיון בבקשה הראשונה התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם האיסורים שבהסכם הפשרה חלים רק על תוויות בקבוקי היין או גם על עלונים שיווקיים, פרסומים וכדומה. בית המשפט (כב' השופט מ' דרורי) פסק ביום 24.7.2012, כי דין הבקשה שהוגשה לפי פקודת הבזיון להידחות נוכח קיומו של ספק בדבר תחום השתרעותו של המונח "שיווק" המופיע בסעיף ב' להסכם הפשרה. בית המשפט הוסיף ופירש בהחלטתו את הסכם הפשרה, בהסכמת הצדדים, תוך שקבע שיקבי ירושלים אינה רשאית לעשות שימוש בביטוי "יקב ירושלים" גם בפרסומיה וכי עליה להטביע על כל המסמכים, הפרסומים, ההודעות וכו' את שמה המלא - "יקבי ירושלים – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ". לצד זאת ציין, כי על-פי הסכם הפשרה יקבי ירושלים רשאית להוסיף מילה אמצעית לצמד המילים "יקב ירושלים" או "Jerusalem Winery" כפי שהיא אכן עושה (מוצג 14 למוצגי אנטיפוד).
9.ביום 24.2.2013 הגישה אנטיפוד בקשה שניה לפי פקודת הבזיון. בבקשה זו מנתה שורה של מעשים המהווים, לשיטתה, הפרה של הסכם הפשרה. בין היתר טענה, כי יקבי ירושלים עושה שימוש, בהקשרים שונים ולצרכים שונים, בביטוי "יקבי ירושלים", בלשון רבים, בעברית ובאנגלית. יקבי ירושלים טענה מנגד כי על-פי הסכם הפשרה נאסר עליה לעשות שימוש בביטוי "יקב ירושלים" בלשון יחיד, אולם אין כל מניעה שתעשה שימוש בביטוי "יקבי ירושלים" בלשון רבים. את עמדתה זו ביססה יקבי ירושלים, בין היתר, על החלטת בית המשפט מיום 24.7.2012, המפרשת את פסק הדין ומורה שיקבי ירושלים לא תעשה שימוש בשם "יקב ירושלים" (בלשון יחיד). בהחלטתו מיום 7.3.2013, בבקשת הבזיון השניה, קבע בית המשפט (כב' השופט מ' דרורי) כי ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין חלה הן על צמד המילים "יקב ירושלים" בלשון יחיד והן על צמד המילים "יקבי ירושלים" בלשון רבים (בעברית ובאנגלית). לצד זאת קבע, כי שוכנע שפרשנותה של יקבי ירושלים להחלטה מיום 24.7.2012, גם אם הייתה מוטעית, נעשתה בתום לב. לפיכך החליט שהליך בזיון בית המשפט הנדון בפניו לא יניב תוצאות אופרטיביות, ורק אם החל מיום 1.5.2013 "ייעשה שימוש כלשהו בשם 'ג'רוזלם ווינרי' או 'ג'רוזלם ווינריס', וכן 'יקבי ירושלים' בלי מילת אמצע כמו 'גולד', ייחשב הדבר כהפרת פסק הדין והחלטת בית המשפט לעניין בזיון בית המשפט".
10.על החלטה זו הגישה יקבי ירושלים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 2417/13). בית המשפט העליון נתן ליקבי ירושלים רשות ערעור אך דחה את ערעורה. בית המשפט העליון (כב' השופטת א' חיות) קבע, בהחלטתו מיום 13.6.2013, כי החלטת בית המשפט המחוזי לא העניקה לאנטיפוד סעד על-פי הפקודה ולא הטילה כל סנקציה המעוגנת בסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, וכי החלטתו אינה אלא "הערכה של בית המשפט באשר לסיכויה של בקשה נוספת על-פי פקודת בזיון בית המשפט, אם ההפרה תימשך ותוגש בקשה כזו".
11.ביום 8.7.13 הגישה אנטיפוד בקשה שלישית לפי פקודת הבזיון. בהחלטותיו מיום 3.9.13 ומיום 12.9.13 קבע בית המשפט (כב' השופט מ' דרורי), כפי שקבע בהחלטה קודמת, כי "פסק הדין מיום 10.10.11 חל גם בלשון יחיד וגם בלשון רבים. זו הפרשנות הסבירה, התכליתית, ההגיונית והיחידה המתקבלת על הדעת של ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.10.11. כל פרשנות אחרת – אין בה הגיון" (ס' 21 להחלטה מיום 3.9.13). בהתאם לכך קבע כי יקבי ירושלים הפרה את פסק הדין והעניק לאנטיפוד סעדים לפי פקודת הבזיון.
12.יקבי ירושלים הגישה ערעור על החלטה זו. בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון ביום 9.12.13 נתקבל ערעורה ונדחתה בקשת אנטיפוד לסעד לפי פקודת הביזיון (ע"פ 6981/13). נקבע בפסק הדין כי ביסוד הבקשה מונחת מחלוקת פרשנית לגיטימית בדבר פירושו הנכון של הסכם הפשרה, וכי הכרעה במחלוקת זו ראויה להתברר בגדרו של הליך אזרחי ולא בגדרו של הליך לפי פקודת הבזיון. הליך אזרחי זה הוא ההליך שהוגש ע"י אנטיפוד ומונח לפניי.
13.להשלמת התמונה יצוין כי בקשה רביעית שהגישה אנטיפוד לפי פקודת הבזיון ביום 4.11.13, נדונה והסתיימה בהסכמת הצדדים, מבלי שנקבעו בה ממצאים.
14.עוד בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון הגישה יקבי ירושלים תביעה נגד אנטיפוד בה עתרה למתן צו מניעה קבוע המורה לאנטיפוד להימנע מעשיית כל שימוש בשם "יקבי ירושלים" במסגרת פעילותה, למתן חשבונות ולסעדים נלווים נוספים, זאת על בסיס הטענה שאנטיפוד עושה שימוש מפר בשמה הסטטוטורי של יקבי ירושלים, ומציינת על גבי חלק מתוויות בקבוקי היין המיוצרים והמשווקים על ידה, "מיוצר ומשווק ע"י יקבי ירושלים ח.פ...." (מספר הח"פ של אנטיפוד).
15.לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט העליון, הגישה אנטיפוד תביעה נגד יקבי ירושלים למתן צו מניעה האוסר על יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Winery" או "Jerusalem Wineries", למתן חשבונות ולסעדים נלווים. זאת בטענה שיקבי ירושלים הפרה ומפרה את הסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין.
16.הדיון בשתי התובענות אוחד בהחלטת בית המשפט מיום 24.11.14.
טענות הצדדים בתביעת אנטיפוד
17.אנטיפוד טוענת בתביעתה כי מאז ניתן פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, ובשתי תקופות שונות, עשתה יקבי ירושלים שימוש מפר בשם "Jerusalem Wineries": בפעם הראשונה, לאחר חודש יולי 2012 ועד לחודש ספטמבר 2013, ובפעם השנייה, מחודש דצמבר 2014 ועד למועד הגשת התביעה. נטען שיקבי ירושלים אינה כופרת בעובדה שהיא עשתה, והיא עדיין עושה, שימוש בשם זה ולשיטתה אין בפסק הדין כדי להגבילה בשימוש בשם האמור.
18.אנטיפוד טוענת שהשימוש שעשתה ועושה יקבי ירושלים בשם "Jerusalem Wineries" מנוגד להסכם הפשרה, יש בו משום הפרה יסודית של ההסכם וכן של החובה לקיים את הוראות ההסכם בתום לב לפי ס' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. כן היא טוענת לעשיית עושר ולא במשפט על חשבון אנטיפוד ולביצוע עוולות של גניבת עין ותיאור כוזב, כמשמעותן בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.
19.באשר לנזק שנגרם לאנטיפוד בשל ההפרה נטען, כי שימושה של יקבי ירושלים בשם "Jerusalem Wineries" עלול להטעות את לקוחות אנטיפוד העלולים לרכוש בטעות את מוצרי יקבי ירושלים. כן נטען שלקוח שאינו מרוצה ממוצרי יקבי ירושלים, עלול לשייכם בטעות לאנטיפוד. בכך עלולה להיגרם פגיעה במוניטין של אנטיפוד ובהיקף מכירותיה, וכן התעשרות שלא כדין של יקבי ירושלים.
20.אנטיפוד מבקשת מבית המשפט ליתן סעד הצהרתי לפיו הוראות ס' ג-ד להסכם הפשרה חלות גם בלשון יחיד וגם בלשון רבים, ליתן צו מניעה קבוע המורה ליקבי ירושלים, להימנע מלעשות שימוש, בארץ או בחו"ל, בשם "Jerusalem Wineries" או יקבי ירושלים, לרבות בדרך של מכירה, הצגה, הפצה, שיווק, פרסום או קידום מכירות של מוצריה; לאכוף על יקבי ירושלים את הוראות ההסכם באופן שיקבי ירושלים תוסיף מילה אמצעית לצמדי המילים "Jerusalem Winery", יקב ירושלים, "Jerusalem Wineries", ויקבי ירושלים; וליתן צו עשה המורה ליקבי ירושלים לאסוף את בקבוקי היין הנושאים את התווית "Jerusalem Wineries" מכל חנות או מפיץ ולהורות על השמדתם.
21.עוד נתבקש בית המשפט להורות ליקבי ירושלים להמציא דין וחשבון מאומת ע"י רוא"ח חיצוני ומגובה במסמכים המעיד על כמות בקבוקי היין הנושאים את התווית בה צוין השם "Jerusalem Wineries" החל ממועד פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה ועד למתן הדו"ח; על התמורה הכוללת שקיבלה יקבי ירושלים בגין מכירת בקבוקי יין הנושאים תווית זו; ופירוט הרווח הכולל שהפיקה יקבי ירושלים ממכירת בקבוקים אלה. בהמשך לכך, לחייב את יקבי ירושלים לשלם לאנטיפוד פיצוי כספי בסך 500,000 ₪ בגין הפרת הסכם הפשרה.
22.יקבי ירושלים טוענת מנגד, בכתב הגנתה, כי מדובר בניסיון של אנטיפוד לעשות "מקצה שיפורים" בהסכם הפשרה, הסכם שמילותיו נבחרו בקפידה ולפיכך אין להרחיבו מעבר לנאמר בו במפורש. נטען כי יקבי ירושלים פועלת בהתאם להוראות הסכם הפשרה וכי אין בהסכם הפשרה כל מגבלה המונעת מיקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים", שהוא גם שמה הסטטוטורי. הסכם הפשרה, כך נטען, התייחס אך לשימושה של יקבי ירושלים בצמד המילים "יקב ירושלים" או "Jerusalem Winery" ביחיד, ויקבי ירושלים לא הייתה מסכימה לקבל על עצמה מגבלה אשר תמנע ממנה הלכה למעשה לעשות שימוש בשמה הסטטוטורי.
23.יקבי ירושלים מוסיפה וטוענת כי לאחר חתימת הסכם הפשרה החלה לעשות ניסיונות לשימוש במותגים אחרים, אך לאחר תקופה קצרה בת מספר חודשים במסגרתה נעשה ניסיון לעשות שימוש במותג "זמני" "Jerusalem gold Winery", החליטה יקבי ירושלים, ביולי 2012, לעשות שימוש רק בשמה הסטטוטורי "יקבי ירושלים", שימוש שלשיטתה לא נמנע ממנה בהסכם הפשרה.
טענות הצדדים בתביעת יקבי ירושלים
24.יקבי ירושלים טוענת בתביעתה כי אנטיפוד עושה שימוש ב"שמה הסטטוטורי המקוצר והמסחרי" של יקבי ירושלים על גבי חלק מתוויות בקבוקי היין המיוצרים והמשווקים על ידה, וכי אלה נושאים את הכיתוב "מיוצר ומשווק ע"י יקבי ירושלים ח.פ...." (מספר הח"פ של אנטיפוד). בכך, כך נטען, עושה אנטיפוד שימוש מפר בשמה, וכן היא מטעה את הצרכנים בהטעיה כפולה: האחת, היא מטעה את הצרכנים לחשוב שהיינות הם מייצורה של יקבי ירושלים. והשנייה, היא מטעה את הצרכנים לחשוב כי מקום ייצורם של יינותיה הוא בירושלים, אף שיינותיה מיוצרים בקרית ארבע.
25.יקבי ירושלים טוענת כי שימוש אנטיפוד בשם "יקבי ירושלים" עלול להוביל לפגיעה במוניטין שלה, כמי ש"ידועה בזכות תוצרתה האיכותית" ולפגיעה בהיקף מכירותיה, ולהביא להתעשרות אנטיפוד על חשבונה של יקבי ירושלים.
26.יקבי ירושלים מבהירה בסיכומיה ש"אין ולא הייתה כל בעיה שאנטיפוד תעשה שימוש בצמד מילים זה לצורך סדרת יינות, אך אין ולא ניתן להתיר לה להפוך את צמד המילים הזה לשמה הסטטוטורי ועל כך מלינה יקבי ירושלים" (ס' 27 לסיכומיה). נטען כי שימושה של אנטיפוד בשם "יקבי ירושלים", כשם המעיד על זהות היצרן ומשווק היין, נעשה במטרה להטעות את הצרכן ולעשות עושר על חשבונה, וגם אם היא רשאית לעשות שימוש בסימן זה כמותג לסדרת יינות, אין בכך כדי להתיר לה לזייף את זהותה כיצרן או להתחזות ליקבי ירושלים.
27.באשר לעילות התביעה טוענת יקבי ירושלים כי שימוש זה מהווה התערבות בלתי הוגנת בפעילותה, גניבת עין ותיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, הפרת סימן מסחר לא רשום של יקבי ירושלים ודילול מוניטין של יקבי ירושלים. כן נטען כי מדובר בהטעיה צרכנית לפי ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ועשיית עושר ולא במשפט.
28.יקבי ירושלים מבקשת בתביעתה לאסור על אנטיפוד לעשות כל שימוש בשם "יקבי ירושלים" במסגרת פעילותה, להורות על איסוף כל בקבוקי היין הנושאים תוויות כאמור, ולהורות לאנטיפוד להמציא דין וחשבון מפורט מאומת ע"י רו"ח חיצוני ומגובה במסמכים של כמות בקבוקי היין, הנושאים תווית כאמור אשר נמכרו ע"י אנטיפוד, התמורה שנתקבלה בגינם והרווח שהפיקה ממכירתם. בהמשך לכך, נתבקש בית המשפט לחייב את אנטיפוד לשלם ליקבי ירושלים פיצוי כספי בסך 200,000 ₪.
29.אנטיפוד טוענת מנגד כי יש לדחות את התביעה על יסוד הסכם הפשרה. נטען כי בהסכם הפשרה הסכימו הצדדים לוותר באופן גורף ומוחלט על כל טענה, לרבות טענות עתידיות, בכל הקשור והכרוך לשאלות שהיו במחלוקת בין הצדדים, לרבות ביחס לשימושה של אנטיפוד בשם "יקבי ירושלים". הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין, ופסק הדין הפך לחלוט.
30.אנטיפוד מוסיפה וטוענת שהשם המסחרי "יקבי ירושלים" אינו שייך ליקבי ירושלים ואינו מהווה שם סטטוטורי מקוצר, ככל שקיים מונח כזה, ולמעשה בהתאם לפסק הדין, נאסר על יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם זה על גבי הבקבוקים מתוצרתה. נטען גם כי אנטיפוד משווקת את תוצרתה מאז שנת 2002 תחת המותג "יקב ירושלים", ומכל מקום השימוש המתואר בתביעה נעשה ע"י אנטיפוד באופן מוגבל רק בשנים 2011-2012 לגבי סדרה מצומצמת של יינות מתוצרתה בהם ציינה את הכיתוב האמור בגודל מזערי.
התוצאה
31.לאחר שבחנתי את הראיות שהוצגו ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות להתקבל באופן חלקי במובן זה שייקבע שהסכם הפשרה התייחס לשם "יקב ירושלים", ביחיד וברבים, בעברית ובאנגלית, ולפיכך אסר על יקבי ירושלים לעשות שימוש, בכל המתייחס ליינות המיוצרים והמשווקים על ידה (במובחן ממיצי ענבים) גם בשם "יקבי ירושלים" או "Jerusalem Wineries" (ברבים), ללא שילוב מילה נוספת בשם זה. עוד יש לקבוע שאף שהסכם הפשרה התיר לאנטיפוד לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים", הוא לא התיר לה לעשות שימוש בצמד מילים זה ככזה המתאר את שם היצרן או משווק היינות.
פרשנות הסכם הפשרה
32.טענות הצדדים מעלות, למעשה, שלוש סוגיות פרשניות בכל הנוגע להסכם הפשרה: האחת, האם הוראות הסכם הפשרה אוסרות על יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" (בעברית ובאנגלית) ברבים, או רק בשם "יקב ירושלים" (בעברית ובאנגלית) ביחיד. השנייה, האם הוראות הסכם הפשרה מתייחסות גם למיץ ענבים או רק ליינות. והשלישית, האם הוראות הסכם הפשרה מונעות מיקבי ירושלים לטעון נגד שימושה של אנטיפוד בשם יקבי ירושלים כמתאר את שם יצרן ומשווק היינות.
33.יקבי ירושלים טוענת, כאמור, שיש לפרש את הסכם הפשרה באופן שהגבלתה התייחסה מלכתחילה רק ליינות, ורק לצמד המילים "יקב ירושלים" בעברית ובאנגלית ביחיד. לא הוטלה עליה, לטענתה, כל הגבלה, בכל הקשור לשימוש בביטוי "יקב ירושלים" לגבי מיצי ענבים, ואילו לגבי יינות, לא הוטלה עליה כל הגבלה על השימוש בביטוי "יקבי ירושלים" ברבים.
34.בכל המתייחס לסוגיה הפרשנית השנייה, עיון בהסכם הפשרה על רקע התובענה שהוגשה מעלה, כי הוראות ההסכם מטילות מגבלות על יקבי ירושלים רק בכל המתייחס ליינות המיוצרים על ידה. הסכם הפשרה איננו מזכיר כלל מיץ ענבים, ולמעשה גם התובענה במסגרתה הגיעו הצדדים להסכם הפשרה ביקשה לאסור על יקבי ירושלים לשווק "מוצרי יין ואלכוהול" תוך שימוש בביטויים שבמחלוקת. גם התביעה הקודמת לה, שהוגשה בשנת 2009, עתרה לסעד דומה בהתייחס ל"מוצרי יין ואלכוהול" ולא הזכירה מיצי ענבים (נספח 8 למוצגי אנטיפוד). הטעם לכך הוא שאנטיפוד אינה מייצרת מיצי ענבים ולכן שימושה של יקבי ירושלים בביטוי שבמחלוקת, לא התחרה בשימושה שלה בביטוי בכל המתייחס למיצי ענבים. לפיכך, הן לשון ההסכם והן תכליתו כפי שתפורט להלן, מובילים למסקנה שהוראות הסכם הפשרה אינן חלות על מיצי ענבים, ואינן אוסרות על יקבי ירושלים לעשות שימוש בביטויים שבמחלוקת בכל המתייחס למיצי ענבים.
35.שונים פני הדברים בהתייחס לסוגיה הפרשנית הראשונה. בסוגיה זו מקובלות עליי טענות אנטיפוד ולפיהן האיסור לעשות שימוש בשם "יקב ירושלים" בהסכם הפשרה, ללא תוספת מילה לצמד המילים הנ"ל, חל הן בלשון יחיד והן בלשון רבים. זהו אומד דעת הצדדים כפי שהוא עולה מתכלית ההסכם והגיונו העסקי, וזהו אומד דעת הצדדים כפי שהוא עולה מפרשנות הסכם הפשרה ע"י יקבי ירושלים בזמן אמת, ומהתנהגותה סמוך לאחר כריתתו.
36.מן הראיות שהובאו עולה כי תכלית הסכם הפשרה הייתה ליצור בידול בין יינות אנטיפוד ליינות יקבי ירושלים, ולמנוע הטעיית לקוחות בשל השם הדומה. בידול זה נעשה ע"י הוספת מילה שלישית לצמד המילים "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים" בכל הקשור ליינות יקבי ירושלים, וייחוד השם "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים" – לאנטיפוד, אשר טענה לשימוש רב שנים וקודם בשם זה. עמד על כך בעליה של יקבי ירושלים, מר עופר גואטה, בעצמו, במהלך הדיון בבקשת הבזיון הראשונה, כמצוטט מעדותו:
"הרי מה היתה הטענה מלכתחילה, שעל המדף אנשים מתבלבלים.
כב' השופט : נכון.
העד : אז יפה. אז היום יש ג'רוזלם ווינרי על המדף וג'רוזלם גולד ווינרי , על המדף. אין שום בלבול....
נכון. הלקוחות מתבלבלים, על המדף, כשמעמידים את שני המוצרים. אז על אחד, מצאנו, הגענו לאיזה שהוא פיתרון שבסופו של דבר על המוצר שאנחנו הסכמנו שבסופו של דבר אנחנו ניקח על עצמנו את העניין ונשים ג'רוזלם גולד ווינרי וכיום, כשאנחנו, כשאתה שם את המוצר ליד המוצר של המתחרה שלנו, אתה יכול להבדיל בצורה חד-משמעית, זה נמצא בפרונט, אי-אפשר להתבלבל, זה לא משהו שאפשר להתבלבל אתו, זה ג'רוזלם גולד ווינרי" (בעמ' 410-411 לפרוטוקול הדיון מיום 19.7.12).
לפיכך, אף שלשונו של ההסכם, הנוקטת לשון יחיד, עשויה לדור עם שתי הפרשנויות, פרשנותה של יקבי ירושלים אינה מתיישבת עם הגיונו העסקי של ההסכם ועם תכליתו. עשיית שימוש בשם "יקבי ירושלים" ע"י יקבי ירושלים, במקביל לשימושה של אנטיפוד בשם "יקב ירושלים" (ור' ס' 6.4.3 לסיכומי יקבי ירושלים, וכן ס' 27 לסיכומיה המאפשר, למעשה, שימוש מקביל בשם "יקבי ירושלים"), אינה משיגה את תכלית ההסכם ואינה יוצרת את הבידול שביקשו הצדדים לעשות בין מוצריהם. יוסף כי ייחוד השם "יקב ירושלים", ביחיד וברבים, לאנטיפוד, עמד גם ביסוד התשלום שניאותה אנטיפוד לשלם ליקבי ירושלים במסגרת הסכם הפשרה.
37.זהו גם האופן בו פירשה יקבי ירושלים את הסכם הפשרה מיד לאחר כריתתו. ניתן ללמוד על כך מתשובתה של יקבי ירושלים לבקשת הבזיון הראשונה שהוגשה ע"י אנטיפוד, כמפורט להלן:
"כל מהותו של פס"ד הוא כי בתמורה לסכום ששילמה המבקשת (כמפורט בסעיף א' לפס"ד) למשיבה תפעל המשיבה באופן שעל כל התוויות שיודבקו על היינות שייצרו ע"י המשיבה לאחר ה-1.6.12 תתווסף מילה נוספת לצמד המילים "יקבי ירושלים" וזאת כמפורט בסעיף ב' לפס"ד וכמפורש/נתמך/מובהר בסעיף ג' לפס"ד!!" (ס' 7.2 לתשובה, מוצג 13 למוצגי אנטיפוד. ההדגשות במקור, ור' גם ס' 5.2 לתצהיר גבריאל אדרי התומך בתשובה).
וכן:
" וכדי שלא יהיה ספק יובהר בזאת באופן חד משמעי אשר לא משתמע לשתי פנים כדלקמן: פס"ד הברור והנהיר לכל דובר בשפה העברית הורה למשיבה לעשות שינוי (בדרך של הוספת מילה) בצמד המילים "יקבי ירושלים" וזאת בהתייחס אך ורק לתוויות המודבקות ע"ג יינות המיוצרים מיום 1.6.12 ותו לא!! ובכל דבר ועניין אחר (לרבות אך לא רק, בנוגע למיץ הענבים גם אם הוא מיוצר לאחר ה-1.6.12, יינות שיוצרו לפני ה-1.6.12, מוצרים אחרים שאינם יין, ע"ג הארגזים, שמה של המשיבה, עלונים, ברושורים, אתר אינטרנט, מוצרי פרסום, נייר מכתבים, מחירונים וכיוצ"ב) יכולה המשיבה להמשיך לעשות שימוש בצמד המילים "יקבי ירושלים" (בעברית/באנגלית) ללא שינוי (קר הוספת מילה)" (ס' 7.11 לתשובה. ההדגשות במקור, ור' גם ס' 5.11 לתצהיר אדרי התומך בתשובה).
והדברים מדברים בעד עצמם. אוסיף כי בתשובתה זו עושה יקבי ירושלים שימוש בביטויים "יקב ירושלים" ו"יקבי ירושלים" לסירוגין, באופן המעלה את הרושם הברור שיקבי ירושלים עצמה אינה מבחינה, לעניין הסכם הפשרה, בין לשון יחיד ולשון רבים של הביטוי. רק בתשובתה לבקשת הבזיון השנייה העלתה יקבי ירושלים לראשונה את טענתה המבחינה בין לשון יחיד ולשון רבים של הביטוי.
38.ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים בהסכם הפשרה גם מהתנהגותה של יקבי ירושלים לאחר כריתת ההסכם. אף שמר עופר גואטה, בעליה של יקבי ירושלים, טען בעדותו לפניי כי כבר בעת כריתת ההסכם ידע, כביכול, כי הוא רשאי לעשות שימוש בביטוי "יקבי ירושלים" ללא צורך בשילוב מילה נוספת, התנהגותו לאחר כריתת הסכם הפשרה מעידה אחרת. כפי שעולה מעדותו של מר אדרי, מי שהיה באותה עת מנכ"ל יקבי ירושלים, פתחה יקבי ירושלים, בעקבות הסכם הפשרה, בהליך מיתוג מחדש של מוצריה, באופן ששמם יכלול מילה שלישית, ולדבריו: "אני לא זוכר במדויק מה היו ההנחיות אבל אני יודע שחיפשנו עוד שם וחלק מהתהליך היה שהכנסנו עוד שם באמצע, במסגרת ההסכם בין הצדדים". אותו שם היה "ג'רוזלם גולד ויינרי" (בעמ' 32 לפרוטוקול, עדות מר גואטה בעמ' 44). מר אדרי הוסיף וציין שהיה עליהם "להכניס עוד איזושהי מילה באמצע כדי לעשות הפרדה של יקב ירושלים" (בעמ' 37). תהליך זה היה תהליך "לא פשוט", שהיה כרוך בישיבות עם אנשי שיווק ופרסום, תהליך יקר שעלה, לטענת מר גואטה, מיליוני שקלים (בעמ' 42, "מיליון אחד זה בטוח" בעמ' 42-43). רק לאחר כששה חודשים בהם עשתה שימוש בשם "Jerusalem gold Winery " חזרה יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "Jerusalem Wineries". לא ניתן כל הסבר למיתוג השם החדש, הכולל מילה שלישית בהתאם להוראות הסכם הפשרה, בהוצאות ניכרות כנטען, רק על מנת לשוב ולעשות שימוש מספר חודשים מאוחר יותר בשם "יקבי ירושלים", זאת כאשר ניתן היה, לשיטת יקבי ירושלים, להוסיף ולעשות שימוש מלכתחילה בשם זה.
39.למען הסר ספק אוסיף שאינני מקבלת את עדותם של מר גואטה ומר אדרי לפיה סברו, בעת כריתת הסכם הפשרה, כי ההסכם מתייחס לביטוי "יקב ירושלים" ביחיד בלבד, וכי הם רשאים לעשות שימוש בביטוי "יקבי ירושלים" ללא תוספת מילה שלישית. הרושם המתקבל הוא, שיקבי ירושלים נמלכה בדעתה וחזרה להשתמש בביטוי "יקבי ירושלים" רק בעקבות החלטת בית המשפט (כב' השופט דרורי) בבקשת הבזיון הראשונה, בה הוסיף בית המשפט ופירש את הסכם הפשרה בהסכמת הצדדים. בהחלטתו קבע כי יקבי ירושלים אינה רשאית לעשות שימוש בביטוי "יקב ירושלים" וכי היא רשאית להוסיף מילה אמצעית לצמד המילים "יקב ירושלים" או ""Jerusalem Winery כפי שהיא אכן עושה (מוצג 14 למוצגי אנטיפוד). מהחלטה זו, עליה נשענת יקבי ירושלים, למדה יקבי ירושלים כי הסכם הפשרה מתייחס ללשון יחיד בלבד. אלא שברור שלא זו הייתה כוונת בית המשפט אשר עסק בהחלטתו במחלוקת אחרת שנתגלעה בין הצדדים (באותה עת לא הועלתה כלל הטענה שהסכם הפשרה חל רק בלשון יחיד). על העובדה שלא זו הייתה כוונת בית המשפט בהחלטתו ניתן ללמוד גם מהחלטותיו בבקשת הבזיון השנייה והשלישית בהן קבע כי "פסק הדין מיום 10.10.11 חל גם בלשון יחיד וגם בלשון רבים. זו הפרשנות הסבירה, התכליתית, ההגיונית והיחידה המתקבלת על הדעת של ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.10.11. כל פרשנות אחרת – אין בה הגיון" (ס' 21 להחלטה מיום 3.9.13, מוצג 21 למוצגי אנטיפוד).
40.יקבי ירושלים מוסיפה וטוענת כי שמה הרשום כולל את צמד המילים "יקבי ירושלים", ולפיכך אין זה מן ההיגיון שהייתה מוותרת על עשיית שימוש בשם זה. ואולם, לא היה למעשה חולק שאנטיפוד עשתה שימוש קודם בשם זה שנים לפני התאגדותה של יקבי ירושלים, כפי שנקבע גם ע"י רשם סימני המסחר. על רקע זה הגיעו הצדדים להסכם הפשרה. יתר על כן, בתגובתה לבקשת אנטיפוד לצו המניעה זמני טענה יקבי ירושלים כי דווקא "יקב ירושלים" (ביחיד) הוא שמה הסטטוטורי (ס' 14.1 לתגובתה מוצג 9 למוצגי אנטיפוד, כן ר' ס' 6.10 לתגובתה לבקשת הבזיון הראשונה מוצג 13). חרף זאת, אין חולק כי נאותה לוותר על שימושה בשם זה, ללא מילה אמצעית, במסגרת הסכם הפשרה.
41.לסיכום סוגיה זו יש לקבוע שהסכם הפשרה, על פי אומד דעת הצדדים, אסר על יקבי ירושלים לעשות שימוש בצמד המילים "יקב ירושלים", ביחיד וברבים, בעברית ובאנגלית, ללא תוספת מילה שלישית, וכן שהוא התיר לאנטיפוד לעשות שימוש בצמד המילים האמור, ביחיד וברבים, בעברית ובאנגלית.
42.עם זאת, ובכל הנוגע לסוגיה הפרשנית השלישית, אין בהוראות הסכם הפשרה כדי למנוע מיקבי ירושלים לטעון נגד שימושה של אנטיפוד במילים "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים" בכל הקשור לתיאור יצרן או משווק היינות. בהסכם הפשרה הוסכם כי "למען הסר ספק למשיבה [יקבי ירושלים] אין כל התנגדות שהמבקשת [אנטיפוד] תמשיך לייצר ולשווק יינות תחת השם "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים", בארץ ובחו"ל". אולם ההתדיינות כולה התייחסה לשימוש במילים "יקב ירושלים" או "יקבי ירושלים" כמותג, ולא לשימוש בצמד מילים זה כמתארות את יצרן או משווק היינות, הצגה שעל פניה היא מטעה. דומה כי גם אנטיפוד הבינה את טעותה בעניין זה וציינה כי השימוש המתואר נעשה על ידה לתקופה קצרה לגבי סדרה מצומצמת של יינות מתוצרתה בהם ציינה את הכיתוב האמור בגודל מזערי.
העילות והסעדים
43.כל אחד מן הצדדים טען בכתב תביעתו לשורה של עילות תביעה, ביניהן עילות של גניבת עין, עשיית עושר, תיאור כוזב, התערבות בלתי הוגנת ודילול מוניטין. עיון בסיכומי הצדדים מעלה כי את עיקר סיכומיהם ייחדו הצדדים לתביעת אנטיפוד, בהתייחס להסכם הפשרה והפרתו, ונראה כי תביעת יקבי ירושלים לא הוגשה אלא כמשקל נגד לתביעת אנטיפוד (ור' היקף התייחסותה התמציתית של יקבי ירושלים בסיכומיה לתביעתה שלה). מכל מקום, לבד מפרשנות הסכם הפשרה בהיבט של הטענות להפרתו, איש מן הצדדים לא התייחס לשורת עילות התביעה להן טען. לא הובא כל ניתוח, ולו מינימלי של העילות הנטענות וכיצד יש באלה כדי להצמיח לצדדים את הסעדים הנטענים (ר' ס' 80 לסיכומי אנטיפוד וכן ס' 39 לסיכומי התשובה מטעמה, ס' 46 – 48 לסיכומי יקבי ירושלים).
44.מקום בו הצדדים בחרו שלא לנתח את עילות התביעה, והסתפקו באזכור הטלגרפי לעילות ולסעדים כפי שנטענו בכתבי תביעתם, אין זה מתפקידו של בית המשפט לעשות את מלאכתם, ובמיוחד עת מדובר בעילות מורכבות הטעונות ליבון ובירור. חרף זאת אוסיף ואציין כי אף שעיקר עילות התביעה והסעדים שנתבעו ע"י הצדדים נשענו על קיומו של מוניטין, לא הוכח ע"י מי מן הצדדים, כי הוא רכש מוניטין בשם "יקבי ירושלים", או כי נגרם לו נזק כלשהוא בעקבות שימושו של הצד שכנגד בצמד מילים זה.
45.כך למשל, על מנת לזכות בתביעה המבוססת על עוולת גניבת עין, מוטל על התובע להוכיח שני יסודות: האחד, כי הוא רכש את המוניטין עליהם הוא מבקש להגן, והשני, כי קיים חשש סביר להטעיה העלולה להביא לכך שהציבור יזהה את מוצר הנתבע עם מוצר התובע (ע"א 6316/03 אילן זגגות רכב בע"מ נ' ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ, 1.8.07, ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ, 30.5.13, רע"א 9485/09 פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' נבו ישראל (2005) בע"מ, 24.8.10). "על מנת להוכיח קיומו של מוניטין, נדרש תובע להראות כי בנסיבות המקרה הספציפי, השם, הסימן או התיאור זכו להכרה בקהל, שהתרגל לראות בהם כמצביעים על עסקו או סחורותיו של התובע" (ענין אנג'ל, פסקה 10).
46.כאמור, בענייננו, אף לא אחד מן הצדדים לא הוכיח כי רכש מוניטין בשם "יקבי ירושלים" באופן שקהל הצרכנים מזהה את השם עם מוצריו. אנטיפוד לא הביאה כל עדות לעניין זה. יקבי ירושלים הביאה לעדות את מר ישראל גולדברג, בעל משרד פרסום, אשר טען בעדותו כי סייע ליקבי ירושלים, לבנות מותג ליקב, וכי היקב של יקבי ירושלים רכש מוניטין במוצריו האיכותיים, ויינותיו זכו בפרסים. מעבר לעובדה שעדותו של מר גולדברג לא עוררה אמון, לאחר שנתפס לסתירות בעדותו, לא היה בתצהירו או בעדותו כדי להוכיח כי יקבי ירושלים צברה מוניטין בשם "יקבי ירושלים" באופן שהציבור מזהה את השם עמה. משלא הוכח קיומו של מוניטין בשם "יקבי ירושלים", ממילא לא הוכחו העילות המתבססות על קיומו של מוניטין.
47.גם יתר עילות התביעה לא הוכחו, ואף לא הוכחה זכאות הצדדים לרשימת הסעדים הנכבדת לה עתרו. אציין כי שני הצדדים כללו בתביעתם סעד של מתן חשבונות, אולם איש מהם לא הוכיח זכות לקבלת חשבונות הצד שכנגד. כידוע, תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון, התובע נדרש להוכיח כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, וכי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות. בשלב השני, ורק אם נמצא כי קמה חובה להגשת חשבונות, מתקיים בירור החשבונות אשר בסיומו אפשר ויחויב הנתבע בסכום בו הוא חייב לפי החשבונות (רע"א 4822/16 בן שמחון נ' יקיר, 16.8.16, רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, 7.5.2014, ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום, פ"ד נא(4) 811, 819, ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3) 570, 584, ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337, 344). בענייננו לא הוכיחו הצדדים אף לא אחד מן התנאים הנדרשים בשלב הראשון של התביעה.
סוף דבר
48.לסיכום, יש לקבוע כי האמור בס' ג-ד להסכם הפשרה חל על צמד המילים "יקב ירושלים", גם בלשון יחיד וגם בלשון רבים, בעברית ובאנגלית, באופן שעל יקבי ירושלים להימנע מלעשות שימוש, בכל המתייחס ליינות המיוצרים והמשווקים על ידה (במובחן ממיצי ענבים), גם בשם "Jerusalem Wineries" או "יקבי ירושלים" ללא תוספת מילה שלישית. לצד זאת, יש לקבוע כי על אנטיפוד להימנע מלעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" כמתאר את שם היצרן או המשווק של יינותיה.
49.לנוכח משקלן היחסי של ההפרות ומשכן, תשלם יקבי ירושלים לאנטיפוד הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.
מזכירות בית המשפט תעביר פסק הדין לב"כ הצדדים ותוודא קבלתו בידם.
ניתן היום, ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
