יצחק בטיטו ואח' נ' עתיד - רשת חינוך ובתי ספר בע"מ

בפני בית הדין תביעת שני התובעים לתשלום הפרשי שכר בגין עבודתם אצל הנתבעת בתפקיד עובדי הוראה .לטענת התובעים התחייבה הנתבעת לשלם להם שכרם כמקובל בתנאי משרד החינוך. כן תבעו הפרשים בגין הפחתת היקף המשרה במהלך שנת הלימודים, השלמת ההפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות, פיצויי פיטורים והלנתם.

הנתבעת טענה כי התובעים לא הוכיחו כי ניתנה להם התחייבות ע"י הנתבעת לשלם להם זכויות כמקובל לגבי עובדי הוראה, וכי הסכמי העסקתם בכתב תקפים וגוברים על כל הסכמה או הבטחה אחרת, אם ובמידה וניתנה.

העובדות:

1. התובעים הועסקו אצל הנתבעת כמורים ברשת החל מיום 31.08.11 ועד ליום 31.08.12

2. התובעים חתמו על חוזים עם הנתבעת, אחרי תחילת שנת הלימודים ובמהלך חודש ספטמבר.

   על החוזה חתומים התובעים ומר יצחק ולדנברג מנהלן בירושלים, אין חתימה וחותמת של הרשת בשורה שמתחת "לראיה באו הצדדים על החתום".

3. במהלך שנת העבודה צומצם היקף שעות העבודה של התובעים בפועל.

4. האמור בתלושי השכר משקף את השכר שהתקבל בפועל, הצדדים חלוקים לגבי שיעורי התשלום שהיה על הנתבעת לשלם.

5. התובעים פוטרו וזכאים לפיצויי פיטורים.

6. הדירוג והותק של התובעים הנם בהתאם לנספחים א' וב' לכתב התביעה, ע"פ מסמכי משרד החינוך בהתאמה.

7. ארגון המורים היה מעורב באמור והוכרז סכסוך עבודה, התובעים היו נציגי המורים בסכסוך העבודה.

    

   המחלוקת

   1. מה היה ההסכם שחל בפועל בין הצדדים לנתבעת והאם הייתה הנתבעת מחויבת לשלם לכתחילה ובדיעבד לתובעים את מלוא הזכויות לפי משרד החינוך וע"פ היקף המשרה הראשוני שסוכם אתם לטענתם. מה משמעות ההסכם עליו חתמו לאחר תחילת שנת הלימודים.

   2. האם נכונה טענת הנתבעת כי סכמה על פי "שעות אפקטיביות" עד לקבלת תקצוב של משרד החינוך ובהתאם לתקצוב. בהנחה שסוכם על שעות אפקטיביות האם גם אז הייתה מחויבת הנתבעת לכל התנאים להם זכאים עובדי משרד החינוך.

   3. כתוצאה מהאמור לעיל, האם זכאים התובעים להפרשי שכר, הפרשות לקופת גמל, קרן השתלמות ודמי הבראה, קצובת ביגוד, הפרשי טלפון והפרשי נסיעות.

   4. האם זכאים התובעים להפרשים בגין פיצוי פיטורים ובאיזה שיעור.

   5. האם הייתה רשאית הנתבעת להפחית את השעות במהלך שנת הלימודים.

   6. האם רשאית הנתבעת להתלות את שכרם של התובעים והיקף משרתם במס' התלמידים ו/או בתקציב משרד החינוך.

       

      הכרעת הדין

      ההסכם שחל על הצדדים 

      1. התובעים טענו כי זכאותם לשכר מהנתבעת הייתה ע"פ תנאי הזכאות הקבועים במשרד החינוך לעובדי הוראה בחינוך המוכש"ר, אך הנתבעת טוענת כי זכאותם של המורים היתה אמורה לחול רק כאשר המוסד הוכר ע"י משרד החינוך כמוכש"ר, הליך אשר הסתיים רק בחודש 02/2012.

      2. הנתבעת צירפה שני הסכמי ההעסקה עליהם חתמו התובעים (נספחי כתב ההגנה). הנוסח של שני ההסכמים זהה ושניהם נחתמו ב4/10/11.

      3. ב"והואיל" השני של ההסכם כתוב: "והמרצה מעוניין לעבוד כמרצה/ מורה ברשת על פי נוהלי הרשת".(דגש שלי ש.ש.)

      4. הגב' גרמן עדת ההגנה נחקרה וציינה כי רוב הרשת פועלת על פי כללי משרד החינוך.(ע' 24 ש' 22 ואילך) כך גם העידה גב' קדוש( ע' 28 ש' 25-29) . משכך גם נוכח לשון ההסכם והמקובל ברשת נתן היה לסבור לכתחילה כי "נוהלי הרשת" הם כללי משרד החינוך.

      5. בסעיף 4 כתוב בעניין שכרו של המרצה:

         "4.1 המרצה יקבל תמורת עבודתו 45 ₪ ברוטו לכל שעת עבודה/הרצאה /הדרכה בפועל.

         4.2 שכרו הנקוב לעיל של המרצה יעודכן בהתאם לתוספות היוקר הכלליות שישתלמו במשק מפעם לפעם.

         4.3 שכרו הנקוב לעיל של המרצה הינו התמורה המלאה לה יהא המרצה זכאי בגין עבודתו והוא לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף הטבה או זכות אחרת לרבות תגמולים אלא אם נחתם הסכם נפרד."(דגש שלי ש.ש.)

      6. התובע בעדותו ציין כי בעת חתימתו ההסכם לא היה מלא במקומות הריקים. (ע'18 ש' 3-18).דהיינו 45 ₪ לא הופיע.

      7. בסעיף 5 להסכם שכותרתו "המרכיבים הכלולים בשכר" נכתב שוב:

      8. "5.1 מוסכם כי השכר הנקוב בסעיף 4 לעיל הינו התמורה המלאה לה יהא המרצה זכאי בגין עבודתו ברשת והוא לא יהא זכאי לכל תשלום נוסף , הטבה או זכות אחרת לרבות תגמולים מלבד התשלומים המצוינים במפורש בהסכם זה.

         5.2 א. מוסכם כי השכר הנקוב בסעיף 4 לעיל נקבע מראש בשיעור מוגדל והוא כולל גם קצובת הבראה על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה .ב. מוסכם כי קצובת ההבראה תשתלם למרצה באופן שוטף בחלקה היחסי לכל חודש עבודה ישולם עם השכר בגין אותו חודש הכלול בו."

          

      9. סעיף 9 להסכם קובע: "הסכם זה מהווה הסכם העסקה אישי ומיוחד המסדיר את היחסים שבין הרשת למרצה, והוא בא במקום כל הסכם אחר שבין הצדדים וקובע באופן בלעדי וממצה את תנאי העסקת המרצה".(דגש שלי ש.ש.)

      10. לשון ההסכם בסעיפיו השונים ברורה וממצה ועל פניו משחתמו התובעים על ההסכם הוא מחייב גם אותם. בהסכם עצמו ככל שחיפשתי לא מצאתי זיקה או הפניה לכללי משרד החינוך כי אם אמירה: "על פי נוהלי הרשת" .

      11. ועתה ישאל מהם נוהלי הרשת והאם בה משלמים למורים על פי תנאי משרד החינוך. ככל שכן ,אזי גם אם ההסכם בא המקום משהו אחר, הוא כולל כתנאי מכללא את כללי משרד החינוך.בפרט אם הסכום בש"ח לא היה נקוב בו עת חתמו.

      12. בתצהירה הגב' מרב קדוש ציינה כי לתובעים נמסר שרק לאחר קבלת התקציב ממשרד החינוך תשולם להם משכורתם לפי דרגה ,גמולים, וותק ולרבות הפרשי שכר רטרואקטיביים על פי משרד החינוך. לדבריה ידוע לה שבטרם העסקתם של התובעים סוכם עם התובעים כי תנאי העסקתם הינם בהתאם לשעות אפקטיביות היינו ביצוע השעות בפועל בהיקף משתנה של כ – 30 שעות ובתעריף שסוכם מראש בין הצדדים ועמד על סך 45 ₪ לשעה.

      13. טענת התובעים כי הובטח להם כי יועסקו ב 30 שעות תקן אין לה כל בסיס וגם לאחר בדיקה לא נמצאה התחייבות המבססת טענתם.

      14. העדה נחקרה בעניין זה:

          ש. נפגשת עם התובעים.

          ת. לא. לא זכור לי שדיברתי איתם.

          ש. סעיף 6 את כותבת ידוע לי שסוכם איתם.

          ת. ידוע לי מההסכם שהגיע לידיי.

          ש. ההסכם מ 21.9 זה לא לפני תחילת העסקתם.

          ת. יש התנהלות של מו"מ שמועבר אלי ואני בעניינים גם לפני כן.

          ש. ממתי את בתפקיד מנהלת מדור שכר.

          ת. מ 95'.

          ש. רשת עתיד לא חתומה על הסכם.

          ת. ראיתי שיש העתק בלי חתימה של רשת עתיד. הם צרפו הסכם בלי חתימה.

          ש. אתם נוהגים להחתים הסכמים שלא כל הפרטים ממולאים.

          ת. לא. אנו מקפידים של הפרטים יהיו מלאים. (פרו' ע' 28 ש' 1-12).

      15. גב' קדוש לא נפגשה עם התובעים לפני חתימתם על החוזה, במהלך המו"מ ובמהלך עבודתם במוסד, בחקירתה טענה כי ידוע לה שסוכם עם התובעים על שעות אפקטיביות מההסכם שהגיע לידיי (דגש שלי ש.ש.) ולאחר מכן טענה כי היא גם מעורבת גם בהתנהלות של המו"מ. אך בהמשך חקירתה אומרת גב' קדוש כי היא איננה נותנת את ההנחיות לתשלום אלא מקבלת אותם ממדור תקציב.

          ש. מי נותן הנחיות מתי לשלם.

          ת. אני מקבלת כל שנה רשימה ממדור תקציב שם מתבצעת החלוקה ואני יודעת איך אני משלמת לפי אפקטיבי או משולב."

      16. גב' קדוש לא הייתה מעורבת במו"מ ישיר עם התובעים בנוגע לשכרם ולשעות עבודתם טרם העסקתם.כל ידיעותיה מסתמכות על חוזה העסקה אשר הגיע לידיה רק לאחר חתימתו . החוזה עצמו לא נחתם ע"י הנתבעת כמתבקש. העדה לא צירפה מסמכים אשר יש בהם לאשש תצהירה. משכך תצהירה ועדותה אינם סותרים את גרסת התובעים.

      17. בתצהירו ציין התובע יצחק בטיטו כי מספר פעמים עלתה השאלה מה יהיה שכר המורים בבית הספר החדש ונענה כי תנאי השכר יהיו מקובלים כפי הנהוג במשרד החינוך. במהלך הפגישה נשאל גם מר יוחנן דורון איזה תנאי שכר יקבלו עובדי ההוראה בבית ספר, כאשר הובהר לו כי חלק מהמורים המיועדים לעבוד בבית הספר, עומדים לצורך כך, לעזוב עבודה מסודרת בתנאי משרד החינוך, בבתי ספר אחרים. מר דורון ענה כי הם יקבלו שכר ע"פ תנאי משרד החינוך. בשיחה לא התנה מר יוחנן דורון את תשלום השכר לפי תנאי משרד החינוך בתנאי כלשהוא.

      18. התובעים נחקרו בעניין זה:

          מר יצחק בטיטו:

          "ש. הגעת לראיון אצל הרב עמר.

          ת. נכון הראיון התקיים בעתיד. בבית היתומים לא במשרדי עתיד, אלא בבית ספר שהיה קיים. זו הייתה שנה ראשונה של בית הספר. לפני כן היה משהו אחר עם עתיד.

          ש. העד שהיה לפניך מר וולנדברג אמר שהבית ספר היה קיים שנה לפני.

          ת. אך המתכונת עכשיו הייתה חדשה. אמרתי לו שנעשה חוזה, כי לא בטלתי את החוזה עם דוד ושלמה. שאלתי אותו זה תקן רגיל הכול מסודר, העבודה קבועה? הוא אמר הכול יהיה מסודר לפי הדרגה שלך וותק כמו משרד החינוך, סיכמנו בעל פה, אחרי זה היה הכנס ברשת החינוך עם חנן דורון מטעמכם, מסמך לא קיבלתי ממנו.

          ש. היה לך הסכם חתום ובאת למקום חדש שבקשו ממך להצטרף בעל פה ואתה הצטרפת.

          ת. דיברתי עם חזיזה ואמרתי לו אני עובד במקום מסודר, כולם אמרו לי, כל מי שדיברתי אתו אמר הכול יהיה מסודר לפי תקן וותק, אבל לא קיבלתי שום דבר מסודר. לא חתמתי באותו רגע על חוזה עם עתיד" (פרו' ע' 11 ש' 32, ע' 12 ש' 1-11).

          מר יעקב שמעוני:

          ש. האם רק יומיים לפני, כמה זמן לפני פנה עמר.

          ת. ... התקשרתי לרב עמר והכול היה בסדר שאלתי אותו מה התנאים, אמר תנאים של משרד החינוך לפי וותק, דרגות שלושים ש"ש. זה הוא אמר לי יום לפני תחילת שנת הלימודים ..." (פרו' ע' 17 ש' 27-32, ע' 18 ש' 1-2)(דגש שלי ש.ש.)

      19. יש להבחין ביו וותק ודרגה לפי משרד החינוך לבין כלל תנאי משרד החינוך ולא היינו הך הם. אין מחלוקת כי התובעים קיבלו את שכרם לפי נספח א' ו-ב' לתביעה דהיינו וותק ודרגה שנקבעו במשרד החינוך. אך האם יש בכך לגרוף את כלל תנאי משרד החינוך?

      20. התובע נחקר לגבי פעולותיו לאחר שקיבל את התלוש של חודש אוקטובר בו צויין מפורש " שעות אפקטיבי" וגם הסך של 45 ₪. התובע טען במפורש כי פנה מיד למנהל ולמנהלן. לגרסתו עוד מספר מורים התלוננו. התשובה של מר יוסף אמר ומר וולדנברג הייתה כי מדובר בחבלי לידה ובסוף הנתבעת תשלם רטרו' ויופיע תקן.

          "ש. כשקבלת תלוש שכר ראשון ראית שזה לא מה שהיה אמור להיות משולם.

          ת. נכון. פניתי למר יוסף עמר המנהל, פנינו לוולדנברג, מנהלן שם. כולנו באנו, אני, שמעוני אחרי זה באנו והתלוננו, למה השעות כאלה. התשובה הייתה תמיד אנחנו בחיתולים זה יסתדר. דורון שלח אימיילים שזה חבלי לידה, תחכו נשלם רטרו', יופיע תקן. תחכו. לא אמרו מתי ישלמו רטרו'" (פרו' ע' 13 ש' 29-32).(דגש שלי ש.ש.)

           

      21. לא למותר לציין כי בתלוש כתוב שעות "אפקטיבי" ולא "אפקטיביות" וגם בכך יש להטעות.

      22. התובעים הגיש תכתובות המאששות את טענתם כי אכן היה סיכום בינם לבין הנתבעת לתשלום שכר ע"פ תנאי משרד החינוך כלהלן.

      23. כך בנספח ג' לכתב התביעה מציג התובע מכתב שנשלח ממנהל בית הספר יוסף אמר אשר מאשר את הסיכום עם מנכ"ל רשת עתיד ועם מנהל הבקרה והפיקוח ד"ר יוחנן דורון כי מיד לאחר העברת התקציב ממשרד החינוך ישולם שכר המורים ע"פ כל תנאי משרד החינוך וכי הפרשי השכר מתחילת השנה ישולמו רטרואקטיבית. וכלשון המכתב עצמו:

           

           

           

           

      24. מכתב זה אינו עולה בקנה אחד עם נוסח ההסכם עליו החתימו את התובעים. במכתב מצויין מפורשות: "שכר המורים ישולם לפי דרגה, גמולים, ותק וכל התנאים והחופשות כמקובל לגבי מורי משרד החינוך"(דגש שלי ש.ש.)

      25. מנכ"ל הרשת מכותב ולא יצא מכתב הכחשה או הסתייגות למכתב זה.

      26. בתצהירו ציין גם התובע יצחק שמעוני כי מר יוסף אמר טען שרשת עתיד הינה רשת ארצית מסודרת אשר משלמת ע"פ תנאי משרד החינוך. לדבריו:

          "ש. כשדיברת עם עמר והוא מסר לך את הפרטים, בקשת לקבל איזשהו מסמך בכתב? חוזה? תוכנית?

          ת. הסתמכתי על המילה שלו והתחלתי יום אחרי זה ללמד. בדקתי באינטרנט שבאמת רשת עתיד זו רשת מבוססת ורצינית ועל סמך זה החלטתי... זה היה אחד השיקולים שלי ללמד בעתיד" (פרו' עמ' 18 ש' 3-6).

          "במהלך חודש ספטמבר חתמנו על חוזה אשר היה ריק מתוספות מלבד סכום הש"ש .ולהפתעתי התברר לי כשקיבלתי את משכורת חודש ספטמבר כי קיבלנו שכר ע"פ 45 ₪ לשעה בלבד ללא תנאים סוציאליים, מחינו בתוקף על התנהלות הנתבעת אשר הבטיחה להסדיר את תנאי עבודותינו בהתאם לתנאי שכר עובדי הוראה."

          גם בעניין זה נחקר התובע:

          "ש. בסעיף 11 כתבת שכאשר קבלת את התלוש גילית להפתעתך ששולם לך לפי 45 לשעה.

          ת. נכון.

          ש. מתי קבלת את התלוש הראשון.

          ת. לא זוכר חודשיים או יותר אחרי זה אבל ראיתי בבנק.

          ש. מה עשית כשראית את התוצאה העגומה?

          ת. הלכנו למנהל עמר. הוא שלח מייל לעתיד וביקש לטפל בזה. ואז הגיע מייל בסעיף 14" (פרו' ע' 20 ש' 3-8).

           

      27. התובעים החלו לעבוד בטרם הוחתמו על ההסכם וגם כשחתמו לדבריהם רק מס' השעות מולא.

      28. גרסה זו של התובעים לא נסתרה ולא הובא מי שיעיד כדי לאשש את טענת הנתבעים כי סוכם עם המורים על שכר שאינו בהתאם לתנאי משרד החינוך באופן זמני או קבוע . הנתבעת בחרה להעיד מטעמה עדים אשר לא היה להם בזמן אמת כל קשר לעניינים העובדתיים הקשורים בתיק כאשר באופן תמוה לא הוזמן מר יוחנן דורון אשר היווה בר הסמכא בכל נושא הבטחת התשלום למורים.

          "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה...". (ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו פורסם בנבו, 12/09/91).

      29. בנסיבות אלו גרסת התובעים לפיה החלו לעבוד על סמך ידיעה שתנאיהם כתנאי משרד החינוך, לא נסתרה ולא הופרכה. גם לא הופרכה גרסתם כי זה מה שהיה ב"נוהלי הרשת".

      30. זאת ועוד מר וולדנברג מנהלן בית הספר עתיד שנחקר בסוגיה זו טען במפורש כי מר יוחנן דורון התחייב על שכר של עובדי הוראה למורים התובעים, כדבריו:

          "ש. מרשת עתיד מי היה? ת. יוחנן דורון. ש. באותה פגישה דובר על השכר של עובדי הוראה בבית הספר, מה מתחייבים להם. ת. המורים אמרו שיש לנו עבודה ואנחנו עוזבים, איך נקבל את השכר, אנחנו רוצים לדעת כי לא נעזוב מקום עבודה. אז יוחנן אמר להם לפי הדירוג שלכם תקבלו לפי משרד החינוך נוהג תקבלו" (פרו' עמ' 24 ש' 29-31 עמ' 25 ש' 1-2) (דגש שלי ש.ש.).

          "ש. אתה נשאלה וענית בתחילת השנה, עוד לפני תחילת השנה, סכמו עם המורים שיקבלו שכר לפי משרד החינוך. ת. לפי הדירוג כדי שלא יעזבו את מקום עבודה. ש. יש סיכום לכאורה, ופתאום מגיע הסכם חדש, למה שיחתמו על הסכם חדש. ת. הם היו בטוחים שההסכם הוא.. מה שעניין זה הספרות של הכסף. ש. יש הבטחה שהשכר שלהם ישולם ע"פ משרד החינוך. ת. כנראה שלא אני יודע שיוסף אמר דיבר עם יוחנן דורון ואמר לו שבשלב זה הם לא יקבלו אחרי זה הם יקבלו. ש. מתי הם יקבלו. ת. לא זוכר. ש. אתה היית עד לשיחה. ת. כן הייתי במשרד. זה היה אחרי החגים או אחרי חנוכה. אני זוכר שהוא אמר את זה" (פרו' ע' 31 ש' 14-25) (דגש שלי ש.ש.).

      31. עדותו של מר וולדנברג מחזקת שתי נקודות בעדות התובעים, האחת שהם חשבו שההסכם נותן להם את תנאי משרד החינוך עת חתמו והשניה שאכן זה מה שהובטח טרם תחילת העבודה להם עת ציינו במפורש שהם עוזבים עבודה אחרת מסודרת .

      32. גרסתם של התובעים מקבלת חיזוק בנספח ב' בתצהיר התובעים שם מנחה ד"ר יוחנן דורון את מנהלי בתי הספר ליטול מהמורים את נתוני הוותק והדרגה האישיים.

          חיזוק בבנספח ג' לתצהיר התובעים שם בנייר רשמי מרשת עתיד נכתב כי שכרם של המורים ישולם ע"פ דרגה וותק, כולל הפרשים מתחילת שנת הלימודים.

          וחיזוק בנספח ד' בתצהיר התובעים שם כותב ומודיע ד"ר יוחנן דורון כי ע"פ הוראתו של גד לזר ישולם שכרם של המורים ע"פ דרגה וותק רטרואקטיבית.

          וגם בנספח ה' בו מטיל ד"ר יוחנן דורון על מנהלי בית הספר את האחריות לעיכוב התשלומים למורים.

      33. מדובר בתכתובות ומסמכים מזמן אמת אשר יש להם משקל יתר.

      34. פס"ד סע"ש 36098-11-12 חיים בן חמו נ' סוכת דוד (פורסם בנבו 20/01/15) קובע כי את תנאי העסקתם של מורים במוסדות המוכש"ר, וכך נפסק שם:

          "אשר לתנאי העבודה להם היה זכאי התובע, ביה"ד דן בשאלה האם התובע זכאי, נוכח הלכת בוסי, לתנאי שכר כשל עובד הוראה במוסדות החינוך הרשמיים. בהקשר זה צוין כי בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) נקבעו קריטריונים להכרה במוסד חינוך, כמוסד מוכר שאינו רשמי. התנאים להכרה במוסדות חינוך כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים, נקבעו בתקנה 3(א) לתקנות, ובין היתר נקבע בתקנה 3(א)(6) כי מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים. בעניין בוסי נקבע כי תקנה 3(א)(6) קובעת תנאי מכללא בחוזה עבודה של מורה במוסד מוכר לתשלום משכורות העובדים לפי השיעורים והכללים הנהוגים במשרד החינוך." (דגש שלי ש.ש.).

      35. גרסתם העובדתית של התובעים לא נסתרה וחזקה על מורים ותיקים אשר עבדו במוסד קודם בתנאי משרד החינוך, כי לא יעזבו את מקום עבודתם לולא הובטח להם להתאים את שכרם לתנאי עבודתם הקודמים ולתנאי משרד החינוך.

      36. נוכח העובדות והפסיקה וחרף נוסח ההסכם עליו חתמו ובנסיבות שנחתם הכל כמפורט לעיל , זכאים התובעים להפרשי שכר בין מה ששולם להם בפועל לבין מה שהיו זכאים לו כדין ועל פי הכללים הנהוגים במשרד החינוך. זאת לתקופה החל מ 01/09/2011 ועד ל 01/03/2012.

           

          עילת הפחתת שעות במהלך שנת הלימודים.

      37. בנוגע לצמצום משרתם של המורים באמצע שנת הלימודים והחל מתאריך 01/03/2012, כבר נקבע בהלכת בוסי כי מוסדות המוכש"ר כוללים מערכת דינים המסדירה את הקמתם ואת דרכי פעולתם ומנגנון הפיקוח עליהן, וכחלק מתקצובם אשר מקורו בתקציבי המדינה ולכן חלים עליו עיקרי הצדק הטבעי ונורמות המשפט המנהלי והציבורי. בית דין הארצי הנכבד בפסק דין 6326-10-12 מחמוד אנואר סנקרוט נ' המכללה הארצית בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: עניין סנקרט) קבע כי קיצוץ משרתו של עובד הוראה באופן משמעותי כמוה כפיטורין, וכלשון פסק הדין:

          "לעניין שאלת נסיבות סיום ההעסקה של המערער, ביה"ד נדרש לשאלה האם יש לראות בסירוב המערער לחזור לעבוד התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המזכה בפיצויי פיטורים בלבד, או פיטורים העשויים לזכות בפיצוי נוסף כתוצאה מהפרת התקנון. ביה"ד קבע כי השינוי תנאי העבודה של המערער באופן כה משמעותי – ירידה ממשרה מלאה ל-8 שעות שבועיות, שקול לפיטורים, ואלה צריכים להיעשות עד חודש מאי של שנת הלימודים. עוד נקבע כי אין כל בסיס לטענה שהמערער התפטר. הוא לא הודיע על התפטרות, ולא ניתן להסיק מהתנהגותו על כוונה להתפטר. למערער הוצעה הצעה של מערכת מצומצמת בת 8 שעות. משדחה הצעה זו, לא הוצעה לו הצעה אחרת. זהו מהלך של פיטורים, ולא התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה." (דגש שלי ש.ש.).

      38. אין חולק כי בפיטורי מורה יש להודיע למורה עד לתאריך 31.05 באותה השנה על הכוונה לפטרו או לצמצמם את משרתו לקראת השנה הבאה. הנתבעת שלחה מכתב בתאריך 29/05/2012 לתובעים בנוגע להפסקת עבודתם לקראת השנה הבאה וזו מדיניות אשר פועלת ברשת באופן קבוע (עדות הגב' ציפי גרומן פרו' ע' 27 ש' 21-25).

      39. על כן נראה כי פעולתה של הרשת ,במהלך השנה , לצמצם את משרתם של המורים מר יצחק בטיטו מ 30 ש"ש ל 13 בלבד ושל מר יצחק שמעוני מ 30 ש"ש ל 19 בלבד, הנה פעולה אסורה העומדת בניגוד לפסיקה לעיל. נוכח הפסיקה כמוה כפיטורים.

      40. לטענת הנתבעת צמצום הש"ש בוצע כדי לעמוד בתקצוב אשר אושר לבית הספר ואשר הותאם למספר התלמידים אשר למדו בבית הספר באותה התקופה. אולם הנתבעת לא הציגה את הסכמתם של התובעים לצמצום משרתם או פניה מסודרת בכתב מראש אליהם. הוכח כי צמצום המשרה בוצע באופן שרירותי ושלא בתום לב וללא אסמכתא חוקית לעשות כן. האמירה הכללית בהסכם, על "שינויים מעת לעת על פי צרכי הרשת" אינה מקנה לגיטימיות לאופן בו התנהלה הנתבעת ,מיידית ושרירותית ולשיעור הצמצום בלמעלה ממחצית השעות!

      41. משכך ולנוכח האמור לעיל ועניין סנקרוט זכאים התובעים להשלמת משכורתם על פי היקף משרתם 30 ש"ש כפי שסוכם עימם בתחילת שנת הלימודים.

           

          תשלום ע"פ שעות אפקטיביות

      42. לטענת הנתבעים בהסכמי העבודה אשר נחתמו עם התובעים צוין התעריף "לשעה אפקטיבית" בלבד מבלי להתחייב להיקף המשרה. הסכם העבודה מציין כי היקף העבודה המשוער יעמוד על כ – 30 שעות שבועיות אפקטיביות ולא שעות תקן.

      43. התובעים טוענים כי סוכם עם נציגי הנתבעת על 30 ש"ש לחודש ובשעות תקן בהתאם לתנאי משרד החינוך. בהסכם עצמו נכתב כך: "3. היקף העסקת מרצה במכללות /בתי ספר .....מוסכם כי היקף העבודה של העובד יהיה נתון לשינויים מעת לעת על פי צרכי הרשת 3.1 מוסכם כי המרצה יועסק בהיקף משתנה בחודש על פי תוכנית הלימודים והנושאים להם יועד. מוסכם כי העובד יועסק בהיקף של כ-30 שעות שבועיות" (דגש שלי ש.ש.)

      44. לא כתוב "שעות אפקטיביות" ולא כתוב כי צרכי הרשת משמעותם הפחתת המשרה לפחות מחצי. מכל מקום על פי הפסיקה לעיל נפל פגם מהותי ומעוול בסעיף זה. התובעים היו רשאים להניח כי יעבדו ויקבלו לפי 30 שעות בכל שנת הלימודים.

      45. הופרכה טענתה של הנתבעת להסכמת התובעים לעבודה בשעות אפקטיביות ובתעריף של 45 ₪ לשעה. זאת אף על פי תלושי השכר.

      46. תלושי השכר אשר הציגו התובעים מצביעים כי התשלום עבור שעת הוראה ליצחק בטיטו מגיעה לסך של כ 92 ₪ לשעה ברוטו ולמר יעקב שמעוני לסך של כ 98 ₪ לשעה וזאת בהתאם לעבודה בתנאי משרד החינוך. לא מתקבל על הדעת כי מורה אשר נקרא אל הנתבעת כדי להקים בית ספר חדש יסכים מרצונו לפגוע בשכרו בצורה משמעותית כל כך עד כדי צמצום של למעלה מ - 50% משכרו לשעה.

      47. מבדיקת דוחות הנוכחות עולה כי המורים שהו בבית הספר לפחות 25 ש"ש מידי שבוע בימים א-ה ועוד כ 3 שעות מידי יום שישי, סה"כ 28 ש"ש לכל הפחות. בתקנון שירות עובדי הוראה כתוב:

          "מחנך כיתה בבית ספר על יסודי מקבלים 3 שעות מחנך, נוסף על תקן השעות הקבוע במערכת השיעורים של אותה כיתה". (הלשכה לתנאי שירות עו"ה, תקנון שירות סעיף 6.11.1).

          ועל כן ניתן להניח כי התובעים שהיו גם מחנכים שהו לפחות 28 ש"ש אם לא 31 ש"ש מידי שבוע. התובעים נחקרו על כך ועמדו על דעתם שעבדו את השעות בפועל. (ע' 19 ש' 1-19).

      48. הנתבעת לא הציגה רישום שעות עבודה חתום ע"י המורים וסיכום השעות שהגישה איננו ברור כלל ועיקר (נספחים 3 ו-4 לתצהירי הנתבעת) מדובר בדוחות מחשב שלא ידוע מי הפיקם ועל סמך מה לרבות טבלת הממוצעים. דווקא מתלושי השכר שצירפה הנתבעת עולה כי יש חודשים בהם עבדו התובעים או מי מהם 189 שעות וכד' דהיינו יותר ממשרה מלאה ויותר מ186 שעות. (לדוגמא תלוש נוב' 2011).

      49. על פי כללי העסקת מורים בחטיבה עליונה שלא ברפורמת עוז לתמורה, הם אינם מחויבים בניהול שעון נוכחות ועל הבעלות להוכיח את העדרם של המורים במידה והייתה.

      50. בשנת 2011-2012 לא הייתה הנתבעת ברפורמת עוז לתמורה וממילא לא היו חייבים המורים בהחתמת שעון נוכחות. לכן כל עוד לא הוכח אחרת לא נסתרה גרסתם של התובעים כי מילאו את מכסת שעות ההוראה שנקבעה להם. (פרו' ע' 30 ש' 7-8)

      51. אם ובמידה והנתבעת חפצה לסכם עם המורים תשלום נמוך עבור "שעות אפקטיביות" בלבד היה עליה להדגיש את דבר היותן "שעות אפקטיביות" במפורש בחוזה המוסדר ובאופן ברור לכתחילה. היה עליה לעשות כן בכתב במפורש טרם תחילת עבודת התובעים ולא לאחר תחילת שנת הלימודים תוך כדי איום כי לא תשולם להם משכורת ספטמבר במידה ולא יחתמו על החוזה. (פרו' ע' 26 ש' 12-18). זאת לא נעשה.

      52. מאחר והנתבעת לא כתבה בהסכם שעות "אפקטיביות" עולה כי גם הנתבעת לא נתנה משקל כלשהו לנוסח ההסכם שהיא עצמה לא חתומה עליו.לא הוגש מטעם הנתבעת עותק חתום על ידה.

      53. הנתבעת לא הרימה את נטל הראיה כי אכן סיכמה עם המורים שכר אשר נמוך משמעותית ממה שקיבלו בעבר ושונה מהנהוג במשרד החינוך. התובעים טענו כי משבצת זו כלל לא מולאה עת חתמו וכי רק משבצת השעות מולאה עת חתמו. על כן מתקבלת טענתם של התובעים אותה הוכיחו כי סוכם עימם שכר בהתאם לתנאי עובדי הוראה וב30 שעות תקן מלאות.

      54. התובעים לאחר קבלת התלוש התריעו מיד וכתבו ולא ישנו על זכויותיהם.

      55. משכך זכאים התובעים להפרשי שכר בין מה ששולם להם בפועל לבין מה שהיו זכאים לו כדין בגים 30 שעות עבודה בתקן.

           

          חוו"ד מומחה בדבר הפרשי שכר, גמל וקרן השתלמות

      56. התובעים צירפו לתביעתם את חוות דעתו של ד"ר תמיר לוי בנוגע להפסדי השכר אשר נגרמו לשני התובעים כל אחד בנפרד . חוות דעת אשר לא נסתרה. הנתבעת טענה בסיכומיה כי חוות דעתו מבוססת על השערות חסרות בסיס והנחות שגויות.

      57. ד"ר לוי נחקר על חוות הדעת. חוות הדעת הניחה כי לתובעים זכויות של מורה בהתאם למשרד החינוך(ע'8 ש' 16,17 ע' 9 ש' 25-26). כן הניח המומחה 30 שעות עבודה( ע' 12 ש' 12-15). שתי הנחות עובדתיות אלו הוכחו ע"י התובעים ועל כן בסיס חוות הדעת עובדתית נכון.

      58. על פניו נראה כי אכן נפלה טעות בחוות דעתו של ד"ר לוי בחישוב גמול השתלמות ובחישוב הזכאות להפרשות בקופת גמל "גל".

      59. מר לוי אישר גם כי לתובעים שולמו הבראה ביגוד ונסיעות (ע' 16 ש'11-23 ,30-32) .

      60. עוד הוא מציין כי :" ש. חוות הדעת שלך הסתמכה בחלקים על נתוני הנתבעת.

          ת אין לי מחלוקת אתכם על קצובת הנסיעה, זה אותם סכומים. אין מחלוקת. גם כתוב בעמ' 5. שהנחתי כי התשלום בגין נסיעות בוצע בצורה נכונה. אם שולם להם יותר הם צריכים להחזיר. אני לא יוצר מחלוקות. מה שבסדר אנו לא חולקים על זה.

          ש. יש רכיבים שאתה לא בדקת אותם אלא הסתמכת על חישובי הנתבעת.

          ת .כתוב שהנחתי שהתשלום שבוצע על ידי הנתבעת בוצע כראוי. לא חולק על זה.

          ש. אם היית בודק ומוצא ששולם יותר מדי היית מציין זאת.

          ת ברור. כן. "(ע'17 ש' 1-5) (דגש שלי ש.ש.)

      61. על כן נתייחס לטעון התייחסות אך אין בכך כדי לבטל את חוות הדעת במרביתה ועיקרה. על כן יש לקבל את חוות הדעת של ד"ר לוי למעט חישוב קופות גמל וקרן השתלמות כמפורט מטה.

      62. הנתבעת לא סתרה את חוות דעתו אף לא בחקירה נגדית, ולא הביאה מומחה מטעמה.

           

          מן הכלל – כמפורט לעיל אל הפרט והחישובים הספציפיים כמפורט להלן:

          תובע 1 – יצחק בטיטו

          הפרשי שכר

      63. טען התובע כי הסכום אשר שולם לו בכל תקופת עבודתו עמד על סך 72,499 ₪ וכי ואם הייתה משולמת משכורתו בהתאם לתנאי השכר שסוכמו עמו הייתה אמורה לעמוד משכורתו ע"ס 157,975 ₪, בדיקתנו העלתה כי משכורתו אמורה הייתה להיות 153,367 ₪.

      64. לטענת הנתבעים חוות דעתו של ד"ר לוי יצאה מנקודת הנחה כי יש לחשב את זכאותם של התובעים לפי 30 שעות תקן וכי התובעים לא ביצעו מעולם עבודה על בסיס 30 שעות תקן וכי הנתבעת לא הבטיחה להם העסקה ב 30 שעות וכי ע"פ הנתונים שהציגה עמד ממוצע שעות התקן של התובעים על 23.3 למר שמעוני ו 23.8 למר בטיטו, ובכל מקרה לא קיבלו התובעים אישור לעבוד מעל 100% משרה ואשר על כן אינם זכאים לקבל תשלום עבור עבודתם מעל 100% משרה בכל מקרה אלא בהתאם להיקף עבודתם.

      65. בנסיבות העובדתיות שפרטנו לעיל נמצא כי אכן סוכם עם התובעים על היקף משרה של 30 ש"ש ובתנאי עובדי הוראה וכי על הנתבעים אין אלא להלין על עצמם על אופן התנהלותם.

      66. ועל כן זכאי התובע 1 להפרש שכר בסך 80,868 ₪ על הנתבעת לשלם סכום זה.

           

          קרן פנסיה ופיצויי פיטורים, גמל

      67. התובע טוען להפרשים בגין חוסר בהפרשות החודשים בהם לא הופרש כלל ובגין הפרשי השכר בחודשים שכן הופרש ע"י הנתבעת. הנתבעת לא הצליחה להפריך את טענות התובע וע"כ זכאי התובע להפרשים בגין תגמולים בסך 7638 ₪ ובגין הפרש פיצויים בסך 8190 ₪.על הנתבעת לשלם סכומים אלה.

      68. באשר לתביעה בגין שתי קופות הגמל (גל והילה) , חקירת המומחה העלתה אי דיוקים בחישוב ועל כן תביעה זו נדחית.

           

           

          קרן השתלמות

      69. התובע טוען להפרשי קרן השתלמות שהרי לא הפרישה הנתבעת בכל תקופת עבודתו של התובע בטענה שלא חתמו על הטפסים לטענת התובע אין כל בסיס לטענה זו ולא הייתה סיבה שלא לצרף את התובעים לקרן השתלמות. הנתבעת טוענת כי בהתאם להוראת משרד החינוך על התובעים היה לבצע רישום בעצמם ולא הנתבעת כמעסיקה וכי לא התקבל לידי הנתבעת אישור גביה מהקרן וע"כ אין זה מחובתה של הנתבעת לדאוג להפרשות לקרן השתלמות. אכן במקרה זה הצדק עם הנתבעים . על פי תנאי שכר עובדי הוראה על עובד הוראה להמציא למעסיק אישור על פתיחת קרן השתלמות פעילה להפרשות ובמידה ולא המציא למעסיק אישור זה אין חובה על המעסיק להפריש לקרן השתלמות.

      70. על כן תביעתו של התובע להפרשי קרן השתלמות נדחית.

           

          דמי הבראה

      71. חוות הדעת כוללת את דמי ההבראה, ואינה מתייחסת אליהם בנפרד.המומחה אישר כי הרכיב שולם.על כן התביעה נדחית.

           

          ביגוד, נסיעות

      72. הביגוד אינו משולם לאחר סיום יחסי עבודה ועל כן נדחית תביעה זו . המומחה אישר כי נסיעות שולמו .תביעה לרכיבים אלו נדחית.

           

           

          תובע 2 – יעקב שמעוני

          הפרשי שכר

      73. טען התובע כי הסכום אשר שולם לו בכל תקופת עבודתו עמד על סך 80,765 ₪ וכי ואם היה משולמת משכורתו בהתאם לתנאי השכר שסוכמו עמו הייתה אמורה לעמוד משכורתו ע"ס 158,761 ₪. לטענת הנתבעים חוות דעתו של ד"ר לוי יצאה מנקודת הנחה כי יש לחשב את זכאותם של התובעים לפי 30 שעות תקן וכי התובעים לא ביצעו מעולם עבודה על בסיס 30 שעות תקן וכי הנתבעת לא הבטיחה להם העסקה ב 30 שעות וכי ע"פ הנתונים שהציגה עמד ממוצע שעות התקן של התובעים על 23.3 למר שמעוני ו 23.8 למר בטיטו, ובכל מקרה לא קיבלו התובעים אישור לעבוד מעל 100% משרה ואשר על כן אינם זכאים לקבל תשלום עבור עבודתם מעל 100% משרה בכל מקרה אלא בהתאם להיקף עבודתם.

      74. בנסיבות העובדתיות לעיל נמצא כי אכן סוכם עם התובעים על היקף משרה של 30 ש"ש ובתנאי עובדי הוראה וכי על הנתבעים אין אלא להלין על עצמם נוכח התנהלותם, ועל כן תשלם הנתבעת הפרשי שכר בסך 77,996 ₪.

           

          קרן פנסיה ופיצויי פיטורים ,גמל

      75. התובע טוען להפרשים בגין חוסר בהפרשות לחודשים בהם בהם לא הופרש כלל ובגין הפרשי השכר בחודשים שכן הופרש ע"י הנתבעת. הנתבעת לא הצליחה להפריך את טענות התובע וע"כ זכאי התובע להפרשים בגין תגמולים בסך 4869 ₪ ובגין הפרש פיצויים 6693 ₪.על הנתבעת לשלם סכומים אלה.

      76. באשר לתביעה בגין שתי קופות הגמל (גל והילה) , חקירת המומחה העלתה אי דיוקים בחישוב ועל כן תביעה זו נדחית.

           

          קרן השתלמות

      77. התובע טוען להפרשי קרן השתלמות שהרי לא הפרישה הנתבעת בכל תקופת עבודתו של התובע בטענה שלא חתמו על הטפסים לטענת התובע אין כל בסיס לטענה זו ולא הייתה סיבה שלא לצרף את התובעים לקרן השתלמות. הנתבעת טוענת כי בהתאם להוראת משרד החינוך על התובעים היה לבצע בעצמם ולא הנתבעת כמעסיקה וכי לא התקבלה בידי הנתבעת אישור גביה מהקרן וע"כ אין זה מחובתה של הנתבעת לדאוג להפרשות לקרן השתלמות. אכן במקרה זה הצדק עם הנתבעים .על פי תנאי שכר עובדי הוראה על עובד הוראה להמציא למעסיק אישור על פתיחת קרן השתלמות פעילה להפרשות ובמידה ולא המציא למעסיק אישור זה אין חובה על המעסיק להפריש לקרן השתלמות.

      78. על כן תביעתו של התובע להפרשי קרן השתלמות נדחית.

           

          דמי הבראה

      79. חוות הדעת כוללת את דמי ההבראה, ואינה מתייחסת אליהם בנפרד.המומחה אישר כי הרכיב שולם.על כן התביעה נדחית.

          ביגוד, נסיעות

      80. הביגוד אינו משולם לאחר סיום יחסי עבודה ועל כן נדחית תביעה זו . המומחה אישר כי נסיעות שולמו .תביעה לרכיבים אלו נדחית.

           

          הזכות לפיצויים ולפיצוי הלנה על פיצוי פיטורים

      81. אין חולק למעשה על כך שהתובעים פוטרו ועל זכאותם לפיצויי פיטורין.המחלוקות שעלו מכתבי הטענות נגעו לשאלה מהו התחשיב הנכון לפיצויי הפיטורין וכן שאלת הלנת הפיצויים.

      82. התובע יטען כי על סך תשלומי הפיצויים צריך לשאת פיצויי הלנה.

      83. בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 נקבע:

          יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם; פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:

          (1)שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם – הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו;

          (2)שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

           

          82.נראה כי המחלוקת ביחס לגובה השכר הייתה אמיתית והתבססה על מה שהנתבעת ראתה

          כ"הסכם". משכך אין מקום לפסוק תשלומי הלנה . לא נעלם נעינינו כי ההפרשים בהם

          הכירה התובעת (פרו' עמ' 32 ש' 8-12 )לא שולמו עדיין לתובעים, אולם בנסיבות מכלול ההליך

          די בהפרשי הצמדה וריבית.

           

          מענק יובל

          83.טענת הנתבעת בגין אי זכאותו של מר שמעוני למענק יובל מתקבלת בהתאם לכתוב בדוח

          נתוני העסקה מתאריך 11/2010 כי זכאותו של מר שמעוני למענק יובל עומדת על 20 שנה

          בלבד ולכל היותר עמדה זכאותו בשנת 2012 על 22 שנה בלבד.

           

          84. על כן תביעת התובע למענק יובל נדחית.

           

          האם רשאית הנתבעת להתלות את שכרם של התובעים והיקף משרתם במס' התלמידים ו/או בתקציב משרד החינוך.

          84. הנתבעת טענה כי בהסכם עם התובעים ,בעל פה הוסכם כי עליהם לגייס תלמידים לבית הספר

          ומשלא עשו כן רשאית הייתה לצמצם משרתם או לפגוע בשכרם. כך גם ביחס לתקצוב משרד

          החינוך .טענה זו מוטב לולא נטענה משנטענה.

          85. ראשית בהסכם עצמו בסעיף 7 בהתחייבות המרצה אין מילה וחצי מילה על גיוס תלמידים.

          משכך לא עיגנה הנתבעת דרישה לכאורית זו בכתב.(כבר ציינו כי הסכם זה לאו הסכם הוא

          נוכח פגמיו).

          86. גם לו היה הסכם מותלה כגון זה , לא היה תקף.שכן אין זה מתפקידו של מורה לגייס

          תלמידים. תפקידו ללמד את מי שכבר נרשם כתלמיד בבית ספר.

          87. מבחינת המורה הוא מכין שיעור ונמצא את השעות בפועל בין אם יושב בכיתה תלמיד אחד

          או עשרים ולכן אין זה מעלה או מוריד את שכרו. על כן טענה זו מופרכת.

          88. התמורה בגין עבודתו צריכה להיות משולמת לו ללא קשר למקור הכספי ממנו ניזון בית הספר.

          יתר על כן ממסמכי הנתבעת שצורפו לתצהיר גב' קדוש עולה כי גם לאחר הכרזת הסכסוך לא הותנה התשלום בגיוס התלמידים. התובעים הסכימו להשתדל בעניין ועל פי המסמך(נספח 3 לתצהיר הנתבעת) :"סוכם כי ארגון המורים יבדוק השלמת שעות פרופסיונליות כבר לשנה זו ומתחייב לתת 20 שעות לשנה הבאה.

          המורים התחייבו כי יעשה מאמץ להחזיר ילדים לבית ספר ולגייס תלמידים חדשים"(דגש שלי ש.ש.) דהיינו "יעשה מאמץ" ותו לא-בדיעבד, לא כתנאי מתלה לכתחילה ואף לא כתנאי מתלה בדיעבד .לא כתנאי לשכר ואפילו לא כתנאי לשעות הפרופסיונליות שארגון המורים נידב.

          89. על כן הטענה כי גובה שכרם היה תלוי או מותנה בגיוס תלמידים או בתקצוב משרד החינוך

          נדחית מכל וכל.

           

           

          סוף דבר

          90. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים את הסכומים המפורטים בסעיפים השונים בפסק הדין לעיל

          בכל רכיב ורכיב. התביעות להשתלמות , גמל, ביגוד הבראה ונסיעות ומענק יובל נדחו. התביעה

          להלנה נדחתה.

          סך הכל תשלם הנתבעת למר בטיטו סך של 96,696 ₪.

          סך הכל תשלם הנתבעת למר שמעוני סך של 89,558 ₪.

          הסכומים ישולמו תוך 30 יום אם לא ישולמו הסכומים במועד יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום

          מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

          91. כמו כן תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובעים בסך 10,000₪ .סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא

          ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

           

          ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ז, (25 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

           

          החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

           

                 

          נציג ציבור עובדים גב' פרימק		נציג ציבור מעסיקים מר שחף		שרה שדיאור, שופטת