צים פיננסים בע"מ נ' ביסט יועצים בע"מ

כללי:

1. השאלה אשר עומדת בפני במחלוקת הינה האם יש לחייב את הנתבעת בגין שני שיקים שהגיעו לידיה של התובעת.

   לצורך זאת יש לבחון האם השיקים הוצאו מידיה של הנתבעת כדין, האם נעשתה הסבה כדין לטובת התובעת, האם התובעת בגדר אוחזת כשורה והאם יש באישור הטלפוני הנטען כדי להכשיר פעולת הניכיון שביצעה התובעת.

    

2. התובעת הגישה בקשות לביצוע שטרות (שיקים) כנגד הנתבעת.

   האחת, בתיק הוצל"פ שמספרו 15000127, שיק מבנק לאומי שמספרו 5000127 על סך של 37,500₪ שמועד פירעונו 25.02.15. תיק זה נפתח כנגד הנתבעת כחייבת מס' 1 בתיק וכנגד עאמר אבו תאיה (להלן : "עאמר") כחייב מס' 2 בתיק.

   השנייה, בתיק הוצל"פ שמספרו 515080-05-15, שיק מבנק לאומי על סך של 37,500 ₪ שמועד פירעונו 25.03.15. תיק זה נפתח נגד הנתבעת, עאמר, חברת פלג מתכות ומסחר בע"מ (להלן : "חב' פלג") ועלי מוסא.

    

3. ביום 6.2.17 התנהל דיון הוכחות בתיק.

   מטעם התובעת העיד מר דני סויסה – מנכ"ל התובעת והגב' חן לוי.

   מטעם הנתבעת העיד מר פהד אסכנדר (מנהל של הנתבעת).

   הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

   נוכח מהותו של תיק זה, הנתבעת הגישה סיכומיה תחילה ועל כן אתייחס לטענות הצדדים בהתאם.

    

    

    

    

   טענות הנתבעת: 

    

4. לטענת הנתבעת השיקים נשוא ההליך נגנבו ממשרדה על ידי לקוח של הנתבעת בשם וופיק עבד אלחמיד (להלן : "וופיק"). הנתבעת הכינה את השיקים ע"ס של 37,500 ₪ כל אחד כשהם חתומים וכוללים את הסכומים הנקובים בהם. השיקים הושארו במגירה והוכנו לצורך תשלום ללקוח הנתבעת.

    

5. וופיק הודה בפני הנתבעת שגנב את השיקים ומסר לנתבעת שני שיקים חדשים במקום אלו שגנב שמועד פירעונם קודם למועד פירעון השיקים נשוא ההליך. דא עקא, שיקים אלו לא כובדו. משכך, הנתבעת ביטלה את השיקים נשוא ההליך.

    

6. וופיק העביר את השיקים לידי מר עאמר והאחרון העביר אותם לידי התובעת.

    

7. מנהל הנתבעת, מר אסכנדר, אישר טלפונית לנציגת התובעת, הגב' חן לוי, את עסקת הניכיון שעה שהזדהה בשם אשתו, הגב' ערין אסכנדר, מהטעם שהיה שרוי תחת לחצים ואיומים מאת משפחת פשע מהצפון ושיחה שהתנהלה עמו קודם לשיחה בה ניתן האישור.

    

8. לטענתו, בוצעו עמו 2 שיחות עם נציגת התובעת - הגב' חן לוי. בראשונה סירב לאשר את העסקה. בשיחה השנייה אישר את השיקים אבל זאת לאחר שעאמר התקשר אליו לאחר השיחה הראשונה ודרש ממנו בלשון מאיימת לאשר את השיקים ועסקת הניכיון ולהזדהות בשם אשתו ערין אכסנדר (להלן: "ערין")שהינה הדירקטור והמורשה מטעם הנתבעת, כפי שמופיע ברשם החברות.

    

9. הגב' חן לוי הייתה מודעת לכך כי מי שדיבר איתה לא הייתה ערין ועל כן לא הייתה הרשאה לאישור שניתן לביצוע פעולת הניכיון.

    

10. בפועל, הנתבעת לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים.

     

11. בסיכומיה ולאור עדותה של הגב' חן לוי בחקירתה הנגדית, טוענת הנתבעת שהתובעת אינה בגדר אוחזת כשורה משום שקיבלה לידיה שיק לא תקין והסבה את השיק בעצמה.

     

    טענות התובעת:  

     

12. הנתבעת לא הוכיחה את טענת הגניבה ולא הרימה את הנטל המוטל לפתחה להוכיח טענה זו.

     

13. התובעת אוחזת כשורה בשיקים, לרבות מתן ערך ותום לב.

     

14. הנתבעת קיבלה תמורה מלאה בעד השיקים ואישרה לתובעת לבצע פעולת ניכיון.

     

15. לתובעת היתה הרשאה מאת מר עאמר להסב את השיקים ולמלא את הפרטים החסרים בשיקים.

     

16. ביום 08.01.15 קיבלה התובעת ממר עמאר שני שיקים המשוכים מחשבון הנתבעת. נוכח העובדה כי השיקים היו "פתוחים" – ללא שם נפרע, נציגת התובעת, הגב' חן לוי יצרה קשר טלפוני עם הנתבעת שאישרה את פעולת ניכיון השיקים.

     

17. לאחר קבלת האישור כאמור, מילאה הגב' חן לוי את השיקים בהוראתו הישירה של עמאר, כתבה את שם המוטב, חתמה חתימת היסב בשמו של מר עאמר ובכך הושלמה עסקת הניכיון.

     

18. מר אסכנדר הזדהה בטלפון תחת השם "ערין" במקום בשמו והוליך את נציגת התובעת שולל במחשבה כי הינה מדברת עם "ערין", בעוד שבפועל לא היה כך הדבר.

     

19. הנתבעת ידעה כי השיקים יופקדו לחשבון התובעת ואישרה זאת.

     

    דיון והכרעה:

     

    מערכת היחסים שבין הצדדים:

     

20. בשלב הראשון ולצורך בירור המחלוקת יש לבחון את טיב היחסים שבין הצדדים והאם עסקינן בצדדים קרובים או בצדדים רחוקים כהגדרת מונחים אלו בדיני השטרות. מדובר בשיקים שהגיעו לידיו של מר עאמר ככל הנראה ממר וופיק שהוסבו על ידי מר עאמר, בדרך זו או אחרת אליה אתייחס בהמשך, והועברו לחזקת התובעת. משכך, אין המדובר בצדדים קרובים לעסקה.

     

    שטר שלא הוצא:

     

21. לטענת הנתבעת השיקים נגנבו ממשרדיה ע"י וופיק שהודה בגניבה ואף מסר לנתבעת 2 שיקים כנגד השיקים שגנב למועד מוקדם מהשיקים נשוא ההליך.

     

22. מר אסכנדר פירט בתצהירו את השתלשלות האירועים שהביאו לגניבת השיקים ממשרדי הנתבעת. במסגרת חקירתו הנגדית נשאל מר אסכנדר בעניין והשיב:

     

    "ש. איך קיבל וופיק את השיקים.

    ת. גנב אותם ממשרדי על השולחן שלי, זה מצוין בתצהיר, חד משמעית, שנגנבו אותו רגע, לא ידעתי. נודע לי" (ר' עמ' 26 ש' 13-16 לפרוטוקול).

     

23. מעדותו של מר אסכנדר עולה שוופיק היה לקוח שלו מתוקף תפקידו כרו"ח (ר' עמ' 27 ש' 23-24 לפרוטוקול).

     

24. כן עולה מתצהירו ועדותו של מר אסכנדר כי וופיק מסר לו שני שיקים על אותם הסכומים שמועד פרעונם קודם למועד פרעון השיקים נשוא ההליך ואלו צורפו לתצהירו של מר אסכנדר (ר' נספח 4). שיק אחד לא כובד מהטעם שאין כיסוי מספיק ובהתאם שיק שני כלל לא הופקד.

     

25. התובעת מעלה שתי תהיות בעניין הגניבה. הראשונה, שלא הוגשה תלונה במשטרה מצדו של מר אסכנדר או מטעם הנתבעת כנגד וופיק.

    השנייה, מדוע יש לקבל שיקים חלופיים ממי שידוע כזה שגנב ממנה שיקים.

     

26. מר אסכנדר השיב תשובה דומה לשתי שאלות אלו באומרו:

     

    "בוא נראה אותך מתמודד עם פושעים כדי לעבור את המסוכה ולפתור את הבעיה, גם קבלת השיקים היתה בזיעה וטרחה. זה לא שבא אלי ביוזמתו, בצורה נינוחה ונתן שיקים והתנצל שגנב את השיקים" (ר' עמ' 28 ש' 1-2 לפרוטוקול).

     

27. מר אסכנדר ציין בתצהירו כי ופיק ועאמר ניצלו אותו עת היה שרוי בתקופה קשה של איומים וסחיטה מצד עבריינים ממשפחת אבו כליב שהובילו להגשת תלונה והגשת כתב אישום (ר' נספח 5 לתצהירו של מר אסכנדר). לדבריו של מר אסכנדר, האיומים והסחיטה אינם קשורים לשיקים אך ההתנהלות עם השיקים נשוא ההליך הוסיפו לאיומים (ר' עמ' 26 ש' 23 לפרוטוקול).

28. בע"א 195/68 קהא נ' בנק י' ל' פויטונגר בע"מ (פורסם בנבו), נקבע:

     

    " אני סבור כי מסמך לא-שלם שכלל לא הוצא, אינו יוצר כל זכויות ואם מסמך כזה מגיע לידי אוחז כלשהו, לרבות אוחז כשורה, לאחר שהוא הושלם וסוחר ללא סמכות, אין האוחז יכול להיפרע על-פיו מהאדם שהיה חתום עליו, וזאת, למרות הזכות העדיפה המוקנית לאוחז כשורה בסעיף 19(ב) לפקודת השטרות והחזקה החלוטה הניתנת לו על-ידי סעיף 20(ב) שבה."

     

    ר' בנוסף תא (מרכז) 53873-10-13 רפאל כהן נ' משתלת הכפר הירוק בע''מ (פורסם בנבו)

    וע"א 9/71 דוד נ' בנק לייצוא בע"מ (פורסם בנבו).

     

29. בספרם של יצחק יערי ודורון תמיר "דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט" מהדורה שלישית, נקבע בעניין זה:

     

    "מסמך לא שלם שכלל לא הוצא (במשמעות מונח זה בסעיף 1 לפקודת השטרות) אינו יוצר כל זכויות, ואם מסמך כזה מגיע לידי אוחז כלשהו, לרבות אוחז כשורה, לאחר שהוא הושלם וסוחר ללא סמכות, אין האוחז יכול להיפרע על פיו מהאדם שהיה חתום עליו, וזאת למרות הזכות העדיפה המוקנית לאוחז כשורה בסעיף 19 (ב) לפקודת השטרות והחזקה החלוטה הניתנת לו בסעיף 20 (ב). הכלל הוא שעל פיו הסיכון שהמסמך יושלם ויועבר לאוחז כשורה מוטל על מי שמוציא תחת ידיו מסמך לא שלם אינו קיים מקום שבו מדובר במסמך לא שלם שכלל לא הוצא. מסירת פנקס שיקים לפלוני למטרה מוגבלת שלא כללה לקיחת השיקים ולקיחת השיקים ללא רשות, אין לראותה כהוצאת השיקים כמסמכים סחירים." (ר' עמ' 92).

     

     

     

30. בספרו של יואל זוסמן "דיני שטרות" מהדורה שישית, נקבע:

     

    "אך למעשה אין כאן סתירה, אלא אם יוכיח הנתבע את הגניבה – שהוכחתה מוטלת עליו בהתאם לסעיף 20 לפקודה – יידחה בית המשפט את התביעה, אף אם הוגשה על ידי אוחז כשורה" (שם בעמ' 107).

     

31. לאחר שהתרשמתי מעדותו של מר אסכנדר ולאור הראויות אשר הובאו בפני (השיקים שניתנו כנגד השיקים שנגנבו), הגעתי למסקנה כי לצורך הליך זה שבפני ומבלי שנשמעה עדותו של מר וופיק, אמינה בעיני עדותו של מר אסכנדר בכל הנוגע לנסיבות גניבת השיקים.

    עסקינן בעדות ברורה ועקבית שלא מצאתי בה סתירות מצדו של מר אסכנדר.

     

32. לא מצאתי לנכון ליתן משקל לכך שמר וופיק לא התייצב למתן עדות מטעמה של הנתבעת ואף שמר אסכנדר נמצא עמו מדי פעם בקשר. מר אסכנדר הבהיר באופן חד משמעי בעדותו כי לא היתה לו ברירה אלא לשתף פעולה ולהביא את הפרשה לסיומה (ר' עמ' 28 ש' 18 לפרוטוקול). כן, אין באפשרותו לזמן את וופיק למתן עדות מאחר ואין לו קשר עמו ומר וופיק אינו משתף פעולה כפי שסבורה התובעת והאחרון אך השתחרר מהכלא, דבר אשר מלמדנו על דרכיו (ר' עמ' 26 ש' 25 לפרוטוקול).

     

33. התרשמתי מעדותו של מר אסכנדר ותחושותיו בנוגע לאיומים והסחיטה בהם היה שרוי באותה תקופה והשיקים נשוא ההליך שאך הוסיפו לכך, כי מדובר בעדות כנה.

     

34. על אף זאת שהשיקים היו מיועדים לתשלום ללקוח של הנתבעת, האופן בו הוצאו השיקים מידי הנתבעת מעלה תהיות קשות לגבי תוקפם של השיקים.

    מאחר והצדדים לא התייחסו באופן מפורש לסוגיה זו בסיכומיהם, איני רואה לנכון לקבוע מסמרות בעניין זה.

     

    הליך הסבת השיקים ממר עאמר לתובעת:

     

35. הגב' חן לוי, נציגת התובעת בפעולת הניכיון, העידה לעניין השיקים שהגיעו לידיה והפעולות שביצעה, כדלהלן:

     

    "ש. מציג לעיונך את שני השיקים - תאשרי שזה כתב ידך.

    ת. מעיינת ומשיבה, כן.

    ש. תאשרי שהכיתוב מאחור גם כתב ידך.

    ת. מעיינת ומשיבה, כן.

    ש. תאשרי לי שעאמר הביא את השיקים לא היה רשום שם הנפרע.

    את כתבת את זה שם.

    ת. כן.

    ש. את גם הוספת את החותמת הערבות על גבי השיק.

    ת. ברור. כן צריך להיות ערב לשיקים".

    ש. אם את הוספת את החותמת, למה לא החתמת אותו על ערבות, לא רואים שיש חתימה.

    ת. אולי לא היה לידי אותו רגע. לפעמים קורה שלקוח משאיר שיקים ומתקשרת לאשר אותם בינתיים הולך, ואני אחרי שאני שולחת אותם להפקדה." (ר' עמ' 21 ש' 25 ואילך לפרוטוקול)

     

    מעדותה של הגב' חן לוי עולה כי היא קיבלה לידיה את השיקים ללא שם מוטב והיא זו אשר חתמה את חתימת ההיסב של מר עאמר בגב השיק.

     

36. עדותה זו של הגב' חן לוי (שלא הגישה תצהיר עדות ראשית) הפתיעה אף את התובעת כך שלאחר הדיון הגישה בקשה לצרף ראיה – תצהיר מטעמו של מר עאמר. בית המשפט דחה את הבקשה מהטעמים המפורטים בהחלטה מיום 24.2.17.

     

37. למרות שהתובעת חזרה אחר האמור מספר רב של פעמים בסיכומיה, התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שהיתה הרשאה מצדו של מר עאמר שהגב' חן לוי תסב בשמו את השיקים לטובתה.

     

38. סע' 30 לפקודת השטרות שכותרתו "סיחור מהו" קובע:

     

    "משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר – השטר מסוחר"

     

39. סע' 31 לפקודת השטרות שכותרתו "היסב בר תוקף מהו צריך" קובע:

     

    "היסב עושה סיחור אם נתמלאו בו תנאים אלה:

    (1) צריך שיהא כתוב על השטר גופו וחתום בידי המסב; חתימתו של המסב על השטר, היא בלבד ללא תוספת מילים, דיה"

     

40. בעניינו אנו, מר עאמר לא הסב בחתימתו את השיקים לטובת המשיבה ועל כן לא ניתן לראות בהתנהלותם של מר עאמר והגב' חן לוי כסיחור בר תוקף של השיקים ממר עאמר לתובעת.

     

41. לאור המפורט לעיל, די באמור כי להביא לדחייתה של התביעה.

     

    אחיזה כשורה:

     

42. סעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע:

     

    "(א)אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

    (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

    (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

    (ב)ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות.

    (ג)אוחז, בין בעד ערך ובין שלא בעד ערך, שזכות קנינו בשטר הגיעה לו מכוח אוחז כשורה ושאיננו שותף לשום רמאות או אי חוקיות הפוגעות בשטר, יש לו כל הזכויות אשר לאותו אוחז כשורה כלפי הקבל וכלפי כל הצדדים לשטר שקדמו לאותו אוחז.

     

    שטר שלם ותקין:

     

43. בספרו של יואל זוסמן "דיני שטרות" מהדורה שישית, נאמר:

     

    "כאן נשאלת השאלה: אם ידע הנסב שהמסמך הוצא כשאינו שלם, והוא הושלם לאחר מכן על ידי אד הצדדים הקודמים לו, היכול הוא להיות אוחז כשורה? נראה הדבר, שלא, שכן על משום מה יהא דינו שונה מדין אדם שהשלים את המסמך בעצמו, או מדין אדם אשר בנוכחותו הושלם המסמך והוא נטל אותו? גם על זה האחרון, שנטל את המסמך במעמד השלמתו, אין אומרים כי נטלו "לאחר השלמתו" כאמור בסע' 19 לפקודה.

    אמנם מי שנטל שטר שהושלם בנוכחותו, ממש קודם לסיחור, וכן מי שנוטל שטר שלם אבל יודע שהמסמך לא היה שלם כאשר הוצא, שניהם נוטלים שטר שלם, ואינם נפסלים כאוחזים כשורה מפאת חוסר שלמות המסמך. הם נפסלים על שום שידוע להם שהמסמך לא היה שלם במקורו. הוצאת מסמך לא שלם, היא כשהיא לעצמה, חורגת ממסגרת העסקאות המקובלות ואין זו דרכו של סוחר איתן ומבוסס לעשות כך. משום כך, הנוטל את המסמך אינו נוהג בתום לב." (שם בעמ' 266-267).

     

44. כפי שצוין לעיל, הגב' חן לוי, שהינה נציגת התובעת בפעולת הניכיון, העידה כי קיבלה את השיקים ללא שם מוטב והיא זו אשר השלימה פרט זה בשיק ואף היא זו אשר חתמה את שמו של מר עאמר בגב השיקים כחתימת הסב.

     

45. לאור האמור לעיל, התובעת אינה עומדת בתנאי הראשון של אחיזה כשורה מאחר ולא קיבלה לידיה שיק שלם ותקין לפי מראהו.

     

46. זאת ועוד, טענת הנתבעת כי לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים לא נסתרה.

    הנתבעת הציגה אישורים כי קיבלה לידיה שני שיקים בגין אותם הסכומים שמועד פירעון של 5 ימים לפני השיקים נשוא התובענה. שיק ראשון הופקד בבנק וחולל מהטעם ש"אין כיסוי מספיק". בשלב זה מר אסכנדר העיד כי לא ראה טעם להפקיד את השיק השני (ר' נספח 4 לתצהירו של מר אכסנדר).

    עדותו זו של מר אסכנדר לא נסתרה ונחזתה בעיני כאמינה.

    משכך, הנני מקבל את טענת הנתבעת כי לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים.

     

47. ברעא 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו), נקבע:

     

    " אציע אפוא לחבריי לבטל את הלכת גויסקי, כך שמי שאינו אוחז כשורה בשטר לא יוכל להתגבר על הגנה של כשלון תמורה של המושך או העושה".

     

48. בת.א. (ת"א) 68618/04 דב שטייבאום נ' מוסיוף אריה (פורסם בנבו) נקבע:

     

    "על מנת לזכות בעדיפות שטרית, חרף פגם שנפל בזכות הקנין של צד קודם בשטר, על האוחז להיות במעמד של "אוחז כשורה" ( סעיף 37(2) לפקודה). אם יוכיח הנתבע, כי נפל פגם בזכות קניינו של הנפרע, יועבר הנטל אל התובע להוכיח כי הינו "אוחז כשורה" ורק במידה ויעמוד בנטל זה, יזכה בתביעתו. (ראה: רע"א 6553/97 אפריים חגאי נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פד נב (2) 345)."

     

49. לאור המפורט לעיל, התובעת לא עמדה בנטל שעבר לפתחה להוכיח כי הינה בגדר אוחזת כשורה וביכולתה להתגבר על טענת כישלון התמורה המלא של הנתבעת.

     

    ההרשאה הטלפונית:

     

50. התובעת מוסיפה וטוענת שקיבלה הרשאה מאת הנתבעת לבצע את פעולה הניכיון ובכך יש כדי להתגבר על כל צורך באחיזה כשורה.

     

51. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה כי גם דין טענה זו להידחות.

     

52. למרות שהשיחה הטלפונית בין נציגת התובעת הגב' חן לוי למר אסכנדר לא נערכה כדין מבחינת פקודת הראיות, אין מחלוקת בין הצדדים לעניין קיומה ותוכנה של שיחה זו.

     

53. הצדדים גם אינם חלוקים על כך שהשיחה התנהלה בין נציגת התובעת, הגב' חן לוי, למר אסכנדר עצמו ולא בין נציגת הנתבעת לגב' ערין אסכנדר.

     

54. בהתאם לדו"ח רשם חברות שצורף לתצהירו של מר אסכנדר, הגב' ערין אסכנדר רשומה ברשם החברות כדירקטור היחיד של הנתבעת. מר אסכנדר רשום כבעלים.

     

55. בהתאם לתצהירו של מר אסכנדר, אך לאשתו ערין זכות החתימה והיא זו שמופיעה ברשם החברות.

     

56. הגב' לוי הוסיפה והעידה כי הינה מאמתת את הנותנים עם –הפרטים השיק או נתונים בבי. די. אי. (ר' עמ' 17 ש' 30 לפרוטוקול).

     

57. באופן תמוה הזדהה מר אסכנדר בשיחה הטלפונית שהוצגה בפני בית המשפט בשם ערין ואף מסר את מספר תעודת הזיהוי שלה.

     

     

58. הגב' חן לוי השיבה לשאלת בית המשפט בענין זה בדברים הבאים:

     

    "שאלת בימ"ש: איך את יודעת שאת מדברת עם בעלים וערין לא בעלים.

    ת. אני מקישה, יש בבי. די.אי. בעלים, דירקטור, מנהל – לזה אני מתייחסת שלו יש את הסמכות" (ר' עמ' 21 ש' 23-24 לפרוטוקול).

     

59. כמו כן, הגב' חן לוי לא ידעה אם דיברה עם גבר או אישה (ר' עמ' 21 ש' 8 לפרוטוקול)

     

60. מהאמור עולה כי לצורך קבלת האישור לפעולת הניכיון היתה צריכה התובעת דווקא את פרטיה של ערין ולא היה די במסירת פרטיו של מר אסכנדר עצמו.

     

61. האמור מקבל משנה תוקף מבקשה למתן ערבות אישית שנשלחה לנתבעת עם צילום של השיקים נשוא ההליך ללא שם המוטב שמופנה דווקא לגב' ערין (ר' נספח 7 לתצהירו של מר אסכנדר).

    ניתן אך להסיק שבקשה זו לערבות אישית נשלחה קודם לביצוע פעולת הניכיון והוספת שמו של המוטב והחתימה של הגב' חן לוי בשמו של מר עאמר לסיחור השיקים בגב השיקים.

     

62. אי לכך, נאלץ מר אסכנדר בשיחה להציג עצמו בשם ערין ולמסור את פרטיה והאמור מתיישב גם גרסתו ועדותו לכך שקודם לשיחה שהוצגה בפני בית המשפט היתה שיחה בינו לבין הגב' חן לוי בה לא אישר את פעולת הניכיון שלאחריה קיבל שיחה ממר עאמר כי עליו לאשר את השיקים ולהזדהות בשם ערין (כפי שמופיע בבי. די. אי וכפי שהופיע בבדיקתה של הגב' חן לוי לצורך קבלת האישור לפעולת הניכיון).

     

63. הגב' חן לוי נשאלה מספר פעמים במהלך עדותה אם זכורה לה השיחה הראשונה בינה לבין מר אסכנדר והשיבה פעם אחר פעם כי אינה זוכרת שיחה שכזו. יש ליתן הדעת לכך שהגב' חן לוי לא הכחישה באופן מוחלט שיחה שכזו, אלא אך טענה שאינה זוכרת.

     

64. זאת ועוד, מאחר ואין בשיחה שהוצגה בפני בית המשפט כל התייחסות לכך שנשלחה לנתבעת בקשה למתן ערבות אישית מטעמה של ערין, די בכך כדי להניח שהיתה שיחה קודמת בין הצדדים, טרם מילאה הגב' חן לוי את הפרטים החסרים בשיקים, שבעקבותיה נשלחה הבקשה למתן ערבות אישית.

     

65. הגב' חן לוי לא זכרה אם מר עאמר היה נוכח לידה במעמד ביצוע השיחה עם מר אסכנדר. רק לאחר שנשאלה על כך מספר פעמים השיבה: "יכול להיות שהיה לידי, לא רוצה לומר, כי איני זוכרת בבירור. זה משהו לפני שנתיים, אם היית שואל משהו לפני שבוע הייתי זוכרת" (ר' עמ' 23 ש' 7-8 לפרוטוקול).

     

66. דא עקא, ביום זה חתם מר עאמר על טופס "קבלת שקים לנכיון מס' 7999" (צורף כנספח ג' לתצהירו של מר סויסה).

    דהיינו, ביום זה היה מר עאמר במשרדי הנתבעת וקיבל מאת הגב' חן לוי קבלה וחתם עליה.

     

67. לאור כל המפורט לעיל, התרשמתי כי הגב' חן לוי מתחמקת במתן תשובותיה ובעשותה כן הינה מגלה טפח ומכסה טפחיים.

     

68. אי לכך ובהתאם לזאת, הנני מקבל את גרסתו של מר אסכנדר לפיה קודם לשיחה שהציגה התובעת היתה שיחה מוקדמת בינו לבין נציגת התובעת, הגב' חן לוי, בה סירב מר אסכנדר לאשר את פעולת הניכיון. לאחריה הגיעה שיחה ממר עאמר בה התבקש, בלשון עדינה, לאשר את השיקים ולהזדהות בשם ערין ורק אחר כך ומתוך פחד ולחץ עשה כן ואישר את פעולת הניכיון בשמה של ערין.

     

69. אסיים בכך שהאמור אינו מהווה הרשאה מתקבלת על הדעת והדין לביצוע פעולת ניכיון.

     

    סוף דבר:

     

70. הנתבעת עמדה בנטל שמוטל לפתחה ושכנעה את בית המשפט שהשיקים הוצאו מידיה בדרך של גניבה.

     

71. התובעת לא עמדה בנטל שמוטל לפתחה להוכיח שסיחור השיק מידיו של מר עאמר לידיה בוצע כדין.

     

72. הנתבעת עמדה בנטל שמוטל לפתחה והוכיחה שהנתבעת אינה בגדר אוחזת כשורה ושהיא לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים נשוא ההליך.

     

73. הנתבעת עמדה בנטל שמוטל לפתחה והוכיחה כי נפל דופי באופן בו הציגה התובעת את התנהלות הצדדים במהלך פעולת הניכיון והאישור הטלפוני שהציגה התובעת.

     

74. לסיכומם של דברים, התביעות נדחות בזאת ותיקי ההוצל"פ ייסגרו בהתאם.

     

75. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 9,000₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.

    במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     

76. השיקים נשוא ההליך שסומנו כת' 1 יצולמו ע"י המזכירות והעתק ייסרק לתיק בימ"ש במסגרת ת' 1. השיקים המקוריים יוחזרו לידי הנתבעת תוך 60 ימים מהיום באמצעות ב"כ או מיופה כוח מטעמה.

     

     

    זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי מרכז – לוד.

     

     

    ניתן היום, י"א תמוז תשע"ז, 05 יולי 2017, בהעדר הצדדים.