הד נ' קפלר ואח'

בפני תביעה לפינוי מושכר – בית מגורים הנמצא ברחוב אלונים 1ד' ברמת גן, הידוע כחלק מחלקה 541 בגוש 6205 (להלן: "המושכר" ו/או "הבית").

רקע וטענות הצדדים

1.התובע הינו מי שזכאי להירשם כבעליו של המושכר ביחד עם הגב' יסמין הד, מכוח ירושת אמו המנוחה.

2.הנתבעים שכרו מאת התובע את המושכר בהסכם שכירות חופשית.

3.טוען התובע כי הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים ביום 29/05/13 (להלן: "הסכם השכירות") לפיו הושכר הבית לנתבעים לתקופה של 24 חודשים שסיומה ביום 09/06/15 (להלן: "תקופת השכירות") ואשר על פיו ניתנה לנתבעים גם הזכות להאריך את תקופת השכירות בשלוש תקופות שכירות בנות 12 חודשים כל אחת (להלן: "תקופת האופציה"), פקע, לאחר שהנתבעים מימשו את תקופת האופציה בשנתיים הראשונות בלבד, ולא בשנה השלישית.

4.מנגד טוענים הנתבעים כי מימשו את תקופת האופציה כדין ואשר על כן כי עומדת להם הזכות להחזיק במושכר עד יום 09/06/18; ולמעלה מכך כי על פי נספח להסכם השכירות שנחתם בינם לבין התובע, הוסכם כי הבית יושכר להם עד שיימכר וכי במידה ויימכר, הם יקבלו התראה בת 60 יום בה לפינויו.

ראיות הצדדים

5. מטעם התובע העיד הוא עצמו ומטעם הנתבעים העיד הנתבע 2. הצדדים הגישו לתימוכין את הסכם השכירות, הודעה על מימוש האופציה וכן נספח להסכם השכירות. עוד צירפו העתק התכתבויות שהוחלפו ביניהם.

6.בעדותם חזרו הצדדים על טענותיהם כאמור לעיל.

דיון והכרעה

7.עיון בסעיף 5.2 להסכם השכירות מעלה את לשונו לפיה:

"ניתנת בזאת לשוכר הזכות (אופציה) להאריך את השכירות, ל- 3 (שלוש) תקופות שכירות נוספות בנות 12 (שניים עשר) חודשים שתחילתה בתום תקופת השכירות הראשונה (להלן: "תקופת האופציה"), וזאת בכפוף למתן הודעה בכתב שתינתן למשכיר 90 (תשעים) יום לפחות לפני תום תקופת השכירות הראשונה, ולא יאוחר מיום 10.03.2015 ובכפוף לכך שהשוכר לא ביצע במהלך תקופת השכירות הראשונה יותר משתי פעמים הפרות שאינן יסודיות ואשר הוא תיקנן לאחר שנדרש לעשות כן על ידי המשכיר בכתב.

שכר הדירה לתקופת האופציה יקבע במעמד זה."

8.עולה אפוא מלשון הסעיף כי השוכרים יכולים היו להודיע לא יאוחר מיום 10/03/15 על רצונם לממש את תקופת האופציה שהוגדרה, כחטיבה אחת, לשלוש שנים.

9.עיון בנספח 2 לכתב ההגנה שעניינו: "מימוש זכות האופציה" (להלן: "הודעת המימוש") מעלה כי ביום 4/3/15 הודיעו הנתבעים לתובע בכתב כי:

"1. בהתאם לחוזה השכירות שנחתם בתאריך 29.5.13 בנכס ברחוב אלונים 1 דירה 4 רמת גן, אנו השוכרים מעוניינים לממש את תקופת האופציה לפי סעיף 5.2. לחוזה.

2. דמי השכירות החדשים הינם בסך 8,008 ₪ כפי עלייתם בין שנת השכירות הראשונה לשנייה.

3. למכתב זה מצורפים 12 שיקים בסך 8,008 (שמונה אלף ושמונה שקלים חדשים).

4.השיקים שניתנו לחודשים יולי ואוגוסט אשר נמצאים בידך, לכן אנו מצרפים את ההפרש."

10.עולה אפוא מהודעת המימוש כי הנתבעים מילאו אחר הוראת סעיף 5.2 להסכם השכירות ומימשו את זכותם להמשיך ולשכור את הבית בתקופת האופציה.

11.ודוק: הגם שלשון סעיף 5.2 הנ"ל מתייחסת לשלוש תקופות אופציה בנות שנה אחת כל אחת, הרי שאת הזכות לממשה, מתנה הסעיף בהודעה אחת שתינתן עד יום 10/3/15.

12.אמת, יתכן כי כפי טענת התובע, יש לקרוא את הוראת סעיף 5.2 הנ"ל ביחד עם הוראת סעיף 5.3 להסכם השכירות הקובעת כי:

"על תקופת האופציה תחולנה כל הוראות הסכם שכירות זה, בשינויים המחויבים לפי העניין, ובכל מקום בו נאמר "תקופת השכירות" תהיה הכוונה ל- "תקופת האופציה".."

מקרא סעיף 5.2 לאור האמור ילמד כי נוסחו, בשינויים המחויבים קובע כי:

"ניתנת בזאת לשוכר הזכות (אופציה) להאריך את השכירות ל- 3 (שלוש) תקופות שכירות נוספות בנות 12 (שנים עשר) חודשים שתחילתה בתום תקופת האופציה הראשונה.. וזאת בכפוף למתן הודעה בכתב שתינתן למשכיר 90 (תשעים) יום לפחות לפני תום תקופת האופציה הראשונה..".

עם זאת בפועל לא ניתנה על ידי הנתבעים הודעת מימוש נוספת, לאחר ההודעה מיום 4/3/15, והגם שמאז שניתנה, חלפה גם שנת השכירות הרביעית (ולשיטת התובע: תקופת האופציה השניה), לא טען הוא במהלכה כנגד הנתבעים כל טענה ובכלל כך לא טען כי האופציה אינה בתוקף וכי הסכם השכירות פקע. ללמדך כי אף הצדדים הבינו את זכות האופציה שניתנה לנתבעים כזכות למימוש בחטיבה אחת.

אוסיף בהקשר זה כי בוודאי מבחינת הנתבעים אין המדובר במהלך חריג, כטענת ב"כ התובע לפני, שכן כשוכרים, מובן רצונם בשכירת הבית לתקופה ארוכה ככל האפשר, המעניקה להם יציבות וודאות.

13.על האמור יש להוסיף כי בעת מימוש תקופת האופציה חתמו הצדדים על נספח להסכם השכירות (נספח ג' לכתב ההגנה) על פיו:

"נספח זה מהווה חלק בלתי נפרד מחוזה השכירות לעיל.

הצדדים מסכימים כי הנכס יושכר לתקופה נוספת החל מתאריך 10-6-15 ועד למכירתו. מוסכם כי המשכיר ייתן לשוכר התראה של 60 יום לפינוי הנכס. מוסכם כי שכר הדירה יעמוד על סך של 8,500 ₪ לחודש. שאר תנאי הסכם השכירות בפרט לעניין הביטחונות לא משתנים".

14.הגם שאני מסכימה כי ספק אם הנתבעים עצמם התחייבו בנספח זה להמשיך ולשכור את הבית, עד קץ הדורות, היה וזה לא יימכר, והגם שסביר להניח כי כיוונו להסכים על כך שבמידה והבית יימכר, יהא עליהם לפנות אותו בהתראה של 60 יום, אין בו בנספח זה להסכם כדי לקצר את תקופת השכירות כהגדרתה בסעיף 5.2 להסכם השכירות, אלא במקרה של מכירה.

15.הצדדים אינם חלוקים כי הבית לא נמכר. משכך אין להתחייבות הנתבעים בנספח זה להסכם רלוונטיות להכרעה הנדרשת על ידי.

16.בהינתן פרשנותי את הסכם השכירות ובכללה הקביעה כי תקופת האופציה מומשה על ידי הנתבעים בחטיבה אחת באמצעות הודעת המימוש; בהינתן כי אף התובע לא טען כנגד הנתבעים בשנת השכירות הרביעית (אותה תקופת אופציה שניה כהגדרתו) כי הסכם השכירות פקע, ולא דרש את פינויים ומכאן קביעתי כי אף התובע הבין את תקופת האופציה כתקופה שניתנה כחטיבה אחת; ובהינתן כי לא נטען על ידי התובע כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות; אני קובעת כי הסכם השכירות יפקע ביום 9/6/18 וכי עד למועד זה זכאים הנתבעים להחזיק במושכר.

17.לא למותר להוסיף בהקשר זה כי מובן שאין בעובדה לפיה מצא התובע דרך להפיק מן המושכר רווח משמעותי גבוה יותר, כדי להביא לסיום התקשרותו עם הנתבעים.

סוף דבר

18.הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים הוארך עד יום 9/6/18.

19.על הנתבעים לפנות את המושכר עד למועד זה ולהשיבו לתובע כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך להם או למי מטעמם.

20.התביעה נדחית.

21.התובע ישלם לנתבעים הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק פסק הדין כחוק.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ז, 16 יולי 2017, בהעדר הצדדים.