בפתח הכרעת הדין אני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירה של "נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול", אשר יוחסה לו בסעיף ב(2) לכתב האישום ומהעבירה של נהיגה בקלות ראש אשר יוחסה לו בסעיף ב(4) לכתב האישום ולהרשיעו ביתר העבירות אשר יוחסו לו שעניינן נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף וללא רישיון נהיגה תקף (פקיעה עד 6 חודשים).
1.כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם בתיק זה ייחס לו ארבע עבירות; עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול – עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970, נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (בכתב האישום צויין בטעות הצו בדבר התעבורה יהודה ושומרון).
2.על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 21.2.15 סמוך לשעה 02:20 נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 8179918 בשדרות המגינים בחיפה ונעצר על ידי שוטרים לביקורת. הנאשם נהג כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים, כך שבבדיקת נשיפה אשר נערכה לו נמצא בגופו אלכוהול בריכוז של 860 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף. כמו כן הנאשם נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה אינו בתוקף מתאריך 08/14 וללא ביטוח.
3.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ובתוצאות בדיקת הנשיפה.
במאמר מוסגר אציין כי היה ניסיון בין הצדדים לסיים את התיק בהסדר טיעון ואף הוגש כתב אישום מתוקן, אלא שהצדדים חזרו בהם מעניין זה.
4.מטעם המאשימה העיד רס"ב דוד מזרחי. כמו כן הוגשו, בין היתר, דו"חות פעולה, מזכרים, דו"ח עיכוב הנאשם, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, הודעת נהג תחת אזהרה, דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף, פלטים של בדיקת שכרות לנאשם, פלט בלון, פלט כיול ובדיקה עצמית בתחילת המשמרת ובסיומה ותעודת עובד ציבור בדבר תקינות מכשיר הינשוף.
מטעם ההגנה העיד הנאשם.
דיון והכרעה
5.לאחר שעיינתי בחומר הראיות ולאחר ששמעתי את עדי התביעה ואת הנאשם, התרשמתי מהופעתם בפניי ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא ניתן לקבוע, מעל לכל ספק סביר, ביחס לעבירה של נהיגה בשכרות (וכפועל יוצא מכך ביחס לעבירה של נהיגה בקלות ראש), כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעבר לכל ספק סביר וכי בדיקת הנשיפה בוצעה כראוי ותוך הקפדה על כלל התנאים המקדמיים לבדיקה.
6.למעשה, סוגיה אחת מהותית עומדת לחובתה של המאשימה בכל הנוגע לבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם, שעה שאין מחלוקת כי בפרק זמן של חמש דקות, עובר לבדיקת הנשיפה, ניגש הנאשם לשירותים, שם לטענתו, בעדותו לפניי, עישן סיגריה ולאחר מכן, שב להמשיך בבדיקה.
גרסתו זו של הנאשם לא נסתרה על ידי המאשימה והעד היחיד שהעיד מטעמה, רס"ב דוד מזרחי, לא יכול היה לשלול את הטענה כי הנאשם ניגש לשירותים לבדו.
7.אחת הדרישות המקדמיות לבדיקת נשיפה עליה נדרשים השוטרים להקפיד היא, כי הנאשם לא ישתה, לא יאכל ולא יקיא במשך 15 דקות בטרם הבדיקה וגם, כי לא יעשן לפחות 5 דקות לפני הבדיקה.
נדמה כי על עובדה זו אין מחלוקת בין הצדדים. כמו גם אין מחלוקת על כך שאם תנאים אלה לא מקויימים, הרי שעסקינן בבדיקה שלא ניתן לבסס עליה תוצאות אמינות מעל לכל ספק סביר.
8.בענייננו, מהראיות עולה כי כל זמן שהנאשם היה בהשגחת השוטרים הוא לא אכל, לא שתה לא הקיא ולא עישן. אלא, שלגבי אותו פרק זמן שבו ביקר הנאשם בשירותים, הוא לא היה בהשגחתו של איש, כך שגרסתו כי עישן שם, נותרה ללא כל ראיה סותרת.
כאן יודגש, למען הסר ספק, כי מפלטי הינשוף וכפי שאישר רס"ב מזרחי, הביקור של הנאשם בשירותים נערך בפרק הזמן שבין השעה 03:22 (תחילת הבדיקה "הלא תקינה") לבין השעה 03:27 (מועד תחילת הבדיקה "התקינה", הכוונה לבדיקה עם הממצאים) קרי, בין שתי הבדיקות חלפו חמש דקות אשר במהלכן יכול היה הנאשם לעשן סיגריה, כטענתו.
9.כאן יובהר כי מהראיות עולה כי הנאשם אישר בעת שנעצר על ידי השוטרים כי שתה אלכוהול (2 כוסות וודקה) וכי נדף מפיו ריח של אלכוהול, אלא שבאותה נשימה, לא ניתן להתעלם מבדיקת המאפיינים שהיתה תקינה לחלוטין, עובדה שלכאורה אינה מתיישבת עם תוצאת אלכוהול כה גבוהה כפי שמיוחסת לנאשם.
מכל מקום, ואף שאיני קובעת כל ממצא בעניין יחסי הגומלין בין תוצאות בדיקת המאפיינים לבין תוצאות בדיקת הנשיפה הנטענת, המשמעות היא כי לא ניתן בתיק זה על סמך "הנסיבות" כפי שטען ב"כ המאשימה, וליתר דיוק, על סמך ראיות עצמאיות אחרות לקבוע מעל לכל ספק סביר כי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול.
ריח של אלכוהול שיש בצדו הודאה בשתיה של אלכוהול, אך אין בצדו כל אינדיקציה נוספת שמצביעה על השפעה כלשהי של האלכוהול על הנהג או על היותו נתון תחת השפעת האלכוהול כאמור, אין בהם כדי לבסס הרשעה מעל לכל ספק סביר.
10.טענה חלופית נוספת שהעלה ב"כ המאשימה היתה העתירה להרשיע את הנאשם בעבירה של שכרות בהתבסס על "סירוב", נוכח העובדה כי הנאשם עישן בטרם הבדיקה.
גם טענה זו דינה להידחות, שכן כפי שעולה ממכלול הראיות שבפניי לא הוכח כי בכל שלב שהוא נאמר לנאשם כי עישון יכול להיחשב כסירוב כמשמעותו בדין או כהכשלה של הבדיקה שתוביל לקביעה כי הוא שיכור.
11.בכגון דא, המתנדב גיא ברייטמן, שערך את דוח הפעולה ת/13 ומי שעצר את הנאשם לראשונה ציין כי "...מהרגע שהרכב נעצר ונוצר קשר עין ראשוני עם הנהג עד מסירתו להמשך טיפול השוטר שמוליק, הנהג לא אכל לא שתה, לא הקיא, לא עישן, לא הכניס דבר מה לפיו או לאפו..."
לא צויין כי הוסברה לנאשם משמעות כלשהי של ביצוע הפעולות הנ"ל ואף המתנדב לא פנה בעניין זה לנאשם כלל. כך גם באשר למתנדב הנוסף עלאש גל אשר ערך את ת/12.
אמנם בדו"ח הפעולה בדבר אכיפת איסור נהיגה בשכרות, ת/9, ציין המתנדב ברייטמן בסעיף 6 כי הודיע לנאשם כי הוא מעוכב לביצוע בדיקת שכרות "וכי מרגע זה נאסר עליו לשתות, לאכול או לעשן עד להודעה אחרת" אלא שבסעיף 6 לא מצויין דבר וחצי דבר לעניין המשמעות המשפטית של אי קיום הוראה זו, כפי שהדבר מפורט באופן ברור בסעיף 8 של אותו דו"ח בכל הנוגע לסירוב למסור דגימת נשיפה.
12.הוא הדין באשר לשני השוטרים הנוספים, שמוליק בן חמו ודוד מזרחי (יצויין כי שמוליק בן חמו כלל לא נמנה על עדי התביעה "המקוריים" אשר בכתב האישום או על אלה שנוספו בעקבות תיקון כתב האישום בישיבה מיום 26/3/17). גם כאן אין אמרה או הוראה המתייחסת לעישון ושבצדה אזהרה לעניין משמעות אי קיום אותה הוראה.
13.כאן יצויין כי לא נעלם מעיני האמור בסעיף 4 לדין וחשבון בבדיקת שכרות (ת/4) שערך רס"ב מזרחי, לפיו ווידא הוא כי מהרגע שהנאשם עוכב ועד לבדיקה חלפו 15 דקות שבמהלכן הנאשם לא אכל ולא שתה וכי הוא לא עישן לפחות 5 דקות לפני הבדיקה, אך גם בכך אין כדי לענות על הדרישה לעניין הצורך באזהרה מפורטת לעניין העישון, האכילה או השתיה כפי שזו קיימת בעניין הסירוב להיבדק.
אציין כי האמור בסעיף זה אין בו גם כדי לסתור את טענת הנאשם לעניין העישון בשירותים, שכן מעבר לכך שלא ברור מהטופס ומהסימון על גביו כי השוטר שאל את הנאשם אם עישן באותו פרק זמן, הרי שהשוטר, רס"ב מזרחי, בחקירתו בפניי לא שלל כאמור את הטענה של הנאשם כי הוא ניגש לבד לשירותים, כך שסימון זה לבדו, אינו מאיין את הספק הסביר שמעוררת טענת הנאשם וכאשר פרק הזמן הרלוונטי עולה מיתר המסמכים שהונחו בפניי.
לא זו אף זו, על אף שרס"ב מזרחי ערך מזכר נפרד המתייחס להפסקת הבדיקה ולגישה לשירותים (ת/5) הוא לא ציין במזכר כי הנאשם הוזהר שלא יעשן או ישתה ואף לא ציין במזכר כי הוא ווידא כי הנאשם לא עושה פעולות אלה בזמן ההפסקה בין הבדיקות במהלכה ניגש לשירותים.
בנסיבות אלה מצאתי בסופו של יום כי לא ניתן לסמוך על תוצאות הבדיקה מעל לכל ספק סביר.
14.נקודה נוספת שראוי להתייחס אליה, אף אם למעלה מן הצורך, נוגעת להשגחה על הנאשם בתחנת המשטרה שכן המתנדב ברייטמן, שעצר את הנאשם, מציין בדו"ח העיכוב (ת/14) כי הנאשם הובא על ידו לתחנה בשעה 03:00 ונמסר לשוטר שמוליק בן חמו. הוא גם מציין בדו"ח הפעולה מטעמו, ת/13 בעמוד השני, כי בשעה זו הוא אף סיים את הטיפול בארוע.
אם כך, לא ברור כיצד חוזר המתנדב ברייטמן לתמונה בשעה 03:16 (ראה סעיף 9 לדו"ח הפעולה ת/9) בין בדיקת המאפיינים שביצע שמוליק בן חמו לבין מסירת הנאשם לרס"ב מזרחי, וכיצד בעצם התבצעה ההשגחה על הנאשם בפרק זמן זה כאשר השוטר בן חמו לא מתייחס לסוגיה זו כלל.
מכל מקום, מאחר והנאשם אישר בחקירתו, ת/,8 כי לא שתה דבר אחרי שנעצר על ידי השוטרים, הרי שניתן היה להתגבר על הליקוי בהשגחה באותו פרק זמן אם היתה מועלית טענה בעניין זה, אך לא כך לגבי העישון שכן הנאשם לא נשאל כלל אם עישן בשלב כלשהו לאחר שנעצר.
אם כך, גם הודעתו של הנאשם במשטרה, אין בה כדי לשלול או לסתור את גרסתו בבית המשפט לעניין העישון.
15.באשר לעבירה של נהיגה בקלות ראש, הרי שהקביעה כי לא הוכח שהנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול משמעותה כי אף עבירה זו לא הוכחה כדבעי, שכן בעובדות כתב האישום אין כל אינדיקציה אחרת לנהיגה בקלות ראש ואף בסיפא של סעיף 1 לעובדות כתב האישום מצויין מפורשות כי הנאשם "נעצר על ידי שוטרים לביקורת". לא יוחסה איפא לנאשם כל התנהגות רשלנית או פזיזה או קלת ראש.
16.זאת ועוד, גם אם נפנה לעדות המתנדבים ונבחן את האמור בה, אין בטענה כי הנאשם עבר בין הנתיבים ללא איתות או המשיך בנסיעה במרכז הכביש, בשים לב לנסיבות (שעת לילה מאוחרת והיותו בודד בכביש), כדי להראות מעל לכל ספק כי נהג בקלות ראש. הנאשם אף לא נשאל ולא נחקר על עניין זה. נהפוך הוא, המתנדב מציין כי לאחר שכרז לנאשם לעצור, הוא "עצר בצד ימין במפרץ חניה בבטחה".
מכל מקום, אין בעדות המתנדבים במכלול הנסיבות בתיק כדי לבסס את העבירה של נהיגה בקלות ראש ויש לזכות ממנה את הנאשם ואף זאת, מחמת הספק.
17.באשר ליתר העבירות, הרי שהנאשם הודה כי נהג ללא ביטוח תקף וללא רשיון נהיגה תקף (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 19/6/17) ומשכך, מצאתי להרשיעו בעבירות אלה שיוחסו לו בכתב האישום.
סוף דבר
18.לאור האמור, אני מורה על זיכוי הנאשם מהעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש וזאת מחמת הספק ועל הרשעתו בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח.
נקבע לטיעונים לעונש בפניי ליום 22.11.17 בשעה 12:00.
המזכירות תעביר עותק הכרעת הדין לצדדים ותזמנם בהתאם.
ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהיעדר הצדדים ובהסכמתם.
