גזר דין
עובדות:
- הנאשמים-חברה בע"מ ומנהלה, הורשעו על פי הודאתם בעבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
- הנאשם, אשר הקים את הנאשמת ששימש בה מנהל פעיל, עסק באמצעותה בין שנות המס 2008-2013 במכירת ספרות משפטית.
תיקי השומה של הנאשמים התנהלו במשרד פקיד השומה בחיפה והם היו חייבים להגיש דוחות על פי הפקודה.
- בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, מכר הנאשם באמצעות הנאשמת ספרות משפטית והם קיבלו משמונה לקוחות שונים תמורת המכירה, הכנסות של 1,266,203.79 ₪ באופן על פי הפירוט הבא:
מהלקוח עו"ד יוסף מילר בין השנים 2008-2013-סכום של 159,597 ₪.
מהלקוח עו"ד אילן גולדשמיט בין השנים 2008-2012-סכום של 53,642 ₪.
מהלקוח עו"ד יואב סלומון בין השנים 2009-2011-סכום של 372,997.24 ₪.
מהלקוחה עו"ד ציונה גולן בין השנים 2008-2011-סכום של 95,477 ₪.
מהלקוח עו"ד יעקב קורן בין השנים 2008-2010-סכום של 307,512.48 ₪.
מהלקוח עו"ד יונתן סונדרס בין השנים 2008-2011-סכום של 91,952 ₪.
מהלקוח עו"ד יעקב שטוסל בין השנים 2008-2010-סכום של 56,095 ₪.
מהלקוח עו"ד רוני שמואל בין השנים 2008-2013-סכום של 128,931.07 ₪.
הנאשמים לא דיווחו על הכנסותיהם במרמה ובמזיד, בכוונה להתחמק מתשלום מס.
- הנאשם, אף סיפק בתקופה הרלוונטית לחלק מלקוחותיו, במרמה, חשבוניות על שם ע.מ. 026037663 של עו"ד איתן לויט, הנושאות את הכותרת: "פרקטיקה הוצאה לאור", ללא ידיעתו של עו"ד לויט, כנגד סכום של 177,428 ₪ אותו קיבל לידיו מהלקוחות וכל זאת-מבלי שדיווח על הכנסותיו מהמכירות לפקיד השומה, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.
- לאור מעשיו, הורשע הנאשם בריבוי עבירות של מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיפים 220(5), ביחד עם סעיף 224א' לפקודה ביחס לחלק מהעבירות, וכן-בריבוי עבירות של קיום פנקסים כוזבים לפי סעיף 220(2) לפקודה.
הנאשמת הואשמה בריבוי עבירות של מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה.
- הצדדים טענו לעונש ביום 15/11/2016, אולם על מנת לאפשר הסרת מחדלים עובר למתן גזר הדין, שהינה סוגייה מהותית בעבירות פיסקליות, אפשרתי לצדדים להשלים את טיעוניהם במועד נוסף. הצדדים אף השלימו טיעוניהם בכתב.
- בעניינו של הנאשם התקבלה חוות דעת ממונה בעקבות ראיון התאמה והשמה שהתקיים לו ביום 25/10/2016 והוא נמצא כשיר לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.
טיעוני המאשימה לעונש:
- ב"כ המאשימה ביקש לקבוע בטיעוניו מיום 15/11/2016 כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 14-28 חודשי מאסר בפועל ואף הגיש פסיקה על מנת לתמוך בעמדת המאשימה לעניין מתחם זה. בנוסף, ביקש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס.
- ב"כ המאשימה ביקש לגזור את עונשו של הנאשם ברף העליון של המתחם שטען כי יש לאמצו. זאת-היות ועל פי אישורים שהציג ממס הכנסה, חובו של הנאשם ביחס לשנים הרלוונטיות לכתב האישום הינו כ-850,000 ₪ וגם חובה של הנאשמת הינו בסכום של מאות אלפי שקלים.
לעניין טענותיו של ב"כ המאשימה בדבר אי הסרת המחדל, אפשרתי השלמת טיעונים לעונש על מנת לברר טענת ב"כ הנאשם, לפיה המחדל הוסר לגמרי או שעומד על סכומים נמוכים מהנטען על ידי המאשימה.
- בדיון מיום 4/7/2017 טען ב"כ המאשימה, כי חרף העובדה שחלפו כ-8 חודשים מאז הדיון הקודם, השומה לא הוסדרה, החוב של הנאשמים עדיין עומד על סכום של מאות אלפי שקלים על פי מסמכים שקיבל לידיו ממס הכנסה ומכל מקום-גם אם דוחות מס הכנסה הוגשו כטענת ב"כ הנאשמים, ביום שלפני הדיון, הרי ששלטונות המס אינם מחוייבים לאמץ את האמור בהם. ב"כ המאשימה ביקש מב"כ הנאשמים להציג אישור לפיו לא זו בלבד שהדוחות הוגשו, אלא גם שמלוא החוב למס הכנסה שולם.
על מנת לבדוק האם אכן שולם חובו של הנאשם למס הכנסה והאם המחדל הוסר, דחיתי את הדיון מבלי לקבוע מסמרות לעניין זה.
- ביום 17/10/2017 ציין ב"כ המאשימה כי המחדלים לא הוסרו והציג פלט ממערכת שע"מ של מס הכנסה ביחס לנאשמים.
ב"כ המאשימה ביקש להדגיש, כי העבירות נעברו במשך שש שנים, תוך תכנון ובסכומים מכובדים.
- ב"כ המאשימה טען בטיעוניו לעונש בכתב, כי מעשיהם של הנאשמים פגעו בפעילות הכלכלית התקינה של המדינה שהרי גביית המיסים נועדה בהיבט הכלכלי למימון הוצאותיה וצרכיה של המדינה, בנוסף נפגעו יחסי האמון בין האזרח למערכת רשויות המס וכן-נפגע עיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס.
- ב"כ המאשימה שב וציין בטיעוניו בכתב, כי כשיקול נוסף בקביעת מתחם העונש ההולם יש לשקול את העובדה, כי העבירות בוצעו במשך שש שנים, כך שאין מדובר בכישלון רגעי אלא בהתנהגות רצידיביסטית בשל בצע כסף וחמדנות, שהינה פרי מחשבה ותכנון.
הנאשם את העבירות בעצמו וביוזמתו ולא הייתה לאף אחד השפעה עליו בביצוען.
למדינה נגרם לא רק חיסרון כיס אלא המעשים משפיעים ישירות על הכלכלה במדינת ישראל ונגרמה פגיעה בשוויון בין אלה אשר משלמים מס כחוק לבין אלה המשתמטים.
בנוסף, ציין ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשם בגיר אשר מבין והבין היטב את הפסול במעשיו.
- לדידו של ב"כ המאשימה, המחדל בתיק לא הוסר והנאשמים לא הסדירו שומה ולא שילמו את חובם למס הכנסה-דבר שיש לשוקלו לחומרה, כמו גם את העובדה, שמלבד השמטות הכנסה, הנאשם אף השמיט הכנסה בסכום של 177,428 ₪, תוך שימוש בחשבונית של אדם אחר.
- ב"כ המאשימה ציין, כי יש לגזור עונש מרתיע תוך הטלת קנסות כבדים ועונשי מאסר בפועל משמעותיים, במיוחד בעבירות של השמטה זדונית ושיטתית של הכנסה, היות ושיקול מרכזי הינו האינטרס הציבורי וגורם ההרתעה הן כלפי הנאשמים עצמם והן כלפי עבריינים פוטנציאליים.
- ב"כ המאשימה הפנה למדיניות הענישה במקרים דומים, בה נגזרו עונשי מאסר הנעים בין 18-24 חודשי מאסר בפועל.
- ב"כ המאשימה שב וציין, כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר אשר נמצא ברף העליון של מתחם העונש ההולם אותו ביקש לאמץ.
טיעוני ההגנה לעונש:
- בדיון מיום 17/10/17 ב"כ ב"כ הנאשמים לציין כי ב"כ המאשימה הגיש מצב חשבון שלכאורה נראה מרשים וחמור, אולם מדובר בשומות בהעדר דו"ח שנערכו ע"י המאשימה. לאחר מכן, "בזכות" בית המשפט כדברי ב"כ הנאשמים, הוגשו דוחות כפי שעולים מכתב האישום, אחד לאחד, לשנות המס 2008-1013, כולל כל ההכנסות שבכתב האישום.
- לטענת ב"כ הנאשמים, הדוחות שהוא הציג מראים את ההכנסה כפי שעולה מכתב האישום בהתאם לאותו תחשיב כלכלי שרשות המיסים עובדת לפיו, עם אחוז רווח מקובל, ולא מגיעים כלל לסף מס.
ב"כ הנאשמים אף הגיש אישור רואה חשבון שערך את הדו"חות, המאשרים לדידו את הסברו, כי אין צורך בדוחות מבוקרים היות ומדובר בדו"ח עוסק פרטי.
ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, כי אין שליטה על המועד בו פקיד שומה משדר את הדו"חות למערכת מס הכנסה. למעשה, ברמה הטכנית- אף אחד לא משדר אותם למחשב.
- ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, כי אין חולק שמצב החשבון שהציג ב"כ המאשימה אינו דומה לכתב האישום.
- ב"כ המאשימה אישר בתגובה לדברים אלה, כי המאשימה מתייחסת לחוב לרשויות המס. לדבריו, יש את הסכומים של כתב האישום ויש את הסכומים שהם הסכום הנוכחי שהנאשם חייב בשל אי הגשת דוחות. ב"כ המאשימה טען, כי ב"כ הנאשמים הגיש מסמכים שהוגשו לרשויות המס, שלא ידוע אם נבדקו ע"י רשויות המס ולכן ב"כ המאשימה אינו יודע נפקות מסמכים אלה.
- ב"כ הנאשמים ביקש להדגיש, כי מכיוון שלמדינה יש כל הכלים לשדר את הדוחות ולבדוק אותם, העניין חשוב לעניין הסרת המחדל. לטענתו, בדרך כלל בעבירות מיסים ישנו מחדל אחד טכני של אי הגשת דוחות, אולם זה לא מה שמופיע בכתב האישום, אלא ישנו מחדל נוסף לעניין גובה המס שצריך לשלם וכמה כסף נשלל מקופת המדינה, ונשאלת השאלה האם הנאשם שילם או לא.
לעניין זה, ציין ב"כ הנאשמים, כי אכן הנאשם לא דיווח, ואכן הדוחות שהיו צריכים להיות מוגשים לא הוגשו, אולם תחת ההנחה שעכשיו תיקנו והגישו, אין מיסים, ומכאן יוצא, שקופת המדינה לא נפגעה בתיק הספציפי שהינו חריג ביותר בנסיבותיו
- לדידו של ב"כ הנאשמים, קופת המדינה לא נפגעה. תיק כזה מלכתחילה תכליתו היא כופר, אולם לא הוגשה בקשה היות ולנאשם לא היתה יכולת כלכלית.
- ב"כ הנאשמים ציין בטיעוניו בעל פה, כי בשנת 2006 עבר הנאשם הליך של פשיטת רגל בנסיבות קשות ובהליך כזה הנאשם לא יכול לנהל עסק. הוא עשה את הדבר הפסול הזה, ומכר ספרים לעו"ד-דבר שנעלם מהעולם בעידן האינטרנט ואין בו יכולת להתפרנס באמת. מאחר והנאשם סובל ממחלות ובעיות קשות, הוא ניסה להחזיק מעמד והיו לו 7-8 משרדי עו"ד שריחמו עליו וקנו ממנו ספרים.
- ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, כי הנאשם חי גם היום בעליבות כלכלית. בשנת 2006 או בסמוך לכך הוכרז כאמור כפושט רגל, נאלץ למכור את דירתו ומחצית מדירת אמו. הכספים שולמו לנושיו וכיום הנאשם מתגורר בשכירות בעיר רמת גן, כשהוא אינו עובד בשל גילו המתקדם ומצבו הבריאותי. ילדיו עוזרים לו בתשלום שכר הדירה והתשלומים השוטפים.
- בהיותו בן 38 עבר הנאשם תאונת אופנוע וכתוצאה ממנה נגרמו לו קרעים בברך ימין, אולם הנאשם נשאר צולע. נקבעו לנאשם בעקבות התאונה 40% נכות זמנית, אולם הוא לא פעל לקבלת נכות צמיתה.
הנאשם עבר ניתוח להחלפת מפרק ירך ביולי 2017, אשר בעקבותיו אינו מסוגל ללכת ללא מקל הליכה, ניידותו מוגבלת והוא עובר טיפולי פיזיותרפיה פעמיים בשבוע.
הנאשם סובל ממחלת פסוריאזיס, לפני כ-14 שנים עבר צינתור ובשנת 2011 עבר אירוע לב קשה.
בעקבות ההליכים המתנהלים נגדו הנאשם סובל מחרדות, מתקשה להירדם ולתפקד בשעות היום.
הנאשם נוטל כדורים על בסיס יום יומי, ונאלץ לנהל אורח חיים רגוע ככל שניתן.
- לנאשם יש אחות כבת 59 עם 100 אחוזי נכות צמיתה והנאשם עוזר לה מעת לעת כפי יכולתו.
הנאשם מסייע ככל שניתן גם לאמה של בת זוגו בת ה-85 אשר סובלת ממחלת האלצהיימר.
- ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו בכתב, כי מדובר בנאשם כבן 63, גרוש ואב ל-3 ילדים בגירים, נורמטיביים ועובדים, אחד מהם רופא והאחר דוקטורנט לכימייה.
הוריו של הנאשם אינם עוד בין החיים.
הנאשם שירת בצבא כלוחם בחטיבת הצנחנים, לחם במלחמת יום הכיפורים ושירת בשירות מילואים כלוחם במשך שנים רבות.
בנוסף, סייע הנאשם במשך תקופה ארוכה למשפחה נזקקת יוצאת אתיופיה.
- ב"כ הנאשמים טען לעניין מתחם העונש ההולם, כי זה נע בין מאסר על תנאי לעבודות שירות ובעניינו של הנאשם, אין מס ואין מה לשלם, המדינה לא שידרה את הדוחות, ולכן הוא סבור שניתן להסתפק בעונש של מאסר על תנאי.
הסניגור צירף לטיעוניו אסופת פסיקה מפורטת ועניפה התומכת במתחם לו טען.
- הנאשם עצמו ציין, כי מצבו השתפר ויש לי ירך חדשה, לאחר ניתוח שעבר. בנוסף ציין, כי אין לו מה לעשות מעבר למה שאמר סניגורו. הנאשם ביקש מבית המשפט הבנה ורחמים.
- הנאשם הופנה לממונה על עבודות שירות ובתאריך 25/10/16 נתקבלה חוות דעת ממנה עולה כי הוא כשיר לבצע עבודות שירות.
דיון והכרעה:
- תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה – קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977), על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם (סעיף 40ג לחוק הנ"ל).
- הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים הם הפגיעה בקופה הציבורית, הפגיעה באמון הציבור ובאינטרס הציבורי הכללי – כפי שטען ב"כ המאשימה בסיכומיו הן בכתב והן בעל פה.
- אשר למידת הפגיעה – היא נמדדת בדרך כלל בגובה המחדל, קרי – הכסף שנשלל מקופת אוצר המדינה, ובענייננו – קיימת מחלוקת בין הצדדים כאשר ב"כ המאשימה טוען כי חובם של הנאשמים ביחס לשנים הרלוונטים הינו בסך כ-850,000 ₪ ביחס לנאשם 1 בעוד ביחס לנאשמת 2 מדובר בסכום של מאות אלפי שקלים, ואילו הסניגור טוען כי מדובר בשומות שנערכו ע"י המאשימה בהעדר דו"ח, ובפועל קופת המדינה לא נפגעה.
- אשר לנסיבות הקשורות בעבירה –
הנאשם היה המבצע היחיד של העבירות.
מדובר בעבירות שנעברו בין השנים 2008 עד 2013, דהיינו לאורך רצף של זמן, תקופה כ-6 שנים.
העבירות בוצעו תוך תכנון ובסכומים מכובדים ואין מדובר בכישלון חד פעמי.
מלבד השמטות ההכנסה נשוא סעיף א'5 לכתב האישום, עשה הנאשם שימוש בחשבונית על שם עוסק אחר ללא ידיעתו של אותו עוסק, כנגד סכום של 177,428 ₪ אותו קיבל לידיו מלקוחותיו.
36.. אשר למדיניות הענישה –
בתי המשפט בפסיקתם הדגישו את החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות בניגוד לדיני המיסים וציינו כי אין להקל בעונשם של עברייני מס הגוזלים את כספי הציבור, יוצרים דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים וגורמים במעשיהם נזק רב למדינה.
בע"פ 519/89 אשר נ' מדינת ישראל נאמר על ידי כב' השופט המשנה לנשיא אור "שבמס ערך מוסף עסקינן המדובר הוא בכספים שלמעשה קיבל הנישום והוא מחזיקם בידו על מנת להעבירם לשלטונות המס. מי אשר נוטל למעשה מכספים אלה, המגיעים לאוצר המדינה, ובעזרת דיווחים שאינם אמת מחזיקם בידו ומשתמש בהם לתועלתו- מן הראוי שהעונש לגביו יביע את הפסול שבמעשהו ויהיה בו כדי להרתיע אחרים בפני מעשים דומים".
בפסיקה נקבע כי אין להבדיל בין מי שגוזל את כספי הפרט למי שגוזל כספי ציבור ועל כן יש להחמיר בעונשם של מורשעים בעבירות מס אשר לא הסירו את כל המחדלים שכן בהסרת כל המחדלים יש משום ביטוי לחרטה כנה ואמיתית של הנאשם.
נקבע עוד כי אין במצוקה כלכלית של נאשמים ובנסיבות אישיות כדי להצדיק את ביצוע העבירות והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי גם כאשר מדובר בהרשעה ראשונה, שכן כפי שקבע בית המשפט העליון כי: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה , ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא יתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". (ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל).
הפסיקה קבעה כי יש לגזור על עבירות כגון אלה מאסר לריצוי בפועל, שכן "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן" והרי הוא כצווארנו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט", (ע"פ 344/80 לא פורסם- כפי שמאוזכר בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל).
וכן נקבע כי "כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם להפיק רווח כספי חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (רע"פ 3137/04 חג'אג' נ' מדינת ישראל).
לסוגיית הסרת המחדל חשיבות רבה בעת גזירת הדין באשר יש בה להשיב את כספי הגזילה לקופת אוצר המדינה. בעפ"ג 47301-01-14 רשות המיסים היחידה המרכזית איזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' פ.מ.מ בע"מ נאמר כי:
"... הסרת המחדל הינה הביטוי האולטימטיבי ללקיחת אחריות ולהכרה בחטא, לצד הפן האופרטיבי והמעשי שיש בה, דהיינו השבת הנזק באופן שהקופה הציבורית קיבלה בחזרה מה שנגרע ממנה. בתי המשפט מאז ומעולם התחשבו בנימוק זה לעניין ההקלה בעונש. אין בכך כמובן כדי למעט מחומרתה של העבירה, אולם יש בכך כדי להשליך על הענישה. תיקון 113 העומד במוקד הדיון הכיר גם הוא בחשיבות הסרת המחדל. אנו מפנים לסעיף 40י"א(5) המונה בין הנסיבות שבהם רשאי בית המשפט להתחשב בעניין העונש ואשר אינם קשורות לביצוע העבירות, גם את "מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה".".
- הצדדים הגישו פסיקה התומכת בטיעוניהם אולם לטעמי טבלת הפסיקה שהגיש הסניגור מתאימה יותר למקרה הנוכחי מאשר הפסיקה אליה הפנה אותי ב"כ המאשימה. שכן מדובר במקרים דומים, בסכומי מחדל דומים ובהוראות חיקוק דומות.
- בהתחשב איפוא בעיקרון ההלימה, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה באותם ערכים, בנסיבות הקשורות בעבירה ובמדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר בן 6 חודשים שניתן לרצות בעבודות שירות לבין מאסר בן 15 חודשים.
- אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה –
הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה, נטלו אחריות על מעשיהם, והנאשם ביקש את רחמי בית המשפט.
קיימת מחלוקת בין הצדדים אם המחדלים הוסרו אם לאו, כאשר המאשימה טוענת כי המחדלים לא הוסרו, בעוד הסניגור טוען כי בהתאם לתחשיב הכלכלי של רשות המיסים עובדת לפיו, מהדוחות שהציגו הנאשמים עולה כי הם לא מגיעים כלל לסף המס.
הסניגור טען עוד כי הדוחות נשוא כתב האישום הוגשו ועל כן ניתן לומר כי המחדל הוסר.
מצבו הבריאותי של הנאשם קשה – עבר לאחרונה ניתוח להחלפת מפרק ירך, ניידותו מוגבלת, והוא מקבל טיפולים.
הנאשם סובל ממחלת פסוריאזיס ועבר צינתור.
הנאשם סובל כעת מחרדות, מתקשה להרדם ולתפקד.
הנאשם הוכרז פושט רגל בשנת 2006, חי מן היד אל הפה, ונעזר בילדים.
עם זאת נמצא הנאשם מתאים לרצות עבודות שירות חלף מאסר אם כי חוות דעת הממונה התקבלה בתאריך 26/10/16.
אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות מכל סוג שהוא.
- בהתחשב בכל הנ"ל בחרתי לאמץ את הרף התחתון של מתחם הענישה ואני גוזרת על הנאשמים את העונשים דלקמן:
על נאשמת 2 שאינה פעילה אני מטילה קנס בסך שקל אחד.
אני דנה את הנאשם 1 למאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת ממונה עדכנית שתוגש לבית המשפט בתוך 30 יום ממועד גזר הדין.
הנאשם יתייצב לריצוי עבודות שירות בהתאם למה שיקבע ע"י הממונה בחוות דעת העדכנית.
אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת מס הכנסה.
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 25,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ביום 15/12/17.
זכות ערעור תוך 45 יום.
המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז (מתחם כלא רמלה).
ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ח, 15/11/2017 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי מילי כהן