לוין נ' עיריית תל אביב-יפו

זה תיוותר בקופת המשיבה, אך אם בתוך שנה ממועד סיום ההשבה יוחלט בעע"ם 2927/15 עיריית תל אביב נ' ליבוביץ (להלן: עניין ליבוביץ') כי בתובענה ייצוגית שהוגשה מכוח פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות אפשר לפסוק סעד של העברת כספים למטרה ציבורית לפי סעיף 20 לחוק, היא תועבר בערכה הנקוב – על-פי הדין וקביעותיו של בית המשפט העליון בעניין ליבוביץ' – למטרה ציבורית אשר אבחר. הצדדים יהיו רשאים להמליץ יחד על המטרה הראויה.

היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסדר.

ג)לכאורה התובענה שנתבקש אישורה עומדת בתנאים הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. בעיניי הסדר הפשרה הוא הסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ופשרה היא הדרך הנכונה, היעילה וההוגנת לסיים את ההליך. השאלה המרכזית שעליה הצדדים חלוקים, האם המשיבה גבתה כדין את תשלומי החובה כשהצמידה אותם למדד רק כאשר עלה והותירה אותם כפי שהיו כאשר ירד, היא שאלה מהותית של משפט המשותפת לחברי הקבוצה. התשובה לה אינה חד-משמעית. זה לשון סעיף 2 לחוק ההצמדה הישן, שבמוקד המחלוקת:

סכומי האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים לפי הענין, שהוטלו בחוקי העזר של העיריה הנקובים בתוספת (להלן – האגרה), יועלו ב-1 לכל חודש (להלן – יום ההעלאה החדש) לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הועלתה לאחרונה האגרה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ההעלאה החדש.

מחד גיסא הסכומים צמודים למדד הידוע, המתעדכן מדי חודש. מאידך גיסא, למקרא הסעיף אין להוציא מכלל אפשרות כי הכוונה בו הייתה להעלאת הסכומים עקב עלייתו של המדד ולא להורדתם עקב ירידתו. ובלשון ההוראה: „סכומי [...]התשלומים [...] יועלו ב-1 לכל חודש [...]“. עינינו הרואות כי הסעיף לא עסק במקרה שבו שיעור המדד ירד, ועל-כן פירוש חוק העזר כפי שהמשיבה מזמינה לפרשו אינו מופרך. מנגד ניצב כמובן כלל הפרשנות שלפיו יש לפרש מסמך משפטי, ובכלל זה דבר חיקוק, לפי אומד דעתו של המחבר. חוק ההצמדה הישן בא לעולם בימים שבהם דהרה האינפלציה ומדד המחירים עלה ועלה בשיעורים גבוהים חדשים לבקרים. דומה שכוונתו של מחוקק המשנה הייתה לעדכן את סכומי האגרות וההיטלים לערכם הריאלי, בשל אותן עליות, והאפשרות שהמדד יֵרד לא באה בחשבון. כדי להעמיד את תשלומי החובה על ערכם הממשי ראוי לעדכנם לפי מדד המחירים לצרכן, אם הוא עולה ואם הוא יורד. לכך יש להוסיף את העובדה כי מאז הגשתה של הבקשה לאישור הזדרזה המשיבה לחוקק את חוק ההצמדה החדש, וההסדר העדכני שנקבע בו משקף את התנודות בו במהלך שנה. בדברי ההסבר להצעת חוק העזר נכתב כי מנגנון זה הונהג „[...] בדומה לשיטת העדכון של תשלומים למדינה ונוכח שיעור האינפלציה הנמוך מאוד בשנים האחרונות“. נוכח השיקולים האמורים לעיל, השבת מחצית מהסכום שלו זכאי כל חבר בקבוצה היא סבירה והוגנת, ומקובלת עליי עמדת הצדדים כי סבירה ההחלטה שלא להשיב סכומים הנופלים מעשרה שקלים, כשהסכום נשקל מול ההוצאות הכרוכות בתשלום. יש לזכור שנחסכה מהקבוצה התדיינות ממושכת הואיל והצדדים הגיעו להסדר פשרה עוד לפני שהמשיבה השיבה לבקשת האישור לגופה. הסכומים שלא יושבו יצטרפו ליתרת הכספים ויחולקו למטרות ציבוריות על-פי פסק-דינו של בית המשפט העליון בעניין ליבוביץ'.

פסק-דין זה הוא בבחינת מעשה בית דין כלפי החברים בקבוצה בעילות ובסעד שנמנו בראשו לעיל. בנסיבות שתוארו ועל יסוד מנגנון ההשבה שגיבשו הצדדים, אין טעם למנות „בודק“. סכום ההשבה נקבע על מחצית לפי הערכה ושיקולים משפטיים, והסכומים שיושבו ידועים ורשומים בספרי המשיבה.

ד)בתוך שישים יום מיום סיום ההשבה על-פי פסק-דין זה, ולכל המאוחר בתוך שישים יום מהמועד האחרון לכך, תדווח המשיבה לבית המשפט על הסכומים שהשיבה. העתק הדוח יישלח לבאי-כוח המבקש. הגם שהצדדים לא פירטו הסכמה באשר לדיווח על יתרת הכספים, אני מורה למשיבה להגיש גם דוח כזה בתוך אותו פרק זמן.

בשים לב להערכתם של סכומי הכסף שיושבו, לשאלה המשפטית החשובה שעוררו המבקש והבאים-כוח המייצגים ולטרחה שטרחו, אני רואה לנכון לכבד את הסכמת הצדדים בכל הנוגע לגמול ולשכר הטרחה. אני פוסקת אפוא סך 25 אלף ש"ח כגמול למבקש ו-180 אלף ש"ח (מס ערך מוסף כלול) כשכר טרחה לפרקליטיו. הגמול כולו ושבעים אחוזים משכר הטרחה ישולמו בתוך שלושים יום מהיום, והיתרה – בתוך עשרה ימים מהיום שיאשר בית המשפט את דוח הביצוע.

ה)הודעה על ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה תראה אור ביומונים ‚ישראל היום‘ ו‚הארץ‘ ובמקומון ‚ידיעות תל אביב–יפו‘. ההודעה תיכתב באותיות קריאות ושטחה לא יפחת משני שלישים של עמוד. נוסחהּ יוגש לאישורו של בית המשפט בתוך עשרה ימים מהיום. תזכורות פנימיות – ביום 07.12.17 וביום 02.10.18.

ניתן בלשכתי היום, ט' כסלו תשע"ח (27 בנובמבר 2017).

המזכירות תשגר את פסק-הדין לצדדים. הצדדים ישלחו העתק ליועץ המשפטי לממשלה.