עמותת בגני החיים נ' רשם העמותות משרד המשפטים

תובענה במסגרתה עותרת המבקשת - עמותה הרשומה בפנקסי המשיב, להורות למשיב לאפשר הוספת מטרה חדשה של "בניית בית כנסת" אל מטרותיה המאושרות.

• רקע עובדתי

1. המבקשת, עמותת בגני החיים (להלן: "העמותה" או "המבקשת"), נרשמה ביום 12.12.1988 כעמותה בפנקסי המשיב, רשם העמותות (להלן: "הרשם" או "המשיב"). מטרותיה העיקריות של העמותה הוגדרו בתעודת רישומה כ"מחקר מנהגי עדות לוב; הנצחת רבני הקהילה ומנהיגיה; ופרסום החומר והקנייתו לציבור" (להלן: "המטרות הרשומות").

2. ביום 3.2.2014 ערכה הוועדה להקצאת קרקעות בעיריית נתניה ישיבה בה נדונה הקצאת שטח בחלק מחלקה 206 בגוש 8247 ברחוב קהילת צפת בשכונת נת 600 בנתניה (להלן: "המגרש"), לעמותת "בית כנסת דרום נתניה אשכנזי" (להלן: "עמותת בית הכנסת"), לשם הקמת מבנה אשר יכלול שני בתי כנסת (עם לובי משותף ביניהם) האחד לציבור הספרדי והשני לציבור האשכנזי (להלן ביחד: "בתי הכנסת"). בישיבה נוספת אשר נערכה ביום 15.12.2014 נדונה חלוקת המגרש בין שני בתי הכנסת וגודל השטחים אשר יוקצו לבנייתם.

3. ביום 9.2.2015 שלחה העמותה דיווח לרשם, בו צוין כי באסיפה הכללית של העמותה אשר התקיימה ביום 27.1.2015 הוחלט על שינוי שמה וכן על שינוי מטרותיה הרשומות כך שתתווסף אליהן מטרה של בניית בית כנסת (להלן: "המטרה החדשה"). במכתבו לעמותה מיום 15.2.2015 השיב הרשם כי על העמותה לצרף את פרוטוקול האסיפה הכללית בה הוחלט על שינויים כאמור, וכן הוסיף כי מאחר שהמטרה החדשה הינה "מטרה רחוקה" ממטרותיה הרשומות של העמותה, יש לקבל את אישור בית המשפט לביצוע השינוי. ביום 11.3.2015 שלחה העמותה לרשם פרוטוקול אסיפה כללית מאותו המועד, בה הוחלט על מינוי ארבעת החברים החדשים כחברי ועד העמותה, על מינוי יושב ראש לעמותה וכן על שינוי מענה של העמותה ומורשי החתימה בה.

4. ביום 20.3.2015 חתמו העמותה ועמותת בית הכנסת (להלן ביחד: "העמותות") על הסכם ביניהן לשיתוף במקרקעין, במסגרתו הסכימו, בין היתר, כי יבנו במשותף את בתי הכנסת על המגרש וכי יירשמו כבעליו המשותפים בלשכת רישום המקרקעין. כמו כן, הוסכם בין העמותות כי ההחזקה והשימוש הייחודיים בכל אחד מבתי הכנסת שייבנו במגרש יחולקו ביניהן, באופן בו כל אחת מהן תחזיק ותשתמש באופן בלעדי באחד מבתי הכנסת (כך שהעמותה תהא אחראית על בית הכנסת הספרדי, ועמותת בית הכנסת על בית הכנסת האשכנזי).

5. במכתב אשר נשלח לעמותה ביום 19.4.2015, שב הרשם וציין כי על שינויים בשמה ובמטרותיה להיתמך בפרוטוקול מאסיפתה הכללית, וכן כי המטרה החדשה אשר מבקשת העמותה להוסיף הינה מטרה רחוקה ממטרותיה הרשומות ולפיכך נדרש בגינה קבלת אישורו של בית המשפט. ביום 31.5.2015 שלחה העמותה לרשם מכתב אליו צורפו פרוטוקולים של האסיפה הכללית בדבר שינוי שמה, מענה ומטרותיה, לרבות הוספת המטרה החדשה, וכן העתק מפנקס חברי העמותה בו הופיע שמם של ארבעה חברי העמותה החדשים (להלן: "ארבעת החברים החדשים"): מר דוד ידידיה דהן, מר מרדכי כהן, מר קובי אמויאל ומר אבי מסילטי.

6. ביום 16.7.2015 השיב הרשם כי על העמותה להמציא העתק מפנקס חבריה הכולל את שמות כל החברים, לרבות אלו שחברותם פקעה, וכן כי עליה לפנות לבית המשפט לשם אישור המטרה החדשה המבוקשת. ביום 14.10.2015 שלחה העמותה העתק נוסף של פנקס החברים בה, בו נכתב כי חברותם של כלל החברים המקוריים בעמותה פקעה ביום 24.12.2014, וכן כי בתאריך זה אף מונו ארבעת החברים החדשים בעמותה [הגם שבדיווח מיום 31.5.2015, נכתב כי מר קובי אמויאל ומר אבי מסילטי מונו כחברי עמותה רק ביום 11.3.2015]. ביום 22.11.2015 השיב הרשם לעמותה, פעם נוספת, כי על מנת לשנות את מטרותיה ולהוסיף מטרה רחוקה, עליה לפנות לבית המשפט. בעקבות זאת הוגשה התובענה דנן.

7. בדיון שהתקיים בפני ביום 19.7.2016 ביקשו הצדדים לקיים פגישה על מנת לנסות ולהגיע לפתרון המחלוקת בהסכמה ביניהם, אך הוסיפו כי ככל שלא יעלה בידיהם לגבש הסכמה כאמור פסק הדין יינתן על יסוד החומר שבתיק בית המשפט, תוך ויתור על שלב החקירות. משניסיון סיום ההדברות לא נשא פרי, הגישו הצדדים סיכומיהם. כמו כן, במסגרת טיעוניו הנוספים, צירף המשיב התכתבות עם עו"ד שולה רגב (להלן: "עו"ד רגב") מהשירות המשפטי של עיריית נתניה, לפיה עמותת בית הכנסת היא העמותה לה הוקצה המגרש לשם הקמת שני בתי הכנסת, כאשר שמה של המבקשת לא נזכר בעניין זה.

• טענות הצדדים

תמצית טענות המבקשת

8. לטענת העמותה, שינוי מטרותיה הרשומות באופן בו תתווסף אליהן המטרה החדשה של בניית בית כנסת, מהווה תהליך טבעי העולה בקנה אחד עם אופן התנהלותה בעבר כאשר הגדרת המטרה החדשה כמטרה רחוקה הינה פרשנות מצמצמת ובלתי מתאימה בנסיבות העניין. העמותה טוענת, כי כיום מתקיימת פעילותה במקומות שונים, לרבות במסגרת בית כנסת ארעי ובבניינים פרטיים, באופן המקשה על קיומם של הרצאות וכנסים כאמור במטרותיה. העמותה סבורה כי בית כנסת איננו בית תפילה בלבד אלא מרכז רוחני וקהילתי, המאפשר לציבור ליהנות מהרצאות, כנסים ופעילות חברתית. לאור זאת טוענת העמותה, כי הוספת המטרה של בניית בית כנסת מאפשרת הרחבת ומימוש של פעילותה הקיימת בהנצחת קהילת לוב ומנהגיה, באמצעות יצירת מקום סדיר לקיומם של הרצאות וכנסים מטעמה, ומהווה לפיכך המשך ישיר ומתבקש למטרותיה הרשומות.

9. לגרסת העמותה, מעולם לא היה ברצונה להשתמש ב"שלד" של עמותה קיימת על מנת לצקת תוכן אחר לתוכה, וכי ככל שהייתה זו כוונתה, הרי שהיה ביכולתה לבחור מלכתחילה בעמותה שלה מטרה רשומה של בניית בית כנסת. לטענת העמותה, יש בכוונתה לעמוד בכלל דרישות הדין אשר יתווספו כתוצאה מהוספת המטרה החדשה של בניית בית כנסת, והיא איננה מתכוונת לנסות לעקוף את הפרוצדורה הקיימת, ולפיכך, אין בקיומן של דרישות כאמור כדי להוות עילה לסירוב להוספת המטרה החדשה.
10. העמותה טוענת, כי מינוי חבריה החדשים תחת הקודמים נבע אך מגילם המבוגר של החברים המקוריים בה, ומרצונם למצוא לעצמם מחליפים אשר ימשיכו דרכם בעמותה ואף יפַתחו פעילויותיה תוך הכנסת "רוח חדשה", וזאת בין היתר באמצעות בניית בית הכנסת.

11. העמותה טוענת כי ברשותה אישור בדבר ניהולה התקין לשנת 2015 וכי היא בשלבי קבלת אישור ניהול תקף אף לשנת 2016. באשר לדוחות הכספיים שהוגשו על-ידה טוענת העמותה כי הוספת בניית בית הכנסת נבעה אך מטעות שביצעו רואי החשבון.

12. עוד טוענת העמותה, כי הוספת המטרה החדשה איננה צפויה להסב פגיעה לגורם שלישי, שכן בניית בית הכנסת תאפשר לציבור הרחב ליהנות ממקום תפילה קבוע, מהרצאות ומתכנים נוספים על בסיס שוטף, ולציבור המתפללים להרחיב ידיעותיהם באשר למנהגי עדת לוב. העמותה מוסיפה כי התרומות שייאספו לצורך בניית בית הכנסת יתרמו רק לאחר שהוספת המטרה החדשה תאושר ותוך מתן עדכון בדבר מטרת התרומה, כך שלא צפויה כל פגיעה אף בתורמיה.

13. לעמדת העמותה, היות שהקמת בית כנסת לא נמנית על מטרותיה הרשומות, לא ניתן היה לבצע את ההקצאה של המגרש לבניית בית הכנסת הספרדי על שמה, ולפיכך הוסכם כי מלוא המגרש יוקצה לעמותת בית הכנסת, כאשר במקביל הוגשה התובענה דנן על-ידה. העמותה טוענת כי כלל הפגישות אשר נערכו בעירייה בנושא המגרש התקיימו בנוכחותה, וכי לפיכך טענת הרשם בהתאם למכתב עו"ד רגב, לפיה שמה של העמותה מעולם לא אוזכר, איננה נכונה. כמו כן טוענת העמותה כי בהעדר יכולת לחקירת עו"ד רגב (אשר מכתבה הוגש כאמור בדיעבד), יש בכך כדי לפגוע בזכויותיה. אציין כי כמפורט בהמשך, אין ממילא במכתבה של עו"ד רגב כדי לתרום תרומה כלשהי לענייננו.

תמצית טענות המשיב

14. לטענת הרשם, על המבקשת להקים עמותה חדשה, שכן המטרה של בניית בית כנסת רחוקה ושונה באופן מהותי ממטרותיה הרשומות והמאושרות וכן מפעילותה לאורך השנים, ולפיכך אינה עולה בקנה אחד עם תכלית חוק העמותות, התש"ם - 1980 (להלן: "החוק") ואין  זה צודק ונכון לאשרה. לשיטת הרשם, בית כנסת נועד לתכלית של תפילה ואף אם ניתן לבצע במסגרתו פעילויות נוספות אין זו תכליתו לשמש כמרכז קהילתי לפעילות העמותה, ובנייתו איננה מהווה לפיכך מטרה קרובה או המשכית למטרותיה הרשומות.
15. לטענת הרשם, הוספת המטרה החדשה מהווה ניסיון לשימוש בשלד עמותה קיים על מנת לצקת לתוכה תוכן שלא היה בה מלכתחילה, וזאת חלף הקמת עמותה חדשה בהתאם להוראות החוק ולהנחיותיו. הרשם מציין, כי בסוף שנת 2014 ובשנת 2015 הוחלפו כלל חברי העמותה וועדת הביקורת בחברים חדשים, הוחלט על שינוי שמה של העמותה ומענה הרשום וכן על שינוי מטרותיה והוספת המטרה החדשה, וכי לאור זאת אין בסיס לטענת העמותה לפיה הוכנסה בה "רוח חדשה" בלבד. לשיטת הרשם, היות שעמותות יכולות לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות – המאפשר להן לקבל הקצאת קרקע מרשויות מקומיות - רק לאחר שנתיים של פעילות, קיים חשש כי העמותה פועלת בדרך של שימוש בשלד קיים ולא באמצעות הקמת עמותה חדשה על מנת להתגבר על תנאי זה. בנוסף, טוען הרשם, כי בקשה לרישום עמותה שמטרתה הקמת או ניהול בית כנסת נדרשת לעמוד בדרישות מיוחדות אליהן לא נדרשה העמותה דנן בעקבות שימושה בשלד עמותה קיים.

16. עוד טוען הרשם, כי הדוחות הכספיים שהגישה העמותה מלמדים כי העמותה חדלה עוד בשנת 2013 מקידום אחת ממטרותיה המאושרות – הנצחה, וכן כי עיון בדוחותיה המילוליים של העמותה מעיד כי בשנת 2015 השתנתה פעילות העמותה באופן ניכר, עת החלה לקדם פעילויות שאינן תואמות למטרותיה המאושרות, וביניהן בניית בית כנסת.

17. לטענת הרשם, התכלית העומדת בבסיס הדרישה הקבועה בחוק לקבלת אישורו או אישור בית המשפט לשם שינוי מטרות עמותה נובעת, הן מן הפוטנציאל הטמון לפגיעה בגורמים שונים, כגון תורמי העמותה, שבחרו לתרום מהונם לאור מטרות העמותה הרשומות (כאשר הדבר תקף ביתר שאת במקרה דנן, בו כל הכנסות העמותה מתבססות על תרומות); והן מכך שעמותה צוברת לאורך השנים מוניטין וקשרים מול גורמים ציבוריים שונים על בסיס מטרותיה ובעקבות זאת מקבלת כספי ציבור והטבות שונות, ומכאן החשיבות הקיימת בשמירה על אופי פעילותה.

18. לשיטת הרשם, הגם שאין עניינה של תובענה זו בטענות בדבר הקצאת הקרקע על-ידי עיריית נתניה או בצורך בדבר הקמת בית הכנסת - אלא אך בהיות המטרה החדשה בגדר מטרה רחוקה לפי סעיף 11 לחוק – עלה מבירור שנערך עם עו"ד רגב, כי שמה של העמותה (בניגוד לשמה של עמותת בית הכנסת) כלל לא אוזכר בנוגע להקצאת המגרש.

• דיון והכרעה

19. השאלה העיקרית הדרושה הכרעה בענייננו היא האם, בנסיבות העניין, שינוי מטרות העמותה הרשומות והוספת המטרה החדשה אליהן מהווה שינוי "צודק ונכון" כאמור בסעיף 11 לחוק, בשים לב למטרות העמותה ולפעילותה עובר לשינוי המבוקש?

על מנת להכריע בסוגיה זו, אדרש בראשית הדברים להוראת סעיף 11 לחוק ולתכלית הניצבת בבסיסה, כאשר לאחר מכן אפנה לבחון האם המטרה החדשה אותה מבקשת העמותה להוסיף למטרותיה מהווה מטרה קרובה וכן את היותו של שינוי זה צודק ונכון בנסיבות שבפני.

המסגרת הנורמטיבית - סעיף 11 לחוק העמותות

20. עצם נחיצות הקמתם של בתי הכנסת או דבר הקצאתן של קרקעות ציבוריות לשם כך, אינן שנויות במחלוקת או ניצבות להכרעה במקרה שבפני, שכן עיקרה של הסוגיה נושא ענייננו היא בשאלת עמידת המטרה החדשה בדרישות סעיף 11(ה) לחוק, וביתר פירוט, בהלימתה את החריג הקבוע במסגרתו, והמאפשר אישור מטרה רחוקה ככל שהדבר הינו "צודק ונכון" בנסיבות הקונקרטיות.

21. סעיף 11 לחוק מאפשר לעמותה, בין היתר, לשנות מטרותיה בהחלטה שנתקבלה על-ידי האסיפה הכללית, כאשר ס"ק 11(ג) לחוק מבחין לעניין זה בין שינוי ל"מטרה קרובה" אשר הסמכות להחלטה לגביה נתונה לרשם, לבין מטרה שאיננה קרובה (ואשר תכונה להלן: "מטרה רחוקה") אשר לשם אישורה יש לפנות לבית המשפט:

"(ג) שינוי מטרות כאמור בסעיף קטן (ב) ייעשה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) אם המטרה שהעמותה מבקשת להחליף, לגרוע או להוסיף קרובה למטרה שאותה היא מחליפה או למטרותיה האחרות (בסעיף זה – מטרה קרובה), טעון שינוי כאמור רישום בידי הרשם; סבר הרשם כי המטרה כאמור אינה מטרה קרובה – יודיע על כך לחברה, והיא תפעל כאמור בפסקה (2);

(2) אם המטרה שהעמותה מבקשת להחליף או להוסיף, אינה מטרה קרובה, או שאין לעמותה מטרה קרובה למטרה שאותה היא מבקשת לגרוע, טעון שינוי כאמור אישור בית המשפט."

ס"ק 11(ה) מעגן את המתווה הכללי אשר בהתאם לו יגבש בית המשפט החלטתו בבקשה לאישור מטרה הרחוקה, ולפיו [ההדגשות אינן במקור, הערה שלי – י.ש]:

"(ה) בית המשפט יחליט בבקשה לשינוי מטרות של עמותה לפי סעיף זה, לאחר שנתן לרשם הזדמנות להביע את עמדתו; בית המשפט לא יאשר שינוי מטרות אלא אם כן שוכנע כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב למטרות העמותה ולפעילותה לפני השינוי, ובתנאים ובהסדרים שיקבע."

מכאן, שכאשר מדובר בהוספת מטרה הרחוקה ממטרות העמותה הרשומות, תחילה יש לאפשר לרשם להציג עמדתו, כאשר נקודת המוצא הקבועה בסעיף הינה אי-היעתרות לשינוי מטרות עמותה מאושרות למטרה רחוקה. ברם, אין באמור משום סוף פסוק, שכן הסעיף קובע "חריג", המאפשר לעמותה לשנות מטרותיה הרשומות למטרה רחוקה במקרים בהם עלה בידי המבקש לשכנע כי בנסיבות המקרה הספציפיות יהא השינוי צודק ונכון, וזאת בהתייחס למטרותיה המאושרות של העמותה ולעצם פעילותה עובר לשינוי המבוקש.

22. ככלל, כאשר פעילות מבוססת על משאבים ציבוריים נדרש פיקוח, בין היתר, על מנת לוודא כי ניצולם מבוצע בהתאם למטרות שלשמן יועדו. יחד עם זאת, גם במקרים בהם מדובר במשאבים פרטיים, דוגמת תרומות, קיים צורך בפיקוח ובקרה, שכן "המדינה מפיקה תועלת מנדבנות למטרות ציבוריות. היא צריכה ליצור אקלים המעודד זאת. עליה להבטיח כללי משחק שבהם נדבנים פרטיים יוכלו לסמוך על כך שכספם ישמש למטרות שלשמן הם ייעדו אותו" (אליעזר גולדברג "הפיקוח על מגזר הצדקה בראי ביקורת המדינה" המשפט ט 477, 479-480 (תשס"ד)). ואכן, מעיון בדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח תשל"ט מס' 1392, בעמ' 126) עולה כי התכלית הניצבת בבסיסו הינה איזון בין חופש ההתאגדות לבין הצורך בפיקוח כספי על התנהלות העמותות ושמירה על זכויות חבריה ונושיה:

"....להבטיח חופש התאגדות מלא ומתן זכויות משפטיות של תאגיד לכל דבר לעמותה רשומה. עם זאת מציע החוק פיקוח המכוון להבטחת ניהול משק כספים תקין ומבוקר, שמירת זכויות חברי העמותה ונושיה ומניעת הונאתם......"

(ראו גם ע"א 1775/10 עמותת קרית נדבורנה – בני ברק נ' רשם העמותות, פס' 16 לפסק דינו של השופט דנציגר (פורסם בנבו, 11.5.2011))

23. סמכות הפיקוח על העמותות בישראל הופקדה בידי הרשם, אשר מהווה את הרשות המינהלית המבקרת והמאזנת את כוחן של העמותות, וזאת "לתועלת הציבור ולשמירת זכויות הפרט של חברי העמותות השונות, אשר בלא פיקוח עלולות להיפגע ולהתקפח משמעותית" (פש"ר 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי סניף ישראל, פס' 32 להחלטתה של השופטת אלשיך (פורסם בנבו,15.7.2001) (להלן: "פרשת ארגון השוטרים")). סמכויות הרשם הינן מהותיות, ובמסגרת תפקידו ניתנה בידיו גם האפשרות להתערב, במקרים המתאימים, בדרך ניהולה של עמותה בה נפלו אי-סדרים (פר"ק 6112/09 רו"ח רענן קופ, מפרק זמני נ' עמותת מהות מפעלי הוראה והרבצת תורה (בפירוק זמני), פס' 8 להחלטתו של השופט מינץ (פורסם בנבו, 14.12.2011)). כמו כן, היות שתפקיד הרשם איננו בגדר "חותמת גומי" בלבד, אין סמכויותיו לפיקוח ולבקרה על תקינות פעילותן של העמותות מפורשות באופן מצמצם, אלא בדרך אשר יש בה כדי להגשים את תכליתו העקרונית של החוק (עת"מ 9034/08 הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר נ' רשם העמותות, פס' 33 לפסק דינה של השופטת צור (פורסם בנבו, 18.6.2009); פרשת ארגון השוטרים, בפס' 32-33)).

24. בקובעו, אפוא, כי שינוי מטרה ממטרותיה הרשומות של העמותה דורש אישורו של גורם שלישי – הרשם, כאשר מדובר במטרה קרובה, ובית המשפט כשהשינוי המבוקש הינו למטרה רחוקה – מבוטאת בסעיף 11 לחוק תכלית הפיקוח והבקרה על ניהולה התקין של העמותה, כאשר הכפפת מתן אישורו של בית המשפט לשינוי למטרה רחוקה אל משוכת שיקולי צדק ונכונות בנסיבות העניין, עולה אף היא בקנה אחד עם רציונאל זה.

ומן הכלל אל הפרט

25. בנסיבות ענייננו, ולאחר שבחנתי לעומקן את כלל טענות הצדדים, סבורני כי לא עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל השכנוע הדרוש על מנת לאפשר הוספת המטרה המבוקשת המהווה מטרה רחוקה למטרותיה וזאת כפי שיפורט להלן.
26. ראשית, כאמור בסעיף 11(ה) לחוק, הבחינה האם "צודק ונכון" לאשר שינוי מטרות העמותה תעשה תוך התייחסות למטרות העמותה ולפעילותה לפני השינוי. מטרותיה הרשומות של העמותה בענייננו הינן מחקר מנהגי עדות לוב, הנצחת רבני הקהילה ומנהיגיה וכן פרסום החומר והקנייתו לציבור. מטרות העמותה המאושרות נתחמו אם כן באופן ברור ומפורש לתחומי המחקר, ההנצחה והפרסום של מנהגי ומנהיגי קהילת יהודי לוב. הגדרה זו של מטרות העמותה כפי שנעשתה על-ידי מקימיה, איננה כוללת, ולו על דרך קריאתה בהרחבה, אזכור כלשהו לבניית בתי כנסת.

כמו כן, דומה כי אם אכן ברצון העמותה להפיץ ולפרסם ברבים את הנצחתה ומחקריה אודות קהילת לוב, הצגת קידומה של מטרה זו כדורשת הקמה של בית כנסת ייעודי לשם כך עלולה דווקא לחטוא להשגתה, שכן יהא בדבר כדי להגביל את יכולת הפצת הידע אך לקהל המצומצם הפוקד את בית הכנסת. יתרה מכך, הרי שבניגוד לטענת המבקשת, מתקשה אני לראות במטרה החדשה של בניית בית כנסת כמטרה קרובה למטרותיה הרשומות של העמותה וכהמשכן הישיר והטבעי. הגם שלבית כנסת עשויים להיות שימושים קהילתיים נוספים, מובן כי אין בכך בלבד כדי לשנות מתפקידו העיקרי, שהינו בראש ובראשונה בית תפילה ולימוד תורה. לפיכך, גם כאשר ניתנת האפשרות לשימוש במבנה בית הכנסת לשם העברת תכנים והרצאות העשרה שונות לציבור, ברי כי אין בשימוש האמור כדי לשנות מעצם מהותו ותכליתו של בית הכנסת או כדי להפוך את ייעודו ה"טבעי" למרכז הרצאות וכנסים. אף ככל שניתן לפרסם ולהפיץ את המחקרים אודות קהילת לוב במבנה בית הכנסת, ואינני שולל אפשרות זו, הרי שאין כל מניעה לבצע זאת במסגרות ובמבנים רבים ומגוונים (כפי שאף המבקשת מציינת שמבוצע על-ידה בפועל) ולא נחה דעתי בדבר הדרישה להקמתו הספציפית של בית כנסת לשם כך. לאור האמור, סבורני כי מטרה חדשה זו הינה בגדר מטרה רחוקה למטרות העמותה הרשומות ואיננה עולה כדי המשכן הטבעי והישיר של מטרות אלו או של פעילותה הקודמת של העמותה, כפי שנרשמו עובר לבקשת השינוי.

27. שנית, הקביעה כי היעתרות לחריג המאפשר הוספת מטרה רחוקה הינה צודקת ונכונה בנסיבות דנן מוקשית בעיניי אף נוכח התנהלות העמותה כפי שהוצגה על-ידי הרשם, ואשר לגביה לא נתקבל כל הסבר מניח את הדעת.

כאמור לעיל, לרשם תפקיד מהותי בפיקוח ובבקרה על העמותות, ובית המשפט נדרש לקבל עמדתו בסוגיית הוספתה של מטרה רחוקה למטרות העמותה עובר למתן ההחלטה בבקשה (סעיף 11(ה) לחוק). בענייננו, מציג הרשם את התנהלות העמותה באופן אשר, לכל הפחות, מעלה חשש כי הוספת המטרה החדשה לעמותה נועדה להשתמש ב"שלד" עמותה קיימת על מנת לעקוף את דרישות הדין והנחיותיו, ומשום כך, איננו ממלא אחר שיקולי הצדק הקבועים בסעיף. כך לדוגמא, לפי הדיווח שהגישה העמותה ביום 24.12.2014 הופסקה חברותם של כלל החברים המקוריים בה (שהצטרפו בשנת 1988 ובשנת 2004), כאשר באותו היום מונו ארבעה חברים חדשים [אשר תאריך תחילת חברותם של שניים מהם, מר אמויאל ומר מסילטי, אף צוין בשני מועדים שונים וסותרים - 11.3.2015 וה-24.12.2014 – במסגרת הדיווחים שהגישה העמותה (נספחים ז' ו-י' לכתב התשובה מטעם הרשם)].

בנוסף לכך, בסמוך למועד עריכת השינויים הפרסונאליים בזהות כלל חבריה, דיווחה העמותה לרשם על החלטתה לשנות את שמה, את כתובתה, את מורשי חתימתה, את חברי הועד, ואת מטרותיה הרשומות. כמו כן, מן הדו"חות הכספיים שהגישה עולה, כי עוד בשנת 2013 חדלה העמותה ממטרת ההנצחה שהינה אחת ממטרותיה הרשומות וכן כי בשנת 2015 החלה לקדם מטרות שאינן בגדר מטרותיה הרשומות, וביניהן בניית בית כנסת. התמונה המצטיירת מן ההתנהלות המתוארת היא, כי בפרק זמן קצר יחסית (שתחילתו בשנת 2014 בה נדונה בעיריית נתניה הקצאת הקרקעות לבניית בתי הכנסת) שונו פני העמותה כליל, עת הוחלט על החלפת שמה, מענה, כל חבריה באחרים, על שינוי מטרותיה באופן בו תתווסף אליהן גם המטרה החדשה של בניית בית כנסת וכן על הפסקתה בפועל של פעילותה למען חלק ממטרותיה המאושרות. הסבר העמותה ל"מהלכים" אלו התמקד בגילם המתקדם של חברי העמותה המקוריים וברצונם למצוא מחליפים אשר ימשיכו דרכם וירחיבו פעילות העמותה באמצעות הקמת בית כנסת, וכן בטענה לטעות בדו"חות הכספיים שביצעו רואי החשבון. נימוקים אלו נטענו על-ידי המבקשת בעלמא, מבלי שנתמכו בתצהיר או באסמכתא אחרת להוכחתם, וממילא בנסיבות המתוארות ונוכח השינוי היסודי והמהותי שנערך בכלל היבטי העמותה, לא שוכנעתי בסבירות התקיימותם של נימוקים אלו ובהיותם הבסיס האמיתי לעריכת שינויים רבים אלו במבנה העמותה ובתכניה. ככל שנדרשו שינויים כה מהותיים בעמותה, במסגרתם הוחלפו סממניה המקוריים כמעט במלואם, סבורני כי דרך המלך הייתה, כטענת הרשם, בהקמת עמותה חדשה.

יתרה מכך, וכפי שיפורט להלן, מקובלת עלי טענת הרשם לפיה שימוש ב"שלד" העמותה, תוך יציקת תוכן חדש ואחר לתוכו, מאפשר בענייננו למבקשת עקיפתן של דרישות הדין ושל הנחיותיו, ואינו עולה בקנה אחד עם דרישת הצדק ונכונות העניין הקבועה בסעיף 11 לחוק כדלקמן:

• העמותה לא סתרה את טענת הרשם לפיה לשם הקצאת המגרש על-ידי הרשות המקומית עליה להמציא "אישור ניהול תקין", המתייחס לשנתיים קודמות של פעילות רצופה, ואשר במסגרתו מאשר הרשם כי העמותה מקיימת את דרישות החוק בדבר הגשת דו"חות, הודעות ופרוטוקולים (להלן: "אישור ניהול תקין", ראו לדוגמא נספח ג' לתובענה). הקמת עמותה חדשה לצורכי הקמת בית הכנסת תחייב אפוא שנתיים של פעילות רצופה מטעמה עובר לאפשרות קבלתו של אישור ניהול תקין. מאידך גיסא, שימוש ב"שלד" עמותה קיימת, תוך שינוי מרבית מאפייניה והפיכתה, הלכה למעשה, לעמותה חדשה – מאפשרת התחמקות מדרישה זו וקבלת אישור ניהול תקין באופן מיידי, תוך התבססות על פעילותה הרצופה של העמותה בעבר.

• בעת הקמת עמותה חדשה, על מקימיה לעמוד בדרישות הדין ובהנחיות הרשם להתנהלות עמותות. כאשר מדובר בייסוד עמותה אשר בין מטרותיה הקמתו ו/או ניהולו של בית כנסת, נכללות בהנחיות אלו דרישות ייעודיות למטרה זו, ביניהן: הגשת פרוטוקול אסיפה כללית של מתפללי בית הכנסת אליה הוזמנו כל המתפללים ובה נתקבלו החלטות בעניין רישום בית הכנסת כעמותה; קיום הליך פרטני של קבלת מתפללי בית הכנסת המעוניינים בכך כחברי עמותה; ומתן הבהרות בדבר הקמת בית הכנסת, אופן רישומו ונכסיו. בהגשת בקשה להוספת המטרה החדשה של בניית בית הכנסת למטרותיה הרשומות של עמותה קיימת, נמנעת המבקשת ממילוי אחר הדרישות הייעודיות החלות על עמותה המוקמת למטרה זו. בנקודה זו אציין כי ער אני לטענת המבקשת בדבר מוכנותה לעמידה בכלל ההוראות החלות כתוצאה מהוספת מטרת הקמתו של בית כנסת למטרותיה. ואולם, אינני סבור כי די במוכנות עמותה לקיים את דרישות הדין וההנחיות המחייבות תוך שימוש בפרוצדורה "עוקפת", מקום בו עמידה בתנאים הייעודיים איננה בגדר בחירה, אלא דרישה הנובעת מפסיעה בדרך המלך, היא הקמת עמותה חדשה למימוש מטרה מסוימת זו של בניית בית הכנסת.

28. שלישית, לא שוכנעתי כי בנסיבות דנן אישור הוספת המטרה החדשה, שהינה מטרה רחוקה ממטרות העמותה הרשומות, לא טומנת בחובה אפשרות לפגיעה בגורמים שלישיים. לטענת העמותה, אישור הבקשה ובניית בית הכנסת תאפשר לציבור הרחב ליהנות ממקום תפילה קבוע וכן מהרצאות ומכנסים, וכי בנוסף הכספים עבור בניית בית הכנסת יתרמו רק לאחר אישור הוספת המטרה החדשה. ברם, כאמור בראשית הדברים, אין ענייננו בסוגיית

נחיצות הקמתו של בית כנסת ובתרומת בניינו לציבור הרחב, אשר כלל אינן שנויות במחלוקת במקרה שבפני. מטרותיה הרשומות של העמותה דנן הינן במחקר, פרסום והפצת ידע באשר לקהילת יהודי לוב, ועל בסיס מטרות אלו גייסה כספי תרומות, המהווים את הכנסתה היחידה (נספח ב' לכתב התשובה מטעם הרשם, בעוד שגרסת המבקשת לפיה לא נתקבלו תרומות נטענה בעלמא וללא כל תימוך). מצב דברים בו תורמים השקיעו מכספם בסברם כי ינוצל בהתאם למטרות העמותה הרשומות - בעוד שבפועל מנותבים כספים אלו למטרה רחוקה - אינו מתיישב עם התנהלות תקינה. כמו כן, אין בעובדה כי בעתיד יגויסו תרומות נוספות על בסיס המטרה החדשה (ככל שתאושר) כדי לגרוע מן הפגיעה הפוטנציאלית בתורמים הקיימים אשר כספיהם נתרמו זה מכבר.

29. סבורני אפוא, כי יש במשקלם המצטבר של הנתונים ביחס להתנהלות העמותה וכן לאור החשש הקיים בענייננו – ואשר לא עלה בידי המבקשת להפריכו - לשימוש ב"שלד" עמותה קיימת לשם עקיפת דרישות הדין והרשם ולקיומה של פגיעה פוטנציאלית בגורמים שלישיים, כדי לפגום בהלימת הוספתה של המטרה החדשה את שיקולי הצדק הקבועים בסעיף 11 לחוק.

30. סיכומם של דברים, דעתי היא כי בנסיבות דנן מהווה המטרה החדשה משום מטרה רחוקה ממטרות העמותה הרשומות, כאשר אינני סבור שעלה בידי העמותה לבסס טענתה כי בנסיבות העניין הוספת המטרה החדשה למטרותיה הרשומות מהווה שינוי "צודק ונכון" כנדרש בסעיף 11 לחוק, וזאת בהתייחס למטרותיה הרשומות, לפעילותה עובר לבקשת השינוי ולחשש העולה משימוש בלתי ראוי במבנה עמותה קיימת ולפגיעה אפשרית בגורמים שלישיים. על רקע האמור, לא מצאתי כי ניתן לאשר את בקשת הוספתה של המטרה החדשה.

31. כמו כן, נוכח מסקנותיי אלו ובשים לב לגבולות הסוגיה נשוא ענייננו, מתייתר אפוא הצורך לדון בטענות הצדדים אודות היכרותם של גורמים בעירייה את העמותה ואזכורה בדיוניהם בקשר עם הקצאת המגרש.

• סוף דבר

32. אשר על כן, התובענה נדחית בזאת.

בנסיבות העניין, החלטתי להמנע מפסיקת הוצאות.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהמצאת פסק הדין.

ניתן היום,  י"ב כסלו תשע"ח, 30 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.