1. תיק זה תחילתו בבקשה אותה הגיש החייב לאפשר לו להגיע להסדר עם נושיו בהתאם להוראות סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל. הבקשה הוגשה בחודש פברואר 2016.
2. התנהלות החייב, לכל אורך ההליך, הקשתה מאוד על ניהולו.
פעם אחר פעם הוגשו תגובות באיחור, לא קוימו החלטות אשר ניתנו במועדים שנקבעו, ואף הסכום שנקבע כי יופקד כתנאי למתן המלצת הכנ"ר לקידום ההליך הופקד כחצי שנה לאחר מתן ההחלטה.
3. במסגרת אסיפת הנושים אשר התקיימה בינואר 2017 ניתנה הסכמת הנושים , ברוב מניין ורוב ערך, להסדר במסגרתו ישולם לנושים דיבידנד בשיעור של 75%.
החייב ביקש לבחון את אפשרות עמידתו במתווה זה.
4. לאחר מכן החלו מוגשות בקשות שונות לרבות בקשות לבחינה מחודשת של תביעת החוב של הנושה המרכזית של החייב, חב' פ.א. פאנת בע"מ ( להלן: "פאנת").
לאחר קבלת תגובה ותשובה, מצאתי לדחות בקשה זו, מקום בו מדובר בתביעת חוב המבוססת על פסק דין אשר ניתן לאחר שמיעת ראיות, תוך מתן הדעת לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון לעניין מידת ההתערבות בשיקול הדעת של בעל התפקיד, והיקף המקרים בהם יימצא לשוב ולהידרש לבחינתן של טענות שעה שהתנהל הליך משפטי עד תום.
5. עוד התברר כי נושה בהיקף של כ-120,000 ש"ח לא צוין על ידי החייב במסגרת בקשתו להסדר, על אף שהתנהל ביחס אליו תיק הוצאה לפועל. החייב עתר לדחות את תביעת החוב , מחמת מועד הגשתה.
מקום בו החייב לא ציין דבר קיומו של אותו נושה במסגרת הבקשה, מצאתי שיהא צורך להידרש גם לזו.
6. החייב עתר בהמשך לאשר הסדר נושים במסגרתו ישולם דיבידנד בשיעור של 60%, ואולם הצעתו זו לא זכתה לאישור הנושים.
7. ביום 18.6.17 הוגשה בקשת החייב במסגרתה טען פעם נוספת לעניין הצורך להידרש להיקף תביעת החוב של חב' פאנת, לצורך תשלום דיבידנד בהיקף של 75% מהיקף הנשייה המתוקנת, תוך העלאת טענות חוזרות באשר לתביעת חוב זו.
עוד נטען, כי חלק הארי של הנושים אף הסכים לקבל דיבידנד בשיעור של 30% בלבד.
הנושה המרכזית, פאנת, מצאה להתנגד להצעה זו, ועתרה לביטול ההליך.
8. ביום 19.6.17 ניתנה החלטתי במסגרתה מצאתי לשוב ולהפנות את שימת הלב להחלטות קודמות אשר ניתנו לעניין הצורך להידרש לבחינה חוזרת של תביעת החוב של פאנת, לעובדה כי מדובר בהסדר נושים אשר מעצם טיבו מחייב הסכמה (בהתאם להוראות הדין), וכי ממילא לא ניתן לאשר חלוקת דיבידנד בשיעור שונה לנושים, אלא במקרים חריגים וכאשר ניתנה הסכמת כל הנושים לכך שנושה אחד יקבל שיעור דיבידנד שונה מזה אותו יזכו האחרים לקבל.
לפנים משורת הדין, ניתנה לחייב האפשרות להבהיר בתוך 10 ימים האם קיימת הסכמת כל יתר הנושים לקבלת שיעור דיבידנד בהיקף של 30%, ותוך שהם מודעים לכך כי חב' פאנת תקבל דיבינד בשיעור של 75%.
9. החל מאותו מועד החלה הגשת בקשות על ידי החייב מהן עלה כי אין בידו הסכמות מפורשות כאמור לעיל מיתר הנושים, וביום 6.8.17 אף הוגשה הודעה מפורשת מהנאמן להסדר בדבר העדרה של הסכמה כאמור.
ביום 14.8.17 הוגשה בקשה נוספת של הנושה פאנת לביטול ההליך.
כפועל יוצא, התבקשה הבהרת הנאמן מדוע לא יבוטל ההליך (מקום בו עניינו אישור הסדר נושים).
10. ביום 14.8.17, לאחר קבלת הבהרת הנאמן להסדר, תוך מתן הדעת לעובדה כי ניתנו לחייב מספר רב מאוד ארכות לצורך גיבוש הסדר הנושים, ומקום בו לא התקבלה הסכמתם כמפורט בהחלטות קודמות, ולמעשה לא הוצג אישור כל הנושים לקבלת דיבידנד בשיעור של 30% והנושה המרכזי (בהיקף של למעלה מ-50% ממצבת הנשייה)ביקש ביטולו של ההליך, ניתנה החלטה המורה על ביטול ההליך.
11. רק לאחר מכן החלטה זו, הוגשה ביום 16.8.17 בקשת החייב, למתן ארכה להצגת הסכמות הנושים, והחייב הופנה להחלטתי מיום 14.8.17.
12. ביום 13.9.17 הוגשה בקשת החייב לביטול ההחלטה מיום 14.8.17 ואישור הסדר הנושים תוך טענה כי קיימת הסכמת חלק הארי של הנושים להיקף הסכום שישולם, תוך שהחייב עותר לאפשר לו לשלם סכום זה בתוך 10 חודשים. הבקשה הועברה לקבלת תגובה.
13. הנאמן ביקש כי הנושים יאשרו בכתב הסכמות אלו בנוסח שיקבע על ידו, תוך ציון מפורש בדבר תשלום הדיבידנד בשיעור שונה.
מצאתי לאפשר לחייב להציג אישורים אלו, ואולם בסמוך לאותו מועד הוגשה הודעה ברורה מטעם הנושה פאנת על פיה היא מתנגדת לבקשתו החייב ועותרת להותרת ההחלטה מיום 14.8.17 על כנה.
14. ביום 7.11.17, ושוב – לשם הזהירות, מצאתי להורות כי החייב יציג בתוך 10 ימים את אישורם בכתב, של כל הנושים , למתווה אשר הוצע על ידו, לרבות לעניין חלוקת דיבידנד בשיעור שונה.
אישורים כאמור לא הוצגו במועד שנקבע.
15. גם לאחר אורכות/בקשות להבהרה נוספות, לא עלה כי קיימת הסכמה להצעת ההסדר, וביום 23.11.17 הוגש עדכון הנאמן ממנו עלה כי לשיטת הנאמן להסדר, אין עוד מקום להידרש לסוגיית ההסדר ודין בקשתו של החייב (לביטול ההחלטה מיום 14.8.17), להידחות.
16. ביום 23.11.17, מקום בו לא הוצגו אישורים מטעם החייב ונוכח עמדת הנאמן, מצאתי להורות כי החלטתי מיום 14.8.17, תיוותר על כנה.
17. לאחר אותו מועד, ביום 29.11.17, הוגשה הודעה נוספת מטעם החייב, במסגרתה טען כי קיימת הסכמה למתווה במסגרתו יקבלו כל הנושים למעט שניים שיעור דיבדנד של 30% , בעוד חב' פאנת וחברת נדיר תעשיות, יקבלו דיבידנד בשיעור של 75%.
כל זאת, כאשר התשלום יבוצע בתוך 10 חודשים.
במקביל, הוגשה בקשה להארכת המועד להגשתה של אותה הודעה.
18. באותו יום ניתנה החלטתי על פיה מצאתי לציין כי ההחלטה מיום 7.11.17 היוותה המשך למספר רב של החלטות אשר ניתנו בעניינו של החייב, אלא כי מקום בו לא הוגשה תגובת החייב כנקוב באותה החלטה, ומאידך הוגשה תגובת הנאמן, ניתנה החלטתי מיום 23.11.17.
על אף כל אלה, ולפנים משורת הדין, נתבקשה תגובת הנאמן.
19. ביום 4.12.2017 הוגשה תגובת הנאמן להסדר ובמסגרתה התנגדות להותרת הליך זה על כנו בהינתן פרק הזמן שחלף, ובקשתו של החייב לפריסת התשלום לעשרה חודשים נוספים.
20. באותו יום, ה-4.12.2017 הוגשה תשובת החייב במסגרתה טען כי הנושים נתנו הסכמתם לפריסה בת עשרת החודשים, כי קיימת הסכמה כיום להסדר ואף מתקיימים הוראות הדין לצורך אישורו ואכיפתו.
החייב ביקש בעניין זה להפנות את שימת הלב להוראות הדין, כמו גם פסיקה המתייחסת לאישורם של הסדרים, מקום בו הנושה פועל בחוסר תום לב או תוך שימוש לרעה בהוראות הפקודה.
21. לאחר שנתתי דעתי לכלל הבקשות, התגובות, התשובות, ההודעות, וטענות הצדדים , אני מוצאת להותיר את החלטתי מיום 14.8.17, בדבר ביטולו של ההליך, על כנה. טעמיי להלן;
22. אקדים ואבהיר כי בניגוד לטענות החייב, לא מתקיימים בתיק זה תנאי הוראות הדין לצורך אישורו של ההסדר, שעה שלא קיים רוב מניין ורוב ערך של הנושים, בהיקף של 75%.
הסכמת הנושה פאנת, אינה קיימת מזה זמן רב, ומדובר בנושה המחזיק בכחמישים אחוז ממצבת הנשייה.
זאת ועוד, הסכמת הנושים כפי שהוצגה התייחסה לעובדה כי כלל הנושים, למעט פאנת, יקבלו דיבידנד בשיעור של 30%. מהודעת החייב עולה כי נושה נוסף, מעבר לפאנת, נתן הסכמתו להסדר רק בכפוף לקבלת סך המשקף 75% מתביעת חובו.
23. במסגרת סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), נקבע כדלהלן :
"19א.(א)חייב שחובותיו עולים על 34,511 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.
(ב)לבקשה יצרף החייב –
(1)את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;
(2)דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;
(3)(נמחקה).
(ג)בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
(ד)בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.
(ה)הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחויבים."
24. בסעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל נקבע כדלהלן :
35.(א)הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו.
(ב)כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.
(ג)לעניין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל.
(ד)לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.
(ה)לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.
(ו)מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63....."
25. סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל מפנה לסעיף 34, לעניין אסיפות הנושים, ובמסגרתו נקבע כדלהלן :
"34.(א)הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם.
(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.
(ב)החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.
(ג)כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.
(ד)הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל."
( ההדגשות אינן במקור ה.ס.)
26. יש להקדים ולהבהיר כי קיים פער מהותי בין הליך מכוח הוראות סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, לבין הליך "רגיל" במסגרתו מוכרז החייב כפושט רגל ונקבעת בעניינו תכנית פרעון.
27. בהליך לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, מדובר בנתיב במסגרתו החייב עותר לאפשר לו להגיע להסדר עם נושיו, במסגרתו הוא לא יוכרז כפושט רגל, ואף לא יינתן בעניינו צו כינוס.
28. לצורך כך, עליו לעמוד בתנאים אשר נקבעו בסעיף 19, אשר כאמור מפנה, בין היתר להוראות סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף 35 לפקודה , מתייחס לאסיפת הנושים המתקיימת מכוח הוראות סעיף 34 לפקודה.
במסגרת הוראות סעיף 34 נקבע כי לצורך אישורו של הסדר נושים, צריך שיתקיים רוב מניין ורוב ערך של הנושים בהיקף של 75%.
הוסיף המחוקק והקנה לבית המשפט את האפשרות, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הסדר נושים כאשר קיים רוב של למעלה מ- 50% ממניין וערך הנושים.
29. שיקול הדעת אשר הוקנה לבית המשפט, הוקנה באפשרות לאשר או שלא לאשר הסדר וזאת לאחר שזה אושר במסגרת אסיפת הנושים, בין ברוב של 75% ובין ברוב של למעלה מ- 50%. במקרה דנן, אין בידי החייב להציג רוב של למעלה מ- 50%, וממילא לא נדרש בית המשפט לאישור ההסדר.
30. לעניין זה אין להתעלם ממהותו של ההליך בו בחר החייב. מדובר במי שעתר לאפשר לו להגיע להסדר עם נושיו.
נינתה למבקש האפשרות לעשות כן ואולם נושיו , אינם נותנים הסכמתם.
31. מקום בו המחוקק מצא להורות כי שיקול הדעת של בית המשפט לאשר הסדר נושים, גם מקום בו לא התקבלה הסכמת 75% ממניין וערך הנושים, אך הגביל זאת עד להיקף של 50%, אין מקום לאשר הסדר אחר, וזאת בניגוד להוראות הפקודה.
32. אני ערה לטענות החייב לעניין חוסר סבירות עמדתו של הנושה המרכזי, או התנהלותו אשר נחזית על ידי החייב כזו אשר יש בצידה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. ואולם, לעניין סבירות ההחלטה, אין מקום כי בית המשפט ישים שיקול דעתו הכלכלי במקום שיקול דעתם של הנושים, מקום בו מדובר במתווה של הסדר, והעובדה כי היקף נשייתו של הנושה משקפת כ-50% מהיקף הנשייה הכולל, אינה יכולה לעמוד לחובתו.
33. בתיק זה ניתנו לחייב הזדמנויות רבות מאוד, ואורכות רבות מאוד. פעם אחר פעם, ניתנה לו האפשרות לבוא בדברים עם נושיו, לרבות הנושה המרכזי, מתוך מטרה לאפשר לו למצות את החלופה הנקובה בסעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל.
למעלה מכך, ככל והייתה מוצגת גם כיום, הסכמת הנושים להסדר, בכפוף ובהתאם להוראות הדין, היה מקום להידרש לכך.
34. ואולם, מקום בו מדובר בהליך המתנהל במשך קרוב לשנתיים;
מקום בו פעם אחר פעם ניתנו לחייב אורכות והזדמנויות להגיע להסדר עם נושיו;
מקום בו (באופן חריג) ניתנה לחייב האפשרות לנסות ולהגיע להסכמות אשר יכללו, בין היתר, הסכמה מצד הנושים לחלוקת דיבידנד בשיעור שונה;
מקום בו כל אלו לא הביאו לאישור הנושים בהתאם לפקודה;
ומקום בו נכון למועד היום אין הסכמה , בהיקף הנדרש בהתאם להוראות הפקודה, להסדר;
בהינתן כל אלה – אין לי אלה להורות על הותרת ההחלטה בדבר ביטולו של ההליך על כנה, וכך אני מורה.
צו עיכוב היציאה מן הארץ ביחס לחייב יוותר על כנו למשך 90 יום שאז יבוטל.
המזכירות תודיע.
ניתנה היום, כב' כסלב כ"ב כסלו תשע"ח, 10 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
