1.לפניי בקשה לביטול ההליך כנגד החייב בגין חוסר תום לב.
2.החייב, כבן 40, נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים מנישואיו הראשונים המתגוררים עם גרושתו, ואב לקטינה בת 4 מנישואיו הנוכחיים, הסמוכה על שולחנו. צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 03.02.2016 בגין חובות מוצהרים בסך 374,771 ₪ ל-6 נושים. במסגרת צו הכינוס הוטל עליו צו תשלומים בסך 700 ₪ החל מיום 01.04.2016.
3.ביום 08.11.2010 חייב בית הדין השרעי בחיפה את החייב לשאת במזונות ילדיו הקטינים בסך 750 ₪ עבור כל ילד, וסה"כ 3,000 ₪.
4.ביום 09.08.2016 הגיש החייב בקשה להקצבת מזונות במסגרתה טען כי בהתחשב במצבו הכלכלי יש להקציב את המזונות לסך של 300 ₪. עוד טען כי אשתו הנוכחית אף היא גרושה לשעבר ואם לשלושה ילדים, אולם איננה מקבלת מזונות מגרושה.המנהל המיוחד התנגד לבקשה וטען כי הצעת החייב לשלם סך של 300 ₪ ל-4 קטינים בלתי סבירה בעליל ויש לדחותה על הסף, לזאת יש להוסיף יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בסכום המזונות שנקבע בהתאם להכנסות התא המשפחתי. המנהל המיוחד אף המליץ לשקול את ביטול הליך הפש"ר.
5.החייב לא התייצב לדיון שנקבע בבקשה להקצבת מזונות, ומשכך בקשתו נמחקה.
6.במסגרת הדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד הומלץ על ביטול ההליך וזאת נוכח העובדה כי בקשתו של החייב הוגשה בחוסר תום לב, מאחר וחובותיו הנם חוב ארונה לרשות מקומית וחוב מזונות לגרושתו, שסביר שלא יופטר מהם בשל גילו הצעיר והכנסותיו. במסגרת הדו"ח נטען כי ההכנסות החודשיות הממוצעות של התא המשפחתי מסתכמות בסך 13,842 ₪ כאשר הוצאותיו של התא המשפחתי מסתכמות בסך 9,740 ₪. עוד נטען כי כנגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב בסך כולל של 250,344 ₪ כאשר סך של 191,953 ₪ נתבע בדין קדימה.
7.בדיון מיום 08.03.2017 חזר המנהל המיוחד על בקשתו להורות על ביטול ההליך. מנגד ב"כ החייב ביקשה להשאיר את החייב בהליך, טענה כי החייב עומד בתשלום שנקבע לו ומשתף פעולה, אמנם באופן חלקי. נטען כי לא ברור מדוע המנהל המיוחד טוען כי החובות נוצרו בחוסר תום לב, החייב לא יכל לשלם את המזונות משום שנאלץ להתמודד עם חובות אחרים. בסוף הדיון נקבע כי ההחלטה תשלח לצדדים בדואר.
8.ביום 15.09.2017 הוגשה בקשה מטעם החייב להורות למל"ל לתת את עמדתו ביחס להחרגת חוב המזונות. ביום 01.11.2017 התקבלה תגובה מטעם המוסד לביטוח לאומי לפיה הוחלט שלא להחריג את חוב המזונות של החייב כלפי המל"ל. נטען כי בנוסף לחוב העבר של החייב, הוא ממשיך לצבור חוב מזונות שוטף כאשר המל"ל ממשיך ומשלם מזונות לזוכה עבור ילדיו הקטינים של החייב. נטען כי תשלומי המזונות משולמים מהקופה הציבורית, כאשר המל"ל מהווה צינור זמני להעברת תשלום המזונות לאישה. על כן סבור המל"ל כי עליו לעמוד על זכותו בדין הקדימה לצורך שמירה על הקופה הציבורית. יתרה מזאת נטען כי כעולה מהדו"ח מטעם המנהל המיוחד, החייב קיבל נכס מקרקעין מאביו, נוסע ברכב שברולט, וכן על שם החייב רשומות קופות גמל ופנסיה, הרי במידה ונכסים אלה ימומשו לטובת קופת הפש"ר, היא עתידה להתעשר בסכום משמעותי בסיום הליך הפש"ר, וכך יוכל החייב לכסות חלק מן החוב.
ב"כ החייב בתגובה טענה כי לא רשום על שמו של החייב נכס שירש מאביו, החייב ויתר על דירת המגורים לטובת גרושתו והוא איננו בקשר עם אביו כלל. באשר לרכב נטען כי הרכב רשום על שם גרושתו ומשמש אותה לצורך עבודתה. וכן נטען ביחס לקופות גמל ופנסיה הן אכן קיימות, אך לא ידוע לחייב מהו היקף ושווי הכספים שנצברו בקופה, והחייב נותן את הסכמתו להפריש את הכספים לשם העשרת הקופה. בנסיבות אלה ביקשה ב"כ החייב לקבוע מועד דיון על מנת לדון בעניין הכרזתו של החייב כפושט רגל.
המנהל המיוחד בתגובתו לתגובת המל"ל טען כי האמור בתגובת המל"ל מחזק את עמדתו לפיה יש לבטל את ההליך, כאשר אין בו כל תועלת לחייב.
9.בהחלטת בית המשפט מיום 23.11.2017 התבקש החייב להודיע אם הוא משלם את חובו בגין מזונות שוטפים, החייב בתגובתו השיב כי אינו משלם את חובו נוכח מצבו הכלכלי הקשה.
דיון והכרעה:
10.לאחר שמיעת טיעוני הצדדים סבורני כי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד ולהורות על ביטול ההליך, מביל להכנס בשלב זה לשאלה עם לאור מצבת הנשיה תצמח תועלת לחייב ואם לאור סוג החובות דבק חוסר תום ביצירתם. די בהודעת החייב כי אינו משלם מזונות שוטפים כדי להבליט את חוסר תום הלב שבו נוקט החייב עת יוצר הוא חובות חדשים והוא נהנה מעיכוב הליכים בחסות ההליך. חייב שיצר בעבר חובות עתק בגין מזונות, לא טרח להתייצב לדיון בבקשה להקצבת מזונות ואינו משלם מזונות לילדיו גם לאחר שפנה להליך פש"ר הוא חייב שנוהג בחוסר תום לב בהליך, כאשר הוא מנצל את ההליך.
11.מעבר לכך סבורני כי ראוי לבטל את ההליך, לאור מצבת הנשיה של החייב ולאור עמדת המל"ל אשר מתנגד לכל הסדר החרגה לאור העובדה כי החייב ממשיך ליצור חובות בחסות ההליך.
12.שתי תכליות להליכי פשיטת רגל : "האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... " (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פד"י נ"ז (4) 197 (04.05.2003) (להלן: "עניין בנבנישתי"). התכלית השנייה נועדה לאפשר לחייב, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814 (10.02.2004). לצד תכליות ספציפיות אלה לפקודת פשיטת הרגל, עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, ומהן – ההגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק (עניין בנבנישתי, עמ' 206).
13.מושכלות יסוד בדיני פש"ר, כי לא כל המתדפק על דלתות הפקודה ורוצה לחסות תחת כנפיה, יזכה לכך. ההגנה המוקנית בהליך מאפשרת לחייבים מתאימים לפתוח דף חדש בחייהם, אך אין לאפשר לכל הבא לחסות תחת כנפי ההליך למצוא "מקלט בטוח" מפני הנושים, ושיקולים רבים משפיעים על זכאותו של חייב לחסות תחת הגנת ההליך, כאשר את הילוכו מתחיל בית המשפט בסעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל המסמיך את בית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו:
"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1)להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2)לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו"
14.השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו כפושט רגל הנה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. יש לזכור כי הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב. בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2009).
15.כפי שעולה מטיעוני המנהל המיוחד, עיקר חובותיו של החייב הם חוב בגין מזונות לגרושתו וכן חוב ארנונה לרשות מקומית.גישת בתי המשפט המסורתית, לפיה חוב מזונות, מטיבו ומטבעו, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב ועל כן, מקום שמדובר בחוב יחיד או בחוב עיקרי, יש לדחות את הבקשה, רוככה במהלך השנים. בע"א 1003/09 מקבילי נ' הכנ"ר (4.1.2110) נדרש בית המשפט העליון לשאלה אם יש מקום לתת צו כינוס נכסים לחייב שמרבית חובותיו בגין מזונות. בית המשפט קבע את הכללים הבאים:
"אין ספק, כי העובדה שאדם "חוסך" מזונות מילדיו או מזוגתו עשויה להשפיע על בחינת תום-ליבו בהליכי פשיטת רגל, ובמיוחד כך כאשר בית-המשפט לא שוכנע שהייתה מניעה אמיתית לעמוד בפסיקת המזונות. עם זאת, לא נוכל לומר כי עצם העובדה שחובו של אדם נובע, כולו או חלקו, ממזונות, שוללת מניה וביה את האפשרות לראות בו כמי שזכאי לבקש הליכי פשיטת רגל.
אנו ערים לטענתו של המשיב, שהתקבלה גם על דעת בית-המשפט, כי בתקופה מסויימת המערער כנראה לא עשה ככל יכולתו כדי לפרוע את חובותיו לרעייתו. עם זאת, בהתחשב בגילו של המערער ובמצבו הבריאותי, שאינו שפיר ולא מהיום, לא ניתן לקבוע כי המצוקה שאליה נקלע היא חדשה וכי יצירת חובו, או לפחות חלק ניכר מחובו, הייתה תוצאה של אי-מימוש יכולת לשלם. התרשמותנו היא שחסימת הליכי פשיטת הרגל בשלב זה תותיר את המערער מול חוב אסטרונומי מבחינתו שאין לו, וככל הנראה גם לא תהיה לו, כל יכולת לפרוע ולא יהא בה להועיל לנושים באופן ממשי. אמנם, סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 מורה כי צו הפטר אינו מפטיר חייב מחבות לפי פסק-דין שניתן בתובענת מזונות, אולם הוראה זו כפופה לשיקול-הדעת של בית-המשפט והיא הנותנת, שבמקרה זה, ראוי בשלב זה שלא לסגור את הדלת בפני המערער ולאפשר בחינה מעמיקה של עניין זה בבוא העת".
משמעות הדברים היא, שכאשר ברור חוסר תום לבו של החייב, אין מקום לפתוח את שערי ההליך בפני החייב, ואולם בנסיבות מסוימות ראוי לבחון את התמונה במלואה.
16.בע"א 7092/13 ד.מ נ' י.מ (12.10.2015) (להלן: "עניין ד.מ") נידונה סוגית מתן צו כינוס או הכרזת חייב שחוב המזונות הוא חובו היחיד או העיקרי באופן רחב ומעמיק. בית המשפט העליון קבע מספר כללים ובין היתר קבע הוא את הכלל:
"במקרים המתאימים יהיה זה ראוי להקדים ולברר בשום שכל ובזהירות המתבקשת את תום לבו של החייב (לצד נתונים נוספים) כבר בשלב הבקשה למתן צו כינוס (ולא רק בגדרי הבקשה להכריז את החייב פושט רגל). מטבע הדברים ולנוכח אופיו של ההליך, עיקר המשקל יושם ממילא "בשלב השני"(הדיון בהכרזה) שבו אמורים להימצא בפני בית המשפט נתונים וממצאים שנאספו ע"י הכנ"ר במסגרת החקירות והבירורים שהוא מוסמך לנהל. יחד עם זאת, יתכנו מצבים שבהם תיפרש בפני בית המשפט יריעה מספקת כדי לקבוע ממצאים במישור זה כבר בגדרי הדיון בבקשה למתן צו כינוס – דיון אשר מן הראוי לדעתי לקיימו במעמד הנושה, הזכאי למזונות... על בית המשפט לחתור, ככלל, לצמצומה של הפגיעה העלולה להיגרם למי זכאי לקבלתם של כספי מזונות מהחייב..."
17.בית המשפט העליון קבע בפסק הדין בעניין ד.מ. כי מאחר וחוב בגין מזונות, ככלל, אינו בר הפטר לאור האמור בסעיף 69 (א)(3) לפקודת פשיטת רגל, יש לקבוע כבר בשלבים הראשונים של ההליך אם תצמח תועלת לנושים מהליך הפש"ר, והאם דבק באופן יצירת החובות חוסר תום לב המצדיק ביטול ההליך. בית המשפט העליון קבע אמות מידה, עקרונות וכללים למתן צו כינוס או להכרזת החייב כפושט רגל, ובין היתר נקבע כי יש לבחון את הנושאים הבאים:
א.מידת "חוסר תום הלב" – האם נטש החייב את ילדיו תוך ניתוק כל קשר עימם, מה היו נסיבות החיים של החייב, והאם בפי החייב נימוקים אמיתיים שמנעו ממנו לזון את ילדיו (על-ידי תשלום החוב). כן יש לבדוק אם נעשה ניסיון על-ידי החייב לפרוע את החוב או חלק ממנו.
ב.כושר הפרעון של החייב במועד הדיון בבקשה ועל כן יש להתחשב, בין היתר, במצב בריאותו של החייב וביכולותיו הכלכליות באותה עת.
ג.חלוף הזמן מאז נוצר החוב ועד היום. אומנם, לא תמיד יהיה בחלוף הזמן כדי לרפא או להפחית מחוסר תום לבו של החייב, אך יש לבחון מה עשה החייב בתקופה שמאז יצירת החובות לשם סילוקם.
ד.האם חלק מילדיו של החייב עדיין קטינים ועל החייב חובה לזון אותם, והאם הוא ממשיך ליצור חובות אף בימים אלה, כאשר יש להחמיר עם חייב שהגיש בקשתו כאשר הוא חייב לשלם מזונות.
18.בענייננו מצויים אנו בשלב ההכרזה. חובו העיקרי של החייב הוא חוב מזונות. לא הוכח בפניי כי החייב יצר חוב זה בשל נסיבות כאלה המצדיקות הותרתו בהליך פש"ר ועל כן עומדת חזקה כי החייב יצר חוב המזונות בחוסר תום לב. החייב אף ממשיך ליצור חוב מזונות שוטף ואינו משלם לילדיו את מזונותיהם (ראו הודעת החייב מיום 30.11.2017 ), וזאת על-אף העובדה כי כפי שעולה מדו"ח המנהל המיוחד, בהתבסס על דוחותיו הדו-חודשיים שהוגשו, בשקלול הוצאותיו והכנסותיו של החייב נותרת לו יתרה חודשית ממוצעת בסך של 4,000 ₪, כך שיש ביכולתו מבחינה כלכלית לעמוד במזונות שנפסקו לחובתו. יתרה מזאת, לא הונח בפניי נימוק אמיתח שמנע מהחייב לשלם את חוב המזונות, חוץ מטענת ב"כ החייב במהלך הדיון כי החייב לא יכל לשלם את המזנונות שנפסקו.
19.כל כן מצאתי לדחות בקשת החייב ולהורות על ביטול צו הכינוס על ההגבלות האמורות בו. צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בחלוף 90 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ח, 11 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
