1.תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע תאונתי מיום 29.10.10 נדחתה על ידי הנתבע בטענה כי לא ארע לתובע אירוע תאונתי כמשמעותו בהגדרת חוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").
2.בהתאם להחלטת בית הדין מיום 3.7.17 מונה דר' דויד יפה כמומחה מטעם בית הדין.
3.להלן העובדות הרלוונטיות להכרעה והשאלות עליהן נדרש המומחה להשיב:
"א.התובע יליד 1961 עובד בקואופ כטכנאי מחשבים. עבודת התובע כללה קריאות שירות לכל סניפי החברה ומתן פתרונות לתקלות מחשוב בכל סניפי הקואופ.
ב.ביום 29.10.10 עבד התובע כתורן במעבדת שירות המחשבים של החברה בכפר סבא וקיבל קריאה לתיקון בסניף אפקה. לאחר שנסיונות התובע לפתור את הבעיה כשלו החליט יצא לסניף עם שרת חליפי.
ג.התובע הרים שרת אשר שוקל כ – 30 ק"ג והניחו על שולחן הבדיקה כדי לבדוק את תקינתו. בעת הרמת השרת תוך כדי תנועה סיבובית חש התובע כאב חד ("קליק") בגב.
ד.התובע פנה לרופא אורתופד ביום 17.11.10.
השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב:
ה.מהי המחלה ממנה סובל התובע?
ו. האם קיים קשר סיבתי בין הארוע אשר התרחש ביום 29.10.10 ובין המחלה ממנה סובל התובע?"
4.ביום 23.7.17 נתנה חוות דעת המומחה הרפואי בה נקבע כדלקמן:
"תשובה 7 : מר י.ר. אובחן כסובל מכאבי גב תחתון מלווה שינויים ניווניים, היצרות המרווח הבין חולייתי במידה ניכרת ניכרת L2-3 וכן היצרות המרווח L5-S1, וכן בלטי דיסק L1-L5.
תשובה 8: מתוך היבטים תעסוקתיים של כאב גב תחתון, הרפואה כרך 144 נמצאה שכיחות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון בקרב עובדים שעבודתם היתה כרוכה בעבודה גופנית מאומצת בשכיחות גבוהה פי 1.5-9.8 בקרב עובדים שעסקו בעבודה זו. מקצועות שבהם יש שיעורי הימצאות גבוהים של בעיות גב המאופיינים באלמנטים קינטיים (הרמה, דחיפה משיכה ועוד), נחשבים למקצועות עם סיכון למערכת השרירים והשלד בכלל ולגב בפרט. תנוחות גוף לא תקינות הנגרמות מכיפוף יתר, מגבירות הלחץ והעמסת היתר של עמוד השדרה. עבודה בתנוחת גוף חיצונית כפויה עלול להוביל (באופן זמני או כרוני) לתנוחה מעוותת ולסיבוכים נוירולוגים. במספר מחקרים נמצאה עלייה גבוהה פי שלושה וקשר מנה- תגובה בין מצבי גוף מעוותים לבין כאבי גב תחתון. עבודה תוך המצאות בתנוחת גוף לא רגילה, כגון התכופפות, כריעת ברכיים, הרמה והסתובבות בברכיים ישרות, ותנוחות עבודה קיצוניות, עלולה לגרום לכאבי גב תחתון.
על פי תיאור העובדתי מר י.ר. נדרש במסגרת עבודתו בתאריך 29.10.2010 להרמת שרת במשקל 30 ק"ג תוך כדי ביצוע תנועה סיבובית והופעת כאב חד בגב. בשל העדר תלונות כעולה מהתיק הרפואי עובר לאירוע 8 הנידון והעובדה כי התובע פנה בתלונות של כאבי גב כשלושה שבועות מהאירוע ובתיעוד הרפואי אין כל ציון של אירוע חבלתי ואף מצוין כי סובל מכאבי גב חוזרים, ניתן להבנתי למצא קשר סיבתי בין האירוע לבין הכאב ?
החריף מהם סבל בסבירות של מעל 50%וזאת בדרך של החמרה, אולם אינני משייך לאירוע נושא תביעה זו א השינויים הניווניים ובלטי הדיסק אשר הודגמו בבירור ההדמייתי, ממצאים שהינם ממצאים כרוניים, הווה אומר כי לאירוע השפעה לא משמעותית על הליקויים שהודגמו בבדיקות ההדמיה."
5.ביום 28.9.17, נשלחו אל המומחה שאלות ההבהרה הבאות:
"1.מאחר וקבעת כי הכאבים בגבו של התובע אכן נובעים מהאירוע מיום 29.10.10 האם נכון שבלטי דיסק בגב התחתון גורמים לכאבי גב תחתון? במידה ולא נא הסבר מהי תוצאת בלט דיסק בגב התחתון?
2.האם תוכל לאשר כי בלטי דיסק נגרמים מתנאי העבודה בכלל ומטראומה בפרט או משילוב של השניים?
3.האם בלט הדיסק בנסיבות מקרה זה נוצר כתוצאה מהטראומה או משילוב בין הטראומה לתנאי העבודה? אם לא נא נמק תשובתך.
4.בהתאם לתיעוד הרפואי בתיקו של החולה עד ליום 18.8.2013 לא נרשם קשר בין מחלת הגב לבין האירוע מיום 29.10.10 למרות ביקוריו במרפאות השונות. האם פער בדיווח ראשוני לרופא המטפל לאחר שנתיים ועשרה חודשים סביר ומקובל?
5.האם תלונות התובע בביקורו אצל הרופא מיום 17.11.10 וממצאי בדיקתו מתאימים למבוטח שלושה שבועות לאחר אירוע תאונתי?
6.האם רישום הרופא בביקור מיום 17.11.10 מתייחס לכאב גב כרוני ממנו סובל התובע לפחות משנת 2007 או לאירוע מיום 29.10.10?"
7.להחלטה זו מצורפים 2 מאמרים וסקירת המאמרים, האם פרסומים אלה מוכרים לך והאם תסכים כי הפרסומים הרפואיים העדכנים המובילים בתחום רפואת עמוד השדרה ורפואה תעסוקתית אינם תומכים בחוות דעתך ומסקנתך בעניין הקשר הסיבתי בין תעסוקה של חולה לתחלואה גבית?
6. ביום 22.10.17 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה וכך נקבע:
"תשובה :1 במידה ובלטי דיסק גורמים ללחץ מקומי על ה- Annulus ו/או גורמים לגירוי שורשי הגבר עשוי להיות מלווה בכאב. באחוז גבוה מהאוכלוסייה ניתן לזהות בלטי דיסק וזאת ללא כל אירוע טראומי.
תשובה :2 בלטי דיסק יכולים להיגרם מתנאי עבודה ו/או מטראומה וזאת גם מצוין בסיכום הספרות הרפואית, בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 23.7.2017.
תשובה :3כמצוין בסעיף העובדתי ובתיק הרפואי מר י.ר. אובחן כסובל מכאבי גב תחתון בעקבות אירוע של הרמת משא כבד 29.10.2010 ובירור הדמייתי אשר בוצע בעקבות תלונותיו הדגימו שינויים ניווניים,
היצרות המרווח הבין חולייתי במידה ניכרת ניכרת L2-3 וכן היצרות המרווח L5-S1 , וכן בלטי דיסק L1-L5.
כמצוין בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 23.7.2017 אינני משייך הממצאים ההדמיתיים, קרי השינויים הניווניים ובלטי הדיסק לאירוע הנידון, אלא מוצא כי מדובר בממצא כרוני.
תשובה :4 על פי הסעיף העובדתי התובע הרים משא כבד בתאריך 29.10.2010 וחש קליק בגב. התיאור העובדתי יכול להסביר כאבי גב. בתיק הרפואי מתאריך 17.11.2010 מצוין כי התובע סובל מכאבי גב חוזריםללא ציון כל אירוע טראומתי וזאת עד לתאריך 26.12.2011 בה מצוין כי החל סובל מכאיב גב שבוע לאחר התאונה ) תאונת דרכים ?). בתאריך 18.8.2013 מצוין לראשונה תאונת עבודה מתאריך 29.10.2010 .פער
של כ- 3 שנים בין אירוע לתלונות אינו סביר.
תשובה :5 התלונות והממצאים הקליניים כמצוין בתיק הרפואי בתאריך 17.11.2010 יכולים לנבוע מאירוע של הרמת משא כבד כמצוין בסעיף העובדתי. כאשר הכאב נסבל סביר להמתין ולקוות לשיפור ובזמן זה לתאם תור לבדיקה.במידה ואין שיפור קליני סביר לפנות להיבדק כעבור פרק זמן של מספר ימים עד מספר שבועות וזאת בהתאם לעוצמת התלונות לזמינות הבדיקה הרפואית.
תשובה :6 ד"ר קצ'קר מצייין בבדיקה בתאריך 17.11.2010 כי התובע סובל מכאבי גב תחתון חוזרים ללא ציון פרק הזמן של הכאב, שבועות או שנים.
תשובה:7המאמרים ערוכים על ידי אותם מחברים אשר פרסמו אותם מסקנות בכתבי עת שונים. במאמר השני מצוין מפורשות כי נמצא קשר בין הרמת משלק של מעל 25 ק"ג וכאבי גב תחתון ובשני המאמרים מצוין כי המהווים מאמרי סקירה מצוין כי ישנם עבודות אשר מצאו קשר בין הרמה וכיפוף לכאבי גב ומצוין כי יש צורך במחקר נוסף בנושא. תפקידי כמומחה רפואי הינו לקבוע בהתאם לספרות הרפואית ובמידה וקיימת ספרות בעד ונגד יש לקבוע על פי אסכולת בית הלל".
טענות התובע
7. יש לקבל את חוות דעת המומחה והבהרתו במסגרת תשובתיו לשאלות הבבהרה שם נקבע כי אין ליחס את הכאבים לאירועים הקודמים לאירוע הנטען,בפרט בהעדר תיעוד תלונותיו על כאבים לפני מועד זה.
8.בהעדר פגמים מהותיים בעמדת מומחה בית הדין אשר הינה האורים והתומים המאיר את עיני בית הדיןבשטח רפואי, יש לאמץ את חוות דעת המומחה ולקבל את התביעה.
טענות הנתבע:
9.חוות דעת המומחה אינה ברורה בפרט לאור הדיון בסיכונים הרפואיים בקרב עובדים שעסקו בעבודות כגון עבודת התובע ועל כן אינה נותנת מענה בהתאם לבר"ע (ארצי) 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב סיטרוק ואח'.
10.קיים פער זמנים משמעותי בין מועד האירוע הנטען ביום 29.10.10 לבין פניית התובע לעזרה רפואית לראשונה ביום 17.11.10. המומחה אף לא התייחס לכך כי רק ביום 18.8.13 נרשמה לראשונה בתיקו הרפואי התייחסות לאירוע התאונתי מיום 29.10.10, חרף ביקוריו הרבים של התובע במרפאות השונות. כמו כן המומחה מתבסס על ספרות רפואית ללא כל רשימה או הפניה למחקר או פרסום רלוונטי.
11.בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה אין כל התייחסות למאמרים עליהם הסתמך המומחה בעוד הנתבע הפנה למאמרים הנזכרים בשאלות ההבהרה מטעמו ומהווים אסכולה בעניין רפואת עמוד השדרה ומחלות הגב. המאמרים אשר צורפו על ידי הנתבע בשאלות ההבהרה אינם תומכים בעמדת המומחה בדבר קיום קשר סיבתי בין האירוע התאונתי ובין כאבי הגב של התובע ולא ברור מהי הספרות אשר הונחה בפני המומחה ותמכה בעמדתו על כן, יש לקבל את חוות דעת המומחה לענין הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי מיום 29.10.10 לבין השינויים הניווניים ולבלטי הדיסק קרי, אין להכיר בשינויים הניווניים ובלטי הדיסק מהם סובל התובע, כפגיעה בעבודה.
דיון והכרעה:
12.הלכה פסוקה וידועה כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה רבה מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראו-דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לב [1], 322).
13. לעניין משקל חוות דעת המומחה הרפואי נקבעו הדברים הבאים :"בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 4.2.2008). ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה....אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין "(עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 6.6.2005;עבל (ארצי) 4379-10-14 צח פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן, ניתן ביום 16.3.16).
14.בחוות דעתו קבע המומחה כי לאור מסגרת עבודת התובע והעובדה כי בתאריך 29.10.10 נדרש להרמת משקל של 30 ק"ג , תוך ביצוע תנועה סיבובית והופעת כאב גב חד ובהעדר תלונות קודמות בתיק הרפואי, ותלונותו לענין כאבי גב כשלושה שבועות לאחר האירוע , קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הכאב החריף ממנו סבל התובע, בסבירות של מעל 50% בדרך של החמרה.
עוד ציין המומחה כי השינויים הניווניים ובלטי הדיסק מהם סובל התובע שהינם ממצאים כרוניים, אינם משוייכים לנושא התביעה וזאת מאחר ולאירוע השפעה לא משמעותית על הליקויים אשר היו קיימים ונמצאו בבדיקת ההדמייה.
15.נוסף על האמור, בתשוביו לשאלות ההבהרה נמק המומחה כי אינו משייך את השינויים הניווניים ובלטי הדיסק לאירוע הנדון מאחר ומדובר בממצא כרוני. בהמשך נתן דעתו לפרק הזמן בין מועד האירוע הנטען לממצאים הרפואיים מיום 17.11.10 והבהיר כי כאשר הכאב נסבל, סביר להמתין ולקוות לשיפור ללא פניה לבדיקה עד למספר שבועות מקורת האירוע דהיינו, המומחה מבהיר כי פרק הזמן בין האירוע הנטען והפנייה לרופא ביום 17.11.10 שם צוין כי התובע סובל מכאבי גב חוזרים, הינו פרק זמן סביר ואינו חריג.
16.בהתייחס אל המאמרים אליהם הופנה המומחה, הבהיר הוא כי במאמר השני אליו הופנה צוין באופן מפורש כי קיים קשר בין הרמת משקל מעל ל- 25 ק"ג וכאבי גב תחתון, ובשני המאמרים צויין כי ישנם עבודות אשר מצאו קשר בין הרמה וכיפוף לכאבי גב. על כן , לגישתו מקום בו קיימת אסכולה על פיה קיים קשר בין הרמת משקל בדומה למשקל אשר הרים התובע ,יש לפעול על פי גישת בית הלל.
17.מקובלת עלי עמדת המומחה ולא מצאתי כי דבקו בה פגמים או טעות גלויה על פניה. המומחה הרפואי הבהיר כי היה מודע לשינויים הניווניים ובלטי הדיסק מהם סובל התובע אולם אולם לא מצא כי משפיעים הם על הפגימה ממנה סובל התובע וזאת לאור חוות דעתו וקביעתו המבוססת ספרות רפואית על פיה קיים קשר בין הרמת משקל מעל ל- 25 ק"ג וכאבי גב תחתון . טענת הנתבע בענין פער הזמנים עד לפניית התובע לרופא אל מול הסבר המומחה כי הדבר אכן סביר, מובילה לתוצאה כי דין טיעון זה להדחות.
נוסף על האמור, המומחה הבהיר כי אף אם קיים מאמר אחר המחמיר וקובע כי אין קשר בין הרמת משקל כבד וכאבי גב בחר הוא לדבוק באפשרות השנייה הנזכרת בספרות ומכירה בקשר בין הרמת משקל כבד לכאבי גב.חזקה על המומחה כי בקיא בספרות הרפואית המקצועית הרלוונטית ואין בעובדה כי אינו מקבל את גישת הנתבע והמאמרים אליהם הפנה את המומחה, להוביל למסקנה כי דבק פגם בחוות דעתו.
18.לאור האמור לעיל, ובהעדר סיבה או טעות הגלוייה על פניה בחוות הדעת, מצאתי כי יש לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו.
לפיכך, דין התביעה להתקבל.
19.הנתבע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, י"ח טבת תשע"ח, (05 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
