רקע
1.לפניי תביעה כספית במסגרתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סך כולל של 42,273 ₪ זאת, לטענתה מכיוון שהנתבעת גבתה ממנה שלא כדין תשלום מכס אותו שילמה התובעת " אגב מחאה" .
תמצית טענות התובעת
2.התובעת עוסקת ביבוא, שיווק והתקנה של מערכות נהיגה לנכים ולמורי נהיגה.
התובעת ייבאה מתקן הרמה לכיסא גלגלים של חברת AUTOADAPT מדגם Carolift 90 (להלן: "המוצר").כמו כן, ייבאה התובעת מתקן הרמה לכיסא גלגלים של חברת RAUSCH TECHINK מדגם "Ladeboy" (להלן: "המוצר הנוסף ").
במשך כ- 14 שנים יבאה התובעת את המוצרים הנ"ל וסיווגם היה בהתאם לצו תעריף המכס והפטורים ממס קנייה על טובין , התשע"ב –2012 על תיקוניו בפרט 84.28.9099.
3.ביום 23/07/13 שינתה הנתבעת את סיווגם של המוצרים הנ"ל לפרט מכס 84.25.4900 תוך שימוש בהגדרה זהה למוצרים "מתקן הרמה וחלקים של מתקן הרמה לכסאות נכים".
ביום 23/03/14 הפקידה התובעת ערבות בנקאית בגובה הגרעון הכספי שהוטל עליה בגין 2 המוצרים הנ"ל. התובעת פעלה לשינויי סיווגם של 2 המוצרים כך ששניהם יהיו פטורים מתשלום מכס, אולם הנתבעת נאותה לשנות את הסיווג של המוצר הנוסף בלבד "Ladeboy " כך שניתן פטור עבורו בלבד.
4.ביום 06/04/14 הגישה התובעת ערעור על קביעת הסיווג למוצר לוועדת מיסים עקיפים עליונה וביקשה לפטור גם את המוצר " Carolift" מתשלום מכס. ביום 03/11/14 ניתנה החלטת ועדת הערר העליונה שדחתה את הערעור. החלטה זו אף קיבלה את אישור של ראש מינהל המכס. אולם, בניגוד לוועדה הראשונה שקבעה כי לא נעשו בדיקות פיזיות למוצר, קבעה ועדת הערר כי נעשו בדיקות פיזיות למשלוחים בהם היה המוצר.
ביום 09/11/14 בדלית ברירה שילמה התובעת את הגרעון שהוטל עליה בגין המוצר "תחת מחאה".
5.מנכ"ל רשות המיסים נעתר לבקשת התובעת לקיום פגישה ולאחר דחיות רבות נקבעה פגישה בנתב"ג לחודש יוני 2015 . התובעת התבקשה להביא עמה לפגישה לצורך הדגמת המוצר ופעולתו נכה בכיסא גלגלים וכן רכב בו מותקן מתקן ההרמה לכיסא גלגלים.
ביום 05/07/15 קיבלה התובעת מענה שלילי בנימוק כי המתקן דומה בפעולתו למנופים ניידים אחרים המותקנים בכלי רכב המשמשים להעמסת מטען כגון גנרטורים לצרכי עבודה.
ביום 13/04/16 התקיימה פגישה נוספת בירושלים בהשתתפות התובעת וראש מנהל המכס. התובעת התבקשה להעלות את בקשתה על הכתב.
ביום 17/04/16 הגישה התובעת בקשה לביטול הגרעון.
ביום 26/05/16 קיבלה התובעת תשובה כי עמדתה של הנתבעת נותרה בעינה.
6.ביום 18/08/16 בדלית ברירה, הגישה התובעת את התביעה דנן בה עתרה בין היתר לשינויי סיווגו של המוצר מושא התביעה דנן. לאחר הגשת התביעה ניאותה הנתבעת לשנות את סיווגו של המוצר כך שאף הוא זכה לקבלת הפטור המיוחל . לפיכך, אינני מוצא לנכון להרחיב ולפרט את נימוקי התובעת לשינוי הסיווג.
תמצית טענות הנתבעת
7.לאחר הגשת כתב התביעה ובעקבות דין ודברים עם התובעת, ערכה הנתבעת בחינה מחודשת של הטובין וקבעה כי יש לסווג את מתקן Carolift" 90 בפרט 629 הפטור ממס.
בנסיבות אלו נותרה ההכרעה רק בשאלת פסיקת ההוצאות ומכיוון שטרם התקיים ולו דיון אחד בתביעה ומודבר בשלב בוסרי אין מקום לחיוב הנתבעת בתשלום הוצאות משפט לתובעת.
8. התובעת טענה בכתב התביעה בערבוביה בקשר לשני מתקני הרמה לכיסאות גלגלים שונים המיובאים על ידה. הנתבעת בדקה בכובד ראש את בקשת התובעת ולאחר בחינה מחודשת שינתה את סיווגו של מתקן ה "Ladeboy " כך שניתן פטור עבורו עוד בטרם הגשת התביעה דנן. כך שהמוצר היחידי שנותר במחלוקת בעת הגשת כתב התביעה הוא אך מנוף הרמה לתא מטען של רכב המשמש, בין היתר, להרמת כסאות גלגלים לכלי רכב, מדגם " Carolift".
9.יש לדחות את טענות התובעת לפסוק לה פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שכן סכום זה כמעט עולה לסכום הודעת הגרעון החיוב במס בסך של 26,608 ₪ . סך הנ"ל אינו סביר ונעדר יחס ישר לסכום הגרעון. התובעת לא צירפה ראיות להוכחת טענותיה לגביי שיחות , מכתבים , פגישות , נסיעות וימי עבודה שסכומם אינו מגיע לסך של 20,000 ₪ , המדובר בטענות בעלמא שדינן להידחות.
לפיכך, המסקנה הינה כי יש להורות על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.
הדיונים בתביעה
10.בתביעה התקיימו 2 דיונים האחד ביום 09/07/17 במסגרתו ניסה בית המשפט להניע את הצדדים להגיע להסדר פשרה . הדבר לא צלח ולפיכך, ביום 02/10/17 התקיים לפניי דיון נוסף בו שמעתי את טענות הצדדים.
דיון והכרעה
11.אני מקבל את טענת התובעת כי הגישה את התביעה דנן בדלית ברירה כדי למצות את זכויותיה החוקיות. אינני מקבל את טענת התובעת כי אמלא הגישה את התביעה דנן, לעולם לא הייתה הנתבעת מחזירה לה את כספה אם כי ברור לי שהגשת התביעה , בוודאי זירזה את פתרון בעיית הסיווג של התובעת והראייה לכך, שלאחר הגשת התביעה ניאותה הנתבעת לשנות את הסיווג ולהשיב לה את הכספים ששילמה תחת מחאה.
12.אני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה, כבר בכתב הגנתה אף בטרם קיום הדיון הקודם הייתה נכונה הנתבעת, לאחר בחינה מחודשת של הטובין לסווגם כפרט הפטור ממס. התשלום ששילמה התובעת תחת מחאה בקשר לדגם מושא התביעה הוא כ-27,000 ₪ והנתבעת הצהירה כי בימים אלו תשיב לתובעת את כספה בהתאם לדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. המדובר בסכום של כ- 30,000 – 32,000 ₪. כמו כן , אני מקבל את עמדת הנתבעת כי התובעת הייתה זכאית לקזז את המע"מ בגין שכר טרחת עו"ד ששילמה וכמו כן מדובר בהוצאה מוכרת במס.
13.אני מקבל את טענת הנתבעת שלא נסתרה כי טרם הגשת כתב התביעה, הנתבעת קיימה מספר רב של פגישות עם נציגי התובעת, כאשר בפגישות אלו השתתפו גורמים בכירים ביותר מטעם הנתבעת ופגישות אלו הניבו פרי. הפגישה האחרונה התקיימה ביום 13/4/16, כ- 4 חודשים לפני הגשת התביעה. בהתחלה התובעת טענה לשינוי הסיווג של שני דגמים ובטרם הגשת התביעה, הכירה הנתבעת באחד הדגמים כפטור ממס, כלומר, הייתה נכונות מצד הנתבעת להקשיב ולהכיל את טענות התובעת.
14.אני מקבל את טענת הנתבעת כפי שפורטו בסעיף 9 לעיל, כי הנתבעת לא הציגה פירוט וכן ראיות מספקות להוכחת טענותיה לעניין החזר הוצאות בגין ישיבות, פגישות, אובדן ימי עבודה וכו'. בנוסף, פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני דהיינו עגמת נפש, נעשית במשורה ובמיוחד כשהתובעת נמנעה מהגשת ראיות להוכחת רכיב תביעה זה. אין גם להתעלם מהעובדה כי הסכום הנתבע 20,000 ₪ מוגזם ומופרז ואינו עומד ביחס ישר לסכום אותו שילמה התובעת בגין הגרעון בסך כ- 27,000 ₪ קרן.
למרות כל זאת, בהתחשב בהוצאות שנגרמו לתובעת בגין הפגישות הבקשות והפניות לנתבעת בהליכים טרם הגשת התביעה, על דרך האומדן אני פוסק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה בסך של 4,000 ₪ בלבד.
יוער כי בכתב התביעה טענה התובעת כי סכום הגרעון ששילמה עומד על סך של 27,277 ₪ בעוד שהנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מדובר בסך של 26,608 ₪ בלבד. יחד עם זאת, לאור הצהרת הנתבעת כי תשיב לתובעת את מלוא סכום הקרן ששילמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל, אינני מוצא לנכון להידרש לעניין זה ובפסק הדין יצויין הסך של 27,000 ₪ .
המסגרת המשפטית
15.הכלל הוא כי בעל דין שזכה בתביעתו זכאי לפסיקת הוצאות ושכר טרחה לטובתו. עניין פסיקת ההוצאות מעוגן בתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד-1984.
"הטלת הוצאות
511. (א) "בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
(ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע
את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512...".
"קביעת סכום ההוצאות
512 (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.
(ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון...".
514. ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות הענין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם".
(ההדגשות שלי א.ד)
שיקול דעתו של בית המשפט בפסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד
16. פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עו"ד, מסורה לשיקול דעתו של בימ"ש, בהתחשב בנסיבות המסוימות של התביעה ובאופן ניהולה על ידי בעלי הדין. ברירת המחדל דהיינו "הרצפה" היא פסיקת שכר טרחת עו"ד, בהתאם לתעריף המינימלי.
כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000
בסעיף 1 לכללים בו מופיעות ההגדרות נקבע:
תביעה" - לרבות הגנה, התנגדות לתביעה או כל בקשה אחרת
בסעיף 1 לתוספת לתעריף הנ"ל נקבע:
" תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי וטריבונלים אחרים)
א. תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן – ש"ח)
(2) עולה על 26,375 ש"ח ואינה עולה על 107,217 ₪ 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ-3,963 ש"ח.
לשכר הטרחה יש להוסיף כמובן מע"מ כחוק.
17.סעיף 13 ב (1) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון קובע שככלל ייפסק שכר טרחת עו"ד ריאלי:
"ייצוג ושכר-טרחה...
"ב. קביעת שכר טרחת עורך דין
"קביעת שיעור שכר טרחת עורך הדין ייפסק ככלל שכר טרחה ריאלי (שהוצא בפועל)
ובלבד שהמדובר בשכר טרחה הכרחי, מידתי וסביר בנסיבות העניין. בעניין זה רשאי בעל-
דין להגיש במסגרת הסיכומים הסכם שכר-טרחה בכתב שנערך בינו לבין עורך-דינו וכן
תיעוד בדבר תשלום בפועל.
אין בהודעת נוהל זו כדי להטיל חובה על עורך הדין להגיש הסכם שכר טרחה כאמור, או
לצרפו לסיכומיו, ואין בה כדי לקבוע מה, אם בכלל, המשקל שיש לייחס להסכם בקביעת
שיעור שכר הטרחה". (פורסם במרשתת (אינטרנט) באתר הרשות השופטת)
ראה לענין זה, ע"א 136/92 ביניש-עדיאל - עורכי-דין נ ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ ,
מז (5)114 .; רע"א (חיפה) 56757-03-16 פלגי מוצקין בע"מ נ ג דגלי גיל מרכז לספורט
ונופש בקרית מוצקין בע"מ.
18.שקלתי את מכלול הנתונים בתביעה לרבות סכומה , העובדה שמדובר בתביעה סיווגית ולא תביעה כספית "רגילה" , העובדה שכבר בכתב ההגנה ניאותה הנתבעת לשנות את הסיווג כמבוקש על ידי התובעת כך שלכאורה ניתן היה לוותר על קיום 2 הדיונים ולהסתפק בדיון אחד בלבד אם בכלל. לא בכדי פירטתי בסעיפים 3-5 לעיל, את ההליכים והפעולות בהן נקטה התובעת טרם הגשת התביעה. לא התרשמתי כי הנתבעת התרשלה במכוון או נקטה בכוונה בדרך סחבת בטיפולה בפניות התובעת בעניין הסיווגים .יחד עם זאת, נראה לי כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שמיום שינוי הסיווג 23/07/13 ועד למועד הגשת התביעה 18/08/16 חלף פרק זמן של 3 שנים ומצופה היה מהנתבעת לעשות כמיטב יכולתה לזירוז הטיפול בפניות התובעת לשינוי הסיווג .
סוף דבר
19.בנסיבות אלו לאור הסכמת הנתבעת לשינויי הסיווג, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 ימים את סכום ההחזר הכספי כפי ששילמה התובעת בסך של 27,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום התשלום לנתבעת ועד למועד התשלום המלא בפועל.
20.בהתחשב בהוצאות שנגרמו לתובעת בגין הפגישות הבקשות והפניות לנתבעת בהליכים טרם הגשת התביעה, על דרך האומדן אני פוסק לתובע פיצוי בגין רכיב זה בסך של 4,000 ₪ בלבד.
21.במקרה שלפנינו, התובע טען התובע בדיון כי יש להתחשב בקבלה על תשלום שכר טרחה לב"כ, בסך כולל של 10,000 ₪, אם כי לטענת הנתבעת יש להתחשב בסך של 7,500 ₪ בלבד שכן התובעת הינה חברה הרשאית לקזז את המע"מ וכמובן שזו הוצאה מוכרת במס. בהתחשב ביתר נסיבות התיק לרבות העובדה שקיבלתי את התביעה באופן חלקי ובהתחשב בכך ששכר הטרחה המינימלי המומלץ כאמור בסעיף 16 לעיל, הינו בסך כולל של 3,963 ₪בצירוף מע"מ כחוק דהיינו סך כולל של 4,637 ₪, אני פוסק לתובעת החזר הוצאות משפט הכוללות החזר חלקי של אגרת התביעה בסך כולל של 8,000 ₪ בלבד
הסך כולל של 12,000 ₪ שפסקתי כאמור בסעיפים 20-21 לעיל, ישולם לתובעת בתוך 30 ימים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה 18/08/16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
זכות ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים .
ניתן היום, כ' טבת תשע"ח 7 ינואר 2018 בהעדר הצדדים.
