כונס הנכסים הרשמי ואח' נ' ל'

ובעניין:

בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסף ברינט ו/או אח' - הנושה המובטח

ובעניין:

עו"ד וולך אלון - הנאמן

א. מבוא

1.בתיק זה ניתן לבקשת החייב ביום 28/2/08 צו כינוס. עו"ד אלון וולך מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב ביום 18/12/08.

ביום 8/4/10 הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד וולך מונה כנאמן לנכסי החייב.

2.ביום 1/5/14 ניתנה החלטה מפורטת בבקשת החייב למתן הפטר (להלן: "החלטת ההפטר"). בעת הדיון בבקשה למתן הפטר סך התביעות בדין רגיל עמד על סכום של 1,166,226 ₪ וסך תביעות החוב המאושרות כנגד החייב בדין קדימה עמד על סכום של 235,486 ₪ (למס הכנסה, לביטוח לאומי – עובדים ולמוסד לביטוח לאומי - כללי).

בקופת הכינוס הצטברו במועד הדיון בבקשה למתן הפטר סך של כ-50,000 ₪.

לבקשה למתן הפטר התנגדו בעלי התפקיד, ואחד מנושיו של החייב.

3.בהחלטת ההפטר נעתר בית-המשפט לבקשת החייב והעניק לחייב צו הפטר חלוט וזאת בהסתמך על העובדות כדלקמן:

Iהחייב בן 58, לוקה בבריאותו, והוא נכה צה"ל, כאשר נכותו היא בשיעור 20%.

IIהחייב הסכים להמחות לקופת הכינוס מלוא זכויותיו בנכסי מקרקעין. לעניין זה יובהר כי הנאמן בהתנגדותו לבקשת החייב למתן הפטר טען כי לחייב זכויות בשלושה נכסי מקרקעין. החייב שלל טענות אלו מכל וכל, ואולם הוסיף כי הוא מסכים להעביר כל זכויותיו בנכסי המקרקעין לקופת הכינוס, אם ימצאו כאלה, והסכים למימושן.

החייב הסכים במפורש באותו דיון למימוש הזכויות בנכס המקרקעין המצוי ברחוב רמז 153/2 גוש 10119 חלקה 75 (להלן: "הנכס") ואולם טען כי הנכס אינו בבעלותו. כן טען החייב כי לא קיים חוב מובטח במשכנתא לחייב לגבי נכס זה.

IIIהחייב הצהיר בדיון שקדם למתן ההפטר כי לא גבה דמי שכירות ממועד צו הכינוס בכלל, ועבור השימוש בנכס בפרט וטענתו זו לא נסתרה.

IVלטענת החייב, זכויותיו בנכס הוענקו בהסכם גירושין לגרושתו ולילדיו.

4.יובהר כי בסעיף 29 להחלטה המעניקה הפטר חלוט לחייב נכתב במפורש כי ההפטר החלוט ניתן בהסתמך על טענתו של החייב כי לא גבה דמי שכירות מאז מתן צו הכינוס. בהחלטה נקבע מפורשות כי אם יוברר שטענה זו אינה נכונה, יהיה רשאי הנאמן לעתור לביטול צו ההפטר.

5.בהמשך ניתנה על-ידי בית-המשפט החלטה נוספת מיום 17/8/14 המתירה לנושה המובטח להמשיך בהליכים למימוש הזכויות בנכס. ההחלטה ניתנה בהסתמך על תגובת החייב לבקשת הנושה המובטח מיום 10/8/14, ממנה עלה, לדעת בית-המשפט, כי זה אינו מתנגד למימוש הזכויות בנכס.

אציין כבר עתה כי לעניין זה חשיבות לאור טענות החייב כעת כי אין לו כל חוב המגיע ממנו לנושה המובטחת וכל חוב בעניין זה נפרע במלואו..

6.אין מחלוקת כי הזכויות בנכס שאותן בקשו בעלי התפקיד והנושה המובטח לממש רשומות על שם החייב וגרושתו כאשר הרישום נעשה אצל החברה המשכנת, עמידר.

7.ביום 27/10/14, כחמישה חודשים לאחר מתן צו הפטר לחייב וכחודשיים לאחר שאושר לנאמן לממש הזכויות בנכס, הגישה גב' אילנה שרעבי, בת זוגו הנוכחית של החייב, תביעה למתן פסק-דין הצהרתי כי הזכויות בנכס שייכות לה ויש לרשמן ככאלה בעמידר. זאת בתיק 43180-10-14 בבית-המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "התביעה").

הדיון בהליך חדלות הפירעון ובתביעה אוחד. ביום 30/1/17, ניתן פסק-דין הדוחה תביעת גב' שרעבי. אגב כך הוסרה כל מניעה להמשך פעולות הנאמן למימוש זכויות החייב בנכס.

8.אגב ניהול ההליך בתביעה נשמעו ראיות הרלוונטיות להתנהלות החייב ולתקפות הצהרותיו בהליך חדלות הפירעון אשר שימשו בסיס למתן הפטר חלוט לחייב בהחלטת ההפטר. לאחר מתן פסק-הדין, כנראה גם לאור האמור בו, לעניין זה התנהלות החייב, הגישו בעלי התפקיד את בקשה 85 לביטול צו ההפטר החלוט.

לא הוגשה בקשה לבטל הליך חדלות הפירעון כלל.

בבקשה עתר הנאמן לבטל את צו ההפטר החלוט שניתן לחייב, להשיב החייב להליכי חדלות הפירעון ולאפשר לו להעמיק חקירתו בנוגע לכלל נכסי החייב. לטענת הנאמן עניין זה יאפשר מימוש זכויות נוספות של החייב למשל בנכסי מקרקעין שידוע שיש לחייב. בכך, כך טען הנאמן ניתן יהיה להעשיר קופת הכינוס ויהיה ניתן לשלם לנושי החייב דיווידנדים נוספים וגבוהים מאלו ששולמו עד כה.

9.הנאמן טען בבקשתו כי:

א.במהלך בירור התביעה הוברר והוכרע כי החייב גבה דמי שכירות בגין שימוש בנכס מצדדים שלישיים. זאת בניגוד להצהרותיו ששימשו בסיס למתן ההפטר.

ב.החייב פעל למנוע מימוש זכויותיו הרשומות בנכס. זאת בניגוד להצהרותיו כי אין מניעה שזכויות אלו ימומשו. הצהרות אלו כאמור שימשו בסיס למתן החלטת ההפטר. יצויין כי במסגרת הליך חדלות הפרעון הושגה הסכמה עם הנושה המובטח בנוגע לפעולה למימוש זכויות אלו במסגרת הליך זה.

ג.החייב התנהל שלא בתום לב במהלך ניהול התביעה, החליף גרסאותיו באשר לזכויות בנכס והתנהל באופן המחייב ביטול צו ההפטר שניתן בעניינו בשל הפרת חובת תום הלב.

ד.הובהר במהלך בירור התביעה כי החייב הסתיר זכויות בנכסים נוספים, שהיו לו, עובר למתן צו ההפטר ולכן יש לקבוע כי דין ההפטר להתבטל משום שניתן על סמך מידע חסר.

ה.לבית-המשפט סמכות לבטל צו ההפטר הן לאור האמור בהחלטת ההפטר שניתנה רק על סמך ההנחה שהצהרות החייב נכונות, והן מכח סמכותו הכללית על-פי הפקודה ותקנותיה לשנות כל צו או החלטה אחרי שניתנו.

10.ב"כ הכונס וב"כ הנושה המובטח (להלן: "בנק דיסקונט") הצטרפו לבקשת הנאמן.

ב"כ בנק דיסקונט אף הבהיר בתגובתו את שורת האמצעים אותם נקט החייב כדי לחבל במאמצי הנושה המובטח לממש זכויות החייב בנכס, לאחר מתן החלטת ההפטר. ב"כ הבנק טען כי החייב שב וממחזר טענות, לרבות טענת פרעתי, תוך שימוש במידע שגוי ומטעה ותוך העלמת העובדה הפשוטה שזה הפר כל הסכם שנכרת עמו לצורך השבת הלוואה מובטחת במשכנתא שנטל, ותוך יצירת עיכוב ממשי של שנים רבות במימוש זכויות החייב בנכס, לטובת נושיו.

11.ב"כ החייב הגיש תגובה מפורטת לבקשה לאחר שעתר וקיבל ייצוג מטעם הסיוע המשפטי.

עיון בתגובה מלמד כי במקום להגיב עניינית לטענות הנאמן החייב השקיע מאמץ יתר בתגובתו להעלות טענות בנוגע לחוב המיוחס לו כלפי הנושה המובטח. לטענת החייב אין לו חוב כזה ודווקא הנושה המובטח חייב להשיב לו כספים. החייב טען טענות אלו למרות האמור לעניין זה בפסק-הדין שניתן בתביעה.

לדעת החייב, עניין זה מהווה תשובה מספקת לטענות הנאמן בבקשתו.

עוד טען החייב בתגובתו כנגד התנהלות הנאמן בהליך וסבר כי אין בנסיבות העניין סיבה ממשית לבטל צו ההפטר החלוט שניתן בעניינו.

יובהר כבר עתה כי החייב בתגובתו טען טענות הסותרות את האמור בפסק-הדין בתביעה. החייב טען כי נכון לעשות כן משום שקביעות עובדתיות אלו אינן חלוטות ואין להסתמך עליהם כדי לקבל בקשת הנאמן.

12.יובהר כבר עתה כי החייב בתגובתו לא התייחס, למרות שהתבקש לעשות כן, לבקשת בעלי התפקידים לאישור שכר טרחה כאמור בבקשה 86 ובהחלטות שניתנו בה. משכך ובהעדר התנגדות אחרת, יש להיעתר לבקשה ולפסוק התשלום המבוקש בבקשה לבעלי התפקיד וכך אני מורה.

13.עוד יובהר כי למרות טענותיו המרובות של החייב בתגובתו לבקשה לביטול צו ההפטר החלוט, החייב כן מודה כי גבה, בעודו בהליך חדלות כפירעון, דמי שכירות בגין השימוש בנכס מצדדים שלישיים.

עם זאת, החייב וטען בסעיף 53 לתגובתו כי עשה כן על-פי הרשאות שקיבל מבנו שהוא לטענתו בעל הזכויות בנכס, אם כי איננו הבעלים הרשום של זכויות אלו. זאת שוב בניגוד להצהרותיו לבית המשפט במהלך ניהול התביעה כי בעלת הזכויות בנכס היא גב' אילנה שרעבי.

ב.דיון והכרעה

14. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל וזאת גם מבלי שיהיה צורך לדון בטענות החייב באשר לחוב הנתבע על-ידי הנושה המובטח.

אני סבורה כי די בהודאת החייב כאמור בסעיף 53 לתגובתו כי הוא אכן גבה דמי שכירות בעבור השימוש בנכס בעודו בהליך חדלות הפירעון כדי להצדיק מסקנתי. זאת לאור האמור מפורשות בהחלטת ההפטר כי אם ימצא שהחייב, בניגוד להצהרותיו, עובר למתן צו ההפטר החלוט, כן גבה דמי שכירות בגין השימוש בנכס, יהיה רשאי הנאמן להגיש בקשה לביטול צו ההפטר.

15.כאמור, החייב עצמו הודה בתגובתו כי אכן גבה דמי שכירות בעודו בהליך.

כמו כן, בפסק-הדין שניתן בתביעה נקבע מפורשות תוך ניתוח העדויות כי אכן הוכח שהחייב כן גבה דמי שכירות עבור שימוש בנכס בעודו בהליך חדלות הפירעון.

לעניין זה אציין כי החייב, שנטל חלק פעיל בהליך בירור התביעה, הוזהר לא אחת בדבר ההשפעה שאפשר ותהיה להתנהלותו במהלך בירור התביעה ולפסק-הדין בתביעה על הליכי חדלות הפירעון כאן. זאת במיוחד לאור התנאים שהותנו בהחלטת ההפטר והאפשרות המפורשת בהחלטה הנ"ל לעתור לביטול צו ההפטר היה ויימצא כי הצהרות שמסר החייב לבית-המשפט של הליך חדלות הפירעון אינן נכונות.

בהתאמה, ההתייחסות לכך נעשתה בפסק-הדין בתביעה, שם נאמר למשל בסעיפים 4 ו-15 לפסק-הדין כך.

בסעיף 4 נאמר:

"לתיאור העובדתי יש גם משמעות והשפעה על המשך ניהולו של הליך חדלות הפרעון שניהל מר ל' במסגרתו קיבל הפטר שהותנה בתנאים וזאת בהתבסס גם על הצהרות מר ל' שניתנו בהליך חדלות הפרעון והליך זה. מר ל' היה מודע לעניין זה במסגרת ניהול ההליך כאן, בו נטל חלק פעיל ואף הגיש תצהיר עדות ראשית בתמיכה לתביעה. מר ל' קיבל מספר הסברים על השפעה אפשרית שתהיה לגירסתו בתביעת גב' שרעבי ולמידע שמסר במסגרתו על הליך חדלות הפרעון במסגרתו קיבל הפטר בתנאים."

ובסעיף 15 לפסק-הדין נאמר:

"15. יצויין כי מר ל' יוצג במסגרת הליך זה על ידי הנאמן בהליך חדלות הפרעון. זאת משום שבהתאם להפטר שניתן למר ל' בהליך חדלות הפרעון, כל זכויות מר ל' בנכסי מקרקעין הומחו לנאמן, משכך הנאמן נכנס בנעליו של מר ל' בניהול הליך זה.

יובהר שוב כי פעם אחר פעם, הובהר למר ל' כי לניהול הליך זה ולהתנהלותו במהלך הליך זה יכולה להיות השפעה על הליך חדלות הפרעון שנוהל לבקשתו ובמסגרתו ניתן לו הפטר בתנאים והכל בהתאם לאמור בהחלטות כב' השופטת טאובר, אחרונה שבהן מיום 1/5/2014 (סעיף 29 להחלטה).

בסעיף 29 לפסה"ד בו ניתן הפטר למר ל', נאמר במפורש כי בעל התפקיד יהיה ר/שאי לעתור לביטול ההפטר בעניינו של מר ל' היה ויברר כי מידע שמסר ועליו התבססה ההחלטה על מתן הפטר איננו נכון.

משכך, ולאור שארע במהלך ההתדיינות בפניי, יש מקום לפרט את ההליכים שנוהלו בין הצדדים"

16.אכן פסק-הדין בתביעה עדיין איננו פסק-דין חלוט ואולם נקבעו בפסק-הדין ממצאים עובדתיים ברורים הסותרים טיעוני החייב בתגובתו כאן. בהתבסס על מצאים אלו תוך ניתוח העדויות והערכתם נקבע בפסק-הדין כי אכן הוכח שהחייב גבה דמי שכירות עבור שימוש בנכס בעודו בהליך.

הודאה בעניין זה ניתנה כאמור גם בתגובת החייב לבקשה, כאן די בכך כדי לקבל בקשת הנאמן.

17. אציין כי גרסתו של החייב בתגובתו לבקשה כאן מחזקת שוב את הקביעות בפסק-הדין בתביעה כי לחייב גרסאות שונות ורבות בנוגע לזכויותיו בנכסים שונים, והוא מעלה גרסאות אלו בהתאם לערכאה שדנה בעניינו, ובהתאם לאינטרס שכל התדיינות נועדת לשרת.

לאור זאת אין כל אפשרות לבסס ממצאים עובדתיים על סמך עדותו היחידה של החייב ואין כל אפשרות לקבל כעובדה נכונה את התיאור העובדתי האמור בתגובתו לבקשה . תיאור זה סותר טיעוניו בתביעה או בהליך חדלות הפירעון עובר למתן צו הפטר חלוט. בעניין זה מצאתי ממש הן בטיעוני הנאמן והן בטיעוני ב"כ הנושה המובטח בתשובותיהם לתגובת החייב ואין לי אלא לאמץ בהחלטה זו את האמור בתגובותיהם בעניין זה.

כך גם לא מהסס החייב לטעון טיעונים עובדתיים נוגדים ושונים מהאמור בפסק-הדין שניתן בתביעה מבלי לטרוח להזכירו כלל. כך למשל האמור בסעיף 9 ובסעיף 53 לתגובת החייב כאן (לבקשה 85 ) סותר טענות החייב בתביעה ,כי הזכויות בנכס הומחו לגב' שרעבי. שהרי בתביעה טען החייב כי להסכם הגירושין בין החייב וגרושתו אין עוד תוקף משום שהופר, ולבנו מר א' ל' אין זכויות בנכס.

אם אלו היו טענות החייב בתצהיר ובעדות שנתן במהלך בירור התביעה ואם טענות אלו נכונות, כיצד יכול כעת החייב, כאן , לטעון וברצינות כי הוא גבה דמי שכירות רק כמיופה כח של בנו כאשר אותו חייב עצמו טען בהליך אחר שלבנו אין זכויות בנכס?

18.דוגמא נוספת לטענות סותרות של החייב נלמדת מן האמור בסעיף 54 לתגובתו. לטענת החייב גב' שרעבי אילנה לא יכולה היתה להשכיר הנכס למרות שהנכס היה שלה משום שהיא לא היתה הבעלים הרשום של הנכס.

מאידך, גם בנו של החייב לא היה הבעלים הרשום של הזכויות בנכס משום שהזכויות עדיין רשומות בחברה המשכנת על-שם החייב וגרושתו. משכך כיצד יכול היה החייב לפעול בעניין כמיופה כח של בנו?

19.דוגמא נוספת היא האמור בסעיף 120 לתגובת החייב בנוגע לזכויות גב' שרעבי בנכס כאשר קביעה זו נסתרה כליל בפסק-הדין שניתן בתביעה.

20.עוד יצוין כי בתגובתו מעלה החייב טרוניות כנגד התנהלות הנאמן בעניינו וזאת שוב תוך התעלמות מקביעות עובדתיות באשר להתנהלות החייב עצמו בפסק-הדין, שניתן בתביעה. זאת גם מבלי שהחייב בתגובתו נותן מענה למשל לטענת הנאמן כי במהלך ניהול התביעה הוברר מעדות החייב ומעדות גב' שרעבי כי אפשר ולחייב זכויות בנכסים נוספים, שמידע לגביהם הוסתר, עובר למתן צו הפטר חלוט לחייב.

21.מכל האמור לעיל, מהאמור בפסק-הדין שניתן בתביעה ובהעדר סתירה של ממש, בתגובת החייב, לטענת הנאמן כי החלטת ההפטר ניתנה על סמך מידע מטעה של החייב, ובהתחשב במידע נוסף בנוגע לנכסים שאפשר ושייכים לחייב וניתן לממשם, אני סבורה כי דין טענות הנאמן להתקבל ויש מקום לבטל ההפטר שניתן לחייב.

22.זה המקום גם לדון בבקשת החייב להורות לנאמן להמציא לו פרוטוקול חקירת בנו בפני הנאמן משנת 2009 (בקשה 92).

בהסתמך על הצהרת הנאמן כי אין בידיו פרוטוקול זה אין מקום לתת צו נוסף לנאמן.

לאור הסכמת הנאמן, אין מניעה כי פרוטוקול החקירה יוגש לתיק על-ידי החייב, אם פרוטוקול כזה יימצא בידיו.

אציין עוד כי לאור ניהול ההליך בתביעה ובהתחשב בעובדה כי בנו של החייב מר א.ל. העיד בפני בית-משפט זה, לבית-משפט זה היתה אפשרות להתרשם מעדותו והוא אף קבע קביעות עובדתיות על סמך עדות זו, לא ברורה הרלוונטיות, והצורך בהמצאת פרוטוקול חקירת בנו של החייב בפני הנאמן לחייב.

אם פרוטוקול זה היה בידיעת החייב והיה דרוש לו, מדוע לא התבקשה המצאתו במסגרת ניהול ההליך בתביעה?

כמו כן לא ברור כיצד יכול פרוטוקול חקירה זו לשנות קביעה עובדתית שכבר ניתנה בעניין בפסק הדין בתביעה ואת הודאת החייב עצמו כי אכן גבה כספים עבור השימוש בנכס בעודו בהליך.

23.משכך ולאור קביעתו בנוגע לבקשה לביטול צו ההפטר החלוט, ולאור הודאת החייב, אין צורך או מקום לדון בבקשה 92. מה גם שהדיון בבקשה עקר לאור הצהרת הנאמן כי אין ברשותו פרוטוקול החקירה המבוקש.

אשר על כן הבקשה 92 נמחקת ללא צו להוצאות.

24.עוד יש לדון בטענות ב"כ הנושה המובטח בתשובה לטענות החייב לעניין פירעון מלא של החוב המובטח ,ובבקשות 93 ו-95 שעניינן בקשה למתן הוראות כנגד הנושה המובטח ודרישה ממנו להמציא מסמכים.

בבקשה 93 עתר החייב לחייב הנושה המובטח להמציא לו כל המסמכים המאשרים תשלומים ששילם החייב לבנק בין השנים 99'-96'.

לבקשה צורף (באיחור, ביום 1/11/17) תצהיר החייב הקובע כי ביום 11/8/96 נחתם בין החייב ובין הנושה המובטח הסכם על-פיו שילם החייב בין השנים 99'-96' מלוא החוב לנושה המובטח.

25.עיון בתגובת הבנק לטענות החייב הן במענה לבקשת הנאמן לביטול החלטת ההפטר והן במענה לנדרש בבקשות 93-95 מלמד כי שוב לא דייק החייב בטענותיו, ובפני בית-משפט זה אין כל ראיה של ממש התומכת בטענות החייב כי פרע חובו לבנק.

החייב מסתמך בבקשתו (בקשה 93) על הסכם מיום 11/8/96 ואולם הוא אינו ממציא ולו בדל ראיה שתתמוך בטענתו כי פרע חוב זה, וכי פעל על-פי האמור בהסכם מיום 11/8/96.

בתשובתו מבהיר ב"כ הבנק כי תביעה אחרת שהגיש החייב עצמו, באותה טענה, בבית-משפט השלום בת"א-יפו, נדחתה. החייב לא הגיש כל תשובה לתגובה הסותרת טענותיו העובדתיות של ב"כ הבנק בעניין זה.

26.זאת ועוד החייב אינו מבהיר כיצד טענותיו לעניין פרעון חובו לנושה המובטח עולות בקנה אחד עם קביעות עובדתיות אחרות המופיעות בפסק-הדין בתביעה לרבות ובמיוחד באמור בסעיפים 36-37 לפסק-הדין.

בפסק הדין נדחו במפורש טענות החייב לעניין פירעון חובו של החייב לבנק הנושה המובטח והעלאת טענות אלו פעם נוספת בהליך בפני רשות האכיפה והגביה אינה ראויה. כמו כן אין בטענות אלו לכשעצמן די כדי למנוע חידוש הליכי הפש"ר בעניינו של החייב, כמבוקש על-ידי הנאמן.

יובהר כי גם אם טעיתי בהתייחסותי לטענות החייב לעניין פרעון חובו לבנק דיסקונט, הרי מכח ההסכמה שהושגה בנוגע למימוש זכויות החייב בנכס, במסגרת הליך זה בדרך של פעולת הנאמן על דעת ב"כ הנושה המובטח יהיה רשאי וזכאי הנאמן לשוב ולבדוק טענות בעניין חוב החייב לנושה המובטח, אם יהיה בכך צורך.

27.בוודאי לא הוכחו טענות החייב בנוגע לבקשות 93 ו-95 ומכח האמור בתגובת ב"כ הנושה המובטח שלא נסתרו, דין הבקשה להידחות.

28.עוד יש לאמר כי טענות ב"כ הנושה המובטח באשר להעדר זכות לחייב להעלות טענות לעניין שעבוד הזכות בנכס לאור הצהרתו כי אין לו כל זכויות בנכס – הצהרות שהיו הבסיס למתן החלטת ההפטר, בדין יסודן.

29.לאור האמור לעיל וגם ולאור טענות ב"כ הבנק כנושה המובטח, דין בקשת הנאמן לביטול ההפטר בתיק זה להתקבל ודין בקשות החייב למתן הוראות נגד הבנק להידחות.

ב. סיכום

30.לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשות החייב בבקשה 92 ובבקשות 93 ו-95.

אני נעתרת לבקשות הנאמן בבקשה 85 ומורה על ביטול צו ההפטר שניתן בתיק זה לחייב ומורה על חידוש ההליכים בתיק זה.

בהתאמה ייעשה מימוש זכויות החייב בנכס במסגרת תיק זה על-ידי הנאמן וזאת גם בעבור הנושה המובטח שהסכים לכך.

בהתאמה אני מעכבת ההליכים בלשכת ההוצל"פ בעניין זה לרבות בתיק הוצל"פ שמספרו 02-07447-95-2 ובתיק בר"ע 43552-07-17 ומורה כי עניינים אלו ידונו במסגרת הליך זה.

אני מורה לנאמן להמציא דו"ח מפורט בדבר פעולותיו למימוש זכויות החייב בנכס כפי שאושר לו לעשות בהחלטת כב' השופטת טאובר מיום 17/8/14, וזאת בתוך 90 יום מהיום.

כמו כן אני נעתרת לבקשת הנאמן בבקשה 86 ומורה על תשלום השכר המבוקש בה מכספים שהצטברו בקופת הכינוס.

התיק יובא לעיון בעוד 100 יום מהיום.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ח, 18 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.