1.החייב הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 22.11.2013. מאז הכרזתו התקיימו שני דיונים נוספים בפניי. בדיון שהתקיים בפני ביום 6.12.2018, עמדו בעלי התפקיד- הנאמנה וב"כ הכנ"ר על ביטול ההליך לנוכח מחדלי החייב שלטענתם, צבר פיגורים בסך 7,500 , אינו מדווח על הכנסותיו ומבצע עבירות מס. מאז הדיון לא הודיע החייב כי הוא הסיר את מחדליו ועל כן אדרש לטענות הצדדים.
השתלשלות ההליכים בתיק זה עד כה:
2.צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 10.08.2011 בגין חובות מוצהרים בסך 8,172,907 ₪ ל-34 נושים. במסגרת צו הכינוס הוטל על החייב צו תשלומים בסך 200 ₪. ביום 12.06.2012 הועלה צו התשלומים לסך של 500 ₪ החל מיום 01.09.2012.
3.כאמור, ביום 22.11.2013 הוכרז החייב כפושט רגל והוא היה אמור לשלם 500 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו. במסגרת פסק הדין צוין כי כנגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב בסכום כולל של 3,714,790 ₪ מתוכם סך של 109,938 ₪ נתבעו בדין קדימה.
4.ביום 20.07.2015 הגישה הנאמנת בקשה לביטול ההליך. במסגרת הבקשה נטען כי החייב צבר בקופת הכינוס 14 פיגורים בסכום כולל של 7,000 ₪. כמו כן נטען, כי החייב איננו מגלה הכנסותיו והוצאותיו החודשיות, כאשר במהלך שנת 2014 הגיש החייב דו"ח הכנסות אחד בלבד בגין הכנסותיו והוצאותיו, דבר אשר מנע התחקות אחר מצבו הכלכלי של החייב. עוד טענה הנאמנה כי מעיון בדו"ח שהוגש עולה, כי הוצאות החייב גדולות מהכנסותיו ועל כן נראה כי החייב מייצר חובות חדשים בעת שהותו בהליך. הנאמנה טענה כי החייב חוסה תחת הגנת הפקודה מזה כ-4 שנים, אולם איננו מקיים אחר חובותיו והדבר מהווה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט, בהחלטה מיום 30.08.2015 קבע כי חוב הפיגורים שעמד על-סך 7,500 ₪ ישולם תוך 60 ימים, והדוחות החודשיים יוגשו תוך 30 ימים. לאחר ביצוע האמור, יגיש החייב בקשה להפטר עם הצעה ראויה.
5.ביום 02.11.2015 שבה הנאמנה והגישה בקשה לביטול ההליך ובמסגרתה טענה כי על-אף החלטת בית המשפט, החייב טרם הסיר את חוב פיגוריו וצבר פיגורים נוספים, כך שנכון למועד הגשת הבקשה צבר החייב 17 פיגורים בסך של 8,500 ₪. עוד נטען, כי מעיון בדוחות החודשיים שהוגשו עולה כי הוצאותיו החודשיות של החייב, עולות על הכנסותיו ובכך נראה כי מייצר החייב חובות חדשים בחסות ההליך.
6.החייב התנגד לבקשה והגיש ביום 10.11.2015 בקשה למתן צו הפטר במסגרתה הציע להוסיף לקופת הפש"ר סך של 14,400 ₪ ב-12 תשלומים חודשיים לשם קבלת צו הפטר החל מחודש 1/2016; או לחילופין לשלם סך של 600 ₪ ב-24 תשלומים. הנאמנה התנגדה לבקשה וטענה כי יש להורות על ביטול ההליך. הנאמנה חזרה וטענה כי החייב חוסה תחת הגנות הפקודה למעלה מארבע שנים, אולם איננו מגיש דוחות חודשיים כסדרם, איננו משלם את התשלומים החודשיים לקופת הכינוס ואיננו עומד בהחלטת בית המשפט.
בהחלטת בית המשפט (כב' השופט ח' שרעבי) מיום 20.01.2016 נקבע כי בשלב זה ולנוכח פיגורי ומחדלי החייב, יש קושי בלדון בבקשת החייב להפטר. נקבע כי על החייב להמציא לידי הנאמנת ובית המשפט תוכנית לסילוק פיגוריו וכן דוחות מגובים באסמכתאות לששת החודשים האחרונים.
7.לאחר שהחייב הגיש תוכנית לסילוק פיגוריו (ע"י תשלומם בסך 500 ₪ לחודש), העתק מדוחותיו הדו-חודשיים והבקשה הועברה לתגובת הנאמנה, ולאחר שהנאמנה הגיבה לבקשה וטענה כי החייב מתגורר עם בת זוג והוא מציג כלפי בית המשפט כי קיימת חלוקה רכושית בינו לבין בת הזוג, קבע בית המשפט ביום 04.04.2016 כי החייב ישלם על חשבון פיגוריו סך של 500 ₪ החל מחודש 5/2016 שיתווספו לתשלום השוטף, עם תשלום חוב פיגוריו ייקבע מועד דיון להפטר.
8.אף בהחלטה מיום 4.4.2018 לא עמד החייב. עפ"י הודעת הנאמנה מיום 29.06.2016 החייב איננו עומד בהחלטת בית המשפט מיום 04.04.2016 ואיננו משלם את חוב פיגוריו אשר עומד על-סך 9,000 ₪ נכון לאותו מועד. הנאמנה הגישה תגובה לתגובת החייב בה הוכיחה כי סכום הפיגורים עולה על 10,000 ₪.
9.ביום 14.09.2016 נקבע התיק לדיון בפניי בעניין ניהול ההליך, לרבות מתן הפטר לחייב.
10.הנאמנה הגישה בקשה לביטול מועד הדיון וזאת לטענתה משום שהחייב איננו ממלא אחר החלטות בית המשפט. במסגרת הבקשה נטען כי על-אף החלטות בית המשפט, החייב אינו משלם את חוב פיגוריו, איננו משלם את התשלום השוטף ואיננו מגיש את דוחותיו החודשיים, מכאן אין מקום לקיים דיון בבקשת החייב למתן הפטר וזאת כאשר במסגרת החלטת בית המשפט מיום 04.04.2016 נקבע כי רק לאחר תשלום מלוא הפיגורים על-ידי החייב, ייקבע דיון בהפטר. במסגרת הבקשה נטען כי נכון למועד הגשת הבקשה צבר החייב 17 פיגורים על-סך כולל של 8,500 ₪. בית המשפט דחה את בקשת הנאמנה וקבע, כי יש לקיים דיון שבמסגרתו תתברר התנהלות החייב בהליך ולא רק שאלת הפטרו.
11.ביום 27.09.2016 הוגש תסקיר מטעם הנאמנה במסגרתו פירטה את השתלשלות התיק. הנאמנה טענה כי הוגשו 18 תביעות על-סך 3,731,712.6 ₪, כאשר נדרש סך של 179,476 ₪ בדין קדימה. תביעות החוב טרם נבדקו על-ידי הנאמנה. עוד נטען בתסקיר כי החייב יליד 1959, גרוש, מועסק על-ידי חברת בזק כנציג שירות טכני ללקוחות פרטיים, משתכר שכר הנע בין 4,900 ₪ - 5,200 ₪ כאשר לא ידועה הכנסת בת זוגתו. נטען כי החייב מתגורר עם בת זוגתו ולהם בן משותף. הנאמנה חזרה במסגרת התסקיר, על בקשתה לביטול ההליך וזאת לאור ההזדמנויות הרבות שניתנו לחייב על-ידי בית המשפט ולאור גובה חובותיו בדין קדימה.
12.ביום 05.10.2017 הוגשה תגובה מטעם הנושה – מועצה אזורית עמק יזרעאל אשר הודיעה כי היא מצטרפת לעמדת הנאמנה, כפי שהובאה בתסקיר שהוגש מטעמה.
13.ביום 27.10.2016 התקיים דיון בפניי במסגרתו קבעתי כי לנוכח עמדת ב"כ החייב והנאמנה ייקבע דיון נוסף. יחד עם זאת קבעתי, כי ראוי שהחייב יסלק את כל מחדליו, יתמיד בתשלומים החודשיים, יעמוד בהחלטת בית המשפט מיום 04.04.2016, ישלם את חוב הפיגורים ואף יגיש דוחות אשר יתייחסו לשישה החודשים האחרונים עד למועד הדיון שייקבע, שאם לא כן ישקול בית המשפט להורות על ביטול ההליך.
14.ביום 27.10.2017 הוגשה התנגדות מטעם הנושה בנק מרכנתיל דיסקונט לבקשת החייב למתן הפטר. נטען כי ההצעה של החייב לפיה יעשיר את הקופה בסך נוסף של 14,400 ₪, אינה ראויה, שכן לאחר תשלום הוצאות ההליך, ובשים לב לחובות בדין קדימה, לא יוותרו סכומים כלשהם לחלוקה לנושים. נטען כי ההצעה אינה מגשימה את האיזון בין האינטרסים של החייב לבין האינטרסים של כלל הנושים ויש בה כדי לפגוע באופן מהותי בנושה וביכולתו לפרוע את החוב. יצוין כי ביום 10.05.2017 חזרה הנושה – בנק מרכנתיל דיסקונט, על התנגדותה במסגרת ההודעה שהוגשה לתיק בית המשפט.
15.ביום 23.02.2017 הגיש החייב הודעה בעניין הסדר והחרגת החוב עם הנושים בדין קדימה במסגרתה נטען, כי לאחר דין ודברים עם פקיד שומה הגיעו להסכמה כי חובו למס הכנסה יוחרג מתיק הפש"ר וישולם על-ידי החייב ב-18 תשלומים. וכן נטען כי החייב עורך בירורים לגבי חובו למוסד לביטוח לאומי ולגבי חובו למרכז לגביית קנסות.
16.בהודעה מטעם הנאמנה ביחס להודעת החייב בעניין החרגת חובותיו, התבקש החייב להבהיר ביחס להסדר עם מס הכנסה, אם הוא כולל מלוא תביעת החוב שהוגשה על ידם בתיק הפש"ר. כמו כן טענה הנאמנה כי על החייב להמציא מידע אודות הכספים שקוזזו או שולמו על-ידו למוסד לביטוח לאומי, בתקופת שהותו בהליך, וכן להבהיר מתי נוצרו החובות כלפיו. הנאמנה עוד טענה כי ממועד הדיון שילם החייב שני תשלומים בלבד לקופת הכינוס על-סך 500 ₪, כל אחד, ולא הגיש אף דו"ח אודות הכנסותיו והוצאותיו וזאת חרף החלטת בית המשפט מיום 27.10.2016, לפיה היה על החייב לסלק את פיגוריו ולהגיש את דוחותיו החודשיים.
17.החייב בתגובתו טען כי ההסדר שהושג עם מס הכנסה מתייחס למלוא החוב; התשלומים ששולמו לביטוח הלאומי נובעים מתשלומי חובה שוטפים לרבות תשלום בגין ניהול עסק עצמאי; החייב עוד טען כי עד לכתיבת התגובה הפקיד סך של 3,000 ₪ בקופת הכינוס, הוא יעמוד בתשלומים השוטפים עד למועד הדיון הקרוב ויעשה מאמצים כבירים על מנת לשלם את חוב הפיגורים. עוד נטען כי החייב מגיש דוחותיו באופן סדיר וצירף לתגובתו דוחות המתייחסים לחודשים 11-12/2016, 1-2/2017.
18.ביום 08.05.2017 הוגשה תגובה מטעם המוסד לביטוח לאומי לפיה מצא המל"ל לנכון להחריג את חוב המזונות העומד על-סך 78,609 ₪. ההסדר יינתן בכפוף לכך שיקבל המל"ל 50% מכספי הנשייה בקופת הכינוס, היינו סכום שלא יפחת מסך של 10,658 ₪, ואת יתרת החוב ישלם החייב ב-110 תשלומים חודשיים שווים בסך של 616 ₪.
19.ביום 06.12.2017 התקיים דיון שני בפניי. במסגרת הדיון טענה הנאמנה כי לחייב פיגורים בסך של 7,500 ₪, החייב אינו משלם את דמי המזונות באופן סדיר, לא ברור איך החייב מתפרנס וטרם הוצג הסדר עם המרכז לגביית קנסות. נטען כי אין מנוס אלא מלבטל את ההליך, וזאת כאשר ניתנו לחייב הזדמנויות רבות על-ידי בית המשפט אולם החייב לא השכיל לנצלן. ב"כ הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמנה וטען כי החייב צובר מחדלים רבים ומגיש דוחות ללא אסמכתאות.
20.ב"כ החייב טען כי לא יוכל לתת תשובות לשאלות שעלו במהלך הדיון משום שהחייב ניתק קשר לפני שבועות והגיש בקשה לסיוע המשפטי להחלפת ייצוג אך בקשתו נדחתה.
21.החייב בדבריו לבית המשפט טען, כי הוא הגיש את כל הדוחות, אינו מחוייב בתשלומי מזונות, היום הוא מתפרנס מעבודות מזדמנות בעיקר בתחום טכנאי מחשבים אך אינו מוציא חשבוניות. החייב טען כי אינו יכול לעמוד בהסדרי ההחרגה עם הנושים שלהם חובות בדין קדימה.
דיון והכרעה:
22.לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ולאור השתלשלות התיק שסקרתי לעיל סבורני כי יש לקבל את עמדת הנאמנה ולהורות על ביטול ההליך.
23.שתי תכליות להליכי פשיטת רגל: "האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... " (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פד"י נ"ז (4) 197 (04.05.2003) (להלן: "עניין בנבנישתי"). התכלית השנייה נועדה לאפשר לחייב, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814 (10.02.2004). לצד תכליות ספציפיות אלה לפקודת פשיטת הרגל, עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, ומהן – ההגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק (עניין בנבנישתי, עמ' 206).
24.על החייב המבקש לחסות בהגנת הפקודה מוטלת חובה לשתף פעולה באופן מלא עם בעלי התפקיד, להגיש דוחות הוצאות והכנסות מהימנים בצירוף אסמכתאות ולהציג מסמכים שנדרשו ממנו. כמו כן נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו במסגרת צו הכינוס. אי עמידה בחובות אלה, על היבטיהם השונים, מעידה על חוסר תום לב ועשויה להביא לביטול ההליך. יש לזכור כי הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב (ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 24 (01.02.2011)).
25.הבאתי את השתלשלות העניינים לעיל על מנת להבהיר, כי בית המשפט נהג עם החייב לפנים משורת הדין. החייב, למן תחילת ההליך לא הגיש דוחות ולא עמד בצו התשלומים החודשי הנמוך שהוטל עליו. כבר מתחילת ההליך היה מקום לדחות את בקשת החייב לאחר שהתגלו מחדליו הרבים ולאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות בכדי לרפא את הפגמים אולם החייב לא השכיל לנצלן.
26.גם כיום כאשר החייב נהנה מהגנת ההליך מזה כ-6 שנים, החייב אינו משלם את צו התשלומים החודשיים כסדרם, אינו משלם את החוב בפיגור (חוב פיגוריו של החייב עומד כיום על-סך 7,500 ₪), חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו ואף לא מגיש דוחותיו מגובים באסמכתאות כנדרש ובכך מונע מבעלי התפקיד לעמוד על התנהלותו הכלכלית ודי בכך כדי להביא לביטול ההליך.
27.חרף ההודעות שהוגשו מטעמו של החייב בעניין הסדרי החרגת החוב עם מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי, במהלך הדיון האחרון הודיע החייב, כי אינו יכול לעמוד בהסדרי ההחרגה עם הנושים שלהם חובות בדין קדימה, כאשר לא ברור מדוע החייב לא יוכל לעמוד בהחרגת החוב (שכן החייב מתנהל בחוסר שקיפות).
28.כמו כן, עוד התברר לבית המשפט במהלך הדיון, כי החייב מבצע עבירות מס לכאורה כאשר הוא עובד בעבודות מזדמנות, אינו מוציא חשבוניות ואף מנהל עסק ללא קבלת היתר מבית המשפט. למעשה, החייב כיום עובד כעצמאי; בית המשפט אינו יודע מהן הכנסותיו, הוא מתנהל באופן בלתי חוקי ואינו מדווח לרשויות ע הכנסותיו. סבורני כי אין מקום לחייב שאינו מדווח על הכנסותיו ומעלים הכנסותיו מרשויות המס בהליך פש"ר שהוגדר כ"חסד המחוקק". נראה כי שיקולים של תום לב ותקנת הציבור מחייבים להורות על ביטול ההליך. במקרה זה, אין מנוס מן הקביעה כי התכלית הסוציאלית של הפקודה, שעניינה הגנה על החייב ושיקום כבודו כאדם, תיסוג מפני שיקולים אחרים כגון תקנת הציבור ואינטרס הנושים להמשיך בהליכי הוצאה לפועל.
29.ביחס להצעת החייב בעניין ההפטר, אף היא נדחית. על מנת שבית המשפט ידון בהצעת חייב למתן צו הפטר, על החייב להוכיח כי הנו מתנהל בתום לב בהליך. כאמור החייב נהג בחוסר תום לב בהליך. מתן צו הפטר לחייב בנסיבות העניין משמעה תהא כי "חוטא יצא נשכר". אם לא די בכך, אין מקום לקבל את ההצעה לפיה יוסיף סכום נוסף של 14,400 ₪ לקופת הפש"ר, וזאת בשים לב לסכום תביעות החוב שהוגשו ובשים לב לחובות בדין קדימה וכאשר החייב מתנהל בחוסר שקיפות לעניין הכנסותיו והכנסותיו הן בגדר "תעלומה" . הצעת החייב זו אינה עולה בקנה אחד עם תכליות הליכי פשיטת הרגל שהזכרתי לעיל ואינה מגשימה את האיזון בין האינטרסים של החייב לבין האינטרסים של כלל הנושים.
30.לאור האמור לעיל, מצאתי כי משקלם המצטבר של מחדלי החייב מצדיקים להורות על ביטול ההליך. לפיכך אני מורה על דחיית התביעה, על ביטול ההכרזה על החייב כפושט רגל ועל ביטול צו הכינוס על ההגבלות האמורות בו. צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל בחלוף 90 ימים מהיום.
המזכירות תסגור את התיק ותמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ה' אדר תשע"ח, 20 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
