ש' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפניי בקשת המנהל המיוחד על דעת הכנ"ר, להורות על ביטול ההליך.

השתלשלות ההליכים וטענות הצדדים

1. טרם הדיון שהתקיים ביום 4/7/17 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך מחמת מחדלי החייב, שאינו מגיש דו"חות דו-חודשיים כסדרם וצבר חוב פיגורים משמעותי. כמו כן, לא פעל להקטנת חוב מס בדין קדימה ולמיצוי כושר ההשתכרות.

    

2. בדיון התרשם בית המשפט ממצבו של החייב וכפי שציינתי בהחלטה בדיון מיום 4/7/17, אילו התנהל החייב כנדרש, אפשר שעניינו אף מתאים להפטר לאלתר. על כן, בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, שלפיה למשך תקופה של 6 חודשים לא יוטלו על החייב תשלומים (לא תשלומים שוטפים ולא תשלומים על חשבון החוב). כמו כן, חובו יחושב מחדש לפי צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪ בלבד (במקום 1,000 ₪) ולאחר שיבצע החייב את המוטל עליו ולאור המסמכים שימציא, תישקל גם האפשרות למחול על חוב העבר. בתקופה האמורה, יפנה החייב למס הכנסה בניסיון להפחית את חובותיו; יפנה לרופא תעסוקתי על מנת להמציא מסמכים באשר לכושר השתכרותו; וכן, יפנה למל"ל לצורך מיצוי זכויותיו. עוד נקבע, כי במהלך תקופה זו יגיש החייב דו"חות כנדרש וידווח על הפעולות שביצע. הובהר לחייב במעמד הדיון ובהחלטה, כי אם לא יפעל כנדרש ישקול בית המשפט להורות על ביטול ההליך ללא צורך בדיון או בהתדיינות נוספת.

    

3. בחלוף חצי שנה הגיש המנהל המיוחד הודעת עדכון וביקש להורות על ביטול ההליכים. לפי הבקשה, החייב לא עשה דבר מהדרוש בהחלטה מיום 4/7/17, למעט דיווח שמצא עבודה מזדמנת ממנה משתכר סך של כ- 1,850 ₪ בחודש. יתר על כן, החייב הביא לידיעת המנהל המיוחד פרוטוקול דיון מיום 19/11/17 בתיק 5955-09-17 (תעבורה פ"ת) ממנו עולה, כי נתפס ולא בפעם הראשונה מאז תחילת ההליך, כשהוא נוהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח. מעיון בפרוטוקול נמצא, כי החייב אף ציין שם שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל ומשלם תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪, אף שצו התשלומים הוקפא באותה העת. נגזרו על החייב 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו על דרך של עבודות שירות החל מחודש ינואר 2018. הופעלה גם התחייבות בסך 3,000 ₪, באופן שהחייב יצר חוב חדש. המנהל המיוחד ציין, כי לחייב מחדלים רבים בהליך, ניתנו לו הזדמנויות לרפא מחדליו אך בפועל הוא נהנה מהגנת הפקודה ללא מעש. עבודות השירות שנגזרו עליו גם מעמידות בספק רב את היכולת להשיא את השתכרותו.

    

4. החייב השיב לבקשה כי מצבו הרפואי והכלכלי אינו תקין, כפי שבית המשפט התרשם וכי הנתונים בדו"ח החודשי האחרון נרשמו תוך גילוי נאות. לטענתו, ניסה ככל יכולתו לקיים את חובותיו הן לעניין הפנייה למס הכנסה והן לעניין מיצוי כושר השתכרותו. אלא שבמצבו לא הצליח להתקבל לעבודה מסודרת והוא בקושי מועסק בעבודות מזדמנות ומתקיים בקושי רב. לפי הטענה, התנהל כפי שהתנהל, בניסיון להתקיים. לבסוף טען, כי ביטול ההליך לא יועיל לנושים, בעוד שסיומו ייתן תקווה כלשהי לחייב; וכי הוא נוהג בתום לב ואינו מנצל את ההליך לרעה.

    

5. בהמשך, צירף החייב אישור המל"ל לפיו נקבעה לו נכות רפואית משוקללת בשיעור 70% ודרגת אי כושר בשיעור 100% לצמיתות.

    

6. המנהל המיוחד סבור, כי אין בקביעת הביטוח הלאומי זו כדי לשנות את המלצתו לעניין ביטול ההליך מהטעמים שפורטו לעיל. הכנ"ר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד וציין, כי הגם שהוא ער לנסיבותיו האישיות של החייב ולשיעור הנכות שנקבעה לו, לא ניתן להתעלם מהתנהלותו כמפורט לעיל, העולה כדי ניצולו לרעה ודין ההליך שיבוטל.

    

   גזר הדין

7. מגזר הדין שניתן ע"י בית המשפט לתעבורה בעניינו של החייב ביום 19/11/17 עולה, כי "הנאשם הורשע לאחר שהודה שעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח. נגד הנאשם הוגש כתב אישום על פיו ביום 17.9.17 נהג בקטנוע בנתניה וזאת לאחר שנפסל ביום 8.3.17 בנוכחותו לתקופה של 12 חודשים. באותן נסיבות נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה תקף אשר פקע בשנת 2003 ואף ללא ביטוח" (עמ' 7 ש' 16-20 לגזה"ד). עוד נקבע, כי "אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירות המיוחסות לנאשם בהן הורשע. קצרה היריעה מלהכיל את הפסיקה הענפה ואת עמדתו הברורה של בית המשפט העליון בדבר העונש הראוי למי שנוהג ללא רישיון נהיגה תקף ובזמן פסילה...הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2003, צבר לחובתו 18 הרשעות קודמות ובהן מקרים חוזרים ונשנים של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף או אף בהיותו בלתי מורשה. הנאשם נדון אך ביום 8.3.17 לפסילה בפועל למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי למשך 3 חודשים ולהתחייבות בסך 3,000 ₪, וכל אלה לא הרתיעו אותו מלשוב ולאחוז בהגה ולנהוג בחלוף כ-6 חודשים. בנסיבות אלה, חסד עשתה התביעה עם הנאשם עת הסכימה כי המאסר אשר יגזר עליו הינו בטווח עבודות השירות. בנסיבות אלה, בהן מדובר בעבירות חוזרות, יש מקום לגזור על הנאשם את הרף הגבוה של עבודות השירות. מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת ביהמ"ש העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, ולאחר ששקלתי הטיעונים, אתן ידי להסדר ואכבדו". בסופו של יום, כאמור, נגזרו על החייב 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, עונש מאסר על תנאי, רישיונו נפסל לתקופה משמעותית והופעלה התחייבות בסך 3,000 ₪.

    

   דיון והכרעה

8. לאחר עיון בבקשה על תגובותיה ובכלל השיקולים, אני מקבלת את עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר ומורה על ביטול ההליך.

    

9. בדיון מיום 4/7/17 בא ביתה משפט כברת דרך ארוכה לקראת החייב וניתנה לו הזדמנות להיוותר בהליך, מתוך התחשבות במצבו ובמטרה לסייע בידו לפתוח דף חדש בחייו. החייב לא השכיל לנצל הזדמנות זו. ההיפך הוא נכון. אמנם טענותיו של החייב ביחס למצבו הרפואי זכו בדיעבד לגושפנקא רשמית עם הכרת המל"ל בנכותו; אך אין בית המשפט יכול להתעלם ממחדלי החייב בהליך; כמו גם מכך שבעת היותו בהליך, ביצע החייב עבירות חוזרות של נהיגה ללא רישיון וביטוח, יצר חוב חדש בגין ההתחייבות שהופעלה במסגרת גזר הדין וכעולה מהפרוטוקול, אף ציין שהוא מחויב בתשלום בסך של 1,000 ₪ לחודש לקופת הכינוס, בעוד שצו התשלומים הוקפא והוא לא חויב בתשלום כלשהו (ובכל מקרה, הועמד הצו לאחור על סך של 500 ₪). התנהלותו של החייב כאמור עולה כדי חוסר תום לב ואין הצדקה לבוא לקראת החייב בהליך הפש"ר, על אף נסיבותיו.

    

10. כפי שציינתי בפש"ר 1264-08-11 פשדצקי נ' יעקב ישראלי (נאמן) (החלטה מיום 24/8/17) הנכונות לבוא לקראת החייב, לאזן עניינו אל מול עניינם של הנושים ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו תוך שיזכה להגנות הפקודה, מתקיימת רק כשמדובר בחייב תם לב. תום הלב נבחן במבט רחב יותר מאשר התנהלותו של החייב בהיבט הצר של ההליך וביצירת החובות. כאמור בעניין פדשצקי הנ"ל: "סוגיית תום ליבו של החייב שזורה כחוט השני בהליך כולו וחולשת עליו [...] כפועל יוצא של תכלית ההליך והשיקולים העומדים ביסודו, נבחן תום הלב מנקודת מבט רחבה שאיננה מוגבלת לדלת אמותיו של ההליך עצמו או לנסיבות הכניסה להליך או יצירת החובות [...]. עוד יש להדגיש כי על פי ההלכה, תום ליבו של החייב נבחן לכל אורך ההליך, גם לאחר שההכרזה כפושט רגל ועד לשלב ההפטר, ואף לאחריו. בית המשפט רשאי גם לבטל הכרזתו של החייב כפושט רגל ואף לבטל את הליך הפש"ר, כשנמצא שהחייב התנהל בחוסר תום לב. עוד קבעתי שם, כי "כאמור, תום הלב נבחן מנקודת מבט רחבה יותר מאשר התנהלותו בקשר עם ההליך עצמו או ביצירת החובות. תשלום הצו החודשי והגשת דו"חות דו-חודשיים אינם חזות הכל. החייב נהג בחוסר תום לב בכך שחבר לאחרים לביצוע עבירות מרמה חמורות בעודו מצוי בהליך פש"ר (לאחר הכרזתו כפושט רגל או סמוך לפני כן). החייב בחר שלא לנצל את האפשרות השיקומית שהונחה בפניו, אלא בחר להתנהל בדרך עבריינית. התנהלות החייב בביצוע העבירות בגינן הורשע, היא התנהלות בלתי חוקית, בלתי מוסרית ובלתי הוגנת, תוך בעיטה במוסכמות יסוד של החברה ואף ביד שהושטה לו לעזרה בהליך. אין כל הצדקה, אפוא, שיזכה לחסדיה של החברה בדמות הגנות הליך זה, לרבות הפטר. גם בהיבט השיקומי אין הצדקה להיוותרותו של החייב בהליך בנסיבות כאמור". בעניין פדשצקי הנ"ל הוריתי על ביטול ההליך בעניינו של חייב שביצע עבירות מרמה בהיותו בהליך והורשע בגינן במהלך הליך הפש"ר. ראו גם פש"ר (חי') 12988-10-09, לוי נ' הכנ"ר (כב' הש' שרעבי מיום 14/5/15).

     

11. בעניינו של חייב אחר שנדון בתיק פש"ר 55872-03-16 יוסבשוילי נ' כנ"ר (החלטתי מיום 18/2/18) - הוריתי על ביטול ההליך בעניינו של חייב שצבר מחדלים בהליך ובנוסף, ביצע עבירות של נהיגה ללא רישון וביטוח (ולא בפעם הראשונה) ונגזר עליו עונש מאסר בפועל, שהחל לרצות בזמן ההליך. כפי שקבעתי שם: "התמונה העולה מהאמור היא,כי בעת שהיה החייב בהליך פש"ר, הוא המשיך לבצע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון וביטוח. מדובר בעבירות שלא ניתן להקל בהן ראש, אשר יורדות לשורש הסדר החברתי ואף יוצרות סיכון לחיי אדם; ובנסיבות חמורות שבהן החייב שב ובוחר לחזור ולבצע את העבירות הללו, למרות עונשי מאסר שהוטלו עליו, תוך בחירה חוזרת ונשנית באורח חיים עברייני. אכן עבר פלילי, כשלעצמו, אינו מוביל לכך שהחייב לא יוכל לחסות תחת כנפי הליך הפש"ר. אולם אין מדובר כאן בחייב בעל עבר פלילי ששם את עברו מאחור, מבקש לצאת לדרך חדשה ומבקש סיוע של בית המשפט ושל החברה בשיקומו, על מנת שיוכל לעלות על דרך המלך ולפתוח דף חדש בחייו. מדובר בחייב, שלמרבה הצער, לא בחר בדרך השיקום אלא בחר לשוב ולבצע אותן עבירות שבגינן הורשע בעבר, ולא פעם אחת, כשהוא מצוי בהליך הפש"ר. [...] בנסיבות כאמור ומהטעמים שפורטו, אין מקום שיזכה להגנת ההליך" (ס' 14 שם).

     

12. סבורני כי הדברים יפים בעיקרם גם לענייננו, בשינויים המחויבים. כאמור בגזר הדין, לחייב היסטוריה של עבירות נהיגה בזמן פסילה ללא רישיון תקף וללא ביטוח. ביום 17/9/17, בעודו בהליך, נתפס נוהג ללא רישיון וביטוח; כשרק חודשים ספורים קודם לכן, ביום 8/3/17 (בנסיבות שבהן נהג ללא רישיון נהיגה תקף שפקע בשנת 2003 וללא ביטוח), נפסל, בנוכחותו, מלהחזיק ברישיון לתקופה של 12 חודשים, הושת עליו עונש מאסר על תנאי למשך 3 חודשים וכן, התחייבות בסך של 3,000 ₪. הדבר לא הרתיעו מלאחוז שוב בהגה תוך זמן קצר. למותר לציין, כי בכך נוצר לחייב גם חוב חדש במסגרת ההליך. בנוסף, כאמור, כפי שציינו, בצדק, המנהל המיוחד והכנ"ר, החייב טען לפני בית המשפט לתעבורה כי הוא נושא בצו תשלומים בסך של 1000 ₪ במסגרת הליך הפש"ר ("אני פושט רגל, כרגע בהמתנה, משלם כרגע 1,000 שקלים בחודש...", עמ' 7 ש' 10 לגזה"ד); אף שבאותה העת, לא הוטל עליו כל חיוב בתשלום. אוסיף עוד, כי החייב לא צירף אסמכתא לפנייתו למס הכנסה, ככל שאמנם בוצעה. הכל כאשר בית המשפט, עשה כבר דרך ארוכה לקראת החייב ונתן בידו שהות בת 6 חודשים להסיר מחדליו בהליך ולהתנהל כנדרש, על מנת שיוכל לסיים את ההליך בהפטר.

13. לא נעלם מעיני מצבו של החייב, שעמד ביסוד החלטתי מיום 4/7/17, כמו גם הנכות שנקבעה לו. אלא שסבורני כי התנהלות החייב ומחדליו כמתואר לעיל, היא בבחינת חוסר תום לב ומשום ניצול לרעה של ההליך. לאור האמור, אין מקום שיזכה להגנת הפקודה.

     

14. על יסוד כל האמור, אני מורה על ביטול ההליך. צו הכינוס וצו עיכוב ההליכים מבוטלים. צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד ליום 15/4/18.

     

    המזכירות תדוור לצדדים.

    ניתנה היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.