האם צו ההפטר שניתן למבקש יחול גם על חוב מזונות העבר למל"ל?
א.רקע כללי
1.ביום 15.12.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו ומונה מנהל מיוחד לנכסיו. על החייב הושת צו תשלומים חודשי בסך של 150 ₪.
2.החייב יליד שנת 1959 (בן כ-59 שנים), גרוש ואב לשני ילדים בגירים.
3.מהדו"ח שהוגש על ידי המנהל המיוחד לקראת הדיון שהתקיים בחודש יוני 2017 (להלן: "הדו"ח") עולה כי החייב אינו עובד ויש לו דרגת אי כושר יציבה בשיעור 65% מהביטוח הלאומי, בשל בעיות נפשיות. כמו כן, החייב מקבל קצבת נכות מהמל"ל בסך של כ-1,522 ₪ לחודש וסיוע ממשרד השיכון בסך של 770 ₪ לחודש. בנוסף, החייב אוסף בקבוקים ריקים ובתמורה לפדיון הפיקדון בגין הבקבוקים, הוא משתכר כ-800-1,000 ₪ לחודש והוא נעזר בעמותות צדקה ותרומות שהוא מקבל. החייב מתגורר בדירה בבעלות אחיו ומשלם לו שכ"ד מופחת.
4.נגד החייב הוגשה תביעת חוב אחת בסך של 321,787 ₪ בגין חוב מזונות עבר שהגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "תביעת החוב" ו"המל"ל"). החייב הצהיר גם על חוב נוסף לביה"ח אסף הרופא ע"ס של 1,000 ₪ (להלן: "החוב לביה"ח"). בית החולים לא הגיש תביעת חוב.
5.החייב עמד בחובות ההליך, שילם את צו התשלומים החודשי, הגיש דוחות חודשיים במועד ושיתף פעולה עם המנהל המיוחד. לחייב אין כל נכסים. המנהל המיוחד טען בדו"ח, כי החייב התנהל בתום לב ונוכח מצבו הבריאותי וגילו, לא תצמח לנושים תועלת מהמשך ניהול ההליך. משכך, המליץ המנהל המיוחד שהחייב יקבל הפטר לאלתר. הכנ"ר הצטרף להמלצת המנהל המיוחד.
6.בדיון שהתקיים ביום 22.6.17 בפני כב' השופט חסדאי, החייב הוכרז פושט רגל וניתן לו צו הפטר לאלתר. נקבע כי:
"... על רקע עמדת הכנ"ר ובשים לב לנסיבותיו האישיות של החייב והעדר התנגדות מצד נושים, הנני מאמץ את המלצת הנאמן ומורה על הפטרו של החייב לאלתר".
ביום 27.6.17 נחתמה פסיקתא אשר החריגה את חוב המזונות מההפטר, בהתאם לסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל ( נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").
7.ביום 1.11.17 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר, היא הבקשה נשוא החלטה דנן. במסגרתה, התבקש ביהמ"ש להורות כי חרף האמור בפסיקתא, צו ההפטר יכלול הפטר אף מחוב המזונות.
ב.טענות המבקש - החייב
1.החייב פנה להליך פשיטת הרגל אך ורק לצורך ביטול חוב המזונות ולא בגין החוב הקטן לביה"ח. לא סביר לייחס לחייב כוונה לנהל הליך פש"ר רק לצורך מחיקת החוב לביה"ח בסך של 1,000 ש"ח. לאורך כל ההליך, לא נאמר לחייב כי ההפטר יכלול רק את החוב לביה"ח וכי חובו למל"ל בגין חוב מזונות עבר, יישאר בעינו.
2.בפרספקטיבה ציבורית, אין עניין לחברה לפעול משפטית כנגד אדם מבוגר, חולה, שעבר הליכי פשיטת רגל, נחקר, נבדק, נמצא חסר כל, כשהוא בעל השתכרות פוטנציאלית כמעט אפסית. אין ספק שאין לחייב כל סיכוי לפרוע את חוב המזונות במצבו הכלכלי הקשה ואין אפשרות סבירה שמצבו הכלכלי יוטב בהמשך. החייב עמד בחובות ההליך ולא יוחס לו חוסר תום לב ביצירת החובות. משמעות ההפטר שניתן לחייב הוא, כי ניתן לו הפטר ריק שאין לו כל משמעות.
3.לדיון שהתקיים לא התייצב נציג מטעם הנושה, המל"ל, ולא הוגשה התנגדות מטעמו להפטר. זאת, למרות שלבית המשפט הנכבד סמכות לקבוע בדיון כי החייב מופטר מכל חוב לרבות חוב המזונות.
4.החייב הינו אדם מבוגר, ילדיו הינם בגירים והוא מצוי בנתק מהם במשך שנים רבות. החייב אינו עובד, בעל 65% נכות נפשית מביטוח לאומי, סובל מבעיות נפשיות ודיכאון. החייב מתקיים מקצבת מל"ל, מתרומות של ביגוד ואוכל מעמותות והוא מקבל סיוע בדיור ממשרד השיכון. החייב סובל ממצב בריאותי ונפשי קשה ויש להחיל את ההפטר אף על חוב המזונות.
5.לא ראוי כי תעמוד לחייב לרועץ העובדה שהוא פושט יד לתרומות ונאלץ לחטט בפחים כדי לאסוף מדי פעם בקבוקים. החייב מצוי מתחת לקו העוני.
6.מבחינת השיקולים שנקבעו בפסיקה להחלת החריג המאפשר הכללת דמי מזונות בהפטר, עולה כי החייב עומד בקריטריונים המצדיקים החלת ההפטר על חוב המזונות. כמו כן, מדובר בחייב שחובותיו נוצרו בתם לב.
7.המל"ל הוקם בכדי להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת, בסיס כלכלי לקיומן. מהותו של המל"ל היא לסייע לאזרחים המצויים במצוקה כלכלית כדוגמת החייב בתיק פש"ר זה. הפטר החייב במקרה זה מתבקש אף נוכח האמנה הבינ"ל בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבויות שישראל אשררה.
8.הכנ"ר הצטרף לעמדת החייב ובנסיבות הפרטניות של תיק זה, אין הוא מתנגד כי יינתן לחייב הפטר מחוב המזונות למל"ל.
ג.טענות המל"ל והנאמן
1.יש לדחות את בקשת החייב לעיון חוזר. החייב לא מילא אחר חובותיו המוסריות, החוקיות והאזרחיות והמל"ל שילם את תשלומי המזונות שנפסקו כנגדו בסך של 453,369 ₪ כשהחוב כיום עומד על סך של 320,941 ₪. התשלום מהחייב בוצע בעקבות נקיטת הליכי גביה וביצוע קיזוזים מקצבת הנכות של החייב לטובת חוב המזונות.
2.החלת ההפטר על חוב מזונות הינו הליך השמור למקרים חריגים בלבד בעלי נסיבות קשות ביותר. אין מקרה דנן נכנס לגדרי החריגים המצדיקים החלת ההפטר על חוב המזונות.
3.חלוף הזמן ממועד יצירת חוב המזונות אינו מהווה עילה להחלת ההפטר על חוב המזונות. כמו כן, עובדת היות ילדיו של החייב בגירים, אף היא אינה מהווה שיקול מכריע בבחינת האפשרות להחלת ההפטר על חוב המזונות.
4.מתן הפטר על חוב המזונות יסכל את מטרות המחוקק בפקודת פשיטת הרגל ועלול לעודד חייבים לא לשלם מזונות בהם חויבו בפס"ד, ביודעם כי יופטרו מחוב זה. מתן ההפטר אף פוגע בקופת המדינה, שכן המל"ל שאמור להיות צינור להעברת זמנית של תשלומי המזונות, הופך להיות מממן קבוע של החייבים שאינם עומדים בחיובים שנפסקו נגדם.
5.אומנם חוב המזונות של החייב מהווה 99% מחובותיו בגינם נכנס להליך הפש"ר. ברם, אין בכך להוות סיבה מספקת להורות על הפטר מחוב המזונות.
ד.דיון והכרעה
1.סעיף 69(א) לפקודה קובע כי:
"צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".
2.בפש"ר (ת"א) 39927-01-14 פלוני נ' עו"ד יואב שרון הנאמן (20.3.17) סקרתי את הפסיקה הדנה במתן הפטר מחוב מזונות ובאותו מקרה קבעתי כי הנסיבות הצדיקו את החלת החריג והפטרו של החייב מחוב המזונות. להלן נסקור בקצרה את עקרי ההלכות:
3.ברע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (29.1.14) דן כב' השופט עמית בשאלה אימתי יש להחיל את ההפטר גם על חוב מזונות. באותו מקרה, בדומה למקרה שלפנינו, מדובר היה בחוב שנוצר כלפי המל"ל. עמדת הכנ"ר היתה כי אין ליתן הפטר מחוב זה ויש להמשיך בהסדר לפיו המל"ל מקזז מידי חודש 10% מקצבת הנכות של החייב.
4.בית המשפט קבע כי בנסיבות אותו מקרה, יש להצדיק מתן הפטר אף מחוב המזונות. הטעם לכך הוא, שתיק ההוצל"פ נפתח לפני למעלה משלושים שנה, הילד שלו נועדו המזונות הוא בגיר בן 34, המבקש שהוא בן 62 התאלמן מאשתו בנסיבות טרגיות והוא סובל מבעיות רפואיות קשות ומוגדר נכה 100%. כמו כן, מצבו הכלכלי של מר קצקה היה חמור. הוא התגורר בדירת חלמיש והתפרנס מקצבת נכות בסך של 2,600 ₪ בלבד, כאשר לאחר קיזוז המל"ל, נותר לו סך של 2,248 ₪ לחודש בלבד.
5.בית המשפט קבע כי ההפחתה של 249 ₪ לטובת קיזוז חוב מזונות "תדרדר עוד יותר את מצבו" ולפיכך נפסק כי:
"בהתחשב בגילו של המערער, בהתחשב במצבו הרפואי, בהתחשב בזמן הרב שחלף מפתיחת תיק ההוצאה לפועל, בהתחשב שאין למבקש נכסים והשתכרותו היחידה היא קצבת נכות אשר עומדת בפועל על סך של כ – 2,500 ₪, בהתחשב בכך שחובו הכולל עומד נכון להיום 53,572 ₪ כך שקיזוז מתוך קצבת הנכות המינימאלית צפוי להמשך עד תוחלת חייו - ...אני סבור כי מצבו נכנס לגדר המקרים בהם ראוי להחריג את תשלום חוב המזונות".
6.בע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15) דחה בין המשפט העליון מפי כב' השופטת (כתוארה אז) חיות, ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחיל את ההפטר אף על חוב מזונות. בית המשפט קבע כי לאור הנסיבות החריגות של המקרה:
"ובהן: גילו המתקדם של המשיב 1 (המשיב יליד 1931), מצבו הרפואי הלקוי... מצבו הכלכלי הירוד, הימשכות הליכי פשיטת רגל למעלה מ – 12 שנים והעובדה שלא הוכח כי ברשותו נכסים נוספים או שצפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בעתיד. בית המשפט ער היה להלכה הפסוקה לפיה רק במקרים חריגים יינתן הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות...אולם נוכח מכלול הנסיבות שפורטו לעיל הגיע למסקנה כי עניינו של המשיב 1 אכן בא בגדר אותם מקרים חריגים אשר בהם יש מקום להפטר מלא מחוב המזונות...".
7.מאידך, בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.15) דן כב' השופט (כתוארו אז) מלצר בהרחבה בשאלה האם יש מקום להכריז על אדם כפושט רגל, שעה שחובו העיקרי הוא חוב מזונות. גם שם היה מדובר באדם מבוגר כבן שבעים. בית המשפט קבע כי יש לבחון:
"באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות? כך למשל, יש לברר האם היתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת?... דומה עלי כי יש לתת משקל לשאלה אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב, או חלקו, ביוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים למזונות ממנו – לשם גבייתו...אסור ליצור מצב שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות משך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע ע"י ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כך, יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר... לעומת זאת, אפשר להקל עם חייב שבשלב זה איננו חייב עוד לזון את בני משפחתו, אשר אינם עוד בגדר מי ש"זכאים למזונות" ממנו – והחוב שעליו לשלם להם נוגע לעבר הרחוק. אכן, בנסיבות אלו, וככל שעובר הזמן, חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל...".
באותו מקרה קבע בית המשפט, כי יצירת חוב המזונות לא נעשתה בתום לב ולא כתוצאה מהסתבכות כלכלית אלא מהתנהלות החייב עובר לגירושין. לכן, בית המשפט קבע כי יש לבטל את ההכרזה של החייב כפושט רגל.
8.בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (26.9.16) דן בית המשפט שוב בנושא הקריטריונים למתן הפטר על חוב מזונות ובאותו מקרה נקבע כי ההפטר יחול אף על חוב המזונות שקדם למועד צו הכינוס. כב' השופטת ברון ציינה כי:
"על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו עתיד להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו, בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם, בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות, בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימאלי בכבוד, ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד... לשונו של סעיף 69(א)(3) – בשונה מהוראות אחרות בפקודה – עמומה ומותירה מרחב משמעותי להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בבואו להכריע בדבר גורלם של דמי מזונות בהליך פשיטת רגל".
9.בית במשפט סקר בפסה"ד הנ"ל את השיקולים הרלוונטיים לצורך החלת החריג המאפשר הכללת דמי המזונות בצו ההפטר ואלו הם:
א. כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד.
ב. קיומם של נכסים בבעלותו.
ג. גילו ומצב בריאותו.
ד. מצבו האישי והמשפחתי.
ה. נסיבות היווצרות החוב.
ו. האם מדובר בחוב לעבר בלבד או בחוב שוטף שממשיך להיצבר?
ז. חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לתרומת החייב לכך.
ח. האם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו או שהחוב נפרע רק עקב פעולות שיזמו הזכאים.
ט. האם החייב עדיין חב בסיפוק צרכי המחייה של הזכאים או שמדובר בחוב מהעבר הרחוק, שאז אותו חוב "מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל".
י. מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות.
יא. האם תפגע זכותם של החייב או הזכאי לקיום מינימלי בכבוד.
יב. האם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בהליכי הוצל"פ והאם הם יביאו תועלת לנושים?
יג. עמדת בעל התפקיד.
יד. תום ליבו של החייב כשרכיב זה הוא מרכזי.
ראו גם: פש"ר 31167-04-13 ישעיהו נ' הכנ"ר (12.12.16), פש"ר 2131-06 חסוי נ' הכנ"ר (22.1.17), פש"ר 1934/08 קאשי נ' המל"ל (26.1.17).
10.נבחן האם החייב במקרה דנן, עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר על חוב המזונות:
א. החייב אינו עובד ואין לו יכולת השתכרות. מצב זה אינו צפוי להשתנות בעתיד.
ב. לחייב אין נכסים בבעלותו. החייב מתקיים מקצבת המל"ל בסך של כ-1,500 ₪, סיוע ממשרד השיכון בסך של 770 ₪, סיוע ותרומות מטעם עמותות שונות ומאיסוף בקבוקים שהוא מוצא. החייב מתגורר בדירה בבעלות אחיו ונושא בתשלום שכ"ד מופחת.
ג. החייב בן כ-59 שנים ומצב בריאותו ירוד ביותר. לחייב נכות רפואית של 51% לצמיתות ודרגת אי כושר של 65% לצמיתות והוא שרוי בדיכאון ובמצב נפשי קשה מאוד.
ד. החייב מתגורר בגפו ומצוי בנתק מוחלט מילדיו. החייב בקשר רק עם אחיו המתגורר בארה"ב. לחייב אין משפחה תומכת ומי שידאג ויעזור לו.
ה. נסיבות היווצרות החוב טמונות באי תשלום מזונות עבר אולם כפי שציינה ב"כ המל"ל, חלק מהחוב קוזז מקצבת הנכות של החייב לאורך השנים.
ו. מדובר בחוב עבר בלבד.
ז. מדובר בחוב שנוצר לפני זמן רב. כפי שציין המנהל המיוחד בדו"ח, החובות החלו עוד בשנת 1999, קרי, לפני כ-20 שנה. מתיאור מצב החייב נראה כי מצבו הנפשי והבריאותי של החייב הוא ש"תרם" ליצירת החוב ולא התנהלות החייב.
ח. החייב לא פרע את החוב ולא הוכח כי עשה פעולות משמעותיות לפירעון החוב. אולם כאמור, חלק מהחובות קוזזו על ידי המל"ל.
ט. מדובר במזונות עבר, כאשר מי שהמזונות נפסקו עבורם כבר בגרו ולכן החוב מאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב רגיל.
י. הזכאי לכספי חוב המזונות הוא המל"ל ולא ילדי החייב.
יא. מהתמונה שנפרשה באשר למצבו של החייב והכנסתו, נראה כי אי מתן הפטר על רכיב המזונות יפגע בהכרח בזכותו של החייב לקיום מינימלי בכבוד. הכנסתו של החייב מסתכמת בסך שלא עולה על 3,500 ₪ (בחישוב הסכומים על הצד הגבוה - הקצבה, סיוע בדיור ופידיון בקבוקים). מדובר בהכנסה מינימלית ביותר אשר הפחתה ממנה תפגע בזכויותיו הבסיסיות של החייב לחיים בכבוד.
יב. נראה כי לא תצמח למל"ל תועלת רבה בהמשך נקיטת הליכי הוצל"פ כנגד החייב, עקב הכנסתו הזעומה והחוב הגדול.
יג. עמדת בעל התפקיד – הנאמן התנגד לבקשה ואילו הכנ"ר תמך בבקשה.
יד. כפי שציין המנהל המיוחד בדו"ח וכפי שנקבע בהחלטת ההפטר, לא יוחס לחייב חוסר תום לב ביצירת החובות. כמו כן, החייב עמד בדרישות ההליך, עמד בתשלומים החודשיים והגיש דו"חות בזמן.
11.בחינת הקריטריונים על המקרה שלפנינו מעלה כי החייב עמד ברובם המוחלט של הרכיבים. על כך יש להוסיף, כי חזקה שהחוב בגינו פנה החייב להליך הוא חוב המזונות, שכן לא סביר כי החייב היה ניגש להליך פש"ר בגין חוב של 1,000 ₪, כאשר רק אגרת כניסה להליך עולה למעלה מאלף ₪. מכאן, שכוונת החייב בפניה להליך היתה קבלת הפטר מחוב המזונות וזהו גם החוב היחידי שהוגשה בגינו תביעת חוב.
12.כידוע, שתי תכליות עיקריות עומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל: האחת כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר (אינטרס הנושים) והשנייה - היא התכלית השיקומית "שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכול. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב – שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת" (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, נז(4) 197, 204-205 (2003)).
ראו גם: ע"א 3376.11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (6.10.13); בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. [פורסם בנבו] (12.10.15); פש"ר (חי') 27525-08-12 סנבטו נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (10.11.15)).
13.סיכומו של דבר: לאור התכליות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל והחשיבות לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם ולאור נסיבותיו הקשות של החייב, אני סבור כי מקרה דנן נכנס לגדרי החריג המצדיק החלת ההפטר אף על חוב המזונות. אשר על כן, דין הבקשה להתקבל. החייב מופטר בזאת מחוב המזונות.
ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ח, 06 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.
